מבצע אוולאנש במלחמת העולם השנייה : התעוזה של גנרל מארק קלארק והתיאוריה של פון קלאוזביץ

2386

בצילום למעלה :פלוגת הקשר של גנרל מארק קלארק משדרת לעזרה . הפלוגה הוצבה במקדש נפטון העתיק , פאאסטאם , איטליה.

פון קלאוזביץ כבר כתב לפני 250 שנה כי גם פעולה צבאית שנראית פשוטה וברת-ביצוע עלולה להסתבך מהר מאד במלחמה, וזה בדיוק מה שקרה לגנרל מארק קלארק בפעולת הנחיתה בסלרנו ב9 בספטמבר 1943 .  הצבא האמריקאי החמישי בפיקודו של גנרל מארק קלארק ביצע נחיתה ימית  ליד סלרנו באיטליה (כ50 ק"מ דרומית מנאפולי) במטרה להוציא את איטליה ממערך כוחות הציר ולנתקה מהגרמנים.

על פניו היה למבצע אוואלנש את כל היתרונות להצלחה צבאית : יוזמה התקפית, עדיפות בזירה הימית, שליטה אווירית כמעט מוחלטת ואפילו עדיפות מספרית מבחינת מערך הכוחות הלוחמים. למרות כל נקודות הזכות האלו מבצע אוואלנש כמעט והתדרדר לאסון צבאי.

גנרל מארק קלארק היה זה שתכנן את פרטי המבצע  הצבאי בתור קצין מבצעים מצטיין בצבא האמריקאי ושיכנע את מפקדיו בהצלחה ואכן הפיקוד על המבצע כולו ניתן לגנרל מארק קלארק שהועלה בדרגה , אך המציאות בשטח הנחיתה באיטליה לא שיתפה פעולה עם התכנון  הצבאי המזהיר שלו . במקום להשתלט במהירות על איטליה נאלץ מארק קלארק להגן  "בציפורניו" על המאחז האחרון שלו בקטע צר ליד סלרנו .

מבצע הפלישה העיקרי "אוואלאנש"  באיטליה בוצע ב-9 בספטמבר 1943 . על מנת לנסות ולהפתיע את האויב לא בוצע ריכוך של חופי הנחיתה מן הים או מן האוויר. אולם הגרמנים לא הופתעו מהנחיתה, והגל הראשון שנחת על החופים נתקל באש מכוונת היטב וסבל אבדות כבדות. הגרמנים תפסו את עמדות המגננה שפינו האיטלקים, וטיווחו את הכוח הפולש באש ארטילרית מדויקת ובאש מקלעים. לאחר מאמץ הצליחו בעלות הברית לבסס ראשי גשר בחופי הנחיתה. התקפת נגד גרמנית גרמה לאבדות כבדות, אך אש מספינות מערכה של בעלות הברית הצליחה להביא להדיפתה. הבריטים והאמריקנים התקדמו באיטיות, ועדיין בסוף היום הראשון נותר פער של 16 קילומטרים בין שני הקורפוסים שנחתו באזור סלרנו, רק ביום השני לנחיתה הם הצליחו לחבור, ולבסס ראש גשר ברוחב כ-65 קילומטרים ובעומק של כעשרה קילומטרים.

בין ה-12 בספטמבר וה-14 בספטמבר הגרמנים ערכו שורת התקפות נגד תוך שימוש בכל הכוחות שעמדו לרשותם, בתקווה להשליך את הנוחתים בסאלרנו אל הים בטרם תגיע אליהם התיגבורת של הארמייה השמינית מדרום. לשני הצדדים נגרמו אבידות כבדות. הכוחות הנוחתים היו פרוסים בדלילות על פני חזית רחבה ולכן התקשו להתגונן מפני מתקפות מרוכזות.

avalance-landing-italy

קלארק, בזכרונותיו, מספר כי נאלץ להטיל למערכה כלוחמים גם את הטבחים, האפסנאים, והתזמורת הגדודית. לאחר מספר ימים אורגן מתחם ההגנה מחדש והארמייה החמישית קיבלה תגבורת, שכללה 4,000 לוחמים מהדיביזייה ה-82 וגדוד חיל הרגלים ה-509 , והוצנחה בראש הגשר. אש אוניות המערכה מן הים סייעה להגנת המתחם. במשך מספר ימים לא הייתה תוצאתו של הקרב ברורה, והטייסים בשדות התעופה של בעלות הברית בסיציליה קיבלו פקודות הנוגעות לחיפוי אווירי לנסיגת הכוחות בסאלרנו לדרום. בתום שישה ימי קרבות פסקו ההתקפות הגרמניות. קסלרינג הורה לאנשיו לייצב קו הגנה אחורי, וב-18 בספטמבר הגיעו אל אזורי הנחיתה אנשי הארמייה השמינית שנחתה בקלבריה. הגעתם הכריעה את הכף לטובת בעלות הברית, על אף שמונטגומרי כותב בזכרונותיו כי כאשר הגיעה הארמייה השמינית לאזור הלחימה, הייתה הלחימה כבר בשלבי סיום, לאחר שהוכרעה לטובת בעלות הברית.

על תפקודו בקרב, ושהותו בקו הקדמי במהלכו, קיבל הגנרל מארק קלארק את צלב השירות המצוין, העיטור האמריקאי השני בטיבו המוענק בשל גבורה בלחימה. ואכן, לעתים קרובות נראה קלארק בעמדות הקדמיות, ועודד את הכוחות. עם זאת, יש המעריכים כי תכנונו הלקוי של הקרב על ידי קלארק הוא שהביא מלכתחילה למצב הקשה של הכוחות. קלארק, כשלעצמו, האשים בכך את מונטגומרי, שלטעמו לא מיהר במסע של הארמייה השמינית צפונה.

הארמייה העשירית הגרמנית הייתה קרובה להכריע את הנוחתים בסאלרנו, וייתכן שהייתה עושה זאת אילולא קיבל היטלר את דעתו של רומל, מפקד קבוצת הארמיות בצפון איטליה, כי לדרום איטליה אין ערך אסטרטגי. כתוצאה מכך נאסר על קסלרינג להשתמש בעתודות שעמדו לרשותו מתוך קבוצת הארמיות של צפון איטליה. הצלחתו של קסלרינג להביא לאבידות כבדות לבעלות הברית, כמו גם טענתו שעדיף להשאיר את הפולשים רחוק מאדמת גרמניה ככל האפשר, הביאו לשינוי בדעתו של היטלר. בתחילת נובמבר סילק את רומל מהגיזרה, ומינה אותו לאחראי על הביצורים בצפון צרפת, ומינה את קסלרינג כמפקד כל הכוחות הגרמניים באיטליה, תוך מתן הוראות להשאיר את רומא בידיים גרמניות זמן רב ככל האפשר.

ראה גם : סקירה אודות גנרל מארק קלארק ( בעברית)

mark_w_clark_1943

5
· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *