רב-אלוף אדריאן קרטון דה ויארט : שרד שתי מלחמות עולם , 5 בריחות ממחנה שבויים וגם 2 התרסקויות מטוס

2904

 סיפור שירותו וחיו של דה ויארט נחשב לאחת מהביוגרפיות המעניינות בתולדות המלחמות ואומץ הלב, הוא נפצע מספר פעמים במהלך שרותו הצבאי, ניצל מהתרסקות מטוס, נפל בשבי האיטלקי במהלך מלחמת העולם השנייה והצליח לברוח ממנו, הוא עוטר בצלב ויקטוריה והוריד לעצמו בנשיכה את אצבעות ידו משום שהרופא סירב לכרות אותן. קריאה באוטוביוגרפיה שלו שופכת אור על תעוזתו של דה ויארט כבר מהשלב בו עזב את אוניברסיטת אוקספורד כדי להילחם במלחמת הבורים.

לוטננט גנרל (רב אלוף) סר אדריאן פול ג'יסלאן קרטון דה ויארט (5 במאי 1880-5 ביוני 1963) , היה קצין בריטי ממוצא בריטי-בלגי. הוא נלחם במלחמת הבורים (האנגלו-בורית), במלחמת העולם הראשונה, ומלחמת העולם השנייה. נורה בפניו, בבטנו, בקרסולו, ברגלו, בירכו ובאוזנו, שרד התרסקות מטוס, ברח דרך מנהרה ממחנה מעצר של שבויי מלחמה, והוריד בנשיכה את אצבעותיו לאחר שרופא סירב לכרות אותן. הוא אמר לאחר מכן 'בכנות, נהניתי מהמלחמה'".

מלחמת העולם הראשונה

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, דה ויארט שירת במערכה כנגד התקוממות בסומלילנד הבריטית, במהלכה נורה פעמיים בפניו כשהוא מאבד את עינו השמאלית וחלק מאוזנו. על לחימתו בסומלילנד קיבל דה ויארט במאי 1915 את אות השירות המצוין (DSO). בפברואר 1915 נשלח דה ויארט לחזית המערבית, שם פיקד במהלך המלחמה על שלושה גדודי חיל רגלים וחטיבה אחת, כשהוא נפצע במהלך הלחימה שבע פעמים נוספות כולל מקרה ב-1915 בו הוא הוריד לעצמו את האצבעות לאחר שהרופא סירב לכרות לו אותם, לבסוף איבד את ידו השמאלית כולה.

בשנת 1916 קיבל דה ויארט את העיטור הצבאי הגבוה ביותר בצבא הבריטי צלב ויקטוריה, עבור לחימתו ב-2 ביוני 1916 באזור לה בויסל, צרפת. הוא קיבל בתקופה זו את הפיקוד הזמני על הגדוד השמיני של רגימנט גלוסטרשייר, במהלך הקרבות דה ויארט החליף שלושה מפקדים אחרים שנפצו ופיקד על הכוחות כשהוא חשוף לאש האויב, בזכות גבורתו ופיקודו הכוחות הבריטים הצליחו להחזיק את השטח שנכבש אל מול התקפות האויב.

במהלך החודשים הקרובים קיבל מספר דרגות זמניות והעלות בדרגה, עד שביולי 1917 הועלה לדרגת מייג'ור. בתקופה שלקראת סוף המלחמה ובחודשים שלאחר מכן, זכה דה ויארט למספר רב של עיטורים, מדליות ותארים עבור פיקודו במלחמה, הן מבריטניה והן מבעלות בריתה.

בין המלחמות

לאחר סיום המלחמה, נשלח דה ויארט כמשנה לגנרל לואי בותה במשלחת הצבאית הבריטית לפולין. לאחר תקופה קצרה הוא אף החליף את בותה בפיקוד על המשלחת הצבאית, בשנת 1919 זכה דה ויארט בעמיתות במסדר האמבט (CB). השלטון הפולני הצעיר היה זקוק לעזרה והכוונה צבאית רבה, בין היתר משום המלחמה עם ברית המועצות (המלחמה הפולנית-סובייטית), עם אוקראינה (מלחמת פולין-אוקראינה), סכסוך צבאי עם ליטא ועם צ'כוסלובקיה. הוא ניהל התקשרות עם הממשלה הבריטית (במיוחד ראש הממשלה לויד ג'ורג') בניסיון להשיג סיוע צבאי לעזרת הפולנים, אך הבריטים שלחו ציוד מועט בלבד. בתקופה זו הוא הרבה לבקר ולהסתובב באזורי הקרבות ופיתח רגש אוהד למאמצים של פולין כנגד מדינות האזור ממזרח.

בשנת 1920 התרסק מטוסו של דה ויארט והוא נפל בשבי הליטאי לפרק זמן קצר. לאחר מכן חזר שוב לבריטניה במטרה לבקש סיוע בשם פולין, הפעם הוא נפגש עם שר המלחמה וינסטון צ'רצ'יל שגילה יותר אהדה למאמץ הפולני ושלח ציוד וסיוע צבאי לפולין. באוגוסט 1920, במהלך התקדמות הצבא האדום סביב ורשה, דה ויארט היה ברכבת הסיור שלו כאשר זו הותקפה על ידי פרשים סובייטים. הוא הצליח להדוף אותם תוך כדי נסיעת הרכבת בעזרת האקדח שלו, כאשר במהלך האירוע הוא אף נפל מקרון הרכבת והצליח לעלות עליו מחדש.

British_Generals_1939-1945_A20588

 מלחמת העולם השנייה

בשנת 1940 , בהיותו בן 60 , פיקד על דיוויזיה בריטית שניסתה להשתלט על העיר הנורווגית טרונדהיים וזאת על מנת לבלום את הכוחות הגרמנים המתקדמים , אך המטכ"ל הבריטי לא הצליח לארגן לו קווי אספקה ימיים וחיפוי של מטוסי קרב  ולכן הפעולה נכשלה.  ג'נרל אדריאן קרטון דה וירט נאלץ להסיג את כוחותיו כי לא יכול היה לנוע דרומה בלי כל סיוע מחיל האוויר הבריטי וללא אספקה.

בשנת 1941 בדרכו לפקד על המשלחת הבריטית  הצבאית ביגולסביה , התרסק מטוסו בים ליד חוף לוב , שהיתה בשליטת הגרמנים , הוא שחה בכוחות אחרונים לחוף הלובי , נלכד ונלקח כשבוי לאיטליה. חמש פעמים ניסה להימלט ממחנה השבויים, ובפעם האחרונה כמעט הצליח , אך נתפס בגלל הרטייה השחורה על העין  שמשכה את תשומת לב האיטלקים.

האיטלקים שהעריצו אותו , החליטו ,בצעד חשאי בשנת 1943 , ללא ידיעת הגרמנים,  לשחרר אותו כמחווה לבריטים והעבירו באמצעות מסר לבריטים כי הם מעוניינים בהשגת הסכם שלום נפרד .

צ'רציל  שלח אותו מייד למזרח הרחוק על מנת לסייע לכוחות הסינים במלחמה עם יפאן והוא הצליח להביא לכמה נצחונות של הסינים על היפאנים הנסוגים בשנת 1944 . נחשב עד יום כגיבור גם  של המפלגה הקומניסטית הסינית .

הוא נפטר ב1963 בגיל 83 .

Cecil_Beaton_Photographs-_Political_and_Military_Personalities;_Carton_de_Wiart,_Adrian_IB3449C

מקורות המידע

Adrian Carton de Wiart – Wikipedia, the free encyclopedia

אדריאן קרטון דה ויארט – ויקיפדיה

Happy Odyssey  – November 13, 2007  , by Adrian Carton de Wiart (Author)

5 Soldiers Whose Horrific Injuries Only Made Them Angry 

LIEUTENANT COLONEL ADRIAN CARTON DE WIART 

Frankly, I enjoyed the war! , Ian Drury, הדיילי מייל, 7 בנובמבר 2012.

 

 

2
· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *