מקור וקרדיט : מגזין אודיסאה .
חקר תורת הרשתות – של רכבות, האינטרנט, רשתות חברתיות ורשתות עצבים – יכול להאיר באור חדש את החברה והתרבות היוונית הקדומה שהיתה פרושה לחופי הים התיכון בין ערי מדינה נטולות היררכיה, כך טוען חתן פרס ישראל לשנה זו, פרופ' עירד מלכין.
הציוויליזציה היוונית נוצרה והתגבשה בה-בעת שבניה התרחקו אלה מאלה וייסדו את ערי המדינה שלהם בחופים הרחוקים כרחוק גרוזיה מספרד. ניתן היה להניח שציוויליזציה נוצרת כאשר בני אדם חוברים אלה לאלה תוך קירבה דווקא, והנה לפנינו מקרה הפוך. יש לזכור ש"יוון הקלאסית" לא היתה ביוון, שהוא שמה של מדינת לאום מודרנית שנוסדה בחלק הדרומי של חצי האי הבלקני ב-1821. "יוון" של ספרי הלימוד איננה ארץ אלא מושג מופשט; לא היתה מדינה שכזו בימי קדם. הציוויליזציה היוונית הקדומה מנתה כאלף ערי מדינה והתפרשה לאורך חופי הים התיכון והים השחור. מה שחיבר ביניהם לא היה טריטוריה משותפת, אלא הים.
להערכתו של פרופסר עירד מלכין , דווקא תורת הרשתות (network theory), כפי שהתפתחה בחמש-עשרה השנים האחרונות, ובמיוחד המושג "עולם קטן" – דהיינו מקושר מאוד – מאפשרת לנו כיום להבין כיצד הציוויליזציה היוונית בים השחור ובים התיכון יכולה להיות "קטנה" גם כשהיא עצומה פיזית, והנקודות של הרשת, ערי-המדינה, מרוחקות מאוד אלה מאלה.
למאמר המלא של פרופסור עירד מלכין
ראה גם :שיחה עם עירד מלכין
הרעיון של תפוצה הוא לא בהכרח רע. היוונים הקלאסיים הצליחו להגיע למין איזון מעניין מאוד – בין אחדות לייחוד, בעזרת מנגנונים של יחד, כמו למשל המשחקים האולימפיים. אבל כאשר התווסף לזה אויב משותף, לדוגמה, כשהפרסים פלשו לים התיכון, הזהות נעשתה הרבה יותר לעומתית. זהות של "אנחנו מול הם".
1
Pingback: "הפלגה" מס' 161 – טורינו, עיר הבארוק | עמי סלנט