שנות חרושצ'וב בברית המועצות

3899

היום לפני ..11 לספטמבר 1971 ,  ניקיטה חרושצ'וב נפטר מהתקף לב

September 11, 1971 – Nikita Khrushchev a Soviet politician dies of a heart attack at age 77

בתמונת הפתיחה חורשצ'וב בעת הקרבות בסטלינגרד

חורשצ'וב במלחמת העולם השנייה

בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת חרושצ'וב כקצין פוליטי ("פוליטרוק"), בדרגה המקבילה לסגן אלוף.

לאחר פלישת הנאצים במבצע ברברוסה ב-1941, הסתכסך חרושצ'וב עם סטלין על אופן ניהול המערכה באוקראינה, שם היה חרושצ'וב מנהיג המפלגה. הוא החשיב את אי נסיגתו של סטלין אל מול יחסי הכוחות הרעים לבזבוז משווע של חיי אדם.

לאחר מכן הוא היה הקומיסר הפוליטי בקרב על סטלינגרד, ושימש כקצין הפוליטי הבכיר בדרום ברית המועצות במהלך המלחמה: בקורסק, בקרב על שחרור קייב ובדיכוי הלאומנים של בנדרה במערב אוקראינה.

החוקר הגרמני יואכן הלבק שחקר מסמכים מקוריים של ראיונות עם משתתפים רוסים  בקרבות סטלינגרד טוען כי לחרושצ'וב היתה השפעה משמעותית על מהלך הלחימה בסטלינגרד . : "[המסמכים] משנים באופן יסודי את הדעות הקדומות באקדמיה במערב: ראשית, שהחיילים היו איכרים בורים ללא שמץ של נאמנות למדינה הסובייטית; ושנית, שהכריחו את אותם איכרים להילחם תוך איומים על חייהם." "'הפרוטוקולים של סטלינגרד' אשר מגלים שאי אפשר לייחס לאמצעי כפייה את הנכונות של החיילים הסובייטיים להקרבה. תפקיד מבטיח מילאו אלה שכונו 'המפקדים הפוליטיים' שחזרו ושכנעו את החיילים שהם מסכנים את חייהם למען חרות העם … הקונצפציה היתה שזו מלחמה עממית … 'הצבא האדום היה צבא פוליטי' קובע ההיסטוריון הלבק." (דר שפיגל).

קרב השחמט של חרושצ'וב מול לוורנטי בריה 

יוסף סטאלין הלך לעולמו כתוצאה משטף דם במוח במארס 1953. כשגסס, המנהיגים האחרים של המפלגה לא הזדרזו לקרוא לטיפול הרפואי, יש להניח שהיה להם הרבה מה להרוויח ממותו, במיוחד ללוורנטי בריה, כמי שעמד בראש כוחות ביטחון הפנים. לאחר שנפטר סטאלין, חולקו הסמכויות ב"מנהיגות הקולקטיבית" של בריה, מלנקוב שהפך לראש ממשלה, וניקיטה חרושצ'וב שהיה לראש המפלגה הקומוניסטית, עמדה שצברה לו כוח, אך ראשית היה עליו להתגבר על האדם המסוכן ביותר בבריה"מ באותה שעה, שחלק עם סטאלין תכונות אופי כמו כוחניות ומוצא משותף מגרוזיה, הלא הוא לוורנטי בריה, ראש מנגנון הביטחון. בריה רצה לערוך דה-סטליניזציה ולסמל את העידן החדש במפלגה הקומוניסטית, והודיע על שחרור כמיליון אסירים מהגולאגים. הוא גם התנגד לתהליך הרוסיפיקציה הרצחני של סטאלין, וחייב את מנהיגי המחוזות השונים ללמוד אלה את תרבויות אלה, צעד חיובי לכל דבר, אך פזיז מבחינה הנהגתית וחסר סיכוי. צעדים מסוג זה חיזקו את חרושצ'וב ואת הסטליניסט הקנאי מולוטוב, לקראת מה שיהיה השתלטות חרושצ'וב על ההנהגה.

Khrushchev

בגרמניה המזרחית, התקוממות נערכה בברלין ביוני 1953. המפלגה הקומוניסטית של מזרח גרמניה האיצה את תהליך הקולקטיביזציה, בחקלאות, בתעשייה ובצריכה. המצב הכלכלי החמיר. אך הגזירות נמשכו, וגם התעמולה נגד המערב נהייתה קיצונית יותר. אך העיתוי של פעולות אלה לא היה טוב. מותו של סטאלין ועלייתה של הנהגה חדשה שהייתה נחושה להקל בצעדים הסטליניסטיים, הביא לכך שמסמכים חריפים נכתבו מצד הסובייטים כלפי ההנהגה המזרח-גרמנית, מסמכים בהם נדרש שלטון זה לשים קץ למתקפות על איכרים ועוסקים זעירים ולמתן את השימוש בכוח מצד המשטרה, ולעצור את יוזמת הקולקטיביזציה. גם לאחר שפורסם ב-11 ביוני מכתב ובו מודה השלטון בטעותו, שלטון אולבריכט איבד לגיטימציה והחלו הפגנות ענק כנגדו, בברלין. עשרות אלפי אנשים הפגינו והתפרעו ודרשו את התפטרות הממשלה וקיומן של בחירות חופשיות לאלתר. אירועים אלה העמידו את ההנהגה הסובייטית והמזרח-גרמנית בפני בעיה קשה. ההתקוממות היתה משמעותית, והיה חשש שכוחות מערביים יצטרפו אליה. כוחות סובייטים נכנסו לעיר והשליטו סדר בכוח, וכמאתיים אזרחים נהרגו. הסי.איי.אי הכחיש כל קשר לארגון המהומות, על-אף טענות הסובייטים, ויש להניח שהוא לא עמד מאחוריהן, משום השאיפה של שני הצדדים לרגיעה באזור וליציבות בעת המלחמה הקרה.

עתה, ניצל חרושצ'וב את שעת הכושר, והטיל על בריה את האשמה באירועים. גם מולוטוב וחברים נוספים להנהגה, התייצבו לימינו של חרושצ'וב, והוא ביים ישיבה של הממשלה שבה יתעמתו חבריה עם בריה והוא ייעצר- ב-26 ביוני. חרושצ'וב אמר כי מדיניותו של בריה בחנינות לאסירים איומה, וכי טיפולו במדינות הלא-סלאביות אינו ראוי. הוא גם האשים אותו בריגול בשירות הבריטים, וחבריו מלנקוב ומרשל ז'וקוב הבריחו אותו מהקרמלין באיומי אקדח .

סילוקו של בריה, ציין נקודת מפנה חשובה בהיסטוריה הסובייטית. איננו יודעים כמה רחוק היה לוקח את הדה-סטליניזציה שתיכנן. ואלטר אולבריכט, שליט מזרח-גרמניה, זכה לפסק-זמן מרדיפות בריה, ומדינתו הפכה מדכאת יותר כלפי אזרחיה. אולבריכט ימשיך לשלוט עד 1971 בארצו. אך אזרחים יזכרו במרירות את 17 ביוני 1953 כהזדמנות שהוחמצה עבור מזרח-גרמניה, לעלות על פסים דמוקרטיים.

ניקיטה חרושצ'וב יצא מהיום ההוא מנצח. חרושצ'וב נותר כשליט יחיד, וביקש לחזור לשיטה המהפכנית הסוציאליסטית של לנין. חרושצ'וב היה חבר במפלגה מראשית לימודיו, ב-1929, באקדמיה התעשייתית כנציג האיגוד המקצועי שלו- וחווה את המלחמות בהן נטלה בריה"מ חלק והושפע מהן. בראשית שלטונו, נטל חרושצ'וב יוזמות להגדיל את אספקת מוצרי הצריכה ולשפר את חייהם של האזרחים- דבר שסטאלין מעולם לא גילה בו עניין. ואכן הייצור וגם הצריכה התרחבו, ואף בענייני חוץ לקח חרושצ'וב יוזמה והתפייס עם מנהיגים נבחרים. למשל טיטו, רודן יוגוסלביה, עמו נפגש ב-1955. למשל הסכם שחתם עם מדינות המערב, לגבי הוצאת כל הכוחות הזרים מאוסטריה. דוגמא נוספת היא מסעו אל המזרח הרחוק, אל מדינות עולם שלישי שצפוי היה כי יאמצו את מסריו הסוציאליסטיים.

Nikita Khrushchev

מדיניות ההפשרה של חרושצוב

ביוזמת חרושצ'וב החלה מדיניות הידועה בכינוי "ההפשרה של חרושצ'וב" (ברוסית: Хрущёвская о́ттепель)  אשר במהלכה נעשתה תפנית מורכבת במדיניות, בתרבות ובחיי הכלכלה של ברית המועצות. בין מאפייני התקופה היו פתיחות רבה יותר, מגעים רבים יותר עם מדינות חוץ ומדיניות חברתית וכלכלית השמה דגש רב יותר על מוצרי צריכה, תוך העלאת רמת החיים באופן ניכר לצד שמירה על הצמיחה הכלכלית. באותה עת אף רוככו הגבלות הצנזורה שהיו נהוגות בברית המועצות וניתן מקום לביקורת מובלעת על החברה הסובייטית. כך למשל הותר לאמנים ליצור תכנים שאינם בהכרח מתאימים לקו הסובייטי. יחד עם זאת, אמנים שרבים מהם היו גאים במולדתם ובמפלגתם, המשיכו לבחור בזהירות את נושאי יצירותיהם. מנגד התנהל מחדש מסע אנטי-דתי, שהביא לסגירת כנסיות רבות.

חרושצ'וב ניסה במהלך שנותיו כמנהיג ליישם רפורמות במספר רחב של תחומים. תחלואיה של החקלאות הסובייטית היה אחד מן התחומים שהעסיקו את חרושצ'וב, עוד מתקופת פעילותו בהנהגה הקולקטיבית, והוא הכניס לענף זה שינויים וחידושים אשר השפיעו על כלכלת ברית המועצות. המדינה עודדה חקלאים לגדל יותר על חלקות האדמה הפרטיות שבבעלותם, העלתה את מחירי התוצרת החקלאית לקולקטיבים, והשקיעה במידה רבה יותר בתשומות חקלאיות.

B9684C Ukrainian collective farmers handing a corn wreath to Nikita Khrushchev

Ukrainian collective farmers handing a corn wreath to Nikita Khrushchev

אף לאחר תקופת סטלין המשיך חרושצ'וב להאמין בתורותיו של הביולוג טרופים ליסנקו. ב"יוזמת האדמות הבתוליות" של חרושצ'וב, באמצע שנות ה-50, הוא איפשר עיבוד חקלאי של חלקות רבות בקזחסטן ובאזורים סמוכים של רוסיה. התברר כי אזורים חקלאיים חדשים אלה סובלים לעתים מתקופות בצורת, אולם בשנים לא שחונות גדלו בהם יבולים מצוינים, אשר תרמו לכלכלת המדינה. רפורמות חקלאיות אחרות שיזם התבררו כמוצלחות פחות. תוכניותיו להגדיל את שטחי גידול התירס ואת משק גידול הבקר לבשר ולחלב נכשלו, וניסיונו לארגן את הקולקטיבים ליחידות משקיות גדולות יותר יצרו רק בלבול באזוריה החקלאיים של ברית המועצות.

בשנת 1957, בניסיון שהונע ממניעים פוליטיים, להפחית את הביורוקרטיה במדינה, חרושצ'וב פירק את משרדי הממשלה התעשייתיים במוסקבה, והחליפם במועצות תעשייתיות אזוריות (Совнархоз, Совет Народного Хозяйства). אף שלפי תוכניתו המועצות התעשייתיות אמורות היו להיות קשובות יותר לצורכי האזור בו פעלו, מדיניות הביזור הביאה להפרעה ולהפחתה ביעילות הייצור. בהמשך לתוכנית הביזור בניהול התעשייתי החליט חרושצ'וב בשנת 1962 לשרטט מחדש את קווי הארגון המפלגתי על פי איפיונים כלכליים ולא מינהליים. החלוקה מחדש של המנגנון המפלגתי על פי מגזרים חקלאיים ותעשייתיים ברמת האובלסט, ואף מתחתיו, תרמה לחוסר הארגון והרחיק

חרושצ'וב הכריז על כוונותיו לחזור לעקרונותיו של לנין, ובנאומיו ריסק את מסורת סטאלין שנבנתה עשרות שנים. הוא גינה את גל הטיהורים של סטאלין של 38-1937, והוקיע את השימוש בעינויים לסחיטת הודאות. חרושצ'וב טען כי סטאלין ראה עצמו כחצי-אל, וזו השקפה יהירה ולא נכונה למנהיג קומוניסטי. הוא ראה אותו כסטייה מהאידיאל של לנין, אך שכח את התמיכה המאסיבית שהייתה לסטאלין בזמנו, ואת השירות המסור שהוא עצמו נתן לו.

24 Jul 1959, Moscow, USSR --- US Vice President Richard Nixon pokes at the chest of Soviet Premier Nikita Khrushchev during their Kitchen Debate at Sokolniki Park. --- Image by © CORBIS

Jul 1959, Moscow, USSR — US Vice President Richard Nixon pokes at the chest of Soviet Premier Nikita Khrushchev during their Kitchen Debate at Sokolniki Park

מדיניות חוץ ומבצעים ברוטאליים במזרח אירופה

מדיניות החוץ של חרושצ'וב הייתה דואלית. מצד אחד היא הכילה מאפיינים של מתינות – רעיון הדו קיום בשלום – ומצד שני עקרונות של הליכה על הסף – משבר ברלין ומשבר הטילים בקובה.

סוגיית ברלין

משבר ברלין היה נסיון לפתור את סוגיית ברלין בדרך שתהלום את האינטרסים של ברה"מ. הייתה זאת מדיניות לא מתוכננת של הליכה על הסף. ספק אם לחרושצ'וב הייתה תוכנית מוגדרת מראש. המאורעות מדגימים זאת. בשלב הראשון של המשבר מנובמבר 1958 – מרץ 1959 הציב חרושצ'וב לוח זמנים לנסיגת המערב מהעיר ( 6 חודשים). אבל האולטימטום בטול לאחר ביקור שר החוץ הבריטי במוסקבה.  השלב השני בקיף 1959 התאפיין בועידת שרי החוץ בז'נבה שהסתיימה ללא תוצאות קונקרטיות. השלב השלישי מספטמבר 1959 – מאי 1960 התאפיין בהשהיית המשבר ובהתחממות היחסים בין 2 מעצמות העל עם ביקור חרושצ'וב בארה"ב. השלב הרביעי ממאי 1960 – יוני 1961 התאפיין בהמתנה של חרושצ'וב לעליתו לשלטון ולהתבססותו של קנדי בבית הלבן. השלב האחרון התאפיין בפגישה בין קנדי ךבין חרושצ'וב בוינה בהשמעת איומים מצד חרושצ'וב ובבניית החומה באוגוסט .1961

בניית חומת ברלין הייה אקט ספונטני של חרושצ'וב. למעשה חרושצו'ב הועמד בפני חוסר ברירה ונגרר אחרי ההתפתחויות יותר מאשר יזם אותם. תנועת פליטים ממזרח גרמניה למערב דרך ברלין הייתה עצומה וסכנה את קיומה של גרמניה המזרחית ושרידותו של הגוש הקומוניסטי באירופה. השגרירות הסובייטית בברלין דיווחה למוסקבה באפריל 1961 שבשנות ה 50 אוכלוסיית מזרח גרמנייה קטנה ב 1.2 מליון. ביולי 1961 ביקש Ulbricht – המנהיג המזרח גרמני – מהשגריר הסובייטי במז' גרמנייה להעביר מסר לקרמלין שאם המצב ימשך כך גרמניה המזרחית תתמוטט. האקט של בניית החומה היה מדיניות של הליכה על הסף. גם בשלבים של בניית והשלמת החומה דאגו המעצמות לא להביא לאסקלציה. במהלך בניית החומה עמדו טנקים אמריקאים ( קנדי נתן פקודת מובליזציה ב 25 ביולי) מול טנקים רוסים בנקודות המעבר Charlie, ו  Friedrichstrasse במשך יומיים. מגעים דפלומטים חשאיים הביאו לכך שחרושצ'וב היה הראשון שנתן פקודת נסיגה. תוך 20 דקות נתנו האמריקאים גם הם. בספטמבר חודשו מגעים בין ארה"ב לברה"מ בניו-יורק והמשיכו לכל אורך השנה במקומות שונים. מגעים אלו מלמדים על רצונו של חרושצ'וב להשאיר את המשבר תחת בקרה.

פולין 

אחד מאתגרי הדה-סטליניזציה היתה פולין, והשליט המודח ולדיסלאב גומולקה שחזר לעניינים לאחר מות סטאלין. זאת לאחר התפרצות של הפגנות אלימות של פועלים בפולין, שדרשו לחם וחירות. חרושצ'וב, שחשש כי העניינים ייצאו משליטה, נחת בפולין יחד עם עוד כמה מנהיגים מהמפלגה, ופגש במנהיגי הצבא, תוך התעלמות מגומולקה. אך זה, לא התרשם מכך, והבהיר לחרושצ'וב ולחבר מרעיו כי פולין עולה על דרך חדשה ואיש מהם לא ימנע זאת. לבסוף קיבל חרושצ'וב את מנהיגותו האמיצה של גומולקה, מתוך סברה כי פולין תשרה יותר יציבות על האזור עם גומ' בשלטון.

גומולקה נתגלה ככפוף נאמן ששלט בארצו ביד ברזל עד 1970.

הונגריה 

בהונגריה לא התנהלו העניינים על מי מנוחות. ההנהגה, שהשליטה משטר ברוטאלי במיוחד מאז 1948, נפגעה ממותו של סטאלין. השליטים שהתחלפו בתוך מספר שנים, נאג', ראקושי וגרו, הגבילו סטודנטים מלהפגין, ודיכאו כל מחאה, ומכיוון שהמנהיגים ההונגרים היו צייתנים לסובייטים, הציבור בהונגריה היה חייב לפעול, ואכן התעוררו הפגנות ספונטניות ברחובות בודפשט, בסוף אוק' 1956. עשרות-אלפי חיילים סובייטים נכנסו למדינה, אך בלי ממשלה הונגרית יציבה ומשתפת פעולה הרוסים היו כבולים. ונאג', אכן לא הצליח לדכא את התקוממות עמו. ב-28 באוקטובר החליט נאג' שהוא מסכים לחלק מדרישות המפגינים, למשל ביטול המשטרה החשאית. אך חרושצ'וב, שקיבל מידע מגורמי מודיעין כי אימרה נאג' עומד לפרוש מברית ורשה, הכניס עשרות-אלפי חיילים למבצע ברוטאלי בהונגריה, בעוד האזרחים משוכנעים כי הצבא האדום בדרך החוצה מארצם. יאנוש קאדאר הועמד בראש המדינה, וישלוט בה עד 1988. הקהיליה הבינלאומית לא סייעה לנאג' לשמור על שלטונו, גם כי היו בחירות באותה תקופה בארה"ב, וגם כי ישראל ומצרים נלחמו באותם ימים ממש בסיני, ותשומת-לב העולם היתה נתונה לשם.

המשבר בהונגריה ובגרמניה מזרחית חשפו לעולם את התנהגותו הלא-עקבית של חרושצ'וב. הוא הפעיל הרבה יותר כוח משתיכנן, בתוך בריה"מ ומחוצה לה. בעיית הפליטים במזרח-גרמניה החמירה, על-אף מדיניותו הקשוחה של אולבריכט. אייזנהאואר, נשיא ארה"ב, חימש את הצבא המערב-גרמני כחלק מחיזוק ברית נאט"ו, והקנצלר קונראד אדנאואר שיתף עמו פעולה, דבר שהדיר שינה מחרושצו'ב. ההנהגה הסובייטית כולה זועזעה ממה שקרה בסוף 1956, וחרושצ'וב החליט ללחוץ בברלין. הוא רצה לקבוע עובדה של גרמניה מחולקת, ולא להחריף הסכסוך- ולכן סגר את המעבר ממזרח למערב העיר. הוא עשה זאת בהדרגה: ראשית הזרים סיוע לאולבריכט. לאחר מכן נועד עם הנשיא הנבחר ג'ון פ. קנדי בווינה ביוני 1961, ושם הזהיר אותו לבל יתערב בנעשה בעיר; ולבסוף סחט ממנו הצהרה לגבי אינטרס של האמריקנים רק במערב העיר. הוקמה גדר תיל, שהפכה לחומת ברלין הידועה.

חלפו מספר חודשים עד שהמערב הכיר בקיום החומה ובעצירת זרם הפליטים מהמזרח בכוח. אך לאחר הפיאסקו של קנדי במפרץ החזירים בקובה, חודשיים קודם-לכן, בו הסתבך קנדי מעל לראש, הוא החליט להיות זהיר הפעם, ונדמה כי השלים עם חלוקתה של אירופה. זאת על אף האהבה שהרעיפו עליו הברלינאים בביקורו שם ביוני 1963, בהכריזם כי "החפץ לראות בהבדל בין העולם החופשי לעולם הקומוניסטי- יבוא נא לברלין".

Nikita-Kruschev-and-Fidel-Castro-SC

משבר קובה 

מהצד הרוסי, ההפיכה של קסטרו בקובה התקבלה בעין יפה. חרושצ'וב קרא למלחמות לשחרור לאומי והניסיון הקובני נתפס כהתנערות מהאימפריאליזם האמריקאי, מגמה שנתפסה כמועילה למוסקבה. במאי 1962 החליט חרושצ'וב על הנחתם החשאית של טילים בקובה.

כבר באוגוסט  1962 הסי אי אי התחיל לחשוד כשהבחין בריבוי יועצים סובייטים בקובה וקיבל אישור על הפעלת מטוסי ריגול מגביהי טוס   מסוג U2   . אף אחד בממשל האמריקאי לא חשד שהרוסים יעזו להניח טילים בליסטים כה קרוב לחופה של ארה"ב. בכל אופן, בספטמבר פרסם קנדי הזהרה פומבית לברה"מ שלא תציב נשק התקפי בקובה. ב 14 לאוקטובר מטוס  U2   גילה מה שהסי אי אי אישר יומיים לאחר מכן: בקובה היו בין 16 ל 32 טילים שיהפכו למבצעיים תוך שבוע.

המשמעות האסטרטגית של טילים בליסטים רוסים בקובה לביטחון הלאומי של ארה"ב הייתה עצומה. הטילים היו מסוג SS 4   בעלי טווח של 1020 מייל יכלו לאיים על מעגל שהקיף את דאלאס ואת וושינגטון, והטילים מסוג SS 5  בעלי טווח של 2200 מייל יכלו לאיים על כל ארה"ב ( טילי ה SS 5 לא הגיעו לקובה). בהערכה של הסי אי אי, התקפת טילים כזאת תביא ל 80 מליון הרוגים אמריקאים ותעמיד בסכנה את הכוחות התגובה האסטרטגים. הקרבה של קובה לחופי ארה"ב תקטין בצורה משמעותית את זמן התגובה האמריקאי ותסכן את יכולת המכה השנייה.

ישנם כאלו המחפשים את הסיב למשבר קובה באופיו של חרושצ'וב. חרושצ'וב היה אופורטוניסט ומהמר. קנדי הפגין חולשה בשנתו הראשונה בשלטון. הוא ספג השפלה בכישלון הפלישה למפרץ החזירים. הוא לא הגיב ביד חזקה לצעד הסוביטי של בניית חומת ברלין (אוגוסט 1961). בניית חומת ברלין הייתה תוצאה של כשלון קנדי בפסגה עם חרושצ'וב שהתקיימה בוינה חודשיים לפני. קנדי לא הצליח להניע את המנהיג הסוביטי מלנקוט צעד חד צדדי בברלין. חרושצ'וב לפיכך חיפש לנצל את מה שנתפס בעיניו כמנהיג אמריקאי צעיר וחלש.

 פרשנות שנייה נובעת ממאבקי שליטה בתוך הגוש הקומונינסטי. באותם השנים מאו קרא תגר על ברה"מ  בהנהגה של הגוש הקומוניסטי. הוא האשים את המתינות של חרושצ'וב ביחסו  למערב ( חרושצ'וב קרא לדו קיום בשלום עם המערב)  באובדן נחישות נגד האימפריאליזם. חרושצ'וב חיפש להוכיח כי ברה"מ תחת הנהגתו מסוגלת להגן על הגוש הקומוניסטי מול תוקפנות מערבית נגד קובה, חרושצ'וב חיפש הזדמנות להפגין כוח מול מנהיג אמריקאי שנתפס כחסר חוט שידרה.

nikita the end

מאבקים מבית

במאי 1957 הדף חרושצ'וב ניסיון פנימי של כוחות סטליניסטים לשוב ולתפוס את השלטון, והביס את מי שכונה בשם "הקבוצה האנטי-מפלגתית" (ברוסית: Антипартийная группа) בראשות גאורגי מלנקוב וויאצ'סלב מולוטוב. אירוע זה מאפיין את דמותה החדשה של המדיניות הסובייטית, את הפעולות המכריעות נגד הקבוצה הנהיג גאורגי ז'וקוב, שר ההגנה הסובייטי, תוך שהאיום הנשקף לקושרי הקשר היה ברור. אולם, אף לא אחד ממנהיגי "הקבוצה האנטי-מפלגתית" נהרג או אפילו נשלח למאסר, וחרושצ'וב נפטר מן האיום באופן מתוחכם: מלנקוב נשלח לנהל תחנת כוח בקזחסטן, ומולטוב מונה לשגריר ברית המועצות במונגוליה ואחר כך, נציג ברית המועצות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

ב-27 במרץ 1958 התמנה חרושצ'וב אף לראש הממשלה ובכך ייצב את כוחו, תוך שהוא נוהג בהתאם למסורת שבה הלכו קודמיו וממשיכיו. כניסתו לתפקיד ראש הממשלה היה השלב האחרון במעבר מתקופת ההנהגה הקולקטיבית שלאחר סטלין, לתקופת חרושצ'וב כמנהיג יחיד. מאותה עת היה חרושצ'וב מקור הכוח היחיד בברית המועצות, אולם בשום שלב לא הגיע לדרגת השלטון חסר ההגבלות שהיה לסטלין.

ברית המועצות נותרה כאחת משתי המעצמות המובילות בעולם, בשלהי שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60, הסיוע שהושיטה, בין היתר בזכות הסיוע שהושיטה למדינות מתפתחות, ומחקר מדעי מתקדם במיוחד בתחומי טכנולוגיית החלל וכלי הנשק. בשנת 1957 המריא לחלל ספוטניק 1, הלוויין הראשון בחלל, אשר היה גאוות המדע הסובייטי. בשנת 1961 שלחו הסובייטים את האדם הראשון לחלל, גיבור ברית המועצות, יורי גגארין.

אף שחרושצ'וב הצליח לסלק בדרכי עורמה את מתנגדיו הסטליניסטים, יריביו הפוליטיים מבית, במיוחד מעמד הטכנוקרטים המקצועיים, ראוי בו איכר נבער מדעת אשר קטע דברי אחרים בעלבונות. אירועים דוגמת זה שבו חלץ את נעלו, נופף בה ודפק אותה על השולחן באולם מליאת האומות המאוחדות‏ ונאומי לגלוג שנשא על המערב ועל האינטלקטואלים היו מקור למבוכה בקרב מדינאים סובייטים.

בשנת 1964 נפגעה כבר תדמיתו של חרושצ'וב בברית המועצות במספר תחומים. אף שהמשיך הגידול בתחומי הייצור התעשייתי, רמת החיים, ומוצרי הצריכה, המגזר החקלאי ידע משבר לאחר יבולים דלים בשנת 1963. ביחסי החוץ של ברית המועצות בלטו נזקי תהליך הפיצול הסיני-סובייטי, הקשיים המדיניים בעקבות בניית חומת ברלין ומשבר הטילים בקובה, על תדמיתו של חרושצ'וב. ניסיונותיו של חרושצ'וב לשפר את היחסים עם המערב יצרו דחייה מצד מנהיגי הצבא הסובייטי. לבסוף, ניסיונו לארגן מחדש את המפלגה הקומוניסטית בשנת 1962, מוטטו את ההיררכיה הברורה שהייתה במפלגה. לקראת סוף תקופת שלטונו החל חרושצ'וב להתנהג באופן אוטוקרטי יותר מבעבר. סביב דמותו החל אף פולחן מנהיגות, אשר בלט בחגיגות יום הולדתו ה-70, באפריל 1964. אף נסיעותיו התכופות אל מחוץ לברית המועצות איפשרו חופש רב יותר לאלה שחפצו לקשור נגדו.

באוקטובר 1964, בעוד חרושצ'וב נופש בחצי האי קרים, הצביעה נשיאות הפוליטביורו פה אחד להרחיקו מתפקידו וסירבה לבקשתו לקיים הצבעה בוועד המרכזי. את פרישתו מן התפקיד ליווה מאמר מערכת בעיתון פרבדה שגינה אותו על "תוכניות הזויות, מסקנות חצי-אפויות, החלטות פזיזות, ופעולות שאין קשר בינן לבין המציאות." אולם תקופתו תיזכר בזכות דחיית הסטליניזם, ליברליזציה משמעותית במדינה, וגמישות שלטונית רבה יותר אותה הביא למנהיגות הסובייטית.

nikita anf family

 מקורות המידע

היסטוריה פוליטית: שנות חרושצ'וב בברית המועצות | טקסטולוגיה

תקופת חרושצ'וב בברית המועצות – ויקיפדיה

הנאום הסודי – ויקיפדיה

מדיניות החוץ של חרושצ'וב מול גורבצ'וב – אימגו

סטלינגרד מאת אנטוני ביוור —— אלכסון

משבר הטילים בקובה – ויקיפדיה

משבר הטילים בקובה אוקטובר 1962 – אימגו

Nikita Khrushchev – Cold War – HISTORY.com

Biography: Nikita Khrushchev – PBS

1
· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *