אמנות המוזאיקה של זכוכית בתקופה הרומאית
קערת זכוכית עתיקה מהתקופה הרומאית עשויה בטכניקה מרהיבה של מוזאיקת זכוכית שנקראת Millefiori. הקערה נוצרה בין השנים 0-100 לספירה .
הקערה העתיקה נמצאת במוזיאון בדנמרק בשם Thorvaldsen Museum
Winchester M1895 Russian contract rifle
הווינצ'סטר M1895 היה רובה עם טעינה המתבצעת אוטומטית ולא ידנית. בטעינה ניצל הווינצ'סטר את כוח הרתיעה של התרמיל לאחור בעת פיצוץ אבק-השריפה שבו.
הצאר הרוסי הזמין 300,000 רובי וינצ'סטר מסוג זה במפעלי וינצ'סטר בארה"ב בין השנים 1915- 1917 .
הצאר הרוסי העדיף להחזיק את מרבית הרובים שקיבל מארה"ב במחסנים במקום לחלק אותם לחיילים הרוסים במלחמת העולם הראשונה. .
חלק גדול מרובי הוינצ'סטר האמריקיים שהגיעו למחסני צבא הצאר נתפסו ע"י הכוחות של הבולשביקים ב1917 וב1918 ובכך היה להם יתרון צבאי במלחמת האזרחים הרוסית על פני הכוחות של הרוסים הלבנים .
מפעלי וינצ'סטר האמריקאיים המשיכו לספק לסובייטים חלפים ותחמושת לרובים הללו עד שנת 1936.
קומנדו דירלוואגנר של הנאצים
היחידה שביצעה מעשי זוועה יותר מכל יחידה אחרת הייתה "קומנדו מיוחד דירלוואנגר" של הס"ס שהגיעה לבאלרוס בפברואר 1942.
בבלארוס, ובעצם בכל הזירות של מלחמת העולם השנייה , לא היו מתחרים רבים לאכזריותו של אוסק דירלוואנגר. הוא היה איש אלים , שתיין ומכור לסמים. אחרי מלחמת העולם הראשונה נלחם בשורות המילציות הימניות בגרמניה , ובראשית שנות העשרים עינה קומוניסטים וכתב דיסראציה לתואר דוקטור על כלכלה מתוכננת. ב1923 הצטרף למפלגה הנאצית , אבל הקריירה הפוליטית שלו נפגעה בגלל תאונת דרכים ובגלל קשרי מין עם קטינה. במרס 1940 מינה אותו הימלר לעמוד בראש יחידה מיוחדת למניעת ציד לא חוקי, שהורכבה מעברייני ציד לשעבר. כמה מנהיגים נאצים ראו באנשים האלה דמויות רומנטיות , טיפוסים גרמניים טהורים המתנגדים לעריצות החוק. תחילה הוצבו הציידים בלובלין, שם תוגברו בפושעים אחרים ובהם רוצחים וחולי נפש. בבלארוס נלחמו דירללטנגר ואנשיו נגד פרטיזנים , אבל לעתים קרובות יותר הרגו אזרחים שכפריהם שכנו באזור. השיטה העדיפה על דירללאנגר היתה לכנס את האוכלוסייה המקומית באסם גדול ולהעלות אותו באש, ואחר כל לרסס במקלעים את מי שניסו להימלט. בתקופת שירותו בבלארוס הרג "קומנדו דירלוואנגר" לפחות 40,000 אזרחים.
"קומנדו דירלוואנגר " היה אחד מכמה יחידות של ואפן-ס"ס ומשטר הסדר שהוצבו בבלארוס כדי לתגבר את הצבר הגרמני הסדיר המותש.
דירלוואנגר עצמו היה התגלמות חוסר המשמעת , אפילו הימלר נאלץ לפקוד עליו פעמיים לנסוע לוורשה לסייע בדיכוי מרד וורשה הפולני. בדיכוי מרד וורשה הפולני רצחו אנשי יחידת דירלוואנגר כ40,000 אזרחים. משימתם המקורית הייתה צבאית : לעבור ברובע וולה שבמערב העיר וורשה ולהסיר את המצור מן המפקדה הגרמנית בגני ססקי. כדי לפנות את המתרסים שהקים "צבא המולדת" הפולני ברחוב וולה הצעידו מאות אזרחים פולנים לפניהם ואילצו אותם לעשות את העבודה. בינתיים השתמשו בנשים ובילדים בתור מגינים אנושיים, ואף אנסו כמה מן הנשים. בדרכם מערבה בוורשה החריבו כל בניין ובניין ברימוני יד ובבנזין. רחוב וולה נמשך מדרום למתחם הגטו לשעבר ואף עובר דרך קצהו הדרומי , וכך החריבו הגרמנים את הרובע הצמוד לגטו.
אנשיו של דירלוואנגר העלו באש שלושה בתי חולים על שוכניהם. באחד מהם ביקשו פצועים גרמנים , שרופאים ואחיות פולנים טיפלו בהם , לחוס על הפולנים, אבל אנשי דירלוואנגר הרגו את הפצועים הפולנים , ואת האחיות הביאו עם ערב אל מחנם כמו שנהגו תמיד. מדי ערב היו כמה קצינים של כוח דירלוואנגר מלקים בשוטים נשים נבחרות, ואחר כך היו אונסים אוטתן אונס קבוצתי ורוצחים אותן. הערב ההוא היה יוצא דופן אפילו לפי אמות המידה האלה. לצלילי מוזיקת חליל הקימו האנשים עמוד תלייה ותלו עליו את הרופאים ואת האחיות העירומות .
כשהועלו באש הבתים ברובע וולה ביקשו התושבים מפלט בבתי חרושת , אבל גם לשם הגיע הגדוד של דירלואנגר וירה ב5,000 איש.
אחרי המלחמה דירלואנגר נמלט לגרמניה שם הסתתר בזהות שאולה באזור Altshausen עד שנתגלה במקרה ע"י אסיר יהודי לשעבר ממחנות הריכוז . הוא הוסגר מייד לידי היחידה הצבאית של צרפת שהיתה אחראית למקום. כאשר היה בתא המעצר ב1 ביוני 1945 הגיעו למקום כמה נתינים פולנים אשר הכו אותו למוות.
מקורות המידע
טימוטי סניידר , ארצות הדמים , כתר 2012
Oskar Dirlewanger: The SS Butcher of Warsaw | All About History
מותו של ז'דאנוב והרופאים היהודים בברית המועצות
כמה זמן תוכל כלכלת התיעוש המהיר מן הדגם הסובייטי להביא לידי צמיחה בארצות שהיו מתועשות יותר מברית המועצות בימי תכנית החומש הראשונה?
איך תוכל מוסקווה לשמר את תדמיתה בתור תנועת שחרור לאומי בשעה שהמנהיגים הקומוניסטים שלהם כפופים בעליל למעצמה זרה , ברית המועצות ?
המשימה שהוטלה על כתפיו של אנדרי ז'דאנוב , הממונה החדש על התעמולה מטעם סטלין וחביבו התורן , הייתה אפוא לרבע את כל המעגלים האלו. ז'אדנוב עתיד לפתח תיאוריה בדבר ניצחונה הבלתי נמנע של ברית המועצות בעולם שלאחר המלחמה ובה בעת לגונן על טוהרה של רוסיה. ז'אדנוב גם היה צריך להסביר את היריבות החדשה שבין ברית המועצות לארצות הברית באופן שמנהיגי מזר אירופה יוכלו להבין וליישם בארצותיהם.
גם בעלה הראשון של סווטלנה סטלין היה יהודי : סטלין טען שהוא קמצן ופחדן ואילץ אותה להתגרש ממנו כדי להינשא לבנו של ז'אדנוב, מטהר התרבות הסובייטית מטעמו של סטלין.
אנדרי ז'דאנוב , מטהר התרבות הסובייטית מטעם סטלין לא הותיר להוציא לאור את הספר השחור של יהודי ברית המועצות.
הוא הוביל את הטיהורים בקרב הגורמים הליברלים יחסית במפלגה והכתיב את סגנון האמנות המאפיין את האומנות הסובייטית בתקופתו. בשנת 1946 ז'דנוב הוביל את המערכה נגד אנה אחמטובה ומיכאיל זושצ'נקו. בשנת 1948הוא היה בין אנשי התעמולה הבולטים בהכנת המאבק נגד קוסמופוליטיות.
ז'דאנוב מת במפתיע בשנת 1948 בגיל 52. בשנת 1952 נטען שהוא היה בין הקורבנות של "רופאים-רוצחים" וזאת כחלק מפרשת משפט הרופאים.
שמו הפך למונח – ז'דאנוביזם – המשמש לתיאור הכוונה שלטונית של התרבות, האומנות והאמנים לאידאולוגיה המשרתת את המשטר.
מותו הבלתי צפוי הוצג כראשיתו של גל טרור רפואי יהודי במימון אמריקאי כביכול.
על רקע זה עצר הנקו"ד את ד"ר סופיה קרפיי מומחית באלקטרוקרדיוגמה. היא הייתה הרופאה היהודיה היחידה שאפשר היה לקשור אותה בדרך כלשהי למותו של מנהיג סובייטי. היא עשתה בזמנו שתי בדיקות לב לז'אדנוב, ואולם בחקירתה סירבה קרפיי לאשר את סיפור הרצח הרפואי ואף מיאנה להפליל אחרים.
מקור המידע
טימוטי סניידר , ארצות הדמים , כתר 2012
פולינה זמצוז'ינה, אשתו היהודיה של מולטוב
בחיפושיו אחר מרגלים יהודיים הגיע אבאקומוב, מראשי הנ.ק.ו.ד בשנים 1946-1951 ושר לביטחון המדינה, אל בני משפחותיהם של חברי הפוליטביורו. פולינה זמצוז'ינה, אשתו היהודיה של מולטוב , השר הסובייטי הבכיר ביותר , נעצרה בינואר 1949.
היא כפרה באשמת הבגידה . במעשה מרי אחד ויחיד נמנע השר מולטוב בהצבעה בפוליטביורו על גינוי אשתו. אם כי לאחר זמן חזר בו והתנצל : "אני מודה ברגשי חרטתי הכבדה על שלא מנעתי מז'מצ'וזינה , שהיתה יקרה ללבי מאד, לעשות את שגיאותיה ולקשור קשרים עם לאומנים יהודים אנטי-סובייטים כדוגמת מיכואלס. ".
זמצ'וז'ינה נאסרה, נידונה למחנה עבודה ומולטוב התגרש ממנה. היא חיה חמש שנים בקזחסטן, בחברת קולאקים , אותם קולאקים שבעלה סייע בגירושם בשנות השלושים. דומה שהם עזרו לה לשרוד. מולטוב עצמו הודח מתפקידו בתור קומיסר לענייני חוץ . הוא מונה לתפקיד הזה ב1939 , בין השאר מפני שלא היה יהודי (לעומת קודמו ליטווינוב) וסטלין היה זקוק למישהו שהיטלר יוכל לשאת ולתת אתו. בשנת 1949 איבד את משרתו זו , במידת מה לפחות, מפני שאשתו היתה יהודייה.
פולינה ז'מצ'וז'ינה , אשתו של הקומיסר לענייני חוץ ויאצ'סלב מולוטוב , נפגשה עם גולדה מאיר ב7 בנובמבר 1948 , יום המהפכה למהפכה הבולשוויקית , ועודדה אותה להוסיף ולבוא אל בית הכנסת ? חמור מזה , ז'מצ'ז'ינה דיברה באידיש , שפת הוריה שלה ושל גולדה מאיר- ובנסיבות הפרנאואידיות ההן היה בכך רמז לאחדות לאומית חוצה חוצה גבולות בין יהודים.
אבאקומוב עצמו הוצא להורג בשנת 1954 בעקבות אישום בבגידה במולדת. בשנת 1955 נשללו ממנו כל הדרגות והעיטורים.
ראה גם : ויקטור אבאקומוב – ויקיפדיה
בצילום למטה: פולינה זמצוז'ינה והשר מולטוב עם הנכדה , צילום לאחר שחרורה ממחנה העבודה בקזחסטן