ספרים חדשים בהיסטורה 2023- 2024

177

הקדמת מערכת "רגעים היסטוריים"

אנו מבקשים להודות לספריית האוניברסיטה הפתוחה אשר אפשרה לנו לשוטט בין מדפי הספרים החדשים שלה . בזכות הספריה האקדמית המעולה ברעננה יכולנו להעשיר את הידע ההיסטורי שלנו ושל הקוראים .

בחלק מן הספרים החדשים הוספנו גם קישור לסקירת הספר (review)

עם הספל : בתי קפה ותרבות יהודית מודרנית

שחר פינסקר

הוצאת מאגנס 2024

"עם הספל" עוסק בבית הקפה כמרחב וכמוסד תרבותי עירוני חשוב בעת החדשה, במיוחד ליהודים ברחבי העולם. הספר מגולל את סיפורה של תרבות בתי הקפה היהודית באודסה, בוורשה, בווינה, בברלין, בניו יורק, בתל אביב ובערים שונות בארצות האסלאם. הסיפור המרתק הזה נטווה מתוך מחקר יסודי ומעמיק, העושה שימוש בטקסטים ספרותיים – שירים, רומנים, סיפורים, ופילייטונים – וכן בכתבות מהעיתונות, בחומרים ארכיוניים, ביצירות אמנות ובתצלומים המלווים את הספר. במאה התשע־עשרה ובמאה העשרים היו בתי הקפה תחנות ב"דרך המשי" של התרבות היהודית המודרנית. לבתי קפה עירוניים, קטנים וגדולים, ידועים ולא מוכרים, היה תפקיד מרכזי בתקופה של הגירה ועיור מואצים. יהודים רבים היגרו לערים ברחבי אירופה וארצות הברית, המזרח התיכון וארץ ישראל. רבים מהם נהגו לפקוד את בתי הקפה, ומצאו בהם שפע הזדמנויות לטיפוח היצירתיות ולחידוד כושר הפלפול, אך גם למציאת מקום בעולם חסר ודאות. לתפקיד שמילאו בשינועם של רעיונות ברחביהן של רשתות גלובליות היו השלכות משמעותיות על החוויה היהודית המודרנית.

התרבות היהודית המודרנית נולדה בבתי הקפה, ניזונה מהם ויצאה אל עולמות הדפוס, הפוליטיקה, הספרות, האמנות החזותית והתיאטרון. כך השפיע מה שנחווה ונוצר במרחב של בית הקפה על האלפים שקראו, ראו וגמעו את התרבות שהגדירה מחדש את המשמעות של היות יהודי בעולם.

קישור למו"ל

רישומי פחם

​און ברק

הוצאת מכון ון ליר , הקיבוץ המאוחד , ספריית הפועלים , 2024

ה‏פחם היה הכוח שתדלק את האימפריאליזם במאה התשע-עשרה ואפשר את ייצוא המהפכה התעשייתית מהאיים הבריטיים אל מעבר לים. כך, מנועי קיטור מוסקי פחם והטכנולוגיות הקשורות בהם – ספינות קיטור, רכבות, מכשירי התפלת מים, רשתות טלגרפיה ועוד – היו הכוח המרכזי שיצר את המזרח התיכון המוכר לנו היום ואת שאר העולם המודרני. לעידן הפחם מורשת נוספת: ההתחממות ‏ה‏גלובלית ומשבר האקלים, המאיים על עצם הקיום האנושי. על אף המעבר-כביכול לאנרגיות ירוקות ומתחדשות, האנושות עדיין שורפת כמויות הולכות וגדלות של פחם. במובן זה נותרנו נטועים עמוק במאה התשע-עשרה.

נוכח הצורך הבוער לגמול את הכלכלה העולמית מדלקי מאובנים ולנקות את האטמוספרה מגזי החממה שנוצרים בשרפתם, הספר רישומי פחם מסרטט את ההיסטוריה של הגלובליזציה של כלכלת הפחמן. מתוך התחקות אחר הקשרים בין אנרגיה ובין אימפריה, קפיטליזם ומונותאיזם, און ברק מתאר את מערך הכוחות שהתניעו את התפוצה הגלובלית של הפחם הבריטי – וכעבור זמן קצר פחם ממקורות אחרים ברחבי העולם – ואחר כך את התפוצה של דלקים נוספים כנפט וגז טבעי, שמעולם לא החליפו את הפחם. הספר מראה שההפצה הגלובלית של דלקי מאובנים נשענה על תהליכים סותרים, ניזונה מקונפליקטים מבניים וקודמה על ידי סוכנים בלתי צפויים, וגם מגלֶה משאבים בלתי צפויים שבכוחם לסייע בהתמודדות עם המשבר היום.

און ברק הוא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת
תל אביב. ברק הוא היסטוריון חברתי ותרבותי של מדע וטכנולוגיה. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים העוסקים בהיסטוריה סביבתית, בהיסטוריה גלובלית, בדלקי מאובנים ובמשבר האקלים במרחבי הדרום הגלובלי. פרופ׳ ברק עמד בראש קבוצת המחקר ״המזרח התיכון הגלובלי״ במכון ון ליר בירושלים.

קישור למו"ל               

ראיונות בין השנים 1991 ל–2012 עם עשרות מתושבי ברית המועצות לשעבר. אלה הם גברים ובעיקר נשים שחיו בשנות השלטון הסובייטי וחוו את ניצחונותיו ואת אכזריותו, את התמוטטותה של ברית המועצות, את הקומוניזם ואת הקפיטליזם, בעיר ובכפר, במלחמה ובעת שלום — אם כי, כפי שאלכסייביץ' מציינת בהקדמה, "ככלל, אנחנו אנשי מלחמה. תמיד נלחמנו או התכוננו למלחמה הבאה". הם זקנים וצעירים, פקידי ממשל, בעלי מקצועות חופשיים, איכרים, נציגי מפלגה, אסירים פוליטיים, אנשי עסקים, אקדמאים, מנקים, אקדמאים שהפכו למנקים, אקדמאים שהפכו לאנשי עסקים, עשירים ועניים, מהגרים למוסקבה וממנה, פליטים, חיילים, משוררים, מפגינים בכיכרות המרכזיות, מאמינים ואוהבים.

קישור למו"ל

ראו גם:

היסטוריה של רגשות

"המסמך הדוקומנטרי מקרב אותנו למציאות מאחר שהוא מצליח לתפוס ולשמר את המקור. לאחר שכתבתי חמישה ספרים על בסיס זה אני מצהירה שהאמנות נכשלה בניסיונה להבין דברים רבים על האדם", כותבת אלכסייביץ' באתר האינטרנט שלה (שנראה קצת מיושן, קצת סובייטי בעצמו). "אבל אני לא רק מתעדת היסטוריה יבשה שמורכבת מאירועים ועובדות, אני כותבת היסטוריה של רגשות אנושיים. של מה שהאנשים חשבו, הבינו וזכרו במהלך האירוע". את המרואיינים שלה היא פוגשת לפעמים בכיכרות ובהפגנות, בהמולת הרחוב ובתחנות הרכבת, ולעתים קרובות יותר בבתיהם, סביב שולחן המטבח.

 מתוך סקירת הספר על ידי  מעין איתן

"זמן מיד שנייה": יצירה מפעימה שנפרדת מהעידן הסובייטי – ספרים

זמן מיד שנייה | טעימה

קישור

מפקד השדה הגדול מכולם

אלישיב שמשי

מודן , הוצאה לאור 2024

הספר מתמקד בדמותו של האלוף יגאל אלון, בן המושבה כפר תבור, שהפך למפקד הצבאי הבולט ביותר במלחמת העצמאות. כמו מפקדים רבים בתקופתו, אלון לא עבר הכשרה צבאית מסודרת מעבר לקורס מפקדי מחלקות של ”ההגנה”, ולמרות זאת הצליח בכישרונו הטבעי ובניסיון הקרבי שצבר להגיע לצמרת הפיקוד בצה”ל כמפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות. במציאות אסטרטגית הרת גורל הפגין אלון כושר פיקוד עילאי. הוא נקט יוזמות מקוריות ומהלכים תחבולניים שהפתיעו והכריעו את האויב בזירות הלחימה השונות, החל בכיבוש הגליל המזרחי, דר ההישגים בחזית המרכז ועד לכיבוש הנגב הדרומי ואילת. בקרבות הקשים ביותר די היה בהופעתו של אלון בחזית כדי לנסוך ביטחון בלוחמים ולדרבן אותם להמשיך להילחם עד לניצחון. האלןף יגאל אלון ניחן בכישרון הנדיר של אמנות המצביאות, המַקנה תוקף לקביעת מחבר הספר שלפיה בתולדות מלחמות ישראל הוא היה מפקד השדה הגדול מכולם. — מעטפת אחורית.

קישור למו"ל

ראו גם :

סקירה של תא"ל ( מיל') אפרים לפיד:

יגאל אלון – מפקד למופת של יכולת צבאית ותבונה מדינית

התל של תל אביב : סיפורו של תל קסילה שעל גדות הירקון

עמיחי מזר

ירושלים : יד יצחק בן-צבי תשפ"ג 2023

"ספר זה מציג את התגליות הייחודיות בתל קסילה, הנמצא על גדתו הצפונית של הירקון, כיום בשטח מוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב. לאתר יש מקום מיוחד בתולדות המחקר הארכיאולוגי של ארץ-ישראל – בהנהלתו של בנימין מזר נעשו בו החפירות הארכיאולוגיות הראשונות במדינת ישראל. התקופה החשובה בתולדות היישוב בתל קסילה היא תקופת הברזל א (המאה השתיים עשרה – האחת עשרה לפסה"נ), שאז נוסד יישוב במקום, ככל הנראה ביוזמה פלשתית. זו הייתה תקופת השיא בהתיישבות הפלשתית בפלשת, והיישוב בתל קסילה נועד כנראה לשמש יישוב נמל לסחר ימי לאורך חופי הים התיכון. במקום ישבה אוכלוסייה מעורבת, פלשתים לצד כנענים. החיבור שלפנינו מתאר את הרקע להתיישבות הפלשתית בארץ, את המפגש של הפלשתים עם האוכלוסייה המקומית ואת אופייה של התרבות החומרית שנוצרה עקב מפגש זה. פרק עיקרי בספר מציג את העיר בתל קסילה במאה השתיים עשרה – האחת עשרה לפסה"נ, עיר שהיה בה מבחר יוצא דופן של בתי מגורים, בנייני מנהל ושלושה מקדשים שנמצאו זה מעל זה ובתוכם אוסף עשיר של כלי פולחן נדירים וייחודיים. כמו כן הספר דן במקורות ההשפעה ובקשרים התרבותיים הבאים לידי ביטוי בתגליות אלו, בצדדים אחרים של התרבות החומרית בתקופת הברזל א ובאירוע החורבן המרעיש של היישוב בסביבות שנת אלף לפסה"נ. פרק אחר דן בשיקום היישוב לאחר חורבנו. היישוב שוקם חלקית במאה העשירית-התשיעית לפסה"נ, בתקופת ראשית המלוכה בישראל, אך ספק אם אוכלס בישראלים. הפרקים שלאחר מכן עוסקים בשרידים משלהי תקופת הברזל ועד לתקופה הצלבנית. בכל אחת מהתקופות הללו התגלה ממצא ייחודי: בין השאר נחשפו בניין מנהל או בית אחוזה ובאר ריבועית מן התקופה הפרסית; מבנה שוק יוצא דופן מן התקופה הרומית המאוחרת; בית כנסת עם כתובת שומרונית מן התקופה הביזנטית; חאן מן התקופה המוסלמית הקדומה ושרידי תעשיית הסוכר מן התקופה הצלבנית".

קישור למו"ל

בהיקלט עם

 אברהם שטרנברג

הוצאת הקיבוץ המאוחד , ספריית הפועלים

ימי העלייה הגדולה לאחר קום המדינה ומלחמת השחרור. שערי המדינה נפתחים למאות אלפי עולים מכל הגלויות המגיעים באוניות ובמטוסים. המחנות והמעברות מתמלאים עד אפס מקום. דוחק, צפיפות, תת־תזונה ומחלות באוהלים ובבדונים. ובארץ – מחסור בכוחות רפואיים, באחיות, באנשי מינהל ובמקומות אשפוז. אנשי השירות הרפואי לעולה ואנשי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית נאבקים בכל אלה ובוראים יש מאין במסירות רבה, מרחיבים את השירות, מגדילים את העזרה – ויכולים. על כל אלה מסופר בדפים אלה בספר בהיקלט עם"

קישור למו"ל


שברים בשמש : ההשמאלה בתנועה הקיבוצית 1956-1948

דורון נדיב

הוצאת יד טבנקין 2024

מוסד ביאליק

הספר שברים בשמש מתאר ומנתח את אופן התמודדותן של הנהגות הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד והקיבוצים עם ההשמאלה בקיבוצים בשנים 1956-1948. בינואר 1948 הקימו הקבה"מ והקבה"א את מפ"ם, והיא הלכה והזדהתה עם ברית המועצות עקב אי-שיתופה בממשלה הראשונה בראשות דוד בן-גוריון. הזדהות זו יצרה תסיסה פנימית במפ"ם, בתנועות ובקיבוצים, והיא שיצרה את הקונפליקט בין הנהגות הקבה"א, הקבה"מ ומפ"ם לבין הנהגת השמאל בראשותם של סנה וריפתין. תופעת ההשמאלה בקבה"א ובקבה"מ הקצינה עוד יותר על רקע משפטי פראג (20.11.1952), ופרשת סנה הייתה שיאו של המאבק בה. הפרשה עמדה בצילו של הפילוג בקבה"מ. הנהגות התנועות חששו מעוד פילוג, הפעם מצידה השמאלי של המפה הפוליטית, שתוצאותיו עשיות היו להיות הרסניות לשתי התנועות הקיבוציות… זו הייתה הסיבה העיקרית לכך שמתחילת משפטי פראג פעלו התנועות הקיבוציות בכוחניות ובאובססיביות לסילוק תומכי סנה. דבר ראשון סולקה חטיבת השמאל ממפ"ם (28.1.1953). לאחר מכן החל שלב הטיהורים הנרחבים בקיבוצים לאחר שהחליטה הנהגת השמאל בקבה"א שלא לפרוש מהתנועה ומהמפלגה. בשל כך בודדו אנשי השמאל בקיבוצים, שתמכו בחטיבתו של סנה, והדבר הקל על הנהגות התנועות והקיבוצים להוציאם מקיבוצם. בסיכומו של המהלך השיגו הנהגות הקבה"א והקבה"מ את מרבית מטרותיהן, הן ברמת התנועה הן ברמת הקיבוץ היחיד, והדבר ניכר בשמונה קיבוצים שנחקרו בספר זה.

ד"ר דורון נדיב, חבר קיבוץ משמר העמק, מחנך, חקלאי וחוקר במכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי באוניברסיטת חיפה. הוא חוקר את תופעת ההשמאלה בקיבוצים (1948–1956), את המהפך בזיקת התנועה הקיבוצית: מִחברת רווחה לחברת שוק 1985–2005 ואת הקיבוצים השיתופיים בעידן השינוי.

קישור למו"ל

מלכי שנגחאי : יריבותן של שתי השושלות היהודיות שסייעו לעצב את סין המודרנית

ג'ונתן קאופמן

הוצאת מטר 2024

סיפור אפי, רב דורי, מאת העיתונאי זוכה פרס פוליצר, על שתי שושלות יהודיות – משפחות ששוֹן, וכּדוּרי – ששגשגו בשנגחאי ובהונג קונג במשך דורות וליוו את פריצתה של סין אל תוך המאה העשרים. שנגחאי 1936. מלון "קתאי", שממוקם ברציף המפורסם של נמל העיר, הוא אחד הזוהרים ביותר בעולם. במלון שהוקם ביוזמת ויקטור ששון – פלייבוי מיליארדר וצאצא לשושלת ששון – מתארחים ידוענים מכל העולם. נואל קאוורד כתב בסוויטה שלו את טיוטת "חיים פרטיים". צ'ארלי צ'פלין בילה שם עם רעייתו לעתיד. ועל אשת החברה האמריקאית ווֹליס סימפסון נאמר שהיא הצטלמה שם ל"תמונות זוהר". וכל זאת, כאשר במרחק של קילומטרים אחדים, וקודם שאולצו להימלט מהעיר, עסקו מאו והמפלגה הקומוניסטית בתכנון מחתרתי של מהפכה. עד שנות ה־30 של המאה ה־20 ייסדו הששונים אימפריה עסקית בסין, והתחרו בעושר ובהשפעה עם השושלת האחרת – הכדורים. שתי משפחות יהודיות אלו חלשו על העסקים והפוליטיקה של סין במשך יותר מ־175 שנה. הם גרפו רווחים ממלחמות האופיום, יצאו בשלום מהכיבוש היפני, חיזרו אחרי צ'יאנג קאי־שק, וכמעט איבדו הכול לאחר שהקומוניסטים כבשו בסערה את השלטון.

במלכי שנגחאי מגולל קאופמן את ההיסטוריה המרתקת של שתי המשפחות, ומתאר כיצד הן עוררו שגשוג כלכלי ופתחו את סין אל העולם, אך נשארו עיוורות לאי־השוויון החברתי החמור ששרר בה ולמהומה הפוליטית שעמדה לפתחם. בסיפור שמתפרס מבגדד להונג קונג, לשנגחאי וללונדון, נכנס קאופמן לחייהם ולמחשבותיהם של הגברים והנשים השאפתניים האלה, כדי לגבש סיפור על הברחת אופיום, יריבות של משפחות, תככים והישרדות. הספר חושף את הפשרות המוסריות של הכדורים והששונים ואת ראיית הנולד, הצלחתם ונדיבותם. בשיאה של מלחמת העולם השנייה הם חברו יחד לחילוץ והגנה על 18 אלף פליטים יהודים שנמלטו מזרועות הנאצים. הם פרשׂו עליהם חסות, אבטחו את דרכם מאירופה למזרח ועזרו להם להתמקם בשנגחאי עד יעבור זעם. אף שהשהות שלהם בסין התחילה כהזדמנות עסקית, המדינה הפכה לבית שהם לא ששו לעזוב, גם לא בערב המהפכה. הבניינים המפוארים שהם בנו והעסקים המשגשגים שהם טיפחו ממשיכים להגדיר את שנגחאי והונג קונג עד היום.

קישור למו"ל

ראו גם: סקירת הספר בבלוג של אתי סרוסי

שעה אפלה : מנהיגותו של צ'רצ'יל

אנטוני מקארטן

הוצאת ידיעות ספרים 2022

אנתוני מקארטן "כשווינסטון צ'רצ'יל הלך לעולמו, נאמר עליו שבימים האפלים של מאי-יוני 1940, כשבריטניה ניצבה לבדה בפני האויב הנאצי המפלצתי, הוא גייס את השפה האנגלית ושלח אותה לשדה הקרב. השפה נהפכה לכלי הנשק העיקרי, אם לא היחיד, שלו אל מול מכונת המלחמה הגרמנית המשומנת והאדירה, שכבשה, רמסה והכניעה מדינה אחר מדינה באירופה. מצבה של בריטניה נראה אז נואש. חלק הארי של צבאה היה לכוד בין הצבא הגרמני המסתער קדימה ובין התעלה האנגלית, ובנות בריתה קרסו בזו אחר זו. המורל הלאומי היה בשפל חסר תקדים. צ'רצ'יל עצמו היה נתון במצוקה פוליטית: הוא נבחר לתפקיד ראש הממשלה על אפו ועל חמתו של פרלמנט לעומתי, שחלקים גדולים מתוכו לא רצו בו ולא צידדו במדיניותו הכוחנית מול היטלר, והעדיפו גישה של פיוס. באופן מפתיע, ובניגוד לתדמיתו הלוחמנית, נחשף כאן שבנקודת זמן מסוימת היה נראה שאפילו צ'רצ'יל הנחוש עמד להיכנע והיה מוכן לשיחות שלום עם גרמניה. למרבה המזל הוא התעשת בזמן".

קישור למו"ל

אנחנו לא בקונצנזוס : כרם שלום, קיבוץ קטן ופרוע על גבול רצועת עזה, 1978-1968

אביהו רונן 

הוצאת כנרת זמורה , 2024

ב־7 באוקטובר 2023 נפרצה החומה המקיפה את קיבוץ כרם שלום, ומחבלי החמאס פרצו אל תוך הקיבוץ הקטן. כיתת הכוננות של הקיבוץ ניהלה קרב גבורה עם המחבלים ומנעה את השתלטותם על המקום. שניים מאנשיה נהרגו בקרב, אך הקיבוץ ניצל. המחבלים פרצו את החומה במרחק של 120 מטר מחלון הדירה שבה התגוררנו רעיה ואני בכרם שלום של שנות השבעים. באותן שנים היינו הולכים בחולות מערבה וחוצים את הגבול כרצוננו. האֵקוֹנוֹם של הקיבוץ היה קונה בשוק בעזה כדי לחסוך בתקציב המטבח; את האורחים מאנגליה היינו נוהגים לקחת למסעדת הדגים באל עריש; עלי מחאן יונס שניהל את קבוצת הבניין היה אז חבר קיבוץ לשם כבוד; ובחופי צפון סיני הזהובים של דקלה בחבל ימית או שייח' זוויד היינו רוחצים בעירום. אבל כרם שלום של שנות השבעים, אי קטן וירוק של עובדי אדמה ושוחרי שלום בגבול רפיח בנגב המערבי, נעלמה זה מכבר. אנשיה, בני קיבוץ ובוגרי תיכונים תל אביביים שניסו ללכת כנגד הזרם בחברה הישראלית, אינם חיים בה עוד מזה שנים ארוכות. רק זיכרונה כאגדת שמאל מדברית ממשיך לחיות אחריה ומדליק ניצוצות בעיני מי שחושב שאפשר גם אחרת. (אביהו רונן, נובמבר 2023).

ראו גם:

סקירת ביקורת של ד"ר תום שגב

ביוני 1972 באה ראש הממשלה גולדה מאיר לקיבוץ בארי לפגישה עם תושבי האזור. באותה תקופה גורשו מצפון סיני אלפי בדואים כדי לפנות את השטח להתנחלויות ישראליות, בהן לימים גם העיר ימית. הגירושים עוררו התנגדות שנשמעה גם באירוע בבארי אך מאיר טענה שאין ברירה: "ביטחון ישראל איננו לוקסוס. אם צריך לפנות שטח מן התושבים בו למען הביטחון — חובה לעשות זאת". פתאום התפרץ משורות הקהל בחור יחף, עבר במהירות את חומת המאבטחים, הניח בפני מאיר כרוז מחאה של תנועה בשם שמאל ישראלי חדש (שי"ח) — וברח. הוא היה מהקיבוץ השכן כרם שלום, שאנשיו נודעו בין היתר במאבקם לטובת הבדואים.

כחמש שנים אחר כך החלו רועי צאן בדואים להכניס את עדריהם אל שטח הקיבוץ ואף להשקותם בצינורות המים שלו. השאלה היתה מה לעשות איתם והחברים, כמנהגם, התלבטו על כך בשיחת נפש מתועדת; הם הרבו לעשות כך. התלבטו והתלבטו עד שלילה אחד יצא אחד מהם לשדות ופיזר שם רוש — רעל עכברים. כשמת הכבש ה–13 שלהם, חדלו הבדואים להביאם. ולא היו אלה חברי כרם שלום אם לא היו מכנסים מיד עוד שיח התלבטות לדיון בשאלה אם חברם שפעל על דעת עצמו היה בסדר או לא. "המבוכה היתה רבה", כותב ההיסטוריון אביהו רונן בספרו החדש, "אנחנו לא בקונצנזוס", המשחזר את סיפורו של הקיבוץ. מבוכה היתה מנהג כמעט פולחני שירשו אנשי כרם שלום מהוריהם, רבים מהם יוצאי גרמניה.

קישור לסקירה

כסף : הסיפור האמיתי של דבר מומצא

הוצאת תכלת 2024

ג'ייקוב גולדשטיין נוכחות הכסף בחיינו כמעט מובנת מאליה. כסף מכתיב התנהגות אנושית, מקים וממוטט מדינות, וכמאמר השיר – מסובב את העולם. אבל מהו, בעצם, כסף? מהיכן הגיע לחיינו? מי המציא אותו, ומתי? והאם הוא בכלל דבר קיים? ג'ייקוב גולדשטיין, מנחה הפודקאסט הכלכלי הפופולרי ביותר בארצות הברית, לא הסתפק בתשובות המקובלות לשאלות הללו, וצלל אל מעמקי ההיסטוריה האנושית כדי להתחקות אחרי גלגוליו השונים של הכסף, מסַחר החליפין, דרך המצאת המטבעות, השטרות והמניות – ועד הביטקוין. בשפה בהירה ועשירה בידע, לוקח אותנו גולדשטיין למסע חובק תרבויות ותקופות, ומפגיש אותנו עם הדמויות המרתקות ופורצות הדרך שהניעו את האבולוציה של הכסף. הוא מבקש להראות כי בכל רגע בהיסטוריה – מאמני המשי של סין העתיקה, שציירו את השטרות הראשונים, ועד האנרכיסטים שהמציאו את מטבעות הקריפטו – הכסף הוא מה שבני האדם מחליטים שיהיה. מה שנראה בתחילה כמו רעיון מוזר של משוגע בודד או של תרבות מרוחקת – עשוי להפוך עם הזמן לדרך העיקרית לנהל את הכלכלה העולמית.

קישור למו"ל

האמריקאית בלב ברלין הנאצית : סיפורה האמיתי של הצעירה שהקימה מחתרת התנגדות להיטלר

רבקה דונר

הוצאת מטר , 2023

רבקה דונר מילדרד הרנק, שנולדה וגדלה במילווקי, היתה בת 26 כאשר נרשמה לתוכנית דוקטורט בגרמניה והיתה עדה לעלייתה המטאורית של המפלגה הנאצית. ב־1932 החלה לערוך בדירתה מפגשים חשאיים עם קבוצה קטנה של פעילים פוליטיים. הקבוצה התרחבה ועד 1940 היתה לארגון המחתרת הגדול ביותר בברלין. הרנק גייסה למחתרת גרמנים ממעמד הפועלים, עזרה ליהודים להימלט מגרמניה, תכננה פעולות חבלה, ושיתפה פעולה בכתיבת עלונים שגינו את היטלר וקראו להפיכה. חברי המחתרת שלה נעו ברחבי ברלין בחסות החשכה וחילקו עלונים בתיבות דואר, בשירותים ציבוריים ובתאי טלפון. כשנורו היריות הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היא נהפכה למרגלת והעבירה ידיעות מודיעיניות רבות ערך לבעלות הברית. ערב הימלטותה לשוודיה נתפסה בידי הגסטפו. הרכב של חמישה שופטים בבית משפט נאצי גזר עליה שש שנות מאסר במחנה עבודה, אבל היטלר ביטל את ההחלטה ופקד להוציאה להורג. ב־16 בפברואר 1943 היא נכפתה לגיליוטינה וראשה נערף. היסטוריונים מציינים את מילדרד הרנק כאמריקאית היחידה בהנהגת המחתרת הגרמנית, אבל סיפורה יוצא הדופן נותר כמעט לא נודע עד כה. הסופרת, רבֶּקה דונר, הנינה של אחותה של הרנק, הסתמכה על תחקיר ארכיוני מקיף שערכה בגרמניה, ברוסיה, באנגליה ובארצות הברית, וכן על מסמכים שחשפה בארכיון המשפחתי כדי לטוות את הסיפור האמיתי והמפתיע, ומיזגה בהצלחה מרכיבים ביוגרפיים עם מותחן פוליטי וסיפור בלשי. השילוב המבריק של מכתבים, קטעי יומן, פתקאות שהוברחו מהכלא בגרמניה, עדויות ניצולים ומסמכי מודיעין הניבו סיפור גבורה, והקימו לתחייה את האישה שהפגינה אומץ מוסרי נדיר אך נותרה חידה וכמעט נמחקה מדפי ההיסטוריה

קישור למו"ל

התופרות מאושוויץ : סיפורן האמיתי של הנשים שתפרו כדי לשרוד

אדלינגטון, לוסי

הוצאת מטר , דצמבר 2023

לוסי אדלינגטון עשרים וחמש אסירות צעירות במחנה הריכוז אושוויץ־בירקנאו – רובן נשים ונערות יהודיות – נבחרו לעצב ולתפור בגדים אופנתיים לנשים מהעילית הנאצית בסלון אופנה שהוקם במחנה. הן קיוו שהעבודה תציל אותן מתאי הגז. את הקמת סלון האופנה – שכונה סטודיו חייטות העילית – יזמה הדוויג הס, אשתו של מפקד מחנה אושוויץ. לקוחות הסלון היו רעיותיהם של אנשי אס־אס ושומרות במחנה. התופרות שעבדו בו יצרו בגדים אלגנטיים באיכות גבוהה שלבשו באירועים חברתיים נשות אס־אס באושוויץ ורעיותיהם של בכירים נאצים בברלין. התופרות מאושוויץ מבוסס על מקורות מגוונים – בהם ראיונות עם התופרת האחרונה שנותרה בחיים בעת כתיבת הספר – ומתחקה אחר גורלן של הנשים האמיצות שעבדו בסלון האופנה של אושוויץ. הודות לקשרי משפחה וידידות הן לא רק שרדו אלא גם השתתפו בפעילות המחתרתית במחנה. ההיסטוריונית לוסי אדלינגטון מגוללת את חוויותיהן יוצאות הדופן של התופרות וחושפת את מדיניות הגזל והניצול של הנאצים: את החמדנות, האכזריות ואת הצביעות של הרייך השלישי, ומציעה נקודת ראות חדשה על פרק כמעט בלתי מוכר בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה והשואה.

קישור למו"ל

ראו גם :

"התפירה היתה הדבר שהגן עליהן מפני תאי הגז והמשרפות": פרק מתוך "התופרות מאושוויץ"

אימפריה : עלייתו וגוויעתו של הסדר העולמי הבריטי

ירושלים : הוצאת סלע מאיר

שנה תשפ"ג 2023

ניל פרגוסון  "השאלה איננה אם האימפריאליזם הבריטי היה ללא רבב. ודאי שהיו בו כתמים. השאלה היא אם הייתה יכולה להיות דרך פחות עקובה מדם אל המודרנה". בימי גדולתה של האימפריה הבריטית היא שלטה בכרבע מאוכלוסיית העולם, השתרעה על פני כרבע משטחו היבשתי של כדור הארץ, ושלטה בכל ימיו כמעט. היא הייתה האימפריה הגדולה ביותר אי פעם. השאלה איך הגיעה קבוצת איים גשומים מול חופה הצפון-מערבי של אירופה להגמוניה עולמית היא שאלת יסוד לא רק בהיסטוריה הבריטית אלא בתולדות העולם כולו. זו השאלה העיקרית שהספר הזה מבקש לענות עליה. אימפריה מאת ניל פרגוסון מגולל את סיפורה של האימפריה הבריטית בהדרה ובעליבותה. הוא מראה איך כנופיית שודדי ים ומחפשי זהב זרעה את זרעי ההתפשטות הבריטית; איך התגלגלה האימפריה בכוחם של המיסיון והמסחר, המקרה והמקלע; ואיך, בתערובת מסחררת של ברכה וקללה, מחדלים ויוזמות, תרמה האימפריה הבריטית יותר מכל גורם אחר בהיסטוריה להעמדת העולם על נתיב הסחר החופשי, השלטון התקין והקדמה

קישור למו"ל

ראו גם:

סקירת הספר ע"י פרופ' עודד היילברונר

הצדדים החיוביים של האימפריה הבריטית – עיון

היסטוריון הסקוטי המבריק ניל פרגוסון, שהשקפתו על האימפריה הבריטית גובשה עוד בעת לימודיו באוקספורד בשנות ה–80 ובראשית שנות ה–90, רואה בעצמו ממשיך דרכם של ה"ויגים", הליברלים־השמרנים האנגלים של המאה ה–19, שהיו בין תומכיו הנלהבים של האימפריאליזם. "שום ארגון בהיסטוריה לא עשה יותר לקידום התנועה החופשית של סחורות, הון ועבודה מאשר האימפריה הבריטית במאה ה–19 ובתחילת המאה ה–20, ושום ארגון לא עשה יותר כדי לכפות נורמות מערביות של חוק, סדר וממשל ברחבי העולם", טוען פרגוסון. הוא מפרט את "סל ההטבות" שהעניקה האימפריה לעולם: "דמו לעצמכם עולם ללא אימפריה אנגלית, עולם ללא השפה האנגלית, צורות אנגליות של בעלות על קרקע, בנקאות סקוטית ואנגלית, המשפט המקובל, הפרוטסטנטיות, הספורט הקבוצתי, מדינת 'שומר הלילה' בעלת הממשלה המצומצמת, אסיפות ייצוגיות, רעיון החירות". משום מה הוא לא כולל ברשימה את התרומה האנגלית לתרבות הגבוהה והפופולרית מאז שנות ה–60: הכדורגל, הספרות, תוכניות הטלוויזיה, התיאטרון והמוזיקה הפופולרית.

לסקירה המלאה

האינתיפאדה של טרום-המדינה, 1939-1936

הרט, רחל, מחבר

תל אביב : רסלינג 2023

"‏מאורעות 1939-1936 היו נדבך מרכזי בשרשרת האירועים שהתחוללו בפלשתינה-ארץ ישראל, אשר שיאם במלחמת 1948 והשלכותיהם מתגלגלות עד עצם היום הזה. ספרה של רחל הרט מתמקד ביפו-תל אביב, תוך כדי כך שהוא עוקב מקרוב אחר קצב התמורות באותה תקופה ומנתח באופן שיטתי את התפתחות הנרטיב של היישוב העברי סביבם. הספר מבוסס על מעקב שיטתי אחר העיתונות העברית לגווניה השונים, ובכך ייחודו. ספרה של הרט מזמן לקוראיו מסע מרתק אל נבכי היישוב היהודי ויחסי הגומלין שהתקיימו בינו לבין היישוב הערבי".

קישור למו"ל

"פעם כאשר מותר יהיה לספר …" : המוסד ומלחמת יום הכיפורים

פרופ' יואב גלבר

משרד הביטחון – ההוצאה לאור תשפ"ג 2023

הוצאה: מודן

מלחמת יום הכיפורים, שפרצה באוקטובר 1973, חוללה זעזוע עמוק במערכת הביטחונית והאזרחית בישראל. הנסיבות שהובילו להפתעה המודיעינית עם פרוץ המלחמה נחקרות עד היום ומוסיפות לעורר תשומת לב רבה. ספר זה רואה אור במלאת יובל שנים למלחמה, ונפרסת בו לראשונה התמונה המלאה של התרומה המודיעינית שסיפק המוסד לפני המלחמה ובמהלכה, ובכלל זה התרעתו הגורלית של "המלאך", מקור המוסד בצמרת המצרית. על המידע שהביא זכה המוסד כבר בתחילת שנות השבעים לשבחיה של ראשת הממשלה גולדה מאיר, שאמרה אז לראש המוסד: "צביקה [זמיר], פעם כאשר מותר יהיה לספר, אתה וחבריך תקבלו פרס". זהו הספר הראשון שהמוסד חושף לעיני הציבור הרחב. הספר נכתב במחלקת ההיסטוריה של הארגון בידי ר"מ, אשר עבדה שנים רבות באגף המודיעין של המוסד, ומופיעים בו חומרים ייחודיים רבים שרק כעת הותר לפרסמם.

משרד הביטחון – ההוצאה לאור תשפ"ג 2023

תוכן העניינים של הספר

מדיניות ההרתעה : ישראל בין שתי מלחמות (1967-1957)

חיפה : פרדס תשפ"ד 2023

 שאול זיתוני

לאחר מלחמת השחרור עברה ישראל תקופה מאתגרת ביותר. פרק הזמן שבין מלחמת סיני לבין מלחמת ששת הימים העמיד את המדינה מול איום שדרש התחזקות צבאית וחיפוש בריתות להגנתה. תבוסתו במלחמה ב-1956 הביאה את נשיא מצרים, גמאל עבדל נאצר, לתכנן נקמה בהמשך, ולפי הצהרותיו להביא להשמדת ישראל. איום זה התחבר למדיניות ברית המועצות לחמש את מצרים וסוריה ביד נדיבה. כוונתה להגדיל את השפעתה במזרח התיכון הייתה בעיצומה. על בסיס זה מתאר הספר את מדיניות ההתחזקות של ישראל, כדי ליצור מצב המרתיע את נאצר מלתקוף, תוך ניצול הזדמנויות. לאור העובדה שישראל לא הייתה מסוגלת להשתוות לכמויות הנשק שבידי מדינות ערב, נאבקה ההנהגה על כך שהפער הטכנולוגי הצבאי יהיה לטובת ישראל, משימה שהייתה מורכבת וקשה ביותר. באיזו מידה הצליחה ישראל להרתיע את אויביה בתקופה זו? האם התכוון נאצר לתקוף את ישראל ביוני 1967 או להגיע להישגים מדיניים בסגירת מיצרי טיראן והוצאת כוחות האו”ם מסיני?

קישור למו"ל

הספירה לאחור 1945 : הסיפור המדהים ששינה את העולם על 116 הימים שקדמו להטלת פצצת האטום על הירושימה

כריס ואלאס

הוצאת מטר 2023

"12 באפריל 1945: בעיצומה של מלחמה עקובה מדם באירופה, באפריקה ובאוקיינוס השקט, אמריקה מוכה בתדהמה בעקבות מותו הפתאומי של הנשיא פרנקלין ד' רוזוולט. בן רגע חייב סגן הנשיא, הארי טרומן – שלא ידע דבר על תוכניות המלחמה ועל פרויקט מנהטן הסודי לפיתוח פצצת האטום הראשונה בעולם – ליטול את הפיקוד לידיו ולהתמודד עם אחת ההחלטות הגורליות ביותר בהיסטוריה. הספירה לאחור 1945 מתאר את החודשים, השבועות והימים הסוערים שהובילו לרגע הטלת הפצצה האטומית על הירושימה, ב־6 באוגוסט 1945".

קישור למו"ל

המיליארדרים הנאצים : ההיסטוריה האפלה של המשפחות העשירות בגרמניה

דוויד דה יונ

הוצאת מטר 2023

ב־1946 נעצר גינתר קוונדט – מייסד אימפריית התעשייה האיקונית ביותר של גרמניה, השושלת ששולטת כיום בב־מ־וו – בחשד לשיתוף פעולה עם הנאצים. קוונדט טען שההצטרפות למפלגה נכפתה עליו בידי יריבו הראשי, שר התעמולה יוזף גבלס, ובית המשפט זיכה אותו. אבל קוונדט שיקר. ויורשיו, ויורשיהם של מיליארדרים נאצים אחרים, רק הלכו והתעשרו בדורות שחלפו מאז, ועד היום לא ערכו חשבון נפש יסודי עם עברם האפל. רבים מהם מוסיפים לשלוט בנתחים אדירים של הכלכלה העולמית, והם הבעלים של מותגים ידועי שם שנמכרים בכל רחבי העולם. המורשת האלימה של השושלות ששלטו בדיימלר־בנץ, שייסדו את ענק הביטוח אליאנץ ושעדיין שולטות בחברות פורשה, פולקסוואגן וב־מ־וו – המורשת הזאת נותרה חבויה לאור היום, עד עכשיו.

דוויד דה יונג חושף את הסיפור האמיתי של כמה משושלות העסקים העשירות בגרמניה, ומתאר כיצד הן צברו כוח וסכומי כסף אדירים בזכות התמיכה שהעניקו לרייך השלישי. באמצעות שלל מקורות שעד כה לא נחשפו ברבים, דה יונג מראה איך אותם טייקונים השתלטו על חברות בבעלות של יהודים, כיצד ניצלו עובדי כפייה ואף הגבירו את ייצור הנשק עבור צבאו של היטלר בעוד אירופה בוערת סביבם. ומזעזע מכול – דה יונג חושף את האופן שבו האינטרסים הפוליטיים של אמריקה אפשרו למיליארדרים האלה לחמוק מפשעיהם ללא עונש, ובכך עזרו לטשטש כתם שמכתים עד היום את כלכלת גרמניה והכלכלה העולמית.

קישור למו"ל

סיפורו של מומר : אמנות, פשיעה והתנצרות באיטליה בימי הרנסנס

תמר הרציג

ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית תשפ"ד 2023

תמר הרציג סַלומוֹנֶה דָה סֶסוֹ היה צורף כשרוני להפליא, שעיצב תכשיטים ואבזרי אופנה לשליטים ולשליטות בחצרות של צפון איטליה בשיאו של הרנסנס האיטלקי. אחת מיצירותיו הנודעות היייתה חרב טקסית מפוארת שהכין בשביל צ'זרה בורג'ה, בנו של האפיפיור אלכסנדר השישי. ואולם בשנת 1491 האשימו יהודי מנטובה את סלומונה בעבירות מין והסגירו אותו לרשויות בפררה. משהורשע היה הצורף היהודי צפוי לגזר דין מוות. כדי להציל את עורו בחר סלומונה להתנצר, קיבל חנינה מן הדוכס וקיבל את השם אֵרקוֹלֶה דָה פֶדֶלי. הודות למעמדו המקצועי הרם של הצורף נותר תיעוד רב עליו ועל פרשות הקשורות בו. על סמך מבחר עצום של מסמכים ארכיוניים עוקבת תמר הרציג בספר 'סיפורו של מומר' אחר גורלו של סלומונה/ארקולה ובני משפחתו. ומבעד למיקרו-היסטוריה על רב-אמן יהודי שהמיר את דתו נחשפים היחסים המורכבים בין פטרונים ופטרוניות לאמנים, בין יהודים, נוצרים ומומרים, ובין רבי-אמנים ושוליות בסדנאות הרנסנס. כמו כן, נפרשת לפנינו פנורמה רחבה של חצרות משפחות אסטה, גונזאגה ובורג'ה, המדיניות כלפי נאשמים ביחסים חד-מיניים, מעמדן של הקהילות היהודיות, גל המרות הדת בצפון איטליה, נזירות ממוצא יהודי, וההשלכות ההרסניות של מלחמות איטליה (1494- 1530)

קישור למו"ל

הצורף של הדוכסית האיטלקייה: סיפור חיים יוצא דופן


כוכבו של יהודי מוכשר דורך כשהוא נעשה לצורף החצר של דוכסית איטלקייה במאה ה־15, עד שהסתבכויות שהביא על עצמו הביאו למעצרו ולהמרת דתו. מחקר אקדמי דקדקני על סיפור חיים יוצא דופן
מאת חבצלת פרבר כ״ח בשבט ה׳תשפ״ד

קישור לסקירת הספר

0
·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *