מסעות במנהרת הזמן : העיר הרומית לפטיס מגנה, לוב

542

Leptis Magna, Libya

בצילום הפתיחה : שער הנצחון שהוקם לכבודו של קיסר רומי ספטימוס סוורוס, שהיה יליד העיר לפטיס מגנה ( נבנה בשנים 194-198 לספירה).

לפטיס מגנה (Leptis Magna), הייתה בעת העתיקה , בכל היבט חשוב, שנייה רק לרומי.

לפטיס מגנה שנודעה גם בשמות לקטיס מגנה או לפקיס מגנה הייתה עיר פיניקית, ברברית ורומית בחופה של צפון אפריקה. העיר קמה בשפכו של ואדי לבדה אל הים התיכון, והיא שוכנת כיום בפאתיה המזרחיים של העיר אל-ח'ומס, בירת מחוז אל-ח'ומס שבלוב, כ-130 ק"מ מזרחית לעיר טריפולי.

הפיניקים ייסדו במקום את העיר "לפקי" בתחילת האלף ה-1 לפנה"ס וזו יושבה תחילה על ידיהם ועל ידי בני שבט הגרמנטים הברברי. קיימות ראיות ליישוב יווני במקום במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס, וייתכן שנוכחות זו הביאה את קרתגו להתערב החל במאה ה-5 לפנה"ס לערך ולפרוס את חסותה על העיר. בתקופה זו החלה לפטיס מגנה צוברת חשיבות כמרכז עירוני ומסחרי, והייתה למרכז חשוב של הפקת שמן מעצי זית. בתקופת המלך מסיניסה בראשית המאה ה-2 לפנה"ס ובהסכמתם של הרומאים, הייתה העיר לחלק ממלכת נומידיה הברברית, וזו המשיכה ושלטה בעיר בפועל גם לאחר שהרומאים כבשו אותה לאחר המלחמה הפונית השלישית בשנת 146 לפנה"ס.

הרומאים צירפו את העיר לפרובינקיה של אפריקה בשנת 46 לפנה"ס, ונאלצה לשלם קנסות כבדים על תמיכתה ביריביו של יוליוס קיסר בעת מלחמת האזרחים ברומא. אוגוסטוס וטיבריוס בנו את העיר מחדש לפי עקרונות התכנון העירוני הרומיים, והראשון הציב את אחד מלגיונותיו בצפון אפריקה, וסיפק לעיר הגנה, בתקופה הזאת (לכל המוקדם ב-5 לפנה"ס) העיר אורגנה מחדש על פי מאפיינים שלטוניים רומאיים. בתקופתו של הקיסר קלאודיוס הפכו רבים מתושביה של העיר לאזרחים, היא כנראה קיבלה מעמד של מוניקיפיום בימיו של אספסיאנוס ובימיו של טראיאנוס הוענק לה מעמד של קולוניה. בתקופה זו העיר התפשטה, הוקמה בה אמת מים והחל השימוש באבן שיש במבניה.

פסיפס מהתקופה הרומית כפי שנמר באחד מרצפות המבהים בעיר לפיס מגנה

התנופה ע"י הקיסר ספטימוס סוורוס

הקיסר אדריאנוס הקים בה את "מרחצאות אדריאנוס" בשנת 137, אולם תנופה של ממש בפיתוחה של העיר החלה כאשר ספטימוס סוורוס, שהיה יליד המקום, היה לקיסר בשנת 193.

סוורוס פאר את העיר והקים בה מבני ציבור מונומנטליים, והציבה בקו אחד עם שתי עריה החשובות של צפון אפריקה באותה עת – אלכסנדריה וקרתגו. הוא בנה פורום חדש בעיר ושיפץ את רציפי הנמל, אם כי באופן שגרם לסתימתו של הנמל על ידי חול ועל כן כמעט ולא נעשה בהם שימוש. הוא כבש את השטחים המדבריים שמדרום לעיר, הקים בהם סכרים והפך אותם לקרקע חקלאית. לפי ההערכות בתקופה זו התגוררו כ-100,000 איש בעיר.

השקיעה של העיר לפטיס מגנה

העיר החלה לשקוע במאה ה-3 בשל משבר מסחרי, ונינטשה חלקית. החל במאה ה-4 הייתה לפטיס מגנה ליעד להתקפות הברברים, אך זכתה בתקופת פריחה קצרה בימיו של תאודוסיוס הראשון בסופה של המאה. בשנת 439 כבשו הוונדלים את העיר, ובהוראת מלכם גאיזריק נהרסו חומותיה כדי שתושביה לא יתמרדו כנגדו. עובדה זו נוצלה בשנת 523 על ידי שבטים ברבריים שבזזו את העיר, אירוע ממנו העיר לא שבה והתאוששה. בשנת 533 כבש בליזריוס את לפטיס מגנה עבור האימפריה הביזנטית וביצר אותה. הם קבעו בה את בירת האזור ושינו את יעודה של הבזיליקה הרומית לכנסייה.

לאחר הכיבוש הערבי ב-643, שוב לא הייתה העיר יכולה למכור את תוצרתה החקלאית, בעיקר שמן, לשוקי אירופה, והיא גוועה. האתר כוסה בחולות

על העיר לפטיס מגנה בויקיפדיה בעברית

מקורות נוספים :

מקור 2

  מקור וקרדיט לצילומים

מקור וקרדיט לצילום ולצלם

 דף הטוויטר : היסטוריה של לוב 

סיור וירטואלי בשרידי העיר לפטיס מגנה הנמצאת בלוב כיום . מעטים מגיעים למקום בגלל אי-היציבות הביטחונית הפנימית בלוב:

שער הנצחון שהוקם לכבודו של קיסר רומי ספטימוס סוורוס, שהיה יליד העיר לפטיס מגנה ( נבנה בשנים 194-198 לספירה).

שער הנצחון שהוקם לכבודו של קיסר רומי ספטימוס סוורוס, שהיה יליד העיר לפטיס מגנה ( נבנה בשנים 194-198 לספירה).

שיחזור ויזואלי של העיר הרומית לפטיס מגנה בתקופת רומא העתיקה

צילום אווירי של שרידי העיר לפטיס מגנה , לוב

 

 

  

 

 

 

 

0
· · · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *