שינויי אקלים והעת העתיקה

72

ליקט , סיכם וערך: זיו יופה , המייסד והמנהל של קבוצת הפייסבוק היסטוריה ללא צנזורה


#
היסטוריה_ללא_צנזורה, פרק 198.

הגאולוג איאן ר. פלימר הוא פרופסור אמריטוס בתחום מדעי כדור הארץ מאוניברסיטת מלבורן, לשעבר פרופסור לגאולוגיית כרייה באוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה. בספרו "שמים וארץ: התחממות כדור הארץ, המדע החסר",[1] מבקש פלימר לראות את התמונה המדעית הגדולה, טוען כי "במדעי האקלים קיים העדר דיסציפלינה מדעית", ועל כן מנסה לשלב מספר תחומי מחקר ולקדם גישה בינתחומית, ללא דעות קודמות המגובשות מראש.

בפרק 2 של ספרו, "היסטוריה", חוזר פלימר אלפי שנים לאחור בכדי להציג את האופי הפסאודו-מדעי של טענותיו של אל גור ודומיו. במחקר החשוב לעניינו כאן, בחן פלימר גם את יוון העתיקה. כבר בדיאלוג האפלטוני "טימיאוס" בן המאה ה-4 לפנה"ס קידם אפלטון את התפיסה לפיה ההתחממות הגלובלית מתרחשת במרווחי זמן קבועים, כאשר תלמידו המפורסם אריסטו התייחס להתחממות זו בחיבורו "מטאורולוגיה". כפי שכותב פלימר:

"תאופרסטוס (371-287 לפנה"ס) אשר בתורו היה תלמידו של אריסטו, המשיך את המסורת עם [חיבורו] 'על הרוחות', והבחין כי בזמן שהרי כרתים היו מייצרים פירות ודגן, בעת כתיבתו החורפים היו יותר קשים ויותר מושלגים. ב'על הסיבות לתופעת הצמיחה', מציין תאופרסטוס גם כי בעיר היוונית לאריסה היו פעם עצי זית רבים, אולם הירידה בטמפרטורה הרגה אותם". זאת כמובן תקופה בה לא היה פליטת פחמן דו חמצני ברמה כפי שהיא כיום.

בתקופת ה-הולוקן, אשר החלה לפני כ-11,700 והסתיימה לפני כ-8500 שנים, הייתה התחממות אשר נקראה בין היתר "אופטימום ההולקן". במשך 500 השנים שבאו לאחר סיומה התרחשה תקופת "ההתקררות המצרית". תקופת ההתחממות השנייה של ההולוקן המשיכה עד לפני 5600 שנים. במשך 2100 שנים הבאות התרחשה תקופת "ההתקררות האכדית". לפני 3500 שנים התרחשה במשך 300 שנים "ההתחממות המינואית". ולאחר מכן, עד לפני 2500 שנים, התרחשה ההתקררות של תקופת הברונזה. החל מ-500 לפנה"ס, במשך מעל לאלף שנים התרחשה התקופה החמה של רומא. לאחר מכן החלה התקררות של 400 שנים והחל משנת 900 נמשכה במשך 400 שנים התקופה החמה של ימי הביניים – "אופטימום ימי הביניים". סביב שנת 1300 החל עידן הקרח הקטן אשר נמשך עד אמצע המאה ה-19, שבעקבותיו הגיעה ההתחממות אותה אנחנו חווים כיום. למעשה, הציל הקור את וינה מהמצור העותמאני על העיר ב-1529, לאחר שהפולשים נאלצו לסגת באוקטובר עקב תנאי מזג האוויר. היוונים וכל אלו שבאו לפניהם ואחריהם שרדו את התקופות החמות ללא טכנולוגיות מודרניות מתקדמות.

כפי שכותב פלימר: "לא ניתן לשכתב את ההיסטוריה רק משום שהיא אינה מתאימה למודל ממוחשב בעל מסקנה קבועה מראש." עם זאת, הטענה הפופולרית היא כי נראה שדווקא כיום אנחנו דור מיוחד ויוצא דופן מכל שנות קיום כדור הארץ, בעלי טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת לנו לשנות את התנודה הזאת שנמשכת כבר מיליארדי שנים, ויודעים נכון יותר מהמצרים והיוונים.

יש הרבה סיבות וגורמים משתנים לעלייתן ושקיעתן של תרבויות, החל מאירועים טראומטיים כגון בצורות ושיטפונות, ועד לפגיעה בנורמות החברתיות ושעורי ילודה נמוכים במיוחד. כפי שפלימר כותב, המיתולוגיה היוונית מזכירה לעתים קרובות מקרי בירוא יערות, שיטפונות, סתימת אפיקי השקיה, המלחה וקריסת מדינות העיר השומריות העתיקות. עוד מראשית הכתב לפני 5000 שנים ישנן עדויות לירידה ביבול והקטנת ייצור החיטה ביחס לשעורה הסובלנית יותר למלח. המלח הופיע על הקרקע החקלאית, והתנאים היבשים השאירו אותו שם. פלימר מוסיף:

"התרבות המיקנית נפלה בהקשר לעלייתן של תרבויות האשורים, הפיניקים והיוונים. העדויות מטרויה מראות שהיה קר, עם רָעָב בין 1259 ל-1241 לפנה"ס, וללא התאוששות עד 800 לפנה"ס."

אנחנו אומנם חיים באימה עקב ההתחממות הגלובלית המתקרבת, אולם עלינו להיות מאוד אסירי תודה שלא נולדנו בתקופות הקרות של ימי הביניים, "תקופה איומה לחיות בה." כך מתאר פרוקופיוס את מזג האוויר בקונסטנטינופול, או יוחנן מאפסוס עיר דרומית יותר ממנה.

"סביב 540 לסה"נ, העצים כמעט הפסיקו לצמוח … [עצים] מתקופה זו הם בעלי טבעות גדילה צרות במיוחד. היה זה אירוע גלובלי מכיוון שהוא מתועד גם בטבעות עצים מאירלנד, אנגליה, סיביר, צפון אמריקה ודרום אמריקה. שלג נפל באירופה הים תיכונית ובחוף סין, והיו סערות פרועות בסקנדינביה ובדרום אמריקה."

ללא ספק, היו גם תקופות התחממות קטנות בתוך התקופות הקרות, ולהפך. העדויות המוקדמות ביותר למשחקים האולימפיים של יוון חוזרות למאה ה-8 לפנה"ס, בהם השתתפו האתלטים בעירום באירועים השונים. כפי שכותב אחד ההיסטוריונים: "האם הענישו האתלטים את עצמם בטמפרטורות קפואות, או שיזוף בשמש?"[2]

"בין אם התחרו כאצנים, מטילים, מתאבקים או נהגי מרכבות, הספורטאים היוונים לבשו במקור בגדים, אך בסופו של דבר כמעט כולם העדיפו להיות עירומים בזירה העמוסה". כך, קיימת גם האפשרות שהייתה זאת ההתחממות הטבעית אשר אף הפכה למעשה את המשחקים האולימפיים העתקים לפופולאריים, וזה גם יכול להסביר את ההתעלמות של אל גור מההיסטוריה היוונית.

[1] Ian Plimer, Heaven and Earth: Global Warming, the Missing Science, Taylor Trade Publishing, 2009.

[2] Geoffrey Blainey, A Short History of the World, Ivan R. Dee, 2002.

לקריאה נוספת:

Richard Seaford, Ancient Greece & Global Warming, Credo Press, 2011.

הפוסט המקורי בקבוצה של זיו יופה

4
· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *