מאבקן של הסופרג'יסטיות באנגליה ובארה"ב

9860

 סופרג'יסטיות, תנועת הנשים שפעלה בארה"ב ובריטניה להשגת זכות בחירה לבית המחוקקים, ואף נקטה באמצעים מיליטנטיים להשגתה. מקור שמה של התנועה במילה האנגלית סופרג' (Suffrage) שמשמעותה זכות בחירה.

איך בשתים עשרה השנים הראשונות של המאה העשרים ניהלו נשים אנגליות את אחת המלחמות האמיצות והנועזות ביותר שאנו מכירים . קראו להן סופרג'יסטיות והן נלחמו למען מתן זכות הצבעה לנשים. סופרג'יסטיות פעלו גם בחלקים אחרים של אירופה וגם בארצות הברית, אבל הלחימה שלהן באנגליה הייתה יוצאת דופן בהיקפה.

הטקטיקה הראשונה שלהן הייתה יצירת הפרעות חוזרות ונשנות בכנסים פוליטיים שלא כללו נשים, ובהם הן היו שבות ושואלות את הנואמים מהי עמדתם לגבי זכות בחירה לנשים. לפעמים הן נעצרו בעקבות ההפרעות הללו ועמדה לפניהן הברירה לשלם קנס ולצאת מהכלא. אך הן תמיד בחרו לרצות מאסר ולשבת בכלא בגלל ההד התקשורתי שהיה למאסרן.

suffragetes 1 london

הן הקימו ארגון שנקרא women's social and political union , שעד שנת 1907 מנה 300 סניפים ברחבי אנגליה והוציא לאור עיתון שנקרא "זכות הצבעה לנשים".

ב-1907 הארגון ערך הפגנה בהייד פארק שבה נכחו 25,0000 נשים. רבע מליון נשים הפגינו למען נשים.

ב-1911, אסקווית, ראש הממשלה דאז, הבטיח להן להעביר הצעת חוק בנושא זכות ההצבעה לנשים ובתמורה ביקש מהן שקט, אך הוא לא עומד בהבטחתו. אז פרץ המאבק האמיתי.

במרץ 1912 נופצו חלונותיהם של מרבית משרדי הממשלה בלונדון, תיבות דואר נשרפו, חוטי טלפון נחתכו, ונפוצו שמועות על פצצות שהוטמנו ברחבי לונדון. כבר באותו לילה החלו הסופרג'יסטיות להיאסר בהמוניהן.

המאסרים יצרו כותרות, וכשהכותרות דעכו, הסופרג'יסטיות פתחו בשביתות רעב. בבתי הכלא האכילו אותן בכפיה וגם דבר זה עורר כותרות וגרר ביקורת ציבורית רבה. בין מאסר למאסר הנשים המשיכו להיאבק. הן קשרו עצמן לעמודי חשמל ברחוב דאונינג – רחוב מושבו של ראש הממשלה, הן התפרצו למכוניתו של ראש הממשלה בזמן שישב בתוכה כדי להרצות לו על חשיבות מתן זכות ההצבעה לנשים.

ממש באותו הזמן, גם סופרג'יסטיות אמריקאיות לא ישבו בשקט. במדינות שונות ברחבי ארצות הברית הופצה רשימת קשר טלפונית של חברי בית המחוקקים, ובכל רבע שעה התקבלה שיחת טלפון כשעל הקו הייתה סופרג'יסטית שהסבירה את דעתה לגבי מתן זכות ההצבעה לנשים.

המלחמה הצליחה. בסופו של דבר נשים קבלו זכות הצבעה.

מאבקן של הסופרג'יסטיות הוביל למתן זכות ההצבעה לנשים בהדרגה ברחבי העולם. בדרך כלל הוענקה בתחילה זכות ההצבעה לנשים נשואות בלבד ונשללה מהן הזכות להתמודד לפרלמנט. בבריטניה הכריז הפרלמנט בשנת 1918 על מתן זכות הצבעה לנשים נשואות מעל גיל 30, ורק בשנת 1928 הוענקה זכות בחירה מלאה. בארצות הברית נקבע ב-1920 התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית אשר העניק זכות הצבעה מלאה לנשים. בשווייץ הוענקה זכות הצבעה מלאה לנשים רק ב-1971.

מקור וקרדיט (אליענה אלמוג) .

לוויקפדיה בעברית

סופרג'יזם (מקור וקרדיט ) .

אמילין פנקהרסט הקימה את 'האיגוד החברתי-פוליטי של הנשים' בבריטניה. מטרתו העיקרית היתה השגת לגיטימציה להענקת זכות בחירה שווה לנשים

פעולת המחאה המפורסמת ביותר של הסופרג'יסטיות, ניפוץ חלונות הראווה בחנויות הכולבו של לונדון במחאה על היעדר זכות ההצבעה לנשים, התרחשה במרץ 1912, בשעת צהריים. כשהגיעו למקום הפעילות הפוליטיות, כמה שעות לפני שהחלו במתקפה המפורסמת הזו, הן העמידו פנים שהן חלק מהמון הקונות, על מנת לא לעורר את זעמה של המשטרה. הן ניסו להעביר את הזמן עד שתינתן האות, הן ניסו לא להתבלט, הן היו בסביבת כולבו. אז הן עשו שופינג. או לפחות "וינדו שופינג": סובבות בחנות, מתבוננות בפריטים נאים, מודדות. היו כאלה שהספיקו גם לקנות משהו. שעה קלה לאחר מכן הן התחילו להשליט טרור בעיר.

emili 1909

ראשית המאבק על זכויות האשה באנגליה בחיבורה של מרי וולסטונקרפט, "צידוק זכויות הנשים" (1792). אולם רק ב-1865 הוגשה לפרלמנט הבריטי עתירה ראשונה למתן זכות בחירה לנשים ("Suffrage for Women"), בידי הוגה הדעות ג'ון סטיוארט מיל, ונדחתה. במשך 50 השנים הבאות הוגשו עוד ועוד עצומות והצעות חוק, וכולן נכשלו, בעיקר בגלל התנגדותה של המלכה ויקטוריה. גם תקדים ניו זילנד, שהיתה ב-1893 למדינה הראשונה בעולם שהעניקה זכות בחירה מלאה לנשים, לא הועיל. מאבק הסופרג'יסטיות, בהנהגתה של אמלין פנקהרסט, החריף ואף הגיע…

מצעד הסופרג'יסטיות הגדול בניו יורק

המצעד נערך ב23.10.1915

suffrage 2 newy york

24

· · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *