חאג' אמין אל-חוסייני , המופתי הגדול ומבצע אטלס 1944

4730

ה"בריגדה ערבית"

לאחר הקמת "הבריגדה היהודית", במסגרת הצבא הבריטי, הכריז המופתי של ירושלים על הקמתה של "בריגדה ערבית" שתילחם לצד איטליה וגרמניה. בתחילת 1944 הקים חאג' אמין אל-חוסייני חבורות צנחנים פלסטינים שהוכשרו ע"י הגרמנים בהולנד. בקיץ של אותה שנה הוצנחו שתי יחידות צנחנים בפיקודם של שיח' חסן סלאמה וג'אסם כארדי שהיו בין המפקדים הבולטים במרד 1939-1936. אלו היו יחידות קומנדו גרמניות ערביות שמטרתם הייתה הרעלת בארות המים של ת"א ולהביא לחיסולם של 250,000 תושבים יהודים.

"המופתי הגדול של ירושלים" שכנע את הנאצים שיש להמריד את הפלסטינים נגד הבריטים ולתכלית זו לממן אותם. המטרה היה ליצור חזית נוספת לבעלות הברית במהלך מלחה"ע השנייה. תוכניתו הייתה להצניח לארץ צנחנים המכירים את הארץ וכך יוכלו לארגן את המרד. חוליית הצנחנים הורכבה מגרמנים ילידי מושבות הטמפלרים ומערבים פלסטינים. בין חבריה היו ורנר פרנק מהמושבה הגרמנית בירושלים ופרידריך דיינינגר שפר מהמושבה הגרמניים וולדהיים (אלוני אבא) ששירתו בדיוויזיית "ברנדנבורג". פרידריך קשר קשר עם המופתי מתקופת המרד הערבי בשנים 1936-1939. בין חבריה של החולייה הפלסטינים היו חסן סלאמה, מהכפר קולה שהיה ממנהיגי המרד הערבי הבולטים בשנים 1939-1936 ועבדול לטיף שגם כן הנהיג את המרד. תכלית המבצע הייתה להשליך רעל בבארות ראש העין, שהיו מקורות מעבר מים לתושבי ת"א והסביבה. יעד המבצע היה להרוג 250,000 יהודים ע"י הרעלת מיי השתייה.

הכשל של מטבעות הזהב 

בשעות הלילה של 6.10.1944 צנחו חברי החולייה מעל אזור יריחו. הם הצטיידו במפות, מכשירי קשר, חומרי נפץ וכ-10 קופסאות שהכילו רעל. כמו כן נמסר להם 5,000 לי"ש (לירה-שטרלינג). כישלון המבצע נבע מרשלנות מצד המחבלים הפלסטינים שבחולייה. גילוי הצנחנים בא בעקבות מידע, שקיבל קצין תחנת משטרת יריחו באותו יום בו הוצנחה החולייה. לפי המידע "מסתובבים" ברחוב מטבעות-זהב. המידע הופץ עקב שמועה שהפיצו נערים בדואים על מטבעות זהב שהתפשטה במהרה עד לאוזני משטרת מרחב ירושלים. חקירת המשטרה גילתה שחמישה רועים בדואים מציעים למכירה את המטבעות.

הרועים הבדואים שנחקרו סיפרו שראו ביום הקודם מטוס מתקרב מכיוון דרום. המטוס הנמיך גובהו עד לגובה העצים ולפתע התרומם ונעלם. לאחר היעלמותו של המטוס שחג מעליהם שמעו הרועים חבטה של משהו נופל ארצה. הם הזדרזו למקום וגילו שק מלא מטבעות-זהב ושטרות. הם לקחו את השק והסתירו אותו בוואדי הסמוך. הם הופתעו לגלות שלושה אנשים מתהלכים בערוץ כאילו מחפשים משהו. אחד האנשים שלבש חאקי פקד על הנערים בערבית להסתלק משום שבאזור "מתנהלות פעולות צבא". חיפושים שערכו קרוביהם בסביבת האירוע לא מצאו את האלמונים אבל אקדח אוטומטי ותחמושת נתגלו. האקדח הועבר למשטרה ונפתחה החקירה. השוטרים אספו כ-400 לי"ש ב"סוברנים בריטיים ושטרות לירות-שטרלינג אצל הבדואים ואצל תושבי יריחו.

haj 2

ב- 10.10.1944 תחנת השידור המנדטורית "קול ישראל" דיווחה על צנחנים שצנחו בעמק הירדן; והציבור מתקבש לגלות עירנות לדווח למשטרה. שוטרים שסרקו את ואדי קלט מצאו מצנח מתוצרת גרמנית, ארגז מלא מקלעים, תחמושת, חומרי-נפץ, ציוד רפואי, שני מילונים גרמנית-ערבית ובגדים. במהלך הסריקה גילו גם מצנח גרמני נוסף ונשק, ציוד-חבלה מתוצרת גרמניה ו-14 מפות בגרמנית של א"י שהוחבאו בשיחים. ב-16 באוקטובר נמצא אלמוני בלבוש פלאח ערבי, מזוין באקדח, בפתח מערה שבה התגוררו נזירים בתקופת בימי-הביניים. במערה התגלה מקלט ונתפסו עוד שני אנשים לבושים בחאקי. הם הזדהו כסרן בצבא גרמניה ורס"ן בחיל-האוויר של הרייך. במערה גילו השוטרים מכשיר אלחוט, כסף בריטי, נשק ותחמושת, מזון וחלקי ציוד שונים. שלושת הצנחנים (שביניהם היה ערבי) הועברו בחשאי לירושלים והוחזקו במשרד המטה הצבאי במלון "המלך דוד". משם נשלחו לקהיר, נחקרו שם והוחזקו שם במעצר עד סוף המלחמה. המשטרה הבריטית לא הצליחה לעצור את כל הסוכנים הנאצים. ב-31.10.1944 העבירה הבולשת המנדטורית למפקדי כל מחוזות המשטרה בעניין "צנחני האויב" ששני אנשים נוספים מתהלכים עדיין חופשיים:

  • "אבו עלי" מרמלה, מנהיג כנופיות מתקופת המאורעות 1939-1936
  • דיינינגר-שפר, יליד וואלדהיים

וכן נמסר גם תיאורם האישי. "אבו עלי", הוא חסן סלאמה שנמלט לגרמניה ושהה שם עד אוקטובר 1944 עם המופתי. הוא הצליח להתחמק ולהסתתר בא"י עד נובמבר 1947 ואז יצא מן המחתרת. שותפו פרידריך דיינינגר-שפר עזר רבות למורדים בשנות ה-30 ומילא תפקידים חשובים בעניין. הוא היה נאצי קנאי ובמהלך המלחמה פעל בגרמניה תחת פיקודו של המופתי. הוא מצא מקלט באוסטריה.

בספרו "הנאצים והערבים" האשים ד"ר כאמל א-דין את חאג' אמין אל-חוסייני בעניין הצנחנים בנוסף למקרים אחרים. טענתו הייתה שגם כאשר עמדו הגרמנים להפסיד במחצית השנייה של 1944 לא תפס לאן נושבת הרוח ופעולתו הייתה מתוך אמונה שלמה שהנאציזם והאיסלאם הן תורות זהות. ד"ר כאמל טען שהנאצים "הוליכו את המופתי באף": אנשיו – ביניהם חסן סלאמה הנודע – הועמדו על ידו לרשות המודיעין הגרמני ולאחר צניחתם בפלסטין רובם נלכדו. הגרמנים לא התעניינו באפשרות של מרד ערבי ורצו שהזרים ישפכו את דמם למען הרייך. האשמות הלאה הרגיזו את המופתי מאוד וחלק נכבד ממאמריו הוקדש לעניין זה. בנושא הצנחנים הוא לא הוסיף ממה שכתב ב-1958. למופתי הייתה תוכנית מפורטת לעורר מרד אדיר בא"י ורוכזו "עשרות-אלפי מקלעים ורובים" ברודוס ובלוב, לשימוש מלחמת גרילה בהרים. ולטר שלנברג, עוזרו של היינריך הימלר פיקד על הפעולה והיטלר נתן את הסכמתו. ד"ר ג'לאל טען שצניחתו של סלאמה לא הייתה להעברת ידיעות לקאנאריס, אלא לכוון את המטוסים לכשיצניחו את מטעני הנשק בלבד. לשם כך צויד במכשיר אלחוט. במאמריו כתב המופתי "רציתי להכין צבא ערבי שיכבוש את פלסטין".

nyt 1944

מקורות המידע

צבי אל-פלג – "המופתי הגדול", פרק שני, "חאג' אמין במלחמת-העולם השניה", תת פרק "במחיצת הנאצים", עמ' 72

מבצע אטלס – ויקיפדיה

מבצע "אטלס" (1944) – מבצע השמדה גרמני – פלסטיני, תגובת היישוב הערבי בתקופת תכנון המבצע

http://www.mythsandfacts.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=723065

"משחקי ריגו"ל , מבט מל"מ , יולי 2014  , עמודים 31-34

הבולשת הבריטית מדווחת על חסן סלאמה: 67 שנים למותו

4
· · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *