בליל ה-26 בינואר 1984, לילה סוער במיוחד, נסעו חברי הכנופייה, מצוידים באמצעי לחימה בהם תת-מקלע עוזי ופצצות ררנ"ט אל מרגלות שער הרחמים. הארבעה טיפסו אל חומת הר הבית באמצעות סולם עץ שהביאו והעלו את התרמילים ובהם מטעני החבלה אל רחבת ההר באמצעות חבל. אולם, לאחר שטיפסו הארבעה אל הרחבה והחלו בתנועה עם התרמילים לכיוון המסגדים גילה אותם שומר ווקאף ושרק במשרוקית.
הארבעה נסו וירדו, תוך שהם מותירים מאחוריהם את התרמילים שבסופו של דבר הסגירו את זהותם ושבו לליפתא, חלקם אף נמלט מן הארץ אך לבסוף כל הארבעה נתפסו והובאו לדין.
התוכנית והביצוע: הארבעה, שהתגוררו בליפתא, פעלו מתוך מניעים משיחיים לפוצץ את כיפת הסלע. ב-26 בינואר 1984, הם הגיעו להר עם סולם ומטענים, אך התגלו ברגע האחרון.
- ההתגלות: שומר וואקף שהבחין בהם ליד כיפת הסלע והפעיל משרוקית גרם להם להימלט ולהשאיר מאחור כמויות גדולות של חומרי נפץ ואמצעי לחימה.
- ההשלכות המשפטיות: שמעון ברדה הורשע ונדון ל-8 שנות מאסר (1985), בעוד שותפיו נמצאו כחולי נפש ולא עמדו לדין. סרור נמלט לחו"ל.
- חומרת האירוע: מומחים וחוקרים תיארו זאת כתקרית הקרובה ביותר למימוש הרס המסגדים בהר הבית על ידי גורמים יהודים קיצוניים.
הפרשה נחשבת לאחד מניסיונות הטרור היהודי המשמעותיים ביותר שנחשפו בירושלים במהלך שנות ה-80.
מקור :כנופיית ליפתא בויקיפדיה בעברית
0