מלחמת איטליה-יוון 1940, גיבורים מקומיים וגיבורים יהודיים

4047

 בצילום הפתיחה : חיילים יוונים בהרי הגבול עם אלבניה במלחמת איטליה-יוון 1940 ,

Greek soldiers fight the Axis Italian Fascist invasion in the mountains of Albania

מוסוליני והמלחמה ביוון

בראשית אוקטובר 1940 , רתח בניטו מוסוליני בזעם. הרודן התלונן לפני חתנו , שהיה גם שר החוץ שלו , כי היטלר משפיל אותו כאשר הוא כובש מדינה אחר מדינה אירופה מבלי להיוועץ בו. רק שלושה ימים אחרי תפיסת רומניה מצא היטלר זמן לכתוב על כך לבעל בריתו .

"שוב ושוב מעמיד אותי היטלר בפני עובדות מוגמרות" התלונן מוסוליני באזני חתנו. "הפעם אשלם לו כגמולו, ובאותו מטבע, הוא ילמד לדעת מן העיתונים כי כבשתי את יוון!!.

לאיטליה לא היה גבול משותף עם יוון אבל היא שלטה באלבניה לה גבול הררי עם יוון .

איטליה כבשה את אלבניה בפעם הראשונה לאחר מלחמת העולם הראשונה. לפי תנאי ההסכם שנחתם ב-2 בספטמבר 1920, הכוחות האיטלקים התפנו מהמדינה, אולם איי סאסנו נותרו בשליטה איטלקית.

אלבניה הייתה רשמית אזור השפעה איטלקי למשך עשרים שנה. בשנת 1939 החליט מוסוליני שאלבניה צריכה להיות בשליטה איטלקית מלאה. יכול להיות שהדיקטטור האיטלקי פשוט רצה להרשים את גרמניה הנאצית בכיבוש שכנה קטנה, ולהשתוות לכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה ואוסטריה. הפלישה האיטלקית לאלבניה החלה ב-7 באפריל 1939, וההתנגדות פסקה חמישה ימים לאחר מכן. המלך האלבני, זוֹ‏ג נמלט ללונדון.

בצילום למטה : חיילים יוונים בהרי מורגאנה ליד גבול אלבניה , דצמבר 1940

1941- Greek soldiers take time out for meal in snow-covered Tepelini sector of Albania during battle with Italians.

greek soldiers 1940 2

תושבי הכפרים נסים להרים

"ב28  באוקטובר 1940 הבריח הגשם הבלתי פוסק את רוב תושבי ליה ביוון ( אזור הגבול עם אלבניה)  אל תוך בתיהם. אולגה הייתה רכונה מעל לשמלה שהייתה רוקמת לנדוניה שלה ואת פרץ היבבות של פוטיני בת השנתיים היו מרגיעים בבובה שהייתה אלני קולעת מעלי עץ כליל-החורש.

מעל לקול הגשם התגלגל רעם עז, שקטע את תלונותיה של גליקיריה באמצע המשפט וגרם לכולם להרים את עיניהם. אלני יצאה אל מרפסת האבן, שהשקיפה על מדרון ההר כולו. מדרום , בכיוון פובלה, במרחק שישה קילומטרים ראתה הבזקי אור אדום באופק.

פתאום נשמעה צעקה מבית לאמבריני פאפוטי, מלמטה בכפר. בתה נישאה לא מכבר, ובעלה גויס לצבא כאשר הגיעו שמועות על מלחמה עם איטליה . כעת רצה לאמבריני בגשם, רדידה השחור מתנפנף, מטפחתה מלוכסנת, והיא צווחת " צאוו האמיץ שלי ! אלה התותחים שלו! הוא יורה באיטלקים! מלחמה!

אלני פנתה על סף הבית והתבוננה בילדיה הדוממים. " היא צודקת"! אמרה להם. " זה לא רעם : זו ארטילריה! המלחמה התחילה.

קול התותחים גבר. אלני התלבטה האם להישאר ולהגן על הבית או לקחת את הילדים ולברוח. כולם צעקו והתווכחו מה לעשות ,ומפעם לפעם עצרו לשמוע את קולות הקרב הרחוק.

שלושה ימים של ספקות נסתיימו כאשר בא נער רועה אל ביתה של אלני וסיפר כי האיטלקים מתקדמים. הכפריים ייאלצו לברוח".

בצילום למטה : מגדל הפעמון של הכפר היווני ליה , באמצעותו הזעיקו את התושבים להתחבא בהרים הגבוהים 

bell tower lia

"עוד מגאלי וניצה מעמיסות לחם וגבינה על גב החמור, שוטטה אלני בארבעת חדרי הבית, נוגעת בחפצי המותרות שהביא לה קריסטוס מארה"ב במשך השנים, פלאי הכפר. מכונת התפירה "סינגר" והגראמפון בעל אפרכסת החצוצרה היו גדולים מכדי שאפשר יהיה להחביאם. אלה יהיו החפצים הראשונים שהאיטלקים ייקחו. אבל חפצים קטנים יותר אפשר לטמון בעץ האלון החלול שבחצר.

מחוץ לשער חצרה של אלני כבר היה שביל ההרים הצר המוליך אל המערות שבמעלה ההר מוצף במשפחות יווניות צועקות ונדחפות על עזיהן וכבשיהן, וחמורים עמוסים בסירי מזון גדולים ובמזרונים עשויי מוך.

אלני לא הביטה לאחור אל ביתה כאשר נסחפה בזרם האנשים העולים בהר. ליד המעיין שמעל הבית, אליו הלכה מדי יום למלא את חביות המים, הצטרף לזרם האנשים הנמלטים קילוח נוסף של פליטים, שבאו ממרכז הכפר. שטף האדם נע לעבר שורה של מערות קטנות, חבויות בסלע מעל לכפר. שוכני ההרים ביוון נמלטו מפולשים למערות הללו מאז שחר ההיסטוריה: נמלטו מהדורים, מהאילרים, מהרומאים, , מהסלאווים ומהטורקים . כעת חזרו בניהם לאותו מקום מסתור.

אלני , עייפה ממשא העריסה, הובילה את צאצאיה לתוך אחת ממערות המסתור הגדושות בני אדם.

כאשר כבר הייתה המערה שרויה באפלה במשך שעות, נעשה הגשם כבד יותר והלחות חדרה אל מח עצמותיהם של הפליטים".

בצילום למטה :  חייל יווני לאחר הניצחון המהיר על האיטלקים , נובמבר 1940 

greek soldier

מוסוליני נחל אכזבה בציפיותיו לניצחון קל. בהיותם במרחק כעשרים קילומטרים בתוך שטח יוון, נבלמו האיטלקים למשך ימים תמימים על ידי צבא מרופט של חיילים יוונים לבושי תערובת של מדים וגלימות רועים.  למרות נחיתותם המספרית בשיעור של אחד מול שניים , הפתיעו היוונים את הגנראלים האיטלקיים באומץ ליבם ובדייקנות הארטילריה שלהם, אף על פי שהיו להם רק שש מרגמות בכל דיוויזיה לעומת שישים אצל הפולשים.

חורף מוקדם ועז לחם לצד היוונים. גשמי כפור הציפו את נהר קאלאמס, המנתק את הפינה הצפונית-מערבית של יוון, והפכו אותו לזרם צהוב בלתי ניתן למעבר, סתום בפגרי בעלי חיים ובשברי גשרים שפוצצו. במעבר שמעל למאצובו הנקרא  בשם קאטארה ( "הקללה" ) היו האלפיניסטים האיטלקים היהירים מדיוויזיית יוליה לקורבנות המוות הלבן, שהפך את רגליהם לגושים שחורים ונפוחים כתפוחי-אדמה. הם ישנו בבוץ הצהוב ובקור וחותלות רגליהם שהיו לבנות נעשו רטובות וכבדות. בסופו של דבר, חזרו הביתה לאיטליה 12,000 איטלקים פגועי כפור, 14,000 נקברו בבוץ של יוון ועוד 25,000 חיילים איטלקים נעדרו.

בצילום למטה : חיילים יוונים מתקדמים לכיבוש אלבניה , דצמבר 1940 

Greek troops march towards the front at Korçë during the Greco-Italian War

בתוך חודש מיום הפלישה, הדפו היוונים את האיטלקים לתוך אלבניה והמשיכו להתקדם. בבוקר 21 בנובמבר 1940 , ראו תושבי הכפר היווני ליה את פרק הסיום של המערכה האיטלקית ניטש בגבעות שמתחת. כוחות יוונים תקפו והביסו את האיטלקים בפלוקיסטה שמדרום. תושבי ליה , שצפו במתרחש מנקודת התצפית הנוחה שלהם במרומי האמפיתיאטרון הטבעי , ראו כיצד נוטשים החיילים האיטלקים הנמלטים את בהמותיהם, אספקתם ונשקם ונמלטים על נפשם, נסוגים על רגליהם שותות הדם ומוכות הכפור דרך כפרם לעבר אלבניה, מותירים הרוגים ופצועים רבים. כאשר נעלמו אחרוני האיטלקים, בעוד החיילים היוונים באים בעקבותיהם, החלו כמה מן הכפריים לרדת אל שדה הקרב להפשיט את הגופות מכל דבר שיש בו תועלת.

הכוחות היוונים רדפו את האיטלקים הנמלטים עד לאלבניה, ובנובמבר 1940 כבשו מידיהם את נמל אגייס סאראנטס, שהאיטלקים הסבו את שמו לאדה, על שם בתו של מוסוליני .  ניצחונם המפתיע של היוונים, שהייתה התבוסה הראשונה שהונחלה לכוחות הציר, הפיח תקווה בעולם המערבי כולו , היוונים היו שיכורי גאווה ופטריוטיות , פעמוני כנסיות צלצלו, דגלים התנופפו בכל מקום והעוברים והשבים צעקו "קדימה לרומא".

מקור וקרדיט : ניקולאס גייג'  אלני, ספרית מעריב,1986  ( מאנגלית יוסף אשכול) , עמודים 41-44.

היטלר והמלחמה ביוון

אבל השמחה לא האריכה ימים. היטלר היה חייב להיכנס לקרב, לא כדי להציל את כבודו של מוסוליני אלא על מנת לאבטח את אגפו הדרומי לקראת הפלישה לרוסיה. הוא הטיל מול היוונים ארבע דיוויזיות שריון, אחת עשר דיוויזיות ממונעות , את הלופטוואפה ואת יחידת העלית של הצנחנים. מכונת המלחמה הגרמנית חצתה את הגבול הבולגרי ונכנסה ליוון ב-6 באפריל 1941. לא היה כל סיכוי להתנגדות .תוך כמה ימים הושמדו כל המטוסים היווניים והיחידות היווניות.

במרץ 1941 פולשות יחידות בריטיות לתוך יוון, במטרה לסייע ולבלום את התקדמות הצבא הגרמני לתוך יוון.

באפריל 1941 פולשים הגרמנים לתוך יוון, דרך בולגריה ויוגוסלביה, הודפים את הצבא הבריטי והיווני, וכובשים את יוון ואף את האי כרתים שהיה בשליטה בריטית.

ב27 באפריל 1941  היו הרחובות באתונה ריקים וכל תריסי החלונות מוגפים, בעוד הגרמנים צועדים לתוך אתונה ומניפים את צלב הקרס על התורן במרומי האקרופוליס.

מקור וקרדיט : ניקולאס גייג'  אלני, ספרית מעריב,1986  ( מאנגלית יוסף אשכול) , עמודים 41-44.

421px-Bundesarchiv_Bild_101I-164-0389-23A_Athen_Hissen_der_Hakenkreuzflagge

הגיבור היהודי של מלחמת איטליה –יוון

מרדכי פְרִיזִיס (ביוונית(Μαρδοχαίος Φριζής;‏ 1 בינואר 1893חלקידהממלכת יוון – 5 בדצמבר 1940פרמטאלבניה, היה קולונל יהודי בצבא היווני,מפקד באוגדת הרגלים ה-8, אשר נהרג בראש כוחותיו במהלך מלחמת איטליה-יוון . בנרטיב ההיסטורי היווני נתפש פריזיס כאחד מגיבוריה הבולטים של מלחמה זו.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, בדרגת קולונל, פיקד על צוות קרב גדודי יווני מול ההתקפה האיטלקית בצפון יוון – בחזית האלבנית. היה דמות נערצת בקרב חייליו אשר נקראו "אנשי פריזיס". עם תחילת פלישת הצבא האיטלקי, הגן מרדכי יחד עם יחידתו על גזרת קלמה Kalama במשך 9 ימים והצליח בקרב הגנה עיקש לשבור את ההתקפה האיטלקית ולגרום לכח האיטלקי שתקף בגזרתו לסגת לאחור, כשהוא משאיר מאחוריו מאות הרוגים וכ-700 שבויים. יש שראו בכך את הנצחון הראשון של בעלות הברית במלחמת העולם השניה.

Mordechai Frizis, Hero of the Greco-Italian War

פריזיס נולד למשפחה יהודית רומניוטית בת 15 נפשות בעיר חלקידה וכבר מגיל צעיר שאף לשרת כקצין בצבא. הוא החל את לימודיו באקדמיה הצבאית היוונית, אך לא סיימם ולפי חלק מהמקורות אירע הדבר על רקע יהדותו. בהמשך, למד בבית הספר הצבאי לקציני מילואים וב-1916 סיים בהצלחה את לימודיו והוצב כקצין רגלים בדרגת סגן משנה. פריזיס לחם בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ובהמשך לחם במסגרת המיליציה היוונית שהצטרפה לכוחות הצבא הלבןבמהלך מלחמת האזרחים ברוסיה‏.

פריזיס לחם במלחמת יוון-טורקיה וב-1922 נפל עם מספר מחייליו בשבי הטורקים בגזרת איזמיר.  בני הקהילה היהודית באיזמיר, אשר דבר שביו של הקצין היהודי נודע להם, ניסו לפדותו בתרומות שנאספו מבני הקהילה, אך הוא סירב להשתחרר משביו ללא חייליו. ב-1923 שוחררו פריזיס וחייליו משביים ושבו ליוון‏[2]. בהמשך נשלח לאקדמיה הצבאית הצרפתית ולאחר שסיים בהצלחה את לימודיו הוצב בגיס היווני ה-3 בסלוניקי

ב-1936 הועבר לכרתים, שם שירת במנגנון ממשל החירום של הגנרל יואניס מֶטָאקְסָס. באוקטובר 1940, בפרוץ מלחמת איטליה-יוון, נמנה עם סגל הפיקוד הבכיר של אוגדת הרגלים ה-8 של הצבא היווני בדרגת קולונל והיה לקצין הבכיר ביותר מקרב בני הקהילה היהודית ביוון. פריזיס הוצב עם אוגדתו בגזרת אפירוס ולחם בראש כוחותיו נגד פלישת הכוחות האיטלקים. אוגדתו הצליחה לבלום את התקדמות האיטלקים לתוך שטחי יוון ובהמשך אף להדוף אותם לשטחי אלבניה, תוך שכוחותיו שובים מאות לוחמים איטלקים ומזנבים בצבא האיטלקי אל תוך אלבניה עצמה. ב-5 בדצמבר 1940 הופצצו הקווים הקדמיים של האוגדה ה-8 בידי מטוסי קרב איטלקיים ובהמשך החלה תקיפת כוחות רגלים איטלקיים. פריזיס שהיה מפקד הגזרה, הגיע לקווים הקדמיים של כוחותיו כשהוא רכוב על סוסו, ייצב את קו החזית ופעל להרגעת האנדרלמוסיה בקרב חייליו. בהמשך, הוביל את כוחותיו למתקפת נגד‏[3]. רכיבתו על סוסו הפכה אותו למטרה בולטת והוא נפצע פצעי מוות מאש מקלעי מטוס איטלקי. לפי אחת הגרסאות אמר פריזיס את פסוק שמע ישראל בטרם מת מפצעיו‏.

מקור וקרדיט :מרדכי פריזיס – ויקיפדיה

מרדכי פריזיס

A german anti-aircraft gun in Greece, 1941

A german anti-aircraft gun in Greece, 1941

מלחמת איטליה-יוון : רקע היסטורי כולל

מלחמת  איטליה-יוון הייתה עימות בין איטליה הפאשיסטית ובין יוון שהחל ב-28 באוקטובר 1940 והסתיים ב-23 באפריל 1941. העימות סימן את תחילת המערכה הבלקנית במלחמת העולם השנייה. תחילת העימות ברצונו של בניטו מוסוליני להוכיח להיטלר כי איטליה היא מעצמה במרחב הים התיכון ולזכות בניצחון צבאי מקביל לניצחונותיו של היטלר בתחילת המלחמה, ובתפיסה כי הים התיכון, ובמיוחד אזור דרום מזרח אירופה, הוא אזור השפעה איטלקי.

ב-28 באוקטובר 1940, לאחר שראש הממשלה היווני יואניס מטקסס, שהיה אף הוא בעל נטיות פשיסטיות ופרו נאציות, דחה אולטימטום של מוסוליני להעניק לאיטליה שטחים ביוון, הורה מוסוליני לכוחותיו על פלישה לשטחה של יוון. הצבא היווני הדף את הפלישה, ואף הצליח לכבוש חלקים מאלבניה, שנכבשה בשנת 1939 על ידי האיטלקים. מתקפה איטלקית נוספת, במרץ 1941, נהדפה אף היא. רק לאחר פלישה גרמנית דרך יוגוסלביה (שהתנגדה למעבר דרך שטחה) ובולגריה (ששיתפה פעולה עם הגרמנים), הצליחו כוחות הציר לכבוש את יוון. הישגי היוונים אל מול איטליה היו הניצחון הראשון ביבשה של מדינה כלשהי על כוחות מדינות הציר במלחמת העולם השנייה. ההשפעה של הניצחון היווני הייתה הרבה מעבר לזירה המצומצמת שבה אירעה הלחימה. כישלון האיטלקים חייב את היטלר לערוך מתקפה בבלקנים שדחתה את לוח הזמנים המתוכנן למבצע ברברוסה (הפלישה לברית המועצות), ובסופו של דבר לעריכת הקרב על מוסקבה במזג האוויר הקיצוני של החורף הרוסי, קרב בו נכשלו הגרמנים במשימה לסיים את המערכה הרוסית בתוך זמן קצר כפי שסיימו את קודמותיה.

הלחימה חשפה את חולשתה הצבאית של איטליה. הצורך בהתערבות גרמנית היה שלב בהפיכת איטליה מבעלת ברית שוות מעמד לגרורה גרמנית, ולבסוף, ב-1943, למדינה כבושה, על כל המשתמע מכך. יוון הפסידה במערכה, ונכבשה על ידי גרמניה, אך זכר הלחימה של הכוחות היוונים נשמר כיום ביוון כמורשת של גבורה והתנגדות לתוקפנות.

מלחמת איטליה-יוון – ויקיפדיה

Greco-Italian War – Wikipedia, the free encyclopedia

greek soldiers 1940 2

5
· · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *