תעלומת עטרת הלנה של טרויה

185
עטרת הלנה (נזר נשים) בתקופה העתיקה , מזהב טהור ,  2300-2600 לפני הספירה . נמצאה בחפירות טרויה , אוצר פריאמוס

Large gold diadem with idol-shaped pendants; Troy, 2600-2300 BC.

 נתגלה על ידי היינריך שלימן והועבר לברלין .

עטרת הלנה מזהב במוזיאון פושקין ברוסיה

היינריך שלימן (1890־1822) היה הארכיאולוג הראשון ששיווק את הארכיאולוגיה להמונים ועשה שימוש בעיתונות הסנסציונית, שהזינה את הרעב של אנשי המאה שעברה לחדשות.

על פי היינריך שלימן היה זה האוסף המכונה "אוצר פריאמוס", הכולל נזרי זהב וכסף, צמידים, עגילים, תליונים, טבעות, צלחות, כוסות, כפתורים, צנצנות בושם, ואת "עטרת הלנה", עיטור ראש מורכב מזהב, שבזמנו האמינו כי הוא למעשה הכופר ששילם מלך טרויה, פריאמוס, לאכילס, כדי לקבל ממנו את גופת בנו הקטור, ושעליו מספר הומרוס בשיר מספר 24 מתוך ה"איליאדה".

8,830  תכשיטי זהב וחפצי יקר גילה שלימן במהלך החפירות. באמצעות קרוביה של אשתו הבריח את האוצרות מתורכיה לאתונה. הוא עבר על החוק, לדבריו, מפני שרצה להציל את הממצאים הנדירים מפועליו העניים ומהפקידים המושחתים. אך נראה ששלימן הרומנטיקן היה מעוניין להעניק את "אוצרו של פריאמוס" לצאצאיו של הומרוס.
השלטונות היווניים, שחששו משכניהם התורכים, ויתרו על הכבוד, ובשנת 1875 תבעה הממשלה התורכית את שלימן למשפט. הוא הורשע בהברחה, נקנס ב־10,000 פרנקים, והעדיף לשלם סכום גדול פי חמישה, כתרומה למוזיאון המלכותי כביכול. הוא עשה זאת משום שחשש כי לא יתירו לו להמשיך בחפירות. תמורת 50,000 פרנקים, הון עתק במושגים של אותם ימים, הפך שלימן לבעלים החוקיים של האוצרות והעניק אותם מתנה למוזיאון ברלין

 כיום הנזר נמצא במוזיאון פושקין ברוסיה , הוא הועבר לשם ע"י קציני הצבא האדום ב1945

אמת או משל?

מיכאל טריסטר וּולדמיר טולסטיקוב, שבדקו שוב גם את התכשיטים וחפצי היקר, קובעים כי צדקו החוקרים שהטילו ספק, עוד בחייו של שלימן, בכך שהממצאים הם אוצרו של פריאמוס. על פי הסגנון והטכניקה שבה נעשו האביזרים, מקורם בשכבה קדומה של התל, מ־2500 לפני הספירה, כאלף שנים לפני המאורעות שתיאר הומרוס ב"איליאדה". מסקנותיהם של המומחים הרוסים מחזקות את התגליות של הארכיאולוגים הגרמנים בחפירות המחודשות בתל היסרליק.

ההערכה היא שהנזר מזהב שייך לתרבות המינואית שקדמה לטרויה

 מקור וקרדיט :

 ד"ר דבי הרשמן , " טרויה -האוצרות האבודים , אתר MASAאודוטת

אודות היינריך שלימן

היינריך שלימן נולד בגרמניה ב-1822. אמו מתה בילדותו ואביו הסתבך בחובות ובמעילות. מגיל צעיר עבד לפרנסתו – תחילה כשוליה בחנות מכולת, ולאחר מכן כנער סיפון על אנייה. כשהספינה נטרפה הצליח להגיע בשחייה לחופי הולנד, ללמוד את השפה ולקבל משרת פקיד. בהמשך התחיל לעסוק בייבוא וייצוא, ואף נשלח לרוסיה כנציגן של כמה חברות. כעבור כמה שנים היגר לארצות הברית, עשה הון בעסקי זהב בקליפורניה, קיבל אזרחות אמריקאית וחזר לרוסיה, שם המשיך לגרוף הון בעסקים שונים, בעיקר ממכירת מתכות לצבא הרוסי במלחמת קְרים.

היינריך שלימן (1890־1822)

בילדותו נחשף שלימן לכתבי הומרוס, האיליאדה והאודיסאה, ונשבע למצוא את טרויה – העיר המסתורית שנחשבה בתקופתו לאגדה ותו לא. בגיל 36 כבר היה עשיר מאוד, והחליט לפרוש כמעט לגמרי מעסקים כדי להקדשי את זמנו – וכספו – לחיפוש אחר טרויה. הוא השתקע ביוון, למד יוונית עתיקה, חקר לעומק כתבים יוניים היסטוריים, והגיע למסקנה כי מיקום העיר אמור להיות ליד היסרליק, שבחוף טורקיה. ארכיאולוגים מלומדים שמו ללעג את שלימן חסר ההשכלה, ושלטונות טורקיה הוציאו את נשמתו בטרם העניקו לו אישור לחפירה ארכיאולוגית, אבל אי אפשר היה לבלום את עקשנותו ולכבות את הלהט שלו.

כעבור כמה שנים התגלו ממצאים ראשונים, ושוב – המלומדים דחו אותם על הסף. שלימן התעקש והמשיך לחפור, ובהדרגה התגלו ממצאים רבים נוספים, שאיששו את הסברה כי אכן מדובר בטרויה העתיקה. לימים התברר כי במשך תקופות ארוכות נהרסה העיר כמה וכמה פעמים, ונבנתה שוב ושוב על חורבותיה. בדרכם לשכבות התחתונות והקדומות, הרסו שלימן ואנשיו שרידים עתיקים רבים. אחד משיאי החפירות היה גילוי "האוצר של המלך פריאמוס" – כד מלא תכשיטי זהב וכסף. ב-1876 התחיל שלימן חפירות במיקנה שביוון, בחיפוש אחר קברו של המלך אגממנון – מגיבורי מלחמת טרויה. הוא איתר שורה של קברים ומצא בהן – בין השאר – מסכת פנים מזהב, המכונה עד היום – מסכת אגממנון.

מסכת פנים מזהב, המכונה עד היום – מסכת אגממנון.

המיליונר חובב הארכיאולוגיה לא הצליח לזכות בחייו בתמיכת הממסד האקדמי, ורבים מממצאיו שנויים במחלוקת עד היום. אך אין חולק שהוא היה אחד הארכיאולוגים העקשנים והמסורים ביותר, והטביע את חותמו בהיסטוריה של התחום.

 מקור

0
· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *