מנהיגותן של הנשים בעולם האנוסים

653

רקע היסטורי

בניסיון לאלץ את היהודים להמיר את דתם, כמחצית ממגורשי ספרד שסירבו להתנצר, מאות אלפים במספר, הגיעו לפורטוגל, חמש שנים לאחר מכן בשנת 1497 יצא צו לגירוש היהודים מפורטוגל.

מספר יהודים לא ידוע, שנאמד בעשרות אלפים, הגיע לנמל בליסבון, מרביתם גולי ספרד הנזכרים לעיל. אך האניות שהובטחו להם על מנת לעזוב לא עגנו בנמל, ובמקום לאפשר את יציאתם כמובטח, נכפה  עליהם הנצרות והוטבלו כולם לנצרות, בלי אפשרות להימלט מהשמד.

רבים מאנוסי ספרד ופורטוגל ירדו למחתרת והמשיכו לשמר את זהותם היהודית ואת מצוות התורה ככל שיכלו, למרות מאמצי האינקוויזיציה להכחיד מהם את זכר היהדות. החזקה קצר נעשו אלו לנדירים ביותר. המצב החדש הצריך שינויים מהותיים במבנה החברה הדתית, בספרי­קודש, חפצי דת, ומסמכים המעידים על זהותם היהודית הייתה מסוכנת מאד. תוך זמן בדומה לשינויי ההסתגלות שנדרשו בעקבות חורבן בית שני. אך בעוד אלו הראשונים נעשו במומחיות, בידי מנהיגי העם ומלומדיו, הרי שהארגון מחדש של האנוסים נדרש בהעדר מלומדים וספרים להנחות את העם. בתי כנסיות שההתמקדות בהם היא אחד השינויים המהותיים של המבנה החברתי שלאחר החורבן, היוו סכנה רבה תחת עינה הפקוחה של האינקוויזיציה, והוחלפו כמעט – אבל לא לגמרי – בחדרי תפילה פרטיים. החיים הדתיים הועתקו מחיי קהילה למסגרת ביתית, ועם שקיעת המימד הציבורי של דת האנוסים השתנתה ההירארכיה הפנימית; שבט המנהיגות נשמט מידי מרבית הגברים ונפל לידי הנשים (שולמית חוה הלוי, 1999).

רשת הקשר החשאית של נשות האנוסים בפורטוגל וספרד

באורח החיים המיוחד של הנוצרים החדשים בספרד ובפורטוגל שהיה שונה ומנוכר מסביבתם החברתית, נועד לנשים תפקיד ראשון במעלה. בשל החשאיות לא יכלו הנוצרים החדשים להתיר לעצמם להפעיל את סימני ההיכר של קיומם המיוחד אלא בדל"ת אמות של התא המשפחתי, ותוך שיתוף פעולה עם בנות הבית. רק כאן יכול היה הנוצרי החדש להשתחרר מהמגבלות שכפתה עליו השניות שביסוד קיומו. האשה היתה בת בריתו הנאמנה של הגבר בשמירה על הסודות המשפחתיים ובהעברתם לדורות הבאים, ומכאן הנוהג- בדורות הבאים- להינשא בתוך חברת המומרים. דרושים היו הסכמה ושיתוף פעולה של הבעל והאשה כדי לאפשר קיומה של שניות, ואפילו של  סינקרטיזם דתי. כאשר נחשפו סודות אלה , נתנה האישה את הדין -כמוה כבעלה. עדויות שנמצאו בארכיוני  האינקוויזציה הספרדית מלמדות על מעמדן הדומיננטי של הנשים בחברת הנוצרים החדשים . הן העבירו זו לזו נוסחים של תפילות ויצרו רשת קשר חשאית משלהן באמצעותה השפיעו על מסורות  יהודיות של משפחות הנוצרים החדשים.

עליזה מיוחס – ג'יניאו , " נשים בקהילת המומרים לנצרות בספרד של המאה הט"ו, פעמים, אביב תשנ"א , 467

מקור 2 :  עליזה מיוחס ג'יניאו , קרובים ורחוקים : יהודים ונוצרים בספרד של ימה"ב, הוצאת לוני כהן , 2016

  בצילום : 1929 : נשים בספרד שגילו את מוצאן היהודי בעקבות מנהגי האמהות בבית

נשות האנוסים הופכות להיות מנהיגות דתיות בחשאי

הנשים המשיכו לנהל מטבח כשר, ורבות עסקו גם בשחיטה ומילה. הן טיפלו בטהרת המת ובקבורה, ואמרו תהילים ושאר תפילות למת. הן ידעו, ושימרו, והנהיגו את מרבית טקסי האנוסים, החל בברכה על הלחם בשולחן, וכלה במחזורי התפילות. (כמעט כל התפילות והברכות נאמרו בשפה המדוברת – ספרדית או פורטוגלית). כל אלה בנוסף לשימור והעברת המסורות וההיסטוריה המשפחתית. הנשים "המומחיות" הן שנשאו, על פי רוב, גם בעול הפסיקה בשאלות הלכתיות שהתעוררו בסביבתן. עדות לשימור המופלא ניתן למצוא בעובדה שתפילות שנרשמו בבלמונטה שבצפון פורטוגל היו ידועות ונשמרו כתפילות­שבעל­פה סודיות ומיוחדות לבית בין אף נאמרות באותו סגנון ובאותן אינטונציות כבפורטוגל. צאצאי אנוסים בדרום ברזיל, שמשפחותיהם נמצאות שם למעלה מ­300 שנים. התפילות בברזיל הנשים למדו ולימדו את המסורות בעל­פה. בדרך כלל נבחרה בת או נכדה, שלה נמסר מה מקור המשפחה – מהיכן באו ודרך אילו מקומות, מי המשפחות בהן התחתנו ובמי לא, ופרטי מנהגי האכילה. לעיתים כולל החינוך של המנהיגות­לעתיד גם מסורות קבליות, ריפוי, מילדוּת, מילה ועוד. שאר הילדים לומדים בדרך כלל שישו היה איש טוב, אבל הוא אינו אל, וצריך להתפלל ל"אב" ישירות. הם שומעים הרבה סיפורים מהתנ"ך היהודי. ווריאציות אחרות קיימות כמובן. יש משפחות שם ההסתייגות מהנצרות ומישו בוטה מאוד, לדוגמא מידענית מברזיל תיארה בבוקר. לפני שהלכו לכנסייה ננעלה המחברת אחר כבוד במגירה מיוחדת עד יום ראשון הבא. בפני איך היה עליה לכתוב את התפילות היהודיות יפה במחברת ולקשט אותן בימי ראשון (שולמית חוה הלוי, 1999).

מתיקי האינקוויזיציה עולה, שהמעבר ממנהיגות גברית לנשית היה מהיר יחסית, והוא קשור להסתלקותו של בית­ הכנסת. היו מקרים של מנהיגות נשית גם בעוד בתי כנסת סודיים היו קיימים, אך ככל שאלה נעלמו נראה שגברה השפעתן ומנהיגותן של הנשים. אלו גילו מסירות נפש רבה, ויצירתיות פיוטית והלכתית. הן חיברו ושימרו תפילות מרגשות בשפת המקום, וקבעו מועדים לחגים, שלעיתים קרובות היו סמוכים אך מאוחרים או מוקדמים מהתאריכים הנכונים משום יראת החקירות. הן יצרו טקסים חלופיים כשהמקוריים נשכחו או נעשו בלתי אפשריים לקיום, ושמו דגש על חגים הקשורים במיוחד למצוקה הרוחנית בה היו מצויים. מן התפילות והטקסים נשקפים זיקה אינטימית חזקה לבורא, בקשות חוזרות ונשנות למחילה על הפשרות שהן נאלצות לעשות מפחד האינקוויזיציה, ותקווה לגאולה, במיוחד לאחר המוות. (שולמית חוה הלוי, 1999).

המנהגים שנשתמרו אצל האנוסים בנויים בעיקר סביב הבית. הפרדה בין בשר וחלב הייתה ונותרה נפוצה. זו כללה כלים נפרדים או הרתחת הכלים בין ארוחות. קיימו שחיטה, שכללה מעין ברכת התנצלות מהבהמה, וחלף מיוחד שנבדק על עור היד והציפורן, וכן ניקור, מליחה, הדחה וחליטה. אכילת בשר הלכה והתמעטה עם השנים. בהמה גסה הייתה קשה במיוחד מסיבות שבת התבטאה בעיקר בניקיון שקדם לה, וכלל החלפת כל הסדינים, המגבות, ומפות השולחן, מובנות. קטניות היו מאכל מצוי ביותר. הייתה הימנעות מדגים בלי סנפיר וקשקשת. שמירת לבישת בגדים נקיים, הדלקת נרות והימנעות ממלאכה – בעיקר בלילי שבתות. יום כיפור היה היום החשוב במחזור השנה של האנוסים, וחג הפסח גם הוא נשמר בנאמנות תוך סיכון רב (שולמית חוה הלוי, 1999).

המנהיגות של דונה גרציה מנדס נשיא

הידועה מנשות האנוסים היא ללא ספק דונה גרציה מנדס נשיא, שברחה מפורטוגל לארצות השפלה, ואחרי כן לאיטליה, שם ניצלה את עשרה וחינה להציל אנוסים מפורטוגל, להדפיס ספרי קודש, ועוד. דונה גרציה נעצרה בידי האינקוויזיציה אך יצאה בשלום (וכופר נפש) והמשיכה ללא חת בפדיון שבויים, בניית בתי דפוס, והשפעות פוליטיות מרחיקות לכת. מאמציה לארגן חרם יהודי על אנקונה, בתגובה למסכת רדיפות שהגיעה לשיאה בשריפת יהודים על המוקד, נכשלו שגרציה היתה הדמות היהודית הפוליטית החשובה בתקופתה, ומהחשובות בכל הזמנים. בשל התנגדות רבנית בין השאר. כתוצאה, המשיך מצבם להחמיר, ורבו הרדיפות וההרג. אין ספק גרציה התאלמנה בעודה בפורטוגל ובחרה שלא להינשא בשנית. העוצמה, וההשפעה ומסירות הנפש שהקרינה מדגימים היטב את דמות הנשים האנוסו. הרבנים הגולים, שעסקו בשאלות הנוגעות לאנוסים, הכירו אף הם במרכזיותן של הנשים בהנהגת הקהילות בהן חיו, ובחלקן החשוב בשימור גחלת היהדות. ספרות השאלות ותשובות במאות מפוזרות ביניהן. שאחרי הגירוש עשירה בהתייחסויות לאנוסים השבים לעם, ועדויות בעניין תפקיד הנשים לדוגמא, ר' יום טוב צהלון, בתשובה בעניין  (שולמית חוה הלוי, 1999)

מקור וקרדיט ,שולמית חוה הלוי, , 1999 במקום שאין אנשים " מנהיגותן של הנשים בעולם האנוסים

 

2
· · ·

תגובות

  • כתבה מעניינת אך ההדפסה משובשת והשורות מעורבבות מה שמקשה מאד על הקריאה

    נגה שימל 1 באוגוסט 2019 0:58

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *