לוחמי הפולקסשטרום – מוות חסר תועלת בגרמניה הנאצית

737

הפולקסשטרום היה גיוס לפעילות צבאית טהורה של צעירים וזקנים בימים האחרונים של הרייך.  פולקשטורם – מיליציה עממית שהוקמה על-ידי הנאצים לקראת הימים האחרונים של המלחמה,  למילציית הפולקשטרום גויסו גברים גרמנים מגיל 16 ועד 60, שלא היוו חלק מהכוחות הלוחמים.

הקמת הפולקסשטרום

היינריך הימלר הקים את הפולקסשטרום ב18 באוקטובר 1944 , כחלק מטיפוח המיתוס ההיסטורי של ההגנה ההרואית שהגנו ההמונים הגרמנים על המולדת מפני צבא נפוליאון הפולש.  המילציה העממית , הפולקסשטרום, הייתה התגלמות אמונתה של המפלגה הנאצית ב"נצחון כוח הרצון" . כך ניסתה המפלגה הנאצית להביא לידי מילטריזציה של המולדת , לסמל את האחדות באמצעות השתתפות העם בהגנה הלאומית ולהתגבר על המחסור בנשק ובמשאבים באמצעות כוח הרצון הטהור לבדו.

המגויסים הביאו עמם את בגדיהם, כלי אכילה ושתייה, ציוד בישול, תרמיל גב ושמיכה. מאחר שהנשק והתחמושת נדרשו בחזית היה נשקם של אנשי הפולקסשטרום דל כצפוי (קרשו , 2005) .

ההכשרה הצבאית של אנשי הפולקסשטרום הייתה מאד מצומצמת וכללה בעיקר הדרכה בשימוש במטול האנטי טנקי  Panzerfaust . חלק אחר מאנשי הפולקסשטרום צויידו ברובים מיושנים מסוג Gewehr 98  , ממלחמת העולם הראשונה. הפיקוד הצבאי הפלוגתי של גדודי הפולקסשטרום התבסס בעיקרו על קצינים קשישים בוגרי מלחמת העולם הראשונה , אך גם אלו היו חסרי ניסיון במלחמה מודרנית או בהפעלת צוותי קרב נגד כוחות שיריון מסתערים (Fritz 2004  ). מפקדי הגדודים של הפולקסשטרום היו ברוב המקרים משק"ים של הס"ס ולעתים גם קציני ס"ס, אך גם אלו לא היו בעלי ניסיון קרבי .

כבר באוקטבר 1944 היו לגדודי הפולקסשטרום אבידות גדולות בנפש. הגאולייטר אריך קוך דיווח על נפגעים רבים ביחידות הפולקסשטרום בפרוסיה המזרחית. מן הבחינה הצבאית לא היה טעם בנפגעים האלה. הם לא בלמו את התקדמות הצבא האדום אפילו ביום אחד. בסך הכול קיפחו את חייהם במסגרת הפולקסשטרום קרוב ל175,000 אזרחים, רובם קשישים, צעירים או חלשים מכדי להילחם. מדובר על שיעור אבידות צבאיות של 60 אחוז , נתון שהיה חסר תקדים במלחמת העולם השנייה. חוסר התועלת היה סימן מובהק שגרמניה עומדת לפני פשיטת רגל צבאית. (קרשו, 2005 ) .

הגנרל הלמוט ויידלינג מונה באפריל 1944 ע"י היטלר אישית למפקד הגנת ברלין. על פי הוראתו של היטלר הועברו לגנרל ויידלינג 42,500 אנשי פולקסשטרום , אבל כושר לחימתם היה מוגבל מאד הן בשל גילם והן בשל ציודם העלוב. מולם סגרו והלכו על העיר ברלין 2.5 מיליון חיילים של הצבא האדום , מרביתם חיילים ותיקי קרבות . המוראל של אנשי הפולקסשטרום היה נמוך מאד . לא מעט אנשי פולקסשטרום קשישים ניסו להעלם ולהצטרף אל משפחותיהם , ולמצוא להם מסתור כמיטב יכולתם במרתפים ובבונקרים. הם הבינו את חוסר התועלת הגמור שבהמשך הלחימה ביחסי כוחות לא שקולים שכאלה וביקשו להימנע ממות גיבורים . למעשה , רבים מחיילי הפולקסשטרום הוקרבו ע"י היטלר בהגנה חסרת תוחלת על העיר ברלין  (קרשו, 2005 ).

אנשי הפולקשטרום , השואה , וצעדות המוות

פרופסור דניאל בלטמן במחקריו החשובים על צעדות המוות מצא כי אנשי הפולקסשטרום ליוו באכזריות רבה את צעדות המוות ממחנות הריכוז בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה  . המסע למאוטהאוזן, שנמשך כ-14 יום, היה רצוף מעשי רצח של האסירים היהודים, אשר בוצעו בעיקר בידי קבוצה של אנשי פולקשטרום. קברי אחים של מאות נרצחים שכוסו בענפים ובשיחים בצדי הדרך ונתגלו לאחר המלחמה, נותרו עדות לרצח ההמוני הזה בצעדת המוות מגרץ-סוד (דניאל בלטמן , אתר יד ושם , 2014 ) .

מקורות המידע

איאן קרשו , היטלר : נמסיס 1936-1945 , עם עובד , 2005

דניאל , בלטמן . צעדות המוות, 1944-1945  יד ושם,  2010 .

Fritz, Stephen G. (2004). Endkampf: Soldiers, Civilians, and the Death of the Third Reich. Lexington: University Press of Kentucky

Volkssturm  

1
· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *