ספרים חדשים בהיסטוריה , מאי 2017

1129

ההימור האחרון של היטלר

אנטוני ביוור

הוצאת משכל , ידיעות ספרים  2017

ב-16 באוקטובר 1944 נפתחה מערכת "ההימור האחרון" של היטלר ביערות ובנקיקים המושלגים של חבל הארדנים. הרודן הנאצי האמין כי יעלה בידיו לפצל את כוחות בעלות-הברית ולהגיע עד אנטוורפן, וכך יאלץ את הבריטים והקנדים לנטוש לחלוטין את המערכה. הגנרלים שלו פקפקו בסיכויי ההצלחה של המהלך הזה, אך הקצינים והמש"קים הצעירים האמינו ביכולתם לנצח ולהציל את בתיהם ואת משפחותיהם מנקמת הצבא האדום המתקדם ממזרח. רבים מהם חשו התרוממות רוח והיו להוטים להשיב מלחמה ולהוכיח את כוחם. מתקפת הארדנים, שבה השתתפו יותר ממיליון איש, היתה הקרב הגדול ביותר במלחמה באירופה המערבית.

בעלות-הברית הופתעו לחלוטין כשמצאו את עצמן נלחמות בשתי ארמיות פַּנצֶר. אזרחים בלגים נמלטו מבתיהם בחשש מוצדק מפני נקמנותם של הגרמנים, והפאניקה התפשטה עד פריז. חיילים אמריקנים רבים נסו או נכנעו אבל אחרים החזיקו מעמד בגבורה ויצרו "שוברי גלים" שהאטו את התקדמות הגרמנים.

בתנאי מזג האוויר הקשים ששררו בעיצומו של החורף ובאכזריותם של הקרבות, דמתה מתקפת הארדנים לקרבות החזית המזרחית. אחרי טבח השבויים בידי הוואפן-ס"ס העלימו מפקדים אמריקנים עין כשאנשיהם ירו בגרמנים שנכנעו. קרב הארדנים היה לקרב ששבר סופית את כוחו של הוורמאכט.

ההימור האחרון של היטלר – אנטוני ביוור | ידיעות ספרים שאוהבים

 

התשה : המלחמה שנשכחה

פרופסור יואב גלבר , הוצאת דביר 2017

בצד ההישגים הצבאיים גרמה מלחמת ששת הימים לשינוי אופיו של הסכסוך הישראלי ערבי, שהפך מסכסוך על פלסטין לסכסוך על ריבונותן, שלמותן הטריטוריאלית וכבודן הלאומי של מצרים, סוריה וירדן.

מיד עם סיומה הוחל במאמץ מדיני אינטנסיבי לפתור את הסכסוך, שהיו מעורבות בו ארבע המעצמות ובראשן ארצות הברית. אולם הניסיונות כשלו על רקע תביעת מדינות ערב לנסיגת צה"ל מהשטחים כתנאי מקדים לכל התקדמות. כתוצאה מכך החליטה מצרים לפתוח במלחמה מוגבלת במטרה להתיש את ישרא,מלחמה שנמשכה כמעט שנה וחצי, ונודעה כמלחמת ההתשה.

היתה זו המלחמה הראשונה של ישראל שלא פגעה בשגרה של העורף, אך במהלכה נפלו חללים כמעט מדי יום ביומו, ובניגוד לתחושת הכוח ולאופוריה שאחזו בישראל לאחר מלחמת ששת הימים, היא נוכחה לדעת – אף כי לא הפנימה – שהמצרים אינם כה חלשים כפי שדימתה, ואין בידה פתרונות פלא לכל אתגר צבאי או מדיני העומד בפניה.

היתה זו מלחמה שלקראת סיומה התגלו בקיעים ראשונים בהסכמה הלאומית, בקיעים שהפסקת האש דחקה לפינה, אך שבו והתחדשו לאחר מלחמת יום הכיפורים ונמשכים מאז ועד היום.

 

הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה

מילטון ג'יילס

הוצאת כתר 2017     

למשל, הסיפור על סטלין, ששדד פעם בנק בעזרת חבריו מהעולם התחתון כדי לממן את התנועה הבולשביקית. או הסיפור על גופתו של צ'רלי צ'פלין, שנגנבה מבית הקברות של כפר שוויצרי קטן ופסטורלי למטרות כופר. ויש סיפור על האסירים היחידים שהצליחו להימלט מאלקטרז לאחר שחפרו פתח בקיר בטון בעזרת כפות, וסיפור אחר על הר געש שבשנת 1902 השמיד עיר שלמה והותיר רק שלושה ניצולים מכל תושביה, בהם אישה שנמצאה מחוסרת הכרה על סירה שנסחפה אל הים, וכשהתעוררה לא היה לה מושג כיצד הגיעה לשם. ויש עוד המון סיפורים, על מרגלים וקניבלים, אפיפיורים ועבדים, הרפתקנים, סריסים, ילדי פרא ואנשים שנופלים ממטוסים. בהערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה מציג ההיסטוריון ג'יילס מילטון מאה סיפורים קצרצרים שנשמטו מספרי ההיסטוריה. חלקם על דמויות מוכרות או על אירועים היסטוריים ידועים, וחלקם על אנשים אלמונים ופרשות עלומות מכל רחבי תבל. חלק מהסיפורים מצחיקים, מקצתם עצובים, רובם מוזרים, וכולם אמיתיים לחלוטין.

מסע בין האישי וההיסטורי

עידית גל

הוצאת כרמל , 2017

כשפרצה המלחמה שמח חיים גליבטר בן השתים עשרה שאינו צריך לחזור לספסל הלימודים. הוא לא שיער שיחזור אליו רק כעבור שבע שנים, לאחר שיעלה לארץ. בתו של חיים, חוקרת השואה ד"ר עירית גיל, משטטת בספר זה את סיפור ההתמודדות האישי של אביה עם אימי השואה בפולין. הספר פורש את סיפורו של חיים גליבטר החל מן הפוגרום בעיירה פשיטיק, דרך הגירוש ממנה, הבריחה וההצטרפות לפרטיזנים, הפרדה מן האם והסבתא, שנשלחו לטרבלינקה, הגטו ומחנות העבודה בראדום, הניסויים הרפואיים ועבודות הכפייה באושוויץ, עד להגעת הצבא האדום המשחרר.גיל משלבת בספרה מקר היסטורי חדש על הכנות הנאצים למלחמה, המדיניות כלפי פליטים יהודים, הקמת הגיטאות במחוז ראדום, ניצול כוח העבודה היהודי וההכנות להשמדה. הזיקה בין העדות האישית לסיפור ההיסורי מגלה את הקשר בין מסעו של אדם יחיד למסע של רבים ומאיר על ההשלכות והמשמעויות של פעולות הנאצים על הקהילה, המשפחה והפרט. מסע בין האישי וההיסטורי הוא סיפור ייחודי שמאפשר לקוראים להיחשף לסיפור הישרדות אחד בתוך הסיפור ההיסטורי הגדול ביותר של העם היהודי.

מקור המידע

עולם ללא יהודים

פרופסור אלון קונפינו


אסיה הוצאה לאור
 , הוצאת יד ושם ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הוצאת אסיה , 2017

מה לאמיתו של דבר גרם לנאצים לשרוף ספרי תורה בכל רחבי גרמניה ב-9 בנובמבר 1938? בספר זה, המסתמך על שורה של ארכיונים, אלון קונפינו מציע פרשנות מעמיקה חדשה לשואה. קונפינו משרטט את הסיפורים שנאצים וגרמנים אחרים סיפרו לעצמם על עצמם, על המקום שממנו באו ועל המקום שפניהם מועדות אליו, וחושף כיצד הובילו הסיפורים הללו למסקנה כי לצורך כינונה של ציוויליזציה נאצית חדשה יש לבער את היהודים תחילה. בעיני הנאצים, היהודים סימלו מקורות היסטוריים של רשע – מן התורה עד לקפיטליזם ולבולשביזם המודרניים – ויש לעקור אותם מן השורש כדי לכונן ציוויליזציה חפה מחוב ליהודים. מהותה של השואה, היתה ניסיון השתלטות על ההיסטוריה ועל הזיכרון של גרמניה ואירופה, של היהדות והנצרות. בדמיון הנאצי, נתפסה השמדת היהודים כמעשה בראשית. משעה שהגרמנים דמיינו עולם עתידי ללא יהודים – ניתן היה להעלות על הדעת ולהצדיק מעשי רדיפה והשמדה. לפיכך אין לראות בשואה מאורע בלתי נתפס שאין להבינו; להפך, היא היתה מובנת. כך בנו הגרמנים את זהותם תוך טוויית סיפורים המתבססים על עובדות, המצאות, שקרים ודמיון. סיפורים מעניקים חיים, וסיפורים גם הורגים.

אלון קונפינו, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטאות וירג'יניה וּבן-גוריון, גדל בירושלים. במוקד  עבודתו ניצבים הדמיון והרגישויות שעליהם מושתתים הסיפורים שאנשים מספרים לעצמם בדבר עברם כדי להעניק משמעות לעולמם. פרסומים רבים פרי עטו ראו אור על היסטוריה הגרמנית והאירופית, לאומיות, זיכרון ועל השואה. בימים אלה הוא עובד על פרויקט העוסק ביהודים ופלסטינים במלחמת 1948.

אסיה הוצאה לאור Asia Publishers – עולם ללא יהודים

ראה גם : הסיפור הנאצי: איך פנטזיה על טוהר אתני מובילה לרצח עם – ספרות – הארץ

 הכבשן והכור, מאחורי הקלעים של משפט אייכמן

אורה הרמן
הקיבוץ המאוחד , ספריית הפועלים , 2017
משפט אייכמן היה אירוע מכונן בתולדות המדינה. ישראל שלאחריו שוב לא הייתה כישראל לפניו. הוא התפרץ לתודעה הקולקטיבית וחשף ישראלים רבים, ובעיקר צעירים, לרוע אנושי חסר תקדים ולזוועות אין קץ שחוו בני-עמם בשואה. השואה הופיעה לפתע כממשות הנוגעת לחייהם, ולא כקטסטרופה רחוקה שהתרחשה אי-שם, על פלנטה אחרת.
מה הניע את גלגלי השינוי הזה?  האם עמדה מאחוריהם יד מכוונת? האם יזם ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, את לכידת אייכמן? האם הוא "ביים" את משפטו ואת הוצאתו להורג, ועשה שימוש מניפולטיבי באמצעי התקשורת כדי לקדם אינטרסים פוליטיים? מה היה חלקו של קול ישראל במשפט? והאם יש שחר לטענה, שהמשפט השפיע על פרוץ מלחמת ששת הימים?
אורה הרמן, שעבדה שנים רבות בקול ישראל כעורכת חדשות ותכניות דוקומנטריות שעסקו בשואה, מעמידה שאלות אלה לבחינה מחודשת. על-סמך ראיונות עם אישים שהיו מעורבים בלכידת אייכמן ובמשפטו וחומר ארכיוני, הן ישן והן כזה שפורסם לאחרונה בארץ ובחו"ל, היא חושפת זיקות וקשרים שפעלו מאחורי הקלעים ולא היו ידועים עד כה. אורה הרמן מראה, בעיקר, שיחסו של בן גוריון למשפט היה קשור במשא ומתן שניהל עם קנצלר גרמניה המערבית בנושאים שהשתיקה יפה להם, ובמקביל שוללת את הטענה שהמשפט היה משפט ראווה ושהרדיו הממלכתי גויס לשם העברת מסרים חינוכיים ופוליטיים.
הספר הכבשן והכור מטיל אור חדש על פרק חשוב בתולדות מדינת ישראל.  

להוצאה לאור 

 

יהודי פרובנס: רנסנס בצל הכנסייה

רם בן-שלום

האוניברסיטה הפתוחה , 2017

שמה של יהדות פרובנס לא נודע בדרך כלל ברבים, שלא כמרכזי היהודים בספרד ובאשכנז. תמונה היסטורית פגומה זו נגזרת בעיקר מהיטמעות רוב יהודי פרובנס בתפוצה היהודית, לאחר הגירושים מצרפת, ובגלל העדר "יחסי ציבור" יעילים מאז והלאה. הספר מבקש לשנות תמונה זו. יהודי פרובנס הוא ספר היסטורי ראשון מסוגו העוסק ביהדות פרובנס מכל ההיבטים האפשריים. יהדות פרובנס תרמה תרומה מכרעת בעיצוב התרבות היהודית הביניימית והשפעתה הסמויה מהעין עדיין קיימת. יהודי פרובנס הובילו תהליכים תרבותיים דתיים חשובים באגן הים התיכון.

די אם נזכיר את מפעל התרגומים לעברית של הספרות הפילוסופית והמדעית בערבית, שאפשר ליהודי אירופה להטמיע את הישגי יהדות ספרד המוסלמית; את יצירת האסכולה הפילוסופית האריסטוטלית, שגרמה לזעזועים ולמחלוקות בכל מרכזי היהודים; ואת הופעתה ההיסטורית הראשונית של תורת הסוד של הקבלה. ישיבות פרובנס יצא שמן כמוקדים חשובים ללימוד התורה, מרכזי סוד וחסידות ושירת קודש, ומפתיע שדווקא בהן התחולל המהפך הרנסנסי של היהדות.

בין הקהילות עברו טרובדורים יהודים שפיתחו את שירת החול העברית, והתחרו בטרובדורים הנוצרים בפרובנסלית. שיריהם שכללו לעתים דברי עגבים וזימה חושפים את הארוטיקה ותופעות "הקרנבל" היהודי. גם קולן של נשים יהודיות הפועלות באסרטיביות במרחב הציבורי נשמע מבעד למיסוך הגברי הטקסטואלי. בכל אלו חסו יהודי פרובנס בצל הכנסייה, והיו הראשונים שפגשו בשליחיה האינקוויזיטורים. מפגש תיאולוגי ופולמוסי זה עם הנצרות מתגלגל לאורך ההיסטוריה הארוכה של יהדות פרובנס בת אלף וחמש מאות השנה.

פרופסור רם בן-שלום מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית. הוא עומד בראש מרכז "היספניה יודאיקה", עורך (שותף) של כתב העת Hispania Iudaica Bulletin, ומשמש כנשיא החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה. בעבר עמד בראש המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה. מחקריו הרבים מתמקדים בהיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של יהודי ספרד ופרובנס בימי הביניים, ובשיח היהודי-הנוצרי באירופה המערבית.

ספרו "מול תרבות נוצרית: תודעה היסטורית ודימויי עבר בקרב יהודי ספרד ופרובנס בימי הביניים" (ירושלים, תשס"ז) זכה בפרס שמואל טולידאנו, ויצא לאחרונה לאור במהדורה מעודכנת ומקוצרת בשם Medieval Jews and the Christian Past: Jewish Hastorical Writing from Spain and Southern France (2016, Oxford)

למידע נוסף באתר האוניברסיטה הפתוחה 

1
·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *