פרייקור (גרמנית Freikorps – "הגדודים החופשיים") היה שם כולל למספר מיליציות, לרוב בעלות צביון ימני קיצוני, אשר פעלו בגרמניה, בפולין ובמדינות הבלטיות לאחר מלחמת העולם הראשונה. הפרייקור היו מורכבים ברובם מיוצאי צבא גרמניה, הממורמרים על תבוסת גרמניה במערכה, ומתנגדים לסוציאליזם ולקומוניזם. הארגון היה פעיל בקרבות בין אנשי הימין ואנשי השמאל שהשתוללו ברחבי גרמניה, וכן במלחמה נגד הצבא האדום במדינות הבלטיות. בשיאו מנה הפרייקור כמיליון "חיילים".
הפרייקור היו כלי במלחמתה של רפובליקת ויימאר להגן על עצמה מפני מרידות השמאל. ביניהם דיכויה האלים של רפובליקת הפועלים במינכן, שבו נהרגו מאות מאנשי השמאל, ודיכוי מרידת הספרטקיסטים – ארגון מהפכני קומוניסטי בברלין, שבמהלכו נרצחו על ידי אנשי הפרייקור המנהיגים הקומוניסטים רוזה לוקסמבורג וקרל ליבקנכט ב-15 בינואר 1919.
לנוכח התקדמות הצבא האדום במדינות הבלטיות, נשלחו אנשי הפרייקור לעצור את הצבא האדום בפברואר 1919. במאי 1919 כבשו אנשי הפרייקור את ריגה. בשלב זה הפכה המעורבות הגרמנית במדינות הבלטיות לרגישה מבחינה מדינית, ונראה כי מבחינת המנצחות במלחמה – אנגליה וצרפת – היו אנשי הפרייקור במדינות אלו איום גדול מאשר הצבא האדום. הופעל לחץ על הנשיא אברט להחזיר אותם, והפרייקור עזבו את המדינות הבלטיות בחודש נובמבר 1919. בריגדת ארהארדט, אשר הייתה חלק מן הלוחמים במדינות הבלטיות, ידועה בכך שהייתה הראשונה שהשתמשה בסמל צלב הקרס, כאשר סימנה אותו על קסדותיה וכלי הרכב שלה[1]. פעולות נוספות של הפרייקור כללו הגנה על פרוסיה המזרחית מפני הפולנים, ופעולות טרור וגרילה כנגד הצרפתים בחבל הרוהר ( ויקיפדיה בעברית).
Willy Sacs mit heinrich Himmler (lnks) Franz Ritter von Epp, Karl Wolff (rechts)
ההסכמה לצמצם את גודלו של הצבא למאה אלף איש, כללה בתוכה במשתמע גם את פירוק הפרייקור. בתחילת 1920 הוצאו פקודות לפירוקן של יחידות הפרייקור. יחידתו של ארהארדט קיבלה פקודת פירוק בחודש מרץ 1920. אנשי היחידה לא קיבלו את הגזירה, ועלו על ברלין, על מנת להשליט בגרמניה משטר ימני קיצוני בראשות איש הימין וולפגנג קאפ, באירוע הידוע בכינוי "הפוטש של קאפ". בזמן הפוטש ממשלתו של אברט כבר הספיקה להימלט, והמורדים צעדו לתוך העיר ללא התנגדות. שביתה כללית שהכריזו פועלי גרמניה, והתנגדות כללית לצעד זה, לרבות מצד יחידות פרייקור אחרות שנקראו לסייע במאבק, הביאו לסיומה של ההפיכה.
רבים מאנשי בריגדת ארהארדט נמלטו מברלין למינכן, שהייתה באותו הזמן תחת שלטון דיקטטורה של הימין הקיצוני, ומשם מצאו את דרכם אל המפלגה הנאצית ואל ארגון האס אה. יש הסבורים כי בדרך זו אומץ צלב הקרס כסמלה של המפלגה הנאצית, על אף שאדולף היטלר בעל הנטיות ה"אומנותיות" הצהיר כי הוא שאימץ את הסמל כסמלה של התנועה
רבים מאנשי הפרייקור מצאו את מקומם במפלגה הנאצית ובארגון האס-אה, ורבים מהם עלו לגדולה במסגרת המפלגה הנאצית והגיעו למשרות רמות, ובהם ריינהרד היידריך, מרטין בורמן, היינריך הימלר, רודולף פרנץ הס וארנסט רהם, לימים מהגרועים בפושעי המלחמה בגרמניה הנאצית. ( ויקיפדיה בעברית)
המהפכנים המרקסיסטיים רוזה לוקסמבורג וקרל ליבקנכט נרצחו בברלין על ידי הפרייקור
היינריך הימלר ופלוגת הפרייקור אפ
כאמור , חוזה ורסאי דרש את צמצומו של של הצבא הגרמני ל100,000 חייל עד ינואר 1921 . התוצאה היתה הקמתם של "ארגונים פטריוטים " רדיקליים רבים כגון הפרייקור של אפ ו"נס הרייך" שהתפלג ממנו.
היינריך הימלר היה חבר בפרייקור אפ , אותו אגן איסוף של גוף המנהיגים לעתיד של המפלגה הנאצית.
היינרייך הימלר , ארנסט רהם ( שעתיד להיות מפקד הSA ) ורודלף הס הצטרפו בסוף 1919 לפלוגת הפרייקור של קולונל ריטר פון אפ ( Franz Ritter von Epp), שהכניע עם ה"פרייקור אפ" שלו את רפובליקת המועצות של מינכן ומאז נודע לתהילה כ"משחרר מינכן". עם עליית היטלר לשלטון כבר היה קולונל ריטר פון אפ אחד הגאולייטרים הנאציים הבכירים ( קטרין הימלר , עמודים 61-62) .
התודעה הקבוצתית של "רוח הפרייקור"
ככל שהחריף העימות של הפרייקור עם הרפובליקה הגרמנית וככל שנעשה הפרייקור מבודד יותר , כך הלכה והתגבשה התודעה הקבוצתית של "רוח הפרייקור" . החוויה המפכחת של החזית והתחושה של אובדן ערכים וטעם , הנובעת ממנה, ליכדו רבים בארגון. הצעירים בפלוגות הפרייקור כמהו והשתוקקו לגיבוש צורה חדשה לגמרי של הרייך , צורה שהתבטאה בשבילם בקשר בין לאומנות לסוציאליזם. החברים בפרייקור היו בעיני עצמם גרמנייה האמיתית . הם "חשו" שהם גרמנייה. היתה כאן מזיגה של בוז למדינת ווימאר, של חלומות מעורפלים ושל נחישות פרועה להלחם למען כל מטרה שה"מנהיג " יציב להם. המיזוג הזה הוא שהפך את הפרייקור לחומר נפץ מסוכן בדמוקרטיה הגרמנית שיסודותיה לא היו מוצקים מדי. ( קטרין הימלר , עמודים 61-62) .
רוח הפרייקור המשיכה להיות גורם השראה לחיילי הSS במהלך כל מלחמת העולם השנייה והיינריך הימלר , מראשוני הפרייקור , דאג לכך כל הזמן .
מקורות המידע
פרייקור – ויקיפדיה
קטרין הימלר , האחים הימלר , מטר , 2007
Freikorps – Wikipedia, the free encyclopedia
1
