קיבוצים שהיו ואינם : גבעות זייד

3495

בצילום הפתיחה : האנדרטה לזכר אלכסנדר זייד

כל ילד, לפחות בזמנים בהם נהוג היה לקרוא ולא לגלוש, גדל והתחנך על המיתוס של אלכסנדר זייד – השומר מגבעות שיח' אבריק, שנרצח על-ידי בדואים בדרך מקיבוץ אלונים לשיח' אבריק בשנת 1938.

רק מעטים מכירים את פרשת קיבוץ גבעות-זייד, שהוקם לאחר הרצח כ"גלעד חי" לזכר האיש ומורשתו, ובשנת  1956/7עזב אותו אחרון חבריו.

הקיבוץ הוקם בשנת 1940 על ידי גרעין ירושלמי שאירגן יוחנן זייד, גרעין מבוגרי בית ספר מקווה ישראל שאירגן יפתח זייד וכן עולים מרומניה ופולין.

zeid 2

הקיבוץ נקרא על שמו של אלכסנדר זייד, שגר בסמוך, ונרצח בשנת 1938 על ידי ערבים בערך במקום בו שכן היישוב.

zeid kibbutz

בשנת 1951 התיישבו בגבעות זית חברי גרעין תנועת גורדוניה בארגנטינה שעלו בשנת 1950 וקיבלו הכשרה בגינגר. הקיבוץ סבל אז מבעיות כלכליות וחברתיות. באותה שנה הצטרף אליהם גרעין מאורוגוואי ובשנת 1953 הצטרפה קבוצה גדולה נוספת של חברי 'דרור' מארגנטינה. בהמשך הצטרפה קבוצה של עולים מטורקיה שהתחנכו בחברת נוער בקבוצת שילר. האדמות והמים במקום לא הספיקו להקמתו של משק קיבוצי, והיישוב סבל מבעיות חברתיות ומעזיבות רבות. בשנת 1957 הוחלט ב'איחוד הקבוצות והקיבוצים' לפרק את הקיבוץ. גבעות זייד נעזב וחלק מהחברים עברו להקים קיבוץ חדש בנגב. הם התיישבו במקום שבו הייתה בשנים 1957-1955 חווה חקלאית של חברת 'יצור ופיתוח', והקימו יחד עם גרעין 'צל-צח' של הנח"ל (של בוגרי 'התנועה המאוחדת' מגבעתיים) את קיבוץ אור הנר.

בשנת 1964 הוקם על אדמות גבעות זייד כפר תקווה, המיועד לאנשים בוגרים בעלי צרכים מיוחדים.

הקיבוץ הוקם בשנת 1940 על ידי גרעין ירושלמי שאירגן יוחנן זייד, גרעין מבוגרי בית ספר מקווה ישראל שאירגן יפתח זייד וכן עולים מרומניה ופולין.

הקיבוץ נקרא על שמו של אלכסנדר זייד, שגר בסמוך, ונרצח בשנת 1938 על ידי ערבים בערך במקום בו שכן היישוב.

בשנת 1951 התיישבו בגבעות זית חברי גרעין תנועת גורדוניה בארגנטינה שעלו בשנת 1950 וקיבלו הכשרה בגינגר. הקיבוץ סבל אז מבעיות כלכליות וחברתיות. באותה שנה הצטרף אליהם גרעין מאורוגוואי ובשנת 1953 הצטרפה קבוצה גדולה נוספת של חברי 'דרור' מארגנטינה. בהמשך הצטרפה קבוצה של עולים מטורקיה שהתחנכו בחברת נוער בקבוצת שילר. האדמות והמים במקום לא הספיקו להקמתו של משק קיבוצי, והיישוב סבל מבעיות חברתיות ומעזיבות רבות. בשנת 1957 הוחלט ב'איחוד הקבוצות והקיבוצים' לפרק את הקיבוץ. גבעות זייד נעזב וחלק מהחברים עברו להקים קיבוץ חדש בנגב. הם התיישבו במקום שבו הייתה בשנים 1957-1955 חווה חקלאית של חברת 'יצור ופיתוח', והקימו יחד עם גרעין 'צל-צח' של הנח"ל (של בוגרי 'התנועה המאוחדת' מגבעתיים) את קיבוץ אור הנר.

בשנת 1964 הוקם על אדמות גבעות זייד כפר תקווה, המיועד לאנשים בוגרים בעלי צרכים מיוחדים.

שרוקה בן ששון (אור-הנר) הייתה חברת הגרעין הארגנטיני שהצטרף בשנת 1953 לקיבוץ גבעות-זייד, ועזב אותו בעיקר מסיבות חברתיות, עליהן היא מספרת. "…עשו מאתנו ממש קדושים, כאילו אנחנו הולכים להציל את הארץ. אנחנו, אנשי דרור, לא ידענו כלום על גבעות-זייד משום שזה היה שייך יותר לאנשי גורדוניה ו'תחזקנה', ואתם לא היה לנו שום קשר. הכרנו את מפת ארץ ישראל, אבל גבעות-זייד לא הייתה על המפה. סיפרו לנו רק יומיים לפני ההפלגה שאנחנו הולכים לשם… עד אז ידעתי שאני מצטרפת לחברים שלי במפלסים, אבל בתנועה החליטו, ומה שהוחלט שם היה קדוש. סיפרו לנו על הקיבוץ שהוא שוכן במקום יפהפה, שכמעט אין בו קיבוצים, וחוץ מזה טפחו על השכם שלנו ואמרו שאנחנו קבוצה גדולה וטובה, ובאים להציל קיבוץ…".

ואז באה ההתרסקות שלאחר החלום: "היו כמה חברים שהתחילו לחשוב: פה אנחנו לא נשארים.. אנשים חשבו שהמקום הזה לא בשבילנו. אין פה תקווה למשפחות, ילדים, איפה בית ספר, חינוך, אין כלום. משק בודד. איך שלא יהיה, התחלנו לחיות… האחים זייד היו ממש קשים, הם עשו לנו את המוות מכל הכיוונים".

שרוקה בן ששון: "העלו את הפרות שלהם על השדות שלנו ואחר כך על הנקודה שהייתה ריקה. זה היה זוועה, פעם באנו לשם וממש בכינו".

שרוקה נזכרת בסנטה יוספטל (קיבוץ גלעד, לימים מזכירת ה"איחוד") ובן גוריון, שעלו לגבעות-זייד ושכנעו את הצעירים לרדת משם לנגב.

מקורות המידע

גבעות זייד – ויקיפדיה

היו ואינם | קיבוצים שהיו ונעזבו – אתר הקיבוצים

בָּדָד לָעַד – על גבעות-זייד          

2
·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *