הצבא העיראקי והקרב על מושב בית יוסף במלחמת העצמאות

568

המושב בית יוסף  הוקם ביום שישי, כ"ח ניסן תרצ"ז, 9 באפריל 1937, בעצם מאורעות 1936-1939, כישוב חומה ומגדל ונקרא על שמו של יוסף אהרונוביץ'.

ידיעה קטנה בעיתון "דבר" מ–23 במאי 1948 מקפלת סיפור גדול. הכותרת מכריזה: "מושב בית יוסף הדף התקפות תותחים ומטוסים". בגוף הידיעה מדווח כי "במשך שלושה ימים ולילות הורעש מושב בית יוסף שבגבול עמק בית שאן ועמק הירדן, ואנשיו התגוננו בגבורה ובעוז רוח… בכל שלוש־ארבע שעות הורעש היישוב, ומטוסים הטילו פצצות על בתיו. ביום ג' היתה התקפה קשה, והאויב התקרב בטור משוריינים עד למשק, אך נהדף ע"י כוחות ההגנה. איש מהמגינים לא נפגע בכל שלושת ימי ההרעשה, רק חברה שנקעה רגל ליד מקלט. נפגע בחלקו בית הוועד ונהרסה הספרייה על שם יוסף אהרונוביץ'". ( אורי משגב , 2018)

הכוח העיראקי

ההפצצות הראשונות של חיל האוויר העיראקי היו על מושב בית יוסף. הפצצת בית יוסף תואמה עם הפגזת התותחים של הצבא העיראקי , שהתכונן אותה שעה לצלוח את הירדן.

הצבא העיראקי הסדיר אשר תקף בגזרת עבר הירדן ועמק הירדן כלל חטיבת מוגברת בתוספת גדוד שריון. אחר כך שלחו העיראקים גדוד חי"ר נוסף  ( נתנאל לורך, 1989) .

מהלכי הכיבוש של העיראקים

טבילת האש העיראקית בגזרה היתה בשלושה מהלכי כיבוש: גשר, כאוכב אל־האווא (המצודה הצלבנית כוכב הרוחות, כיום חוות כוכבא), ובית יוסף. בשלושת המקומות הם נתקלו בלחימת מגננה עיקשת וכשלו לחלוטין.

את תושבי גשר ובית יוסף תיגברו מפקדיהאזור בחיילי חטיבת גולני שזה עתה הוקמה ובמתנדבים  לוחמים מקיבוצי ומושבי עמק בית שאן ועמק יזרעאל ( אורי משגב , 2018)

ב16 למאי 1948 החלה הסתערות החי"ר העיראקי על קבוצת גשר ועל מבצר המשטרה הסמוך לה. משהגיעו המסתערים העיראקים לטווח קרוב הם נבלמו ונסוגו. גם ההתקפה של העיראקים על גשר נהדפה , אולם המצור עליה נמשך. מעברות  הירדן , מצפונה ומדרומה , נמצאות בידי העיראקים. בינה לבין מנחמיה מפריד משלט "הגמל" שבידיהם. הדרך לדרום , לבית יוסף , מנותקת על ידי ריכוזי השריון והרגלים העיראקים שבוודאי בירה ( נתנאל לורך, 1989)

בית הביטחון ההיסטורי בלב היישוב בית יוסף 

העברת אספקה בלילות לבית יוסף דרך הקווים העיראקים

אספקה מגיעה לנקודה של בית יוסף רק בלילה, והיא מועברת , על גבי סוסים וברגל, בין קווי העיראקים ובקרבתם.

נסיגת הכוח העיראקי

המצור העיראקי נמשך עד ה22 למאי 1948, ואז נאלצו לסגת מגזרה זו כתוצאה מפעולת כוחות חטיבת גולני במשלטי כאוכב.  הפלוגה העיראקית נסוגה בחיפזון וללא סדר , בהשאירה אחריה עשרות הרוגים  ושלל רב. מעתה לא יצאו עוד העיראקים להתקפות הסתערות בגזרה זו , והעדיפו להתרכז בהפגזות תותחים ומרגמות ובהפצצות מטוסים על גשר, בית-יוסף וכאוכב ( נתנאל לורך, 1989)

המארב של גולני

בעלייה לכאוכב אל־האווא הושמד ע"י חטיבת גולני  כוח עיראקי במארב מתוזמן היטב, כנראה בעודו נערך לארוחת בוקר. את המלאכה השלימו ארבעה תותחי שדה (נפוליאונצ'יקים) שהובהלו מרכס פוריה אחרי שהפגיזו משם את כוח הפלישה הסורי.

תקיפה ראשונה ממטוס ישראלי

ליד בית יוסף גם בוצעה תקיפה ראשונה ממטוס ישראלי , שהצליח להפיל פצצה מדויקת על מאגר דלק של העיראקים. זה שכנע אותם סופית לסגת ולחפש את מזלם דרומה יותר, בגזרות ג'נין והמשולש.

ועדת החקירה העיראקית

בדו"ח ועדת החקירה  העיראקי נכתב כי "בשים לב להתנגדות החריפה בה נתקלו הכוחות העיראקים באזור נהריים, ולאור חשיפת אגפי העיראקים באותו אזור, וכן משום שהלגיון הערבי לא ביצע את הפעולות שנדרשו ממנו בכיוון עפולה וג'נין להקלת הלחץ ולהידוק הטבעת על היהודים — הוחלט לשנות את ציר הפעולות של הצבא העיראקי מאזור נהריים לאזור נפת השומרון".( אורי משגב , 2018) .

 חיילים עיראקיים בעמק הירדן , 1948 

העיראקים פונים לעבר טול כרם ונתניה

ב28 למאי 1948 העבירו היחידות העיראקיות את כיוון ההתקפה שלהן לעבר טול כרם ולעבר נתניה . הם הגיעו עד כפר יונה, הסמוך לכביש טול-כרם – נתניה, ולעין ורד. אולם ההתקפות שלהם נהדפו ע"י כוחות חטיבת "אלכסנדרוני". מאוחר יותר העבירו העיראקים את מוקד ההתקפה שלהם למצודת אנטיפטריס ולראש העין ותחנות השאיבה במקום ( נתנאל לורך, 1989)

נטישת מושב בית יוסף

שלט מידע כחול שהציבה המועצה האזורית חושף את הפצע: "למרות התגבורת המצומצמת שהגיעה ליישוב  בית יוסף ולמרות הנשק הדל והמחסור בתחמושת, עמד המושב מול ההתקפות הקשות בגבורה. במשך כשבוע נהדפו גלי התוקפים וכך מנעו מהם לפרוץ לתוך המדינה שאך נולדה. המושב אמנם נהרס, אבל הוא לא נכבש ולא ננטש! בתום מלחמת העצמאות, בגלל שיקום כושל, נאלצו החברים לעזוב את המקום בשברון לב".

שברון הלב הזה עבר לדור הבנים של המייסדים, שאחרי נטישת המקום התפזרו ברובם למושבים אחרים; קבוצה של שש משפחות הקימה ליד עכו את מושב בוסתן הגליל. בשנים האחרונות הם נחושים לעשות צדק היסטורי, גם אם מאוחר. כדרכם של מושבניקים, המוטו שבחרו למפעל ההנצחה המרתק שלהם מנוסח בלשון ישירה: "להחזיר את בית יוסף להיסטוריה".

מקורות

אורי משגב ( 23 לפברואר 2018) , "המושב עמד בגבורה במלחמת העצמאות , אך הפסיד בקרב עם הממסד על ההיסטוריה " , עיתון "הארץ" , 23 לפברואר 2018.

נתנאל לורך. קורות מלחמת העצמאות , מסדה ,ידיעות אחרונות ,1989 .

בית יוסף ( מושב) . ויקיפדיה , אוחזר בתטריך 24 לפברואר 2018

סקירה היסטורית ואדריכלית מלווה בתמונות באתר 'חלון אחורי', 4/2010.

כאשר הצבא העיראקי כבש את ראש העין | רגעים היסטוריים

4
· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *