"תוכנית האב למזרח" של הנאצים

400

היטלר התכוון לנצל את ברית המועצות  בתור מושבה. במהלך שנת 1940 , בין יוני 1940 ליוני 1941 , עמלו מתכנני הכלכלה בגרמניה על תכנון השיטות שבהן תהפוך ברית המועצות הכבושה את גרמניה הנאצית למעצמת-על שהיטלר ביקש שתהיה. המתכננים הראשיים עבדו תחת עינו הפקוחה של היינריך הימלר ובפיקודו הישיר של ריינהרד היידריך.

תחת הכותרת הכללית "תוכנית אב למזרח" ( Gerneralplan Ost) הכין שטנדרטפיהרר ס"ס הפרופסור קונרד מאייר שורה של תוכניות לייסודה של  מושבה רחבת ידיים במזרח . הגרסה הראשונה הושלמה בינואר 1940  והרביעית במאי 1942.  המתווה הכללי הופיע בכולן : הגרמנים יגרשו , יהרגו , יטמיעו בתוכם או ישעבדו את האוכלוסייה הסלאבית המקומית ויביאו סדר ושגשוג לאזור ספר מושפל ומדוכא.

בין 31 ל45 מיליון בני אדם – הכל  לפי האמדן הדמוגרפי בתכנית – רובם סלאבים , נועדו להיעלם. לפי אחת הטיוטות של התכנית נועדו לחיסול  80-85 אחוזים מן הפולנים , 65 אחוזים מן האוקראינים המערביים, 75 אחוזים מן הבלארוסים ו50 אחוזים מן הצ'כים.

"פנינים של יישובים"

לאחר שהערים הסובייטיות המושחתות ייחרבו עד יסוד יקימו איכרים גרמנים מה שהימלר כינה "פנינים של יישובים" , קהילות חקלאיות אוטופיות שיניבו שפע של מזון לאירופה. יישובים גרמניים של 15,000 עד 20,000 איש יוקפו בכפרים גרמניים ברדיוס של עשרה קילומטרים סביב. המתיישבים הגרמנים הללו יגנו על אירופה עצמה בהרי אוראל מפני הברבריות האסייתית שתידחק בחזרה מזרחה. בזכות ההתנחלות המקיפה הזו תהיה גרמניה לאימפריה יבשתית שיכולה להתחרות בארצות הברית, גם היא מדינת ספר קשוחה המבוססת על התנחלות.

המזרח היה "הייעוד הגלויי" של הנאצים. לדעתו של היטלר "במזרח יחזור ויתרחש תהליך דומה לזה שקרה בעת כיבוש אמריקה". לפי חזונו של היטלר , תנהג גרמניה בסלאבים כמו שנהגו הצפון אמריקאיים באינדיאנים. נהר הוולגה ברוסיה , הצהיר פעם , יהיה המיסיסיפי של גרמניה.

גם לאחר שטוהרה , הורעבה ונפגעה מקולקטיביזציה וטרור בימי סטלין בשנים 1931-1934, עדיין הזינה אוקראינה את רוסיה הסובייטית ואת שאר ברית המועצות והגנה עליהן. היטלר חלם על אדמת אוקראינה הפוריה עד אין סוף, וחשב שהגרמנים יפיקו ממנה יותר משמפיקים ממנה הסובייטים.

בצילום למעלה , הימלר והס בוחנים דגם של התיישבות גרמנית לאזואי אוקראינה ודרום רוסיה , מרץ 1941

מקור 

המזון מאוקראינה היה חשוב לחזון הנאצי בדבר אימפריה במזרח והאסם התבואה האוקראיני היה חזון חשוב. היטלר רצה באוקראינה "כדי שאיש לא יוכל להרעיב אותנו שוב, כמו שקרה במלחמה האחרונה" . עפ"י התכנית, בשלב ראשון יחלץ כיבוש אוקראינה את גרמניה מההסגר הימי שהטילה עליה בריטניה, ואחר כך בעקבות התנחלות בה, יהפוך את גרמניה למעצמה עולמית כדוגמת ארצות-הברית.

בטווח הארוך דיברה "תוכנית אב למזרח" של הנאצים על תפיסת אדמות חקלאיות  של הסלאבים, השמדתם של מי שמעבדים אותן ויישובן בגרמנים. אבל בינתיים , בזמן המלחמה ומיד לאחר סיומה המהיר (הצפוי לפי החשיבה דאז של הנאצים ) , עדיין נזקק היטלר לתושבי המקום כדי לאסוף ולקצור את המזון לחיילים ולאזרחים הגרמנים.  בשלהי 1940 ובראשית 1941 החליטו המתכננים הגרמנים שכוחות הצבא עטורי הניצחון בשטחי ברית-המועצות הכבושים ישתמשו באותו כלי שהמציא סטלין כדי לשלוט על אספקת המזון , החווה השיתופית.

המתכננים הגרמנים סברו שיש לשוב ולהשתמש בחוות השיתופיות כדי להרעיב מיליוני בני אדם : לאמיתו של דבר, הפעם היתה הכוונה להרוג עשרות מיליונים. היטלר תכנן מראש להרעיב אוכלוסיה סובייטית לא רצוייה עד מוות. לפי חישוביהם של המתכננים הגרמנים, בראשם עמד באקה , המומחה של גרינג למזון, החוות השיתפויות הניבו בדיוק את כמות המזון הדרושה כדי להזין את הגרמנים, אבל לא כדי להזין את עמי המזרח.

"תוכנית הרעב"

עפ"י התכנית של הגרמנים המזון  מאוקראינה לא יישלח אל הצפון כדי להאכיל את רוסיה ואת שאר חלקי ברית-המועצות אלא אל המערב, כדי להזין את גרמניה ואת שאר אירופה.  לפי הבנתם של הגרמנים אוקראינה ועוד חבלים בדרום רוסיה היא "אזור עורף",  המייצר יותר מזון משנחוץ לו , ואילו רוסיה ובלארוס הן "אזורי חסר" . תושבי הערים האוקראיניות , וכמעט כל תושבי בלארוס וצפון-מערב רוסיה, ייאלצו לרעוב עד מוות או להימלט. הערים ייהרסו, השטח יחזור להיות חורש טבעי, וכשלושים מיליון בני אדם יגוועו בחורף של 1941-1942.

"תוכנית הרעב" אף צפתה את "הכחדתה של התעשייה הסובייטית יחד עם חלק גדול מן האוכלוסייה באזורי החסר". הנחיות אלו של ה-23 למאי 1941 כללו גם כמה מן הביטויים המפורשים ביותר בלשונם של הנאצים על הכוונה להרוג המוני בני אדם: "עשרות רבות של מיליוני בני אדם בשטח הזה ייעשו מיותרים וימותו או ייאלצו להגר לסיביר", . הרמן גרינג בימים ההם עמיתו החשוב ביותר של היטלר, היה ממונה  על יישום "תוכנית הרעב".

"תוכנית הרעב" צפתה את חזרתה של ברית המועצות לעידן הטרום התעשייתי, להיות ארץ דלת אוכלוסין, שתעשייתה מעטה ואין בה ערים גדולות כלל. תנועת הוורמאכט במרחב תהיה מסע לאחר בזמן. "תוכנית הרעב" שנודעה בכינוי "אוגדן ירוק" , הופצה באלף העתקים בין אנשי ממשל גרמנים בחודש יוני 1941 , לפני מבצע ברברוסה.  "תוכנית הרעב" סיפקה את הנחות היסוד המוסריות למלחמה במזרח.

ככל שהתמשכה המלחמה וחרגה מ12 השבועות המתוכננות התמוטטו כל הנחות היסוד של התכנית , עכשיו היה צורך להאכיל שלושה מיליון חיילים  גרמנים בלי לצמצם את מנות הזון בתוך גרמניה עצמה.  הגרמנים לא הכינו תוכנית חלופית למצב של כישלון והצבא הגרמני עצמו נקלע לבעיות קשות של אספקת מזון ולכן הורה גרינג לצבא "לחיות מן השטח " כלומר יש להקצת תחילה את המזון שהופק  בברית המועצות לחיילים הגרמניים ורק אחר כך לתושבי ברית המועצות. מפקדי הצבא הגרמני נאלצו להמשיך במלחמה , להזין את חייליהם  בעצמם ובכך לגזור רעב על אחרים.

הוורמאכט לא יישם את "תוכנית הרעב," המקורית אלא הרעיב את האוכלוסייה במקום שנראה לו מועיל, במיוחד הורעבו תושבי קייב ולנינגרד , שם הורעבו למוות עשרות אלפי אנשים .  קבוצת הארמיות דרום הרעיבה את חרקוב וקייב , שתי הערים  המרכזיות באוקראינה . אבל לוורמאכט לא היו אמצעים להמשיך במדיניות ההרעבה בערים אלו.

מי שסבל הכי הרבה היו השבויים הסובייטים במחנות שהורעבו במשך כל הזמן שבין ספטמבר 1941 לדצמבר 1942 הורעבו למוות מיליוני שבויים סובייטים במחנות השבויים. שיעור התמותה מרעב של ארבעה מיליוני השבויים הסובייטים במחנות אצל הגרמנים עמד על 57.5 אחוזים . בכל יום בסתיו 1941 מתו מרעב יותר עשרות אלפי שבויים סובייטים.  בהרעבה שיטתית הרגו הגרמנים 2.6 מיליון שבויים סובייטים.

לסיכום , נצחון הבזק של הגרמנים בברית המועצות לא בא. מיליוני אזרחים סובייטים אמנם הורעבו , אבל התברר ש"תוכנית הרעב" בכללותה אינה מעשית.

"התכנית אב למזרח" וכל גרסה אחרת של תוכנית קולוניאליסטית נאלצו להמתין . גרינג שהיה ממונה על על הכלכלה ועל "תכנית הרעב" איבד עניין בתוכניות  וגם תפקידו במזרח הלך והצטמצם . גרינג איבד את מעמד הבכורה שלו ואלברט שפר עלה לגדולה. לשפר היו סדרי עדיפיות אחרים.

  בצילום למעלה : שבויים סובייטים מתחננים לאוכל במחנות השבויים של הנאצים , ספטמבר 1941

מקור 

מקורות המידע

טימוטי סניידר , ארצות הדמים : אירופה בין היטלר לסטלין  , כתר 2012

Generalplan Ost – Wikipedia

Generalplan Ost – Yad Vashem

Fritz, Stephen G. (2011). Ostkrieg: Hitler's War of Extermination in the East. University Press of Kentucky. Generalplan Ost (General plan for the east). ISBN 0813140501 – via Google Books.

Germany to pay €10m in compensation to Soviet prisoners-of-war

2
· · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *