לקט צילומים מס' 40, עם הקשרים היסטוריים , 26 לאוקטובר 2017

404

השבוע מלאו 100 שנה למהפיכה הבולשיביקית ברוסיה

בצילום :Red Guards pose in the streets of Petrograd during the 1917 October Revolution, in which the Bolshevik Party

ב-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני), הובילה המפלגה הבולשביקית בראשות מנהיגה לנין, את המהפכנים הקומוניסטים והסוציאלסטים למרד בפטרוגרד, בירת רוסיה באותה עת, נגד הממשלה הזמנית החלשה של קרנסקי. כאן בצילום , קבוצת מהפכנים שארגן  טרוצקי בפטרוגרד , אז בירת רוסיה. הנשק סופק לקבוצה ע"י אחד מקציני הצבא של הצאר שעבר משורות הצבא של הצאר לשורת המהפכנים והביא איתו כנדוניה כמה מאות רובים. האירוע צולם ב26 באוקטובר 1917 עת נאלצה ממשלת קרנסקי  הזמנית להתפטר ולמחרת נאסר קרנסקי עם כל השרים שלו .

הצלחת התקוממות אוקטובר הביאה לסיומו את שלב המהפכה שהתעוררה בפברואר ושינתה את אופיה של המהפכה מליברלית לסוציאליסטית. ניסיון להשתלט על מוסקבה, חודש לאחר מכן, נתקל בהתנגדות חריפה ואלימה הרבה יותר, והבולשביקים לא תפסו שליטה מלאה בעיר עד מרץ 1918; בחלקים אחרים של רוסיה נמשכה מלחמת האזרחים שנים אחדות, עד 1921.

קבוצה נוספת של  המשמר האדום שארגן טרוצקי בנובמבר 1917 בפטרוגרד

בצילום : Red guards arrest secret police. Petrograd. 1917

בצילום למעלה  : קבוצת מהפכנים בולשביקים , 27 באוקטובר 1917 , פטרוגרד

בצילום למטה : קבוצה נוספת של  המשמר האדום שארגן טרוצקי בפטרוגרד , נובמבר 1917

בתמונה למטה : חיילי חיל הים של הצאר אותם הצליח טרוצקי לשכנע לערוק ולהצטרף לכוחות הבולשיביקים אותם הוביל , אוקטובר 1917 

יחידה נוספת של צבא הצאר מצטרפת למהפכנים הבולשביקים בראשותו של טרוצקי , אוקטובר 1917

  מקור המידע :

ג'ון רידעשרת הימים שזיעזעו את העולם, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992

בצילום : חיילי צבא הצאר נסוגים אחרי התבוסה בקרבות טננברג במלחמת העולם הראשונה

הצבא האימפריאלי הרוסי היה בשנת 1914, עוד בטרם גיוס מילואיו, לצבא הגדול ביותר בעולם דאז. הוא מנה כ-5.97 מיליון חייל. עם זאת, התשתית התחבורתית הנחשלת, מנעה גמישות בהעברת הכוחות והצבתם. שירות האוויר של צבא רוסיה (RAAS) היה אף הוא הגדול ביותר בעולם. שנתיים לאחר הקמתו (הוקם ב- 1912), הוא מנה 360 מטוסים. לרשות הצי הרוסי היו בשנת 1914 4 אוניות מלחמה, 10 ספינות סער, 21 משחתות, 11 צוללות ו-50 ספינות טורפדו.

ערב פרוץ המלחמה היה הצבא האימפריאלי ערוך לקונפליקט. לתפיסתו, הרייך הגרמני נתפס כאיום העיקרי לשלמותה הטריטוריאלית של רוסיה. עוד בשנת 1907 הצטרפה רוסיה לברית עם בריטניה וצרפת נגד ברית מדינות ההסכמה (גרמניה, אוסטרו-הונגריה ואיטליה).

בשלבים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה נלחם הצבא הרוסי – בעיקר החזית המזרחית – מול הכוחות האוסטרו-הונגריים / גרמניים, אך יחידות אחדות שולבו בחזית הבלקן ובחזית המערב אירופית. הצבא מנה כ-12 מיליון חייל (על פי מקורות אחרים כ-15 מיליון איש). לקראת קיץ 1916 מנה הצבא הרוסי כ-3 מיליון נפגעים. התבוסות הראשונות בקרבות טננברג ולודז' הסבו לצבא הרוסי פגיעה מוראלית: האבדות הגדולות הקשו על תהליכי הגיוס. היו אף מהומות בערים נגד הגיוס.

חוסר ההחלטיות של הצאר ניקולאי השני 

בצילום : הצאר ניקולאי השני עם ילדיו ושומרי הראש הקוזאקים , 1916

מראשית שלטונו גמר הצאר ניקולאי השני אומר לשלוט ברוח אביו המנוח. הוא הטיל צנזורה קפדנית על העיתונות, המשיך במדיניות הצמצום של סמכויות הזמסטבו, הגביל את עצמאותן של האוניברסיטות וחידש את "התקנות הארעיות". בינואר 1895, כשמשלחת של נציגי זמסטבו איחלה לו שלטון ארוך ומוצלח והעזה להזכיר את רצונה למלא תפקיד בהעברת רצון העם אל הממשלה, קטע אותם ניקולאי והשיב להם שאין זה אלא "חלום חסר שחר". "יהא הדבר גלוי וידוע," אמר להם, "שאני אקדיש את כל כוחי למען טובת העם, ולשם כך אגן על עקרונות האוטוקרטיה בתקיפות ובהחלטיות כמו אבי המנוח הלא-נשכח."

אבל הוא לא יכול לעמוד בכך ולא קיים את הבטחתו. האב, הצאר אלכסנדר השלישי,  ידע היטב מה הוא רוצה, אבל הבן לא היה בטוח מעולם; האב היה נחוש, ואילו הבן התקשה להחליט ולדבוק בהחלטותיו. כדי להראות שידו איתנה על הגה השלטון התעקש ניקולאי לאשר כל החלטה שנדרשה לצורך ניהול האימפריה הגדולה. לא עבר זמן רב והקיסר החדש כרע תחת העומס וכושר ההחלטה שלו שותק. כשעמד לנוכח סוגיה קשה היה ניקולאי מחוויר, מדליק סיגריה ומשתתק. ליצני רוסיה התבדחו ואמרו ש"אין עוד צורך בחוקה שתגביל את המלוכה, שכן לרוסיה כבר יש מלך מוגבל." בלבול, חוסר עקיבות, קיפאון והרגשה של היסחפות חסרת תכלית חלחלו ויצאו מלשכת הקיסר ונתנו את אותותיהם בממשלה.

מקור המידע

לב טרוצקי עם שומרי ראשו , 1918

 

3
· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *