השלכות היסטוריות של שינויי אקלים

1632

מאז ראשית ההיסטוריה הרשומה בדברי הימים, נדידות של המוני אדם שנדחפו על ידי שינויי אקלים עיצבו בכל פעם מחדש את פני הציוויליזציה. בצורת מתמשכת והרעב שחוללה בכנען דחפו לפני 4,000 שנה את יעקב ובניו למצרים, והניחו את התשתית לסיפור המפורסם של יציאת מצרים בהנהגתו של משה רבנו.

3,000 שנים לאחר מכן, תקופת יובש מתמשכת ומחסור באדמות מרעה מילאו תפקיד בדחיפתם של הצבאות המונגולים ממרכז אסיה הרחק מערבה, עד אירופה, שם התיישבו רבים מהם, נישאו והתבוללו באוכלוסייה. ובמאה ה-20, קערת האבק האמריקנית, אסון אקולוגי שגרמה בצורת והעמיק עוד יותר בשל מדיניות כושלת בניהול קרקע, עקרה ממקומם 3.5 מיליון אנשים מן המערב התיכון.

collapse 1חברות העבר לא היו נבערות, לא ניהלו את סביבותיהן באופן כה גרוע, עד שהיו ראויות להשמדה או לנישול, וגם לא היו בעלות תודעה סביבתית יודעת־כול, שהודות לה היה ביכולתן לפתור בעיות שאנו איננו מסוגלים לפתור כיום. אנו מדברים על אנשים כמונו, שניצבו בפני בעיות דומות לאלה שאנו ניצבים לפניהן כיום. הם היו עשויים להצליח כשם שהיו עלולים להיכשל, בהתאם לנסיבות דומות לאלה שמבדילות בין הצלחה לבין כישלון בימינו אלה. אמת, יש הבדלים בין המצב שבו אנו מצויים כיום לבין מצבן של חברות העבר, ובכל זאת, שינויי אקלים הם מעבר לשליטה שלנו .

מחקר: שינוי אקלימי הביא לנפילת הכנענים ועליית הישראלים

חוקרים שבדקו אבקת פרחים מאובנת מקרקעית הכנרת טוענים כי תקופת יובש ארוכה שגרמה לבצורות, רעב ונדודי עמים – היא הרקע לטלטלות מתקופת התנ"ך

ניר חסון , עיתון "הארץ"

מאה וחמישים השנה שבין 1250 ל-1100 לפני הספירה היו שנים סוערות מאוד באזורנו. באותן שנים קרסו כל הממלכות הגדולות של תקופת הברונזה באגן הים התיכון – מצרים הפרעונית, התרבות המקנית ביוון, המדינה שהתקיימה בקפריסין, עיר הסחר אוגרית שבסוריה וערי המדינה הגדולות והחזקות של כנען. כולם חרבו באותה התקופה ופינו את ההיסטוריה לעמים וממלכות חדשים, בהם הממלכה הישראלית הראשונה. עתה מציעים חוקרים הסבר אקלימי לטלטלה הפוליטית הדרמטית הזו – תקופת יובש ארוכה, שגרמה לבצורות, רעב ונדודי עמים.

למסקנה הזו הגיעו החוקרים בזכות מחקר שבמסגרתו נערך קידוח של שכבות קרקע בעומק של 40 מטרים בלב הכנרת..

החוקרים השתמשו במודל שהציע הפרופ' רוני אלנבלום מהאוניברסיטה העברית. אלנבלום חקר תקופת חורבן דומה מבחינת ההיקף שלה, 2,200 שנה מאוחר יותר, במאה ה-11 אחרי הספירה. גם אז קרסו כל הממלכות הגדולות של האזור, וגם אז, על פי הצעת אלנבלום, נבע המשבר הפוליטי־חברתי ממשבר אקלימי. על פי המודל המשבר האקלימי הורכב משתי תופעות: גלי קור קשים בצפון אסיה, שגרמו להשמדת יבולים וירידה חדה בכמות המשקעים באגן הים התיכון. שתי התופעות האלו גרמו לקבוצות אוכלוסיה גדולות לעזוב את מקום מושבן ולהתחיל לנדוד.

הקבוצה המפורסמת ביותר שהחלה לנדוד במאה ה-11 לפני הספירה הם גויי הים – מי שהפכו, כשיגיעו לחופי הארץ, ל"פלשתים" – האויבים האולטימטיביים של בני ישראל.

עם סיום המשבר האקלימי בתחילת המאה ה-10 לפני הספירה החלה תקופה מרובת משקעים, מה שאפשר לקבוצות הפליטים להתיישב ולהקים מחדש ערים וממלכות. זה הרקע לצמיחת הממלכות של תקופת הברזל באזורנו. בהן ערי הפלשתים וגם ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

divider daat goodלמאמר המלא בעיתון "הארץ"

אקלים לא יציב

במאה ה-11 דעכו האימפריה הביזנטית במזרח ובירת האימפריה האיסלאמית בגדאד, גם שלטון החליף במצרים התערער. בספרו החדש מוצא פרופ' רוני אלנבלום חוט מקשר: שינויי אקלים

climate changes 1 

מקור וקרדיט לתרשים ההיסטורי , עיתון " הארץ"

במשך מאות שנים לא נראה כדבר הזה במצרים. "העיר משותקת, אין קונים ואין מוכרים", תיאר סוחר יהודי בן המאה ה-11 את פוסטאט, קהיר העתיקה. "כל העיניים נשואות אל הנילוס. מי ייתן והאל ברחמיו יעלה את מי הנהר".

החל בסוף המאה ה-10 ולאורך כל המאה ה-11, תיעדו תושבי עמק הנילוס סדרה ארוכה של בצורות, שבשיאן סבלו חלקים נרחבים מהאוכלוסייה חרפת רעב. בשיאן היו אלה תקופות בצורת בקנה מידה תנ"כי – חמש, שש ולפעמים אף שבע שנים רצופות של עצירת גשמים כמעט מוחלטת. התקופה הקשה וההרסנית ביותר היתה בשנים 1072-1052, שבהן נרשמה שנת בצורת אחת לשנתיים בממוצע.

בתמונה למטה : מחקר באגם המלח בלרנקה , קפריסין , גילה כי בצורת הביאה להיעלמות התרבות ששלטה באי בתקופת הברונזה המאוחרת, לפני 3200 שנה.

larnaka climate change

הירידה בזרימה בנהר הנילוס בתקופות הבצורת החוזרות ונשנות פגעה באוכלוסיית האזור כולו, גם מעבר לגבולות מצרים. הסיבה לכך היתה הסתמכותם של תושבי האגן המזרחי של הים התיכון על מים משני מקורות עיקריים לפיתוח החקלאות שכלכלה אותם – גשמי החורף בלבנט וגשמים שמקורם באזורים שמדרום לסהרה, שממלאים את הנילוס.

הסבירות ששני המקורות יכזיבו בעת ובעונה אחת קטנה. אבל במאה ה-11 התממש דווקא התרחיש הזה, ולא רק תושבי מצרים סבלו מבצורות ארוכות, אלא גם שכניהם בלבנט – בסוריה ובפלסטינה.

צרותיהם של תושבי האזור לא הסתכמו במכה הכפולה הזאת. עדויות כתובות מהאזור שמצפון ללבנט מלמדות שהאגן המזרחי של הים התיכון סבל באותה מאה ממכה אקלימית שלישית, קשה לא פחות. בין 1027 ל-1060 פקדו את ערבות מרכז אסיה, איראן, עיראק, ארמניה והבלקן חורפים קרים במיוחד. הקור הקשה גרם לבצורת באזורים רבים, עדריהם של הרועים הנוודים קפאו, שלג ירד בבגדאד והחידקל קפא חלקית.

האירועים האקלימיים הקיצוניים לא היו רציפים. בין תקופה אחת לאחרת של מזג אוויר קשה היו גם שנים טובות, עם אקלים נוח וגשמים בעתם, שאפשרו פריחה כלכלית ותרבותית. אבל כשתקופות הבצורת והקור נחתו על האזור ברצף, או בחפיפה, הן הביאו להפחתה משמעותית ביבולים שעליהם הסתמכה האוכלוסייה.

divider daat good

 למאמר המלא בעיתון " הארץ"

ראה גם :

על ספרו של פרופסור רוני אלנבלום ,  climate change and the decline of the east 950-1072

roni book 2 better

ראה גם :

Historical impacts of climate change

Climate change may have caused demise of Late Bronze Age

Catastrophic climate change ends Bronze Age civilisation .

Huge Ancient Civilization's Collapse Explained

Climate change led to collapse of ancient Indus civilization

 

climate

1
· · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *