הצעיף של אתל סטוליאר

3371

באוקראינה נרצחו כמעט מיליון יהודים בעיקר ב-900 גיאות הריגה שהמפורסם ביניהם- באבי יאר. רוב היהודים נרצחו על ידי אוקראינים בשיתוף פעולה עם הנאצים.

הרציחות באוקראינה ובשטחים שהיו בעבר של פולין, נעשו על ידי האיינזצגרופן . בשיתוף עם המשטרה האוקראינית. מרבית הרציחות נעשו מיד עם הכיבוש הנאצי. אלפי יהודים הובלו לבורות ולתעלות עמוקים ושם נרצחו ביריות. למשל, 5 אלפים מיהודי ז'יטומיר הוצאו להורג מיד עם כיבוש העיר על יד הנאצים, עוד 5 אלפים רוכזו בגטאות ואח"כ נרצחו על שפת בורות ונקברו בקברי אחים.

eisengroupe killing

"אחר צהריים אחד (זה היה ב- 12 באוגוסט 1941) נכנסו לעיירה שתי משאיות מלאות שוטרים אוקראינים ורוצחי גסטאפו. תוך כמה דקות הועמד לעזרתם הנוער האוקראיני כולו. כנראה שהיו מוכנים לכך. במשך כשעתיים חטפו ברחובות וגירשו מן הבתים כ- 300 גברים, ביניהם ילדים בני 14. בחיפוש ומציאת היהודים הראה הנוער האוקראיני חריצות ואנרגיה כאלה, שכל תיאור של שפלות על זה לא יהא מספיק.

בחטיפה עצמה לא השתתפו הגרמנים. זאת עשו בשלמות שכנינו האוקראינים. אשר דורות רבים חיו יחד עם היהודים. תלמידי תיכון, בני עם הרוצחים, באו לסחוב את חבריהם היהודים לספסל הלימודים. שכנים, שעשרות שנים חיו בידידות בית ליד בית, הפכו בן רגע לחיות פרא כלפי שכניהם היהודים, וכך בוצע הדבר אחת-שתיים, והקורבנות האומללים, ביניהם בעלי, אחי וגיסי, נאספו בחצר המיליציה ושם הוחזקו כמה שעות.

בינתיים הובלה קבוצת גברים לפארק. שם נצטוו לחפור בור גדול. לכשהושלם החלו בהבאת הקורבנות האומללים בקבוצות, ואלה עדיין לא ידעו מה מצפה להם. המיליציה האוקראינית ביצעה את עבודתה בשלמות. אף אחד מהאומללים לא ברח. עבודת הירי בקרבנות בוצעה על ידי הרוצחים הגרמנים, שהם יותר מוכשרים במקצועם. בשעה שש בערב הכול היה גמור".
מעדותה של מרים ברגר על סיוע של האוקראינים לאיינזצגרופן ברצח יהודים בווהלין, אוקראינה, אוגוסט 1941

קישור למסמך באתר מט"ח 

 

ethal

בצילום : צעיף של אתל סטוליאר – שהיה עמה כאשר נלקחה אל בור ההריגה בעיירה באוקריאינה שם נרצחה , ראשון למאי 1942  ( מקור וקרדיט , יד ושם) .

באפריל שנת 1942, כשנה לאחר הכיבוש הגרמני, הובילו הגרמנים קבוצה של עשרה בחורים יהודים אל היער על יד העיירה וצ'רישה – באזור זיטומיר, ושם הורו להם לחפור בור גדול. בסופו של היום הרגו את עשרת הבחורים על שפת  הבור. יומיים לאחר מכן בראשון למאי, הובילו הגרמנים את יהודי העיירה אל הבור ושם הרגו את כולם – כ-1,000 איש.

אתל סטוליאר, תושבת וצ'רישה, נלקחה אל בור ההריגה ושם נרצחה עם בעלה ושלושה מילדיה. הצעיף שהוסר ממנה נלקח על ידי שוטר אוקראיני שנכח במקום ההריגה. מאוחר יותר זיהה את הצעיף ידיד משפחה אוקראיני וביקש לקבל אותו לידיו.

ממשפחת סטוליאר הצליחו לברוח רק שתי הבנות, מריה וסוניה. השתיים מצאו מסתור אצל יקטרינה ליסיוק, איכרה מהכפר הסמוך – מאלה צ'רניאבקה. כאשר שבו מריה ואחותה אל ביתן בסוף המלחמה, נמסר להן הצעיף של האם. בנה של מריה, לב אזבולינסקי, מסר את הצעיף ליד ושם ב-2004. יקטרינה ליסיוק הוכרה כחסידת אומות העולם על ידי יד ושם בשנת 1994.

אוסף החפצים, מוזיאון יד ושם

ethal picture

בצילום : אתל סטוליאר מהעיירה וצ'רישה באוקראינה. אתל נרצחה בבורות הריגה במחוז ז'טומיר במאי 1942 ( מקור וקרדיט : יד ושם)

 מקור וקרדיט : "יד ושם" , הצעיף של אתל סטוליאר שנרצחה בבור הריגה באזור זיטומיר – חפצים …

  הגדלת הסמכויות של יחידות האייזנגרופן ע"י היידריך

יחידות האייזנגרופן כפרויקט ייחודי של היידריך

זמן קצר לאחר נאום "גן העדן" של היטלר הגדיל היידריך במידה ניכרת את מספר האנשים שסופחו לאיינזצגרופן של האס–אס בחזית המזרחית. ליטאים, לטווים, אסטונים, ביילורוסים ואוקראינים בני המקום, נסערים וטעונים בעקבות התנסותם בכיבוש הסובייטי והרג של אלפי בני ארצם בידי אן–קה–וה–דה טרם נסיגת הצבא האדום, גויסו אף הם ליחידות הסיוע של המשטרה כדי להגדיל את יחידות ההרג הניידות. אחדים ממפקדי האיינזצגרופן בשטח זכו לעידוד אישי מהיידריך והימלר, ובשבועות הבאים ביקרו השניים ברוב השטחים הכבושים במזרח.

היידריך, המבצע של מדיניות הטרור והמתכנן הראשי של "הפתרון הסופי" עד 1942, היה מעורב במישרין בכל ההליכים המכריעים של קבלת ההחלטות שהביאו לידי השמדת יהדות אירופה. אולם כדי להבין את ההחרפה של קווי המדיניות האנטי–יהודיים, יש להתייחס לנסיבות ההיסטוריות המשתנות וללחצים המקומיים שבעקבותיהם הלכו והקצינו תגובותיהם של הימלר והיטלר. נסיבות המלחמה הכוללות הביאו לידי האצה והקצנה של קווי המדיניות של רצח העם של גרמניה הנאצית. לפני טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה לא יכלה ההשמדה ההמונית השיטתית של יהודי אירופה להתקבל על הדעת, אפילו לא על דעתו של היידריך, אך דעותיו בנושא הוקצנו מאוד בשנתיים וחצי הבאות. שילוב של הִתְּבַהֲמּות בשנות המלחמה, תסכול מכישלון תכניות הגירוש, לחצים ממנהלנים גרמניים מקומיים במזרח הכבוש והחלטיות — שהייתה אידאולוגית במקורה — לפתור את "הבעיה היהודית" הוליד מצב שבו הוא ראה ברצח המוני שיטתי אפשרות ממשית וגם רצויה.

היידריך נולד בהאלה בחבל סקסוניה למשפחה מוזיקלית. אביו, ריכרד ברונו היידריך, היה זמר אופרה ומלחין. בילדותו הצטיין היידריך בנגינה בכינור, והיה עתיד להמשיך ולנגן בכינור כל חייו. משפחתו הייתה ממעריצי ריכרד וגנר, וייתכן שהיידריך אימץ גם את דעותיו האנטישמיות של המלחין עוד בילדותו. היידריך היה ילד חלש, וסבל מהיותו קתולי בסביבה פרוטסטנטית.

מקור וקרדיט : "בשביל הזיכרון " , יד ושם

ראה גם :

תליינו של היטלר – ביוגרפיה חדשה של ריינהרד היידריך » חיים לזר ..

heidrech  book

עוצבות המבצע (Einsatzgruppen) וראשיתו של הפתרון הסופי 

איינזצגרופן – ויקיפדיה

תרשומת של אדולף אייכמן מישיבת היידריך עם מפקדי האיינזצגרופן …

 

 

 

 

 

 

1
· · · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *