הספר "החיים והגורל " : השתקפות ההיסטוריה הסמויה של ברית המועצות תחת סטלין

4142

 ערך וגיבש : עמי סלנט , עורך האתר "רגעים היסטוריים " ( לאחר קריאת הספר " החיים והגורל" )

בשלהי 1980 ראה אור בציריך בשוויץ , במקורו הרוסי , ספרו של הסופר היהודי-סוביטי הנודע , ואסילי גרוסמן , "החיים והגורל" מהופעת הספר לא נעדרו סממנים סנסציוניים : הוא הוברח מברית המועצות שנים רבות לאחר היכתבו, שנים לאחר שמחברו לא היה כבר בחיים . זאת  מאחר שפרסומו בארץ מכורתו נאסר וכתב היד הוחרם על ידי השלטונות.

life and fate cover

את כתיבת "החיים והגורל, סיים גרוסמן  ב1960 ומסרו לשם פרסום לכתב העת הספרותי "זנאמיה" . העורכים המזועזעים עשו מה שכל עורך כתב עת סובייטי היה עושה במקומם: דיווח לק.ג.ב . אמנם היה זה בעידן "ההפשרה" של כרושצ'וב , אבל גם ל"הפשרה "בברית המועצות יש גבול. לא זו בלבד שפרסומו של הספר נאסר , אלא הק.ג.ב אף החרים באורח טוטלי כל העתק של כתב היד שהיה אפשר למוצאו , בלי להשאיר זכר ממנו בידי המחבר . אפילו ניירות ההעתק הוחרמו , ואין צורך לומר טיוטות ופרגמנטים. הספר הוחרם בגלל הקשר הספרותי כביכול לתיאורי המציאות שחשף הספר על ברית המועצות בתקופת סטלין ומלחמת העולם השנייה . פיסות מציאות אלו נשזרו ביד האומן של ואסילי  גרוסמן .

מרבית התיאורים של פיסות מציאות אלו שקפו תהליכים אמיתיים בחברה הסובייטית תחת סטלין ובמקרים רבים הסופר אפילו לא החליף את שמות הגיבורים לשמות בדויים.

ואסילי ( יוסף) גרוסמן נולד במשפחה יהודית בעיר ברדי'צב ב1905 , אמו הייתה רופאה . הוא רכש השכלה של מהנדס כימאי בקייב , אך לא הרבה לעסוק במקצועו. משנת 1934 התמסר לפעילות ספרותית בשפה הרוסית , עד מהרה תפס מקום בולט בשדה הספרות הרוסית.  בשנות המלחמה עשב בחזית ככתב צבאי של כתב העת הצבאי " הכוכב האדום" . תחילה היה הכתב הצבאי של העיתון בסטלינגרד ואחר כך לאורך כל הקרבות הגדולים עד ברלין .

מייד אחרי מלחמת העולם השנייה ואסלי גרוסמן כתב גם ביחד עם העיתונאי איליה אהרנבורג את ספר התיעוד  שנקרא "הספר השחור".

זהו תיעוד דוקומנטרי ראשון לשואת יהדות אירופה. הספר לא פורסם בברית המועצות אלא בארצות הברית, ברומניה ובשנת 1980 – בישראל.

במהלך תפקידו ככתב צבאי במלחמת העולם השנייה אסף חומרים רבים על מהלכי קצינים וקומיסרים ותיעד במחברות את השיחות עם מאות קצינים ולוחמים וגם עם האוכלוסייה המקומית.

life cover 2

כאשר השתחרר מהצבא האדום לקח עמו 1600 מחברות כתובות ובהם ראיונות ותיאורים על המלחמה שלא פרסם בעיתון " הכוכב האדום" . מקורות אלו שמשו יסוד לספרו המונמנטאלי "החיים והגורל" אשר ההיסטוריון אנטוני ביוור סבור כי הוא לא רק אפוס היסטורי אלא מקור היסטורי לחייהם ולמלחמתם של הרוסים במלחמת העולם השנייה .

אנטוני ביוור הרבה להסתמך על תיאורי הספר בספרו על סטלינגרד.

בראיון לעיתון גלובס ב2012 העיר אנטוני ביוור :

"גרוסמן מדהים בהרבה מובנים. הוא היה יוצא דופן במשטר הסטליניסטי במוסריות וביושר שלו, תכונות שבאו לידי ביטוי בספריו על המלחמה. אחרי זה אמרו עליו שהוא היה נאיבי. הוא לא היה מספיק בריא כדי שיגייסו אותו להילחם, אז גרוסמן התנדב לסקר את האירועים וראיין חיילים בחזית. מהבחינה הזו הוא גם הראה את גבורתו במלחמה. הוא גם הפגין אומץ מאוחר יותר כשהיה מהראשונים להוקיע את סטלין לאחר מותו".

לאחר שספרו של וסילי גרוסמן נאסר לפרסום והוחרם , ניסה גרוסמן לבטל את רוע הגזירה. הוא פנה אל אחד מראשי השלטון , האידאולוג הראשי של המפלגה הקומיניסטית , סוסלוב  אשר אמר לו : " אין מה לדבר על פרסום הרומן , או על החזרת כתב היד , אולי עוד 300-400 שנה יעברו עד אשר יהיה אפשר לפרסמו" .

 

מה היה בספר הזה שהקפיץ את השליטים הסובייטים והוציאם משלוותם . על כך תוכלו למצוא תשובה בתיאורים שהבאנו מתוך הספר ומקטעי הפרשנות ההיסטורית שהוספנו .

וסילי גרוסמן – ויקיפדיה

Life and Fate – Wikipedia, the free encyclopedia

Life and Fate by Vasily Grossman — Reviews, Discussion, 

The life and death of Vasily Grossman

life vasily

השחיקה הכפולה של האוכלוסייה ברוסיה מול השלטונות ומול תלאות המלחמה .

התיאורים בספר : 

רבים מאנשי מוסקבה פונו לערים מרוחקות מאד כגון קויבישב וקאזאן . אלפי משפחות שפונו ממוסקבה דחקו את עצמם לקומות צפופות של בתי קויבישב

בדירות צפופות רוכזו משפחות שלמות , חלקן הועברו מאזורים אחרים בברית המועצות  וחלקן נאלצו לאכסן בביתם עוד 3 משפחות ולהסתפק בחדר אחד.  החיים התנהלו בצפיפות רבה , אך הקשר החברתי לא היה הדוק ולא התפתחה ידידות בין הדיירים.

ה. נ.ק.וו.ד היה מקבל דיווחים על התנהגות הדיירות למרות שחלק מבני משפחתם ( בנים ובעלים ) היו מגוייסים בצבא האדום.

בספר מתוארים התלאות של יאבגניה ניקולאייבנה בעת הגלות ממוסקבה..

" פקיד המחלקה המיוחדת של הנק.וו.ד נטל את ממנה את הדרכון והריץ אותה הלוך ושוב בין משרדי הנ.ק. וו. ד .

בעת ההמתנה אתל קצין הנ.ק. וו. ד. שמעה יאבגניה סיפורים על בנות שסירבו לרשום אותם למגורים אצל אמותיהן.

קצין הנ. ק. וו.ד. סירב לתת לה אישור עבודה ותנועה למרות שהשתייכה למשפחה מכובדת שמרבית בניה היו בחזית .

יבגניה ( ז'ניה) מספרת בספר על כי  בעקבות שלושה ביקורים ליד שולחן הדרכונים בנ.ק.וו.ד. לא הצליחה להשיג כרטיס לספינה לקאזאן ובקרוב יאלצו אותה לעבודת כפייה באשמת הפרת תקנות הדרכון .

כל התלאות האלו  של ז'ניה במחלקה של הנ.ק. וו. ד. היה בגלל החלטתה לפני שנה להתגרש מבעלה  שהיה קומיסר במפלגה הקומוניסטית.

לז'ניה הובטח ע"י אחד מקציני הנ.ק. וו. ד  שהכירה כי  בקרוב יאשרו לה את הדרכון וצו התנועה

כאשר הגיעה שוב מקץ שלושה ימים  למשרדי הנ.ק.וו. ד הושיטה לה באשנב יד נשית , בעלת ציפורניים מצופות לכה אדומה-שחורה , את הדרכון עם הניירות המקופלים בקפידה בתוכו. זיניה קראה את ההחלטה  שהייתה כתובה בכתב יד ברור : " לסרב בנתינת הרישום, בהיעדר קשר אל שטח המגורים הנדון"

"בן-כלבה – אמרה ז'ניה בקול רם ומבלי שיהיה לה כוח לעצור בעד עצמה הוסיפה : "חסר לב," .

לידה בתור , במחלקת הנ. ק.וו. ד , נמצאו אותה שעה עשרות בני משפחה בתורים ארוכים המבקשים מידע על בני במשפחות שנעצרו עוד בשנת 1937 . זה ארבע שנים לא שמעו כל מידע על יקיריהם שנעצרו עוד בשנת 1937 והכלואים בבתי כלא ומחנות מעצר ברחבי ברית המועצות.

חייה של ז'ניה הפכו להיות משוללי זכויות , ללא רישום , ללא תלושים , בפחד מתמיד מפני דיווחי החצרן  ואב- הבית לנ.ק.וו.ד.  החיים היו ללא נשוא . הייתה נכנסת למטבח הדיירים  רק כאשר הכל היו ישנים .

Leningradians leaving their houses destroyed by Nazi bombings.

sp_gרקע היסטורי

באביב 1942 פחתה אספקת המזון לאוכלוסיה בכל רחבי ברית מועצות והתורים לחנויות הקצבות המזון הלכו והתארכו.

ב-1 באוקטובר 1941 הורה סטלין לפנות את הממשלה  ממוסקבה  .

השלטונות החמירו מאז אוגוסט 1941 את תקנות הרישום והתנועה של אזרחי ברה"מ.  כל יציאה מאחת הערים חייבה אישר כתוב של הנ.ק.וו.ד.ה

ללא אישורי עבודה לא אישרו מחלקות הנ.ק.וו.ד לאנשים להגיע לחנויות המזון המוקצבות ולכן התלות בבני המשפחה הלכה וגברה .

הנ.ק.וו.ד.ה מקבל בספטמבר 1942 סמכויות נוספות ומגביל את תנועת האזרחים הסובייטים.

מקור : אורלנדו פיגס , המלחשים, כנרת זמורה-ביתן והוצאת מאגנס , 2011

ראה גם : פינוי אוכלוסייה בברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה 

 

PURGE TRIAL, 1935. A man appearing before a popular tribunal in the Soviet Union during the Stalinist purges against alleged Trotskyists and political opponents, 1935.

השררה של מזכירי הועד המחוזי של המפלגה הקומוניסטית

התיאורים בספר:

" דמנטי גטמאנוב היה יליד פלך וורנייז , אבל היו לו קשרים ממושכים עם חבריו האוקראינים , שכן שנים רבות עשה בעבודת המפלגה באוקראינה. קשריו עם קייב חוזקו חיזוק יתר על ידי נישואיו לגלינה , שקרוביה המרובים תפסו עמדות בכירות במנגנון המפלגתי והסובייטי באוקראינה.

בשעתו היה בחור נבון וממושמע ורצה ללמוד במכון טכני, אבל גייסו אותו לארגוני הביטחון ועד מהרה נעשה שומר-ראשו האישי של מזכיר הוועד האזורי . לאחר מכן צויין לשבח ונלקח לאולפנה מפלגתית ולעבודה במנגנון המפלגתי. מקץ שנה נעשה מדריך במחלקת ניהול הקאדרים. זמן קצר לאחר שנת 1937 היה למזכיר הועד המחוזי של המפלגה, וכדרך שהתבטאו " בעל הבית" של המחוז.

בהבל פיו היה תלוי גורלו של דיקאן קתדרה אוניברסיטאית , גורל מהנדס , מנהל בנק, מזכיר איגוד מקצועי, גורל קולחוז או גורל הצגת תאטרון "

" למילתו המכרעת והמדריכה של גטמאנוב האזינו בצמא מאות אנשים המחוננים בכישרונות של חוקרים , של זמרים ושל סופרים.. עוצמת המילה המכרעת שלו שאבה את כוחה מן העובדה שהמפלגה נתנה בו אמון והפקידה בידיו את האינטרסים שלה. ספק רב אם טריבון עממי , הוגה דעות , יכול היה לקיים כמות כזאת של שררה , שהייתה למזכיר מחוזי של ארגון מפלגתי ."

sp_gרקע היסטורי

לאחר הפסקת מדיניות הנא"פ ומותו של לנין , דאג סטלין בהתמדה לחזק את מעמדם מזכירי המחוזות של המפלגה ברחבי רוסיה והרחיב מאד את סמכויותיהם על מנת לשלוט לא רק  בעניינים פוליטיים אלא גם בכל המכלול של הכלכלה במחוז , תעסוקה והחינוך . חיזוק מעמדם של מזכירי הועד המחוזי נועד בעיקר לצורך ביצוע תכנית החומש בחקלאות. סטלין הבין כי ללא מזכירי המחוזות לא יוכל להחיל את הקולקטיביזציה ולפגוע בקולאקים .

מקור :תוכנית חומש (ברית המועצות)

life soviet soldiers

אימת הקומיסרים הצבאיים ביחידות הצבא האדום

התיאורים בספר : 

קרימוב , הקומיסר הצבאי בסטלינגרד , היה קומיסר של גדוד ח"יר קרבי במעוזי סטלינגד , אבל מיום ליום גבר בו הספק בנחיצות הרצאותיו לחיילים. הוא ידע שמאזינים לו מתוך נימוס . הוא הפך להיות אחד מאנשי המחלקה הפוליטית בצבא האדום , העוסקים בניירת , מסתובבים בין הרגליים , מפריעים ללוחמים . הם עסקו בתעמולה וחיברו דיווחים ארוכים לאגף הפוליטי. בכל החלטה של מאיור ברזקין , מפקד הגדוד הקרבי בסטלינגרד ,  היה הקומיסר קרימוב נוכח ומעורב, למורת רוחו של מפקד הגדוד.

הקומיסר קרימוב  מבקר בעמדות סטלינגרד ומדווח  ישירות  בתלונה למחלקה הפוליטית כי אחד הקצינים הנועזים מאיור גראקוב מדבר סרה בענייני  הקולחוזים  והקולאקים בברית המועצות.

למחרת פותחים הגרמנים בהתקפה ישירה על מפעל הטרקטורים בסטלינגראד . הפלוגה של מאיור גראקוב בולמת את הגרמנים . מאיור גראקוב נהרג בקרב וזוכה לעיטור גיבור ברית המועצות.

מאז המקרה , יורד מעמדו של הקומיסר הפוליטי קרימוב ומפקדי הגדודים הקרביים פונים במכתב משותף לגנרל ז'וקוב להסיר מעליהם את עול הקומיסרים .

הערת המביא לדפוס : המקרה המתואר בספר הוא אכן אמיתי ומאיור גראקוב זוכה לתהילה ברחבי ברית המועצות.

ועוד  תיאור של מעורבות הקומיסרים הפוליטיים בצבא האדום: 

מאיור זאקבלוקה, מפקד טייסת בצבא האדום , היה מטובי הטייסים בצבא האדום , אבל חשש כל הזמן מהקומיסר של הטייסת ברמן שהיה מדווח ישירות למחלקה הפוליטית של הצבא האדום .  אחד הטייסים בטייסת , יהודי בשם קורול נתן באחד הפעמים דרור ללשונו ופתח בקללות כאשר חבר טייס רוסי כינה אותו יהודי .

מאיור זאקבלוקה , מפקד הטייסת , ביקש לתת לקורול הטייס גיבוי מלא , למרות הקללות והגידופים שלו , אבל בהכירו את האופי הרכלני של הקומיסר חשש לנקוט עמדה ברורה.  בכל רגע נתון יכול היה הקומיסר ברמן לדווח לאגף הפוליטי בצבא האדום כי מאיור זאקבלוקה מנהל משק בית פרטי ויש לו קשר עם נשים מבנות המקום. על כן , המאיור נאלץ להעמיד לדין את הטייס קורול היהודי באשמת הפרת סדר ביחידה .

המאיור, מפקד הטייסת ידע ששום מפקד מן השורה לא יעז לעולם להכניס את ראשו בעסקי הזרועות הפוליטיות בצבא האדום. הקומיסר ברמן  ( בעצמו יהודי ) מחליט בסופו של דבר לא לדווח על המקרה לאגף הפוליטי של הצבא האדום ומקבל על עצמו את המשימה של חינוכו-מחדש של הטייס קורול . חודש לאחר מכן נהרג הטייס קורול בקרב אווירי.

life add officers

המתיחות המתמדת בין הקומיסר הצבאי ומפקד קורפוס הטנקים

התיאורים בספר:

חלק מהמנויים שנדרש פולקובניק ( אל"מ)  נוביקוב לקבל לגבי מינוי מפקדי גדודים ופלוגות נאלץ הוא להתייעץ עם הקומיסר הצבאי שהיה רק בדרגת מאיור וללא כל רקע צבאי קודם ( מינוי מפלגתי) . לעתים נאלץ פולקובינק נוביקוב להרכין ראש נוכח ההתנגדות של הקומיסר הצבאי למינוי פיקודי כזה או אחר .

כאשר שב הפלקובינק ( אל"מ)  נוביקוב מביקור אצל חברתו  הגרושה  ז'ניה בעיר קויבישב , היה גטמאנוב , הקומיסר של הקורפוס סוקר את נוביקוב במבט אירוני.

בתוכו של הפולקובניק נוביקוב שבה והתעוררה תחושת המתיחות שכבר הפכה להרגל .

באירוניה דקה אמר הקומיסר גטמאנוב : "אתה חבר המפקד קורפוס אינך משתעמם בקויבישב. בהיתול זה הייתה פגיעה בסמכותו הצבאית של מפקד הקורפוס הבכיר יותר בדרגה מהקומיסר . אבל לרגע לא שכח פולקובינק נוביקוב כי הקומיסר מדווח כל הזמן לאגף הפוליטי של הצבא האדום.

לקראת סוף השיחה בין הקומיסר ובין מפקד הקורפוס נוביקוב התפרץ לפתע נוביקוב על הקומיסר וראש המטה שלו  ( גם קצין פוליטי) וצעק : "הלעג שלכם לניהול המלחמה לא יצלח , חברים נסו להילחם לעבוד  ! , מספיק חברים , נמאס!"

לראשונה בחייו , מעז נוביקוב , מפקד הקורפוס  לדבר דברים כדורבנות , בפנותו אל הקומיסר גטמאנוב , פקיד מפלגתי בכיר, ללא פחד ובאומץ לב.

המתיחות בין מפקד  קורפוס הטנקים והפקיד המפלגתי זכתה עתה להפוגה זמנית אך מתפרצת שוב כאשר הקורפוס מהווה יחידת חוד בהתקפת הכיתור מעבר לסטלינגרד .

smirnov_1

המעורבות הצבאית של הקומיסרים המפלגתיים

התיאורים בספר:

לקומיסור המפלגתי  גטמאנוב יש קו ישיר לקומיסר הראשי באזורי החזית של סטלינגרד , הוא משוחח עם ניקיטה סרגייביץ' כרושצ'וב ומקבל הבטחה שלא יוסר החיפוי האווירי מעל קורפוס הטנקים . התערבותו של הקומיסר המפלגתי הראשי כרושצ'וב מבטיחה שהקורפוס הטנקים של נוביקוב  יקבל חיפוי אווירי בכל שלבי הלחימה.

כאשר מתחילה מתקפת הכיתור בסטלינגרד הקומיסר המפלגתי מדווח אז בתלונה לאגף הפוליטי של הצבא האדום כי מפקד קורפוס הטנקים נוביקוב עיכב את ההתקפה למשך שמונה דקות על מנת לאפשר לארטילריה לרכך את העמדות הגרמניות בעוד מפקד החזית  הרוסי יארמנקו  תבע להכניס את הטנקים מייד לפריצה נגד הכוחות הרומנים הוגרמנים.

בלילה כאשר המפקד נוביקוב יוצא לסיור בין יחידותיו שולח הקומיסור המפלגתי את מכתב ההלשנה אל האגף הפוליטי של הצבא האדום .

בסיום הקרבות לכיתור הארמיה השישית ע"י הרוסים זוכה קורפוס הטנקים של נוביקוב לתהילה על הפריצה בין הכוחות הרומנים והגרמנים .

מאוחר יותר נקרא מפקד הקורפוס נוביקוב למפקדת החזית להסביר את העיכוב של 8 דקות בהתקפה.

הפיקוד על קורפוס הטנקים עובר לסגנו , ראש המטה , שהיה בידידות עם הקומיסר המפלגתי גטמאנוב .

הקצינים בקורפוס הטנקים סברו כי נוביקוב לא הסתדר עם קומיסר הקורפוס ולכן הועבר מתפקידו .

sp_gרקע היסטורי (1)

התיאור של הקשר בין הקוימסר הפוליטי של קורפוס הטנקים ובין ניקיטה חרושצ'וב מהאגף הפוליטי מלמד על עוצמת הקומיסרים הפוליטיים בצבא האדום עד שנת 1943 .

ניקיטה סרגייביץ' חרושצ'וב  היה הקומיסר הפוליטי בקרב על סטלינגרד, ושימש כקצין הפוליטי הבכיר בדרום ברית המועצות במהלך המלחמה: בקורסק, בקרב על שחרור קייבו בדיכוי הלאומנים של בנדרה במערב אוקראינה.

עוצמתו הפוליטית הניעה מהלכים רבים בחזית סטלינגרד ומעורבתו הייתה לעתים גם בתחומי ההחלטות הצבאיות.

על מעורבתו הפוליטית של  הקומיסר הפוליטי חרושצ'וב בצבא האדום יכול להעיד הקטע הבא המתואר בספרו של אנטוני ביוור על סטלינגרד :

"כשנסוגה הארמיה השישים ושתיים אל פאתי העיר זימנו גנרל יֶרֶמֶנקוֹ, מפקד חזית סטלינגרד, וניקיטה חרושצ'וב, הקצין הפוליטי ("פוליטרוק") הראשי שלה, את גנרל‑מיור וסילי איבנוביץ' צ'וּיקוֹב אל מפקדתם החדשה בגדה המזרחית של הוולגה. הם הטילו עליו את הפיקוד על הארמיה השישים ושתיים בסטלינגרד.

"חבר צ'ויקוב," שאל חרושצ'וב, "היאך מבין אתה את משימתך?"
"אנו נציל את העיר," ענה צ'ויקוב, "או בה תהיה קבורתנו." ירמנקו וחרושצ'וב אמרו לו שהוא מבין את המצב לאשורו"

מקור :"סטלינגרד" (הוצאת יבנה, 2000) מאת פרופסור אנטוני ביוור .

sp_gרקע היסטורי (2)

שליטת המפלגה בצבא

למפלגה הקומוניסטית היו מספר מנגנוני שליטה על הכוחות המזוינים במדינה. ראשית, רק חבר מפלגה יכול היה להיות מפקד צבאי בכיר, ולכן היה כפוף למשמעת מפלגתית. שנית, מנהיגים צבאיים היו חייבים להשתלב באופן שיטתי בדרגים הגבוהים ביותר של המפלגה, על מנת להמשיך לשמש בתפקידם הצבאי. שלישית, המפלגה הציבה רשת של קצינים פוליטיים ברחבי הכוחות המזוינים על מנת להשפיע על הפעילות בצבא.

מפקד פוליטי (zampolit) שימש כקומיסר פוליטי בכוחות המזוינים הוא היה בפיקוחם של ארגונים פוליטיים ביחידות הצבא. במהלך מלחמת העולם השנייה המפקד הפוליטי איבד סמכות וטו על החלטות המפקד ביחידה, אך שמר על כוחו כקצין פוליטי גבוה.

התואר  של קומיסר צבאי שימש ככינוי לקציני משמעת פוליטיים שהיו מסופחים לקצינים בכל הדרגות ביחידות קרביות. תפקידם היה לפקח על המשמעת הפוליטית של הקצין ושל כל היחידה.

בשנת 1920 בצבא האדום  היו כשלושת אלפים קומיסרים. התפקיד בוטל בשנת 1925.

בשנת 1937 עם תחילת הטיהורים הגדולים התפקיד נכלל מחדש למספר שנים. בתחילת מלחמת העולם השנייה לכל היחידות נשלחו קומיסרים אך לאחר כשנה וחצי לאור דרישות חוזרות ונשנות של מפקדי צבא בכירים התפקיד בוטל. יחד עם זאת, בכל יחידה היה סגן מפקד לפעילות פוליטית.

הפוליטרוק היה קצין שלא היה כפוף לשדרת הפיקוד הצבאית, אלא להיררכיה מפלגתית מקבילה. הפוליטרוקים היו בעלי כוח רב – ללא חתימתם פקודות הקצונה המקצועית לא היו תקפות. חלק מהפוליטרוקים נודעו כבעלי יכולת לרומם באמת את המורל ביחידותיהם ולצקת לתוכם תוכן, בעוד רבים אחרים היו סוכני אנ קה וה דה שרק חיפשו חיילים ומפקדים סוררים במטרה להצדיק את תפקודם בפני הממונים עליהם.

מקור המידע :שליטת המפלגה בצבא

פוליטרוק 

life and fate cover 2 english small

sp_gרקע היסטורי ( 3)

השליטה המפלגתית בצבא האדום

המפלגה הקומוניסטית בנתה לה אימפריה משלה בתוך שורות הצבא כדי להשפיע על אורח החשיבה של החיילים. האינטרסים שלה יוצגו בידי ארגון שנקרא PURKKA , " הארגון הפוליטי של הצבא האדום". בין מפעיליו הראשיים של המבנה הלא צבאי הזה היה לב מכליס, דמות חשוכה שהעלתה על הדעת מאסרים חשאיים יותר מאשר התחיילות. השפעתו על הצבא האדום הייתה הרסנית , וסילוקו ממנו בשנת 1942 סימל נקודת-מפנה בתרבות המטה הכללי.  ואולם בשנת 1939 עדיין כרע הצבא האדום תחת עול ההתערבות הפוליטית. ככל שנגעו הדברים לחיילים עצמם, היבט זה של חייהם נשלט בידי קומיסרים פוליטיים, שפעלו מטעם המפלגה ברמה חטיבתית וגדודית, וקצינים פוליטיים- המונח הרוסי הוא פוליטרוקים- שפעלו בפלוגות וביחידות .

פוליטרוק יחיד נועד למלא תפקיד משולב של תועמלן , פסיכולוג צבאי, אחראי על משמעת החיילים ורווחתם ומרגל. " הפוליטרוק , מודגש בנוהלי הצבא האדום " הוא הדמות המרכזית בכל העבודה החינוכית בקרב החיילים" . מגוון הנושאים שהם לימדו היה רחב למדי. פוליטרוקים נכחו בכל שלבי האימונים הצבאיים ובכל שלבי קבלת ההחלטות הצבאיות בגדודים ובחטיבות. הם כתבו דוחות חודשיים על המשמעת ביחידות שלהם, על המוראל. הם העבירו הרצאות לכל החיילים.

הפוליטרוקים היו גם שנואים ע"י החיילים , בגלל האחריות הכוללת בענייני משמעת והן וגם על ידי המפקדים בכל בדרגים בגלל מעורבותם של הקומיסרים בכל שלבי קבלת ההחלטות הצבאיות לצורך דיווח למחלקה הפוליטית של הצבא האדום

מקור : קתרין מרידייל. המלחמה של איוואן , הצבא האדום 1945-1939 ,עם עובד , 2005 . עמודים  74-76

sp_gרקע היסטורי ( 4)

אחרי התבוסות הגדולות ב1941  סטלין הכיר סוף סוף בכך שהתערבותה של המפלגה בפיקוד הצבאי פגמה ביעילותו, והבין שמוטב להניח למפקדים לנפשם. אבל רק מינויו של ז'וקוב לסגן המפקד העליון באוגוסט 1942 הביאה לשינוי מעשי בשטח ובצבא האדום.  הקומיסרים ויתר הקצינים הפוליטיים החלו בהדרגה לאבד חלק מהשפעתם על ההחלטות הצבאיות, וברבות מהיחידות הצבאיות הקטנות , שבהן הייתה הסמכות נתונה אך ורק בידי המפקדים בשטח, לא נותרה להם כל השפעה.

מששוחרר הפיקוד הצבאי מן הפיקוח ההדוק של המפלגה, התחדש ביטחונו העצמי והאוטונומיה עודדה יוזמה . אבל רק בעקבות ההצלחה בקרבות סטלינגרד צומצם מעמדם של הקומיסרים הפוליטיים ברמת הקורפוסים .

מקור : אורלנדו פיגס, המלחשים, כנרת זמורה ביתן והוצאת מאגנס, 2011.

sp_gsp_gרקע היסטורי( 5) : ביטול הפיקוד הכפול

מוסד "הפיקוד הכפול" של הקומיסרים בצבא האדום לצד קציני הצבא היה קיים בתקופה הקשה של המפלות והנסיגות , שנמשכה עד שהגרמנים נבלמו במבואות סטלינגרד. אבל ב15 החודשים הראשונים למלחמה התגבש בצבא האדום סגל פיקודי צעיר יותר ונאמן למפלגה שהתנגד למוסד הקומיסרים.

ב-9 באוקטובר 1942 בוטל בצו הסובייט העליון מוסד הקומיסרים בצבא האדום. במקום "קומיסר" היה עכשיו "סגן מפקד היחידה לעניינים פוליטיים, " והגדרה זו שיקפה את עליונותו של המפקד על סגנו הפוליטי בכל הנוגע לתחום הצבאי, המבצעי , והמקצועי. לשינוי זה התלוו שינויים נוספים, שנועדו לחזק לחזק את משמעותה ואת מעמדה של הקצונה בצבא. הוכנסו דרגות כתף שהיו נהוגות בצבא הצאר , וחודשו  כמה מן הגינונים שהיו מקובלים בצבא הרוסי הישן .

מקור : יצחק ארד, בצל הדגל האדום : יהודי ברית-המועצות בלחימה נגד גרמניה הנאצית,  משרד הבטחון – ההוצאה לאור , 2008 .

LIFE GULAG

 הגולאגים

התיאורים בספר: 

"בשעה חמש בבוקר החלו התורנים להעיר את הכלואים, הייתה עדיין עלטה מוחלטת. הצריפים הוארו בתאורה האכזרית , שבה משתמשים בבתי הסוהר , בצמתות רכבות ובחדרי קבלה של בתי החולים.

מאות קילומטרים רבועים של הטייגה  בסיביר היו קפואים בדומיה ואילו המחנה היה מלא אנשים עד גודש, שופע תנועה, עשן , אורות.

במשך המחצית הראשונה של הלילה ירד שלג וגושים גדולים חסמו את דלתות הצריפים, כיסו את הדרכים אל המכרות. הצופרים במכרות פצחו ביללה איטית . אי-שם בטייגה  בסיביר, החרו-החזיקו אחריהם כהד זאבי הערבה. במשטח המחנה , נבחו נביחות צרודות  כלבי-השמירה , נשמע שאון הטרקטורים המפלסים את הדרך אל בנייני המכרות, השומרים החליפו ביניהם קריאות .

השלג היבש , המואר באור זרקורים הבריק בעדנה וברוך . על המשטח הרחב של המחנה הוחל בהתפקדות האסירים, לקול נביחתם הבלתי נפסקת של הכלבים. עתה החל גודש האדם לנוע לעבר המכרה. הצופרים הרחוקים והקרובים הוסיפו לילל כמין תזמורת צפונית מקובצת.  התזמורת הזאת הדהדה באדמת קראסנויארסק הקפואה ברפובליקה האטונומית קומי ובשלגי חבל קומי.

בשעה לילית זאת היה מתחיל יומם של הכלואים במחנות הטייגה.

כלוא-המחנה אברצ'וק , השופט הבכיר לשעבר , נתקף אז עצבות , שכנו לדרגש בצריף היה ניאומולימוב , מפקד החטיבה הקרבית לשעבר בצבא .

בלילה לאחר העבודה המפרכת היה אברצ'וק מהלך לו לאיטו במעבר הצר שבין שתי קומות הדרגשים ושוב אחזו היגון. רוב הכלואים ישבו עייפים ממתינים לצלצול של ערבית , משוחחים על מרק , על העיוותים של מחלק הלחם , על גורל עתירותיהם אל סטלין ואל התביעה הכללית של ברית המועצות , על הנורמות החדשות והמפרכות לחציבת פחם והובלתו ועל הכפור .

כל חייו כשופט היה אברצ'וק רודף את הפשרנים. העמיד לדין את המהנדסים והטכנאים בפרוייקטי הבנייה הגדולים שנפשם יצאה אל בני משפחותיהם במוסקבה .

הוא היה גוזר תקופות מאסר על העובדים שנטשו את הבנייה הגדולה ופרשו לכפר. התכחש לאביו-הזעיר-בורגני. מעולם לא השתמט מן הגיוסים המפלגתיים. סירב מרצונו לקבל טובות הנאה מפלגתיות. ויתוריו אלו היו לו לתעצומות אמונה. היה בא לעבודה נחוש באמונה הקומניסטית שלו . שאף להיות דומה לסטלין. ואילו עתה ישב בעגמומיות בדרגש במחנה הגולאג בטייגה בסיביר , עדיין נחוש באמונה הקומוניסטית שלו. הוא פוגש במחנה הגולאג חבר בכיר במפלגה הקומוניסטית שנעצר לאחרונה ונכלא בגולאג ,אבל בלילה כאשר כולם ישנו החליט לא להתאבד כמו חברו מהמפלגה הקומוניסיטית. "

sp_gרקע היסטורי

גוּלאג היה ענף של שירותי ביטחון הפנים של ברית המועצות אשר עסק בהפעלת מערכת עונשין באמצעות מחנות עבודת כפייה. מחנות אלו יועדו לפושעים מכל הסוגים, אך בפועל נודע הגולאג בעיקר כאמצעי של דיכוי יריבים פוליטיים ומתנגדי המשטר הסובייטי.

השם גולאג אינו מתייחס למחנה עבודת הכפייה אלא למשרד שהיה אחראי על מחנות אלו. ברוסית לעולם המונח "גולאג" נזכר בלשון יחיד, אך עם זאת השתרש בשפה השימוש במונח זה למחנה עבודת הכפייה עצמו. כיום השימוש במונח מתאר בדרך כלל מחנה עבודת כפייה למתנגדי משטר, במדינה טוטליטרית ( גולאג – ויקיפדיה ).

בין השנים 1929 ל1953 פעלו בתחומי הגולאג 476 תשלובות של מחנות עבודה לאסירים (אן אפלבאום , 2004, עמוד 88) .

מספר הנספים המתועד בגולאגים מ-1943 ועד 1953 הוא כ-1,054,000 איש, אסירים פוליטיים ופליליים כאחד. מספר זה לא כולל כ-800,000 איש שהוצאו להורג כ"קונטרה רבולוציונירים", מספר האסירים בגולאגים היה, כמובן, גבוה הרבה יותר, ורבים מהשורדים סבלו פגיעות גופניות ונפשיות קשות.

על פי אחד המקורות (ד"ר אורן נהרי), הגיע סך הכול מספר האסירים שעברו בגולאגים ל- 29 מליון איש ( גולאג – ויקיפדיה ).

כל מחנה הוא עולם לעצמו, עיר נפרדת, ארץ נפרדת, כתבה השחקנית נסובייטית אוקונייבסקה, "ולכל מחנה אופי משלו" . החיים במחנה שבראשו עמד בוס ליברלי יחסית לא היו דומים לחיים במחנה בפיקודו של סדיסט. עם זאת היו כמה הבטים משותפים .

השומרים היו מושחתים,  אנשי המינהל גנבו, האסירים פיתחו דרכים להיאבק בחוקי המחנה או לחתור דרכם.  האסירים וגם השומרים הבריחו מוצרים שונים. בתוך המחנות פנימה יכלו האסירים גם ליצור היררכיות בלתי רשמיות משלהם , שלפעמים פעלו בהרמוניה עם ההיררכיה הרשמית ולעתים התנגשו בה. למרות הביקורים הסדירים של הפקחים ממוסקווה , כל מחנה התנהל על פי חוקיו הוא הלא רשמיים.  המציאות נקבעה בכל גולאג כתוצאה מיחסיהם של האסירים עם מי ששלטו בהם ועם חבריהם (אן אפלבאום , 2004, עמוד 211).

במחנות הגולאג בסיביר ניתן היה למצוא פקידים בכירים לשעבר של המפלגה הקומוניסטית , בכירים במחוזות , שופטים וגם קציני צבא בכירים . התיאור בספר של וסילי גרוסמן אודות השופט  הבכיר לשעבר והקומוניסט האדוק הכלוא במחנה הגולאג אינו רחוק מן המציאות .מרבית הכלואים במחנות הגולאג האמינו בקומוניזם.

מקור המידע : מסע במנהרת הזמן: מחנות האסירים (גולאג) ברוסיה הסובייטית 1929-1956

fig4_red_army_officers_corps_uniforms

הקצינים מטיהורי 1937

מתוך תיאורי הספר :

פולקובניק ( אל"מ)  דארנסקי נתמנה ב1940 לקצין מבצעים בכיר במטה החזית בסטנלינגד

הגנרלים רוקוסבסקי , גורטוב פולטוס , בילוב – הלא כולם היו כלואים, ובכל זאת החבר סטאלין מצא לנכון לתת בהם אמון ולהטיל עליהם תפקידים צבאיים

כיצד מינו את רוקוסובסקי למפקד ארמיה היישר מן המחנה שבו היה כלוא ? היה עומד לו בקיטון הרחצה בצריפו ומכבס חותלות , והנה באים ומריצים אותו , "מהר מהר" ! והנה יום לפני זה היה בחקירה שבה המשיכו להכות אותו . ועתה ראה  שנה נוטלים אותו מושיבים אותו במטוס "דאגלס" והיישר לקרמלין .

פולקובניק דארנסקי מצליח בסיוריו בין הגדודים הקרביים לגבש רוח לחימה ומנחה את מפקדי הגדודים כיצד לבלום את התקפות הגרמנים . דארנסקי זוכה לקידום ומוצב בקורפוס הטנקים של נוביקוב , שם הוא נפגש להפתעתו בראש המטה של הקורפוס גנראל ניאודובנוב , מי שהיה קצין החקירות שלו בכלא אחר טיהורי 1937 .

"דארנסקי מראה למפקד הקורפוס נוביקוב את הכתרים בשיניו ואומר זה הקצין  ניאודובנוב ששבר לי שתי שיניים בחקירה, בשנת 1937 .

מפקד קורפוס הטנקים נוביקוב שותק . הוא יודע  ומבין שגנראל ניאדובנוב , ראש המטה הוא קצין פוליטי שהתקדם בזכות הנקוו"ד .

הערת המביא לדפוס : כל המקרים כאן אירעו במציאות . הקצין דארנסקי זוכה בשנת 1944 לדרגת גנרל מאיור והיה ממפקדי העוצבה הארטילרית של הצבא האדום בקרב על ברלין.

polkovnic 2

sp_gרקע היסטורי : הטיהורים של שנת  1937 והקצינים שהוחזרו לשירות

למשפטים של סטלין ( הטיהורים של 1937 )  הייתה השפעה הרסנית על הצבא האדום. עד שנת 1938 הוצאו להורג רוב הקצינים הבכירים, ובראשם מרשל מיכאיל טוכאצ'בסקי. המדובר היה בטיהור של אלפים רבים של קצינים, עד לדרגת מפקד פלוגה. הנזק ירד ממש עד לבסיס הצבא, והפך את הצבא האדום לגוף ענקי, אך מסורבל ונטול יכולת לפעולה עצמאית. הדבר בא לידי ביטוי במלחמה הרוסית פינית שבה סבל הצבא הסובייטי אבדות כבדות ובשלבים הראשונים של הפלישה הגרמנית לברית המועצות במלחמת העולם השנייה, שבה הובס הצבא הסובייטי ונאלץ לסגת משטחים נרחבים של ברית המועצות.

חולשות הצבא נבעו מפיקוד לקוי, פוליטיזציה של הצבא ושרשרת פיקוד לקויה.

לאחר הכישלון של הצבא האדום במלחמה הרוסית-פינית שחרר סטלין 12,000 קצינים ממחנות המעצר וגייס אותם מחדש לצבא האדום . חלקם הגדול קיבל קידום צבאי ומרביתם הצטיינו בלחימה בכל החזיתות .

מקורות המידע

רדיפת הקולאקים בברית המועצות

התיאורים בספר :

מוחו של המאיור יארשוב עבד ללא לאות ביום ובלילה. הוא היה מפקד גדוד מצטיין בצבא האדום , אך נשבה בידי הגרמנים. במחנה דאכאו שם נשבה הוא היה מפקד המחתרת הסודית של השבויים הרוסים . הוא תכנן לפרוץ את המחנה ולהשתחט עליו מבחינה צבאית.

"חייו לפני המלחמה לא עלו יפה. אביו , איכר במחוז וורונייז' , נענש בתור קולאק בשנות השלושים. אותו זמן שירת יארשוב בצבא האדום , הוא לא ניתק את קשריו עם אביו.  בקושי עלה בידו לסיים את האולפנא הצבאית ולקבל תפקיד במסגרת המחוז הצבאי. האב עם משפחתו חיו באותו  זמן באוראל הצפוני כגולי-מתיישבים. הקצין יארשוב נטל חופשה ונסע אל האב . כל הדרך לא ישן הקצין  יארשוב והקשיב לכלבי הרועים שבשירות הנקוו"ד , מסביב למחנות הענק של הגולאגים בדרך.

הדרך עברה בתוך ביצות . לעת ערב הגיעה המשאית לכפר שהתמקם בין פאת הביצה ומערה-היער. השקיעה נחרתה בזכרונו : שקט כזה ושפל-רוח בינות הביצות והמחנות של הצפון , באור ערבית השתקפו הבקתות שחורות כזפת, הוא נכנס אל ביקתת העפר, ואת פניו קידמו לחות, מחנק , ריח של לחם-עוני , של בגדי עוני , של מצעי מיטה , חמימות אפופה עשן ..

מן האפולולית יצא האב . פנים כחושים , עניים שהדהימו אותו בהבעה שלא ניתן למוסרה. הידים הגסות , הצנונות חיבקו את צואר הבן, ובתנועה האיטית  של הידים הבלות , המיוסרות , שחיבקו את צווארו של הקצין הצעיר , היתה ספוגה תלונה מהוססת . כאב כה עז, תחינה כה רחומה להגנה, שרק תשובה אחת הייתה לו לסגן יארשוב – הוא פרץ בבכי.

אחר כך יצאו ועמדו שעה קלה לנוכח שלושה קברים – האם נפטרה בחורף הראשון , האחות הבכירה אניוטה בזה שלאחריו , מארוסיה בשלישי .

בית-הקברות במחוז המחנות התלכד בדמיונו עם הכפר . אותו אזוב גדל על הקירות ועל שיפולי בקתות העפר , על תלוליות הקברים ועל הגבשושיות שבין הביצות . הן יישארו  כך, האם והאחיות , תחת השמיים האלה , גם בחורף בעת שהצינה תקפיא את הלחות , גם בסתיו, כאשר אדמת בית –הקברות תתפח מן הנוזל הדלוח של הביצה הגואה בה.

האב עמד ליד בנו הדומם ושתק גם  כן , אחר כך הרים את עיניו , ביט בבנו ופירש ידיו " סילחו לי המתים והחיים שלא עלה בידי לשמור על אלה שאהבתי"

בלילה בבקתה העלובה סיפר האב . דיבר בשלוה , בקול נמוך.

הוא דיבר  על הרעב, על מותם  של אנשים אנשים מהכפר , על ישישות שדעתן נטרפה , על ילדים שכחשו וגופם נעשה קל מבללייקה, ועל יבבת רעב שעמדה בכפר יומם ולילה.  על אנשים שגוועו ועל בקתות ריקות בכפר.

סיפר לבנו על ההגליה לסיביר , על נתיב חורפי שנמשך חמישים יום, בקרון רכבת שגגו נקוב, על נפטרים שהמשיכו את המסע יחד עם החיים ימים ארוכים . האיכרים הגולים פסעו רגלי מאות קילומטרים  והנשים היו נושאות את הילדים על זרועותיהן.  אמו החולה של סגן יארשוב עברה את נתיב הייסורים הזה כשדעתה מבולבלת . הוא סיפר כיצד הביאו אותם אל יער חורפי , שבו לא בקתה , לא אוהל, ואיך התחילו שם בחיים חדשים , הבעירו מדורות , הכינו מצעים מענפי אורן , המסו שלג בקדרות , סיפר איך קברו את מתיהם.

הכל כרצונו של סטלין – אמר האב , ובדבריו לא ניכרו זעם ועלבון, כך מדברים פשוטי-העם על גזירה עליונה שאינה יודעת היסוסים. "

Battle_of_Moscow

עמוד 403

החייל קלוסקוב , אחד מלוחמי סטלינגרד , בא מן הכפר וסיפר לקומיסר קרימוב על הקולקטיביזציה, על בני-בליעל מאנשי האזור , הכוללים ברשימת הקולאקים את אויביהם האישיים , או אנשים שאת בתיהם או גניהם הם חומדים.  ההלשנות נגד הקולקאקים היו בחלק גדול מן המקרים חסרות שחר והם הוגלו לסיביר .

הוא סיפר על הרעב בכפר , איך נטלו השלטונות  את כל הלחם , עד הגרעין האחרון , באכזריות נעדרת מעצור.

Farmers’ wives from the rural districts of the Soviet Union in a class where they are taught to read and write in Russia around March 1931. (AP Photo)

sp_g

 sp_gרקע היסטורי

חיסול מעמד הקולאקים (ברוסית Раскулачивание – שיטת רדיפות פוליטיות שהונהגה על ידי המשטר הסובייטי נגד האיכרים האמידים ("קולאקים") בהתאם להחלטת הפוליטביורו מ-30 בינואר 1930. כתוצאה ממדיניות זו כ-400 אלף איכרים נהרגו וכמה מיליוני אנשים הוגלו ממקום מגוריהם לאזורים מרוחקים.

ב-15 בפברואר 1928 פורסם בעיתון פרבדה מאמר המתאר את הקולאקים כסיבה למצב הקשה במשק החקלאי הסובייטי. לטענת כותבי המאמר הקולאקים חיבלו במאמץ הממשלתי לקידום הכפר ולא הסכימו להעביר לרשות הממשל את עודפי הדגנים שברשותם. הממשל אומנם ציין שהלאמת עודפי הדגנים הינה צעד זמני אך הכרחי בשלב זה. יחד עם זאת, פעולה זו הייתה מביאה לכך שהאיכרים המבוססים צמצמו את שטחי הגידולים והקטינו עוד יותר את היבולים והאפשרויות של האיכרים העניים למצוא עבודה בחקלאות. עם הזמן הממשל החליט לשנות את המדיניות ובמקום להקשות על הקולאקים הוחלט לפעול לחיסול הקולאקים כמעמד בכפר. מדיניות חדשה זו נוסחה על ידי יוסיף סטלין במהלך שנת 1929אלכסיי ריקוב ותומכיו התנגדו למדיניות זו אך עמדתם לא התקבלה ואף הוכרזה כאנטי-מהפכנית ומזיקה למשטר הסובייטי. המעמד של האיכרים העניים תמך בהתלהבות במדיניות החדשה של סטלין.

לא הייתה קיימת הבחנה ברורה מי הוא "קולאק". תחילה שויכו לקבוצה זו רק איכרים שניצלו עבודה של איכרים אחרים לצורך איסוף היבולים או בעלי טחנות קמח ומכונות חקלאיות גדולות. בהמשך מונח זה הורחב וכל איכר שסירב להעביר את היבולים לממשל היה מוכרז כ"קולאק" ומתנגד המשטר הסובייטי.

בסך הכול בתקופת 1930 –1931 הוגלו 381 אלף משפחות בהן היו 1,803,392 אנשים. במהלך התקופה עד לשנת 1940 הוגלו עוד 489,822 אנשים. במקרים רבים משפחות שהוגלו הועברו למקומות בהם לא היה ניתן להתגורר ורבים מבני משפחות אלו נפטרו תוך זמן קצר לאחר ההגליה. לגבי רכוש המשפחות שהוגלו לא בוצע שום מעקב ובדרך כלל הוא הועבר ישירות לאנשים שביצעו את ההגליה.

השלכות

בשנת 1927 ייצור הדגנים היה כ-9,780 מיליון טון כאשר בקולחוז השתתפו רק כ-2% מסה"כ האיכרים. בעקבות הרדיפות ירד היקף הייצור החקלאי באופן דרסטי ומגמה זו נעצרה רק בשנת 1937, היקף יבולים שהיה בשנת 1928 לא הושג גם ערב מלחמת העולם השנייה.

אחד ההשלכות של מדיניות זו היה הולודומור בשנים 1933- 1932

במהלך הרדיפות נהרגו מאות אלפי איכרים ועד כ-2 מיליון הועברו ממקומות מגוריהם.

 מקור המידע : סקירה אודות חיסול מעמד הקולאקים

החרפת האנטישמיות נגד היהודים  בברה"מ החל מאוגוסט 1941

המתואר בספר :

פרופסור שטרום , מדען יהודי בכיר באקדמיה המדעית הסובייטית במוסקבה  מוצא עצמו נאבק נגד גורמים שונים בהנהלת האקדמיה  ההולכים ומצרים את צעדיו ולוחצים עליו לפטר חלק מעובדיו היהודים המצטיינים במעבדה הלאומית לפיזיקה גרעינית אותה הוא מנהל.

פרופסור שטרום מבכירי הפיזקאים בברית המועצות נאבק למען עובדיו , אך ההנהלה החדשה של האקדמיה למדעים בברית המועצות מגנה אותו בחוגי המפלגה . פרופסור שטרום מבקש לעזוב את האקדמיה למדעים נוכח הרדיפות האנטישמיות .

כאשר פונה המדען היהודי שטרום לפרופסור צ'פיזין , ראש האקדמיה למדעים הקודם בבקשת תמיכה הוא מדגיש כי הוא צפוי למאסר בעקבות התפטרותו מהאקדמיה למדעים , אך אינו זוכה לכל תמיכה כי גם ראש האקדמיה הקודם למדעים חושש לצאת נגד גל האנטישמיות נגד המדענים היהודים.

כאשר מגלים בקרמלין כי האמריקאים עובדים בחשאי על פצצת אטום מתברר להם כי פרופסור שטרום הפיזיקאי הוא המומחה המוביל בברית המועצות בתיאוריה של הגרעין והוא מוחזר לאקדמיה למדעים.

sp_gרקע היסטורי

עד פרוץ מלחמת העולם השנייה תמך סטלין בתפיסה של לנין לשיתוף מלא ותמיכה ביהודים. בינואר 1931 נתן סטלין ראיון לכתב של "סוכנות  הידיעות היהודית" , ובו גינה את האנטישמיות " הנחשבת בברית המועצות כעוינת ביותר את השיטה הסובייטית" , וציין גם "כי האנטישמיות היא צורה קיצונית של שוביניזם גזעני, והיא גילוי של ההישרדות המסוכנת ביותק לקניבליות".

כל זה התחיל להשתנות כאשר גל של נציונליזם רוסי התפשט בברית המועצות החל בשנת 1941 ואילך, נציונליזם השב וחוזר למסורות , מנהגים ודעות-קדומות רוסיים ישנים, ויונק מן הסלאוופיליות ומקורות דתיים.

הפעם נהנתה האנטישמיות הרוסית  מתמיכה עממית עצומה: לא זו בלבד שלא המפלגה הקומוניסטית ולא הממשלה נלחמו בה רשמית, אלא היא זכתה במלוא התמיכה והעידוד. תופעה זו עמדה בניגוד למה שהתרחש כשפרץ גל של הסתה אנטישמית בשנות ה20 , עת השלטונות יצאו למלחמת חרמה נגד הפרסומים הרבים שהפיצו את הארס הזה, ונקטו אמצעי-ענישה כדי לדכא את הפעילות האנטישמית.

אחד הגילויים הראשונים של אי-מתן אמון ביהודים מצוי בשיחה שהתנהלה בין סטלין וסטניסלב קוט, שגרירה בברית המועצות של ממשלת פולין הגולה, ובה העיר סטלין שיהודים אינם מסוגלים להיות חיילים טובים או אמינים.

החידוש באנטישמיות בתקופת סטלין המאוחרת  היה התפשטותה אל האינטליגנציה ואנשי המדעים . הם ראו את הסטראוטיפ של היהודי כאיש מוכשר אך כאדם שאין לתת בו אמון. כל הלאומים בברית המועצות שווים: היהודים פשוט שווים פחות . התפישה הזו שולבה באידאולוגיה המוקנית לאינטליגנציה הסובייטית .

מקור :

שמעון אברמסקי , " התפתחות היחס כלפי היהודים באידאולוגיה ובמעשה הסוביטים," בתוך : שמואל אטניגר  ( עורך) . אנטישמיות בברית המועצות ,הקיבוץ המאוחד,תשמ"ו. ע"ע  72-79.

 השלב המכריע של מעבר משנאת יהודים סתם לאנטישמיות פרנואית  אצל סטלין חל רק בשנת 1948, כאשר סטלין בעל הנטיות הרוסיפיקטוריות הקיצוניות התחיל לדמות שהולך ונרקם קשר יהודי בין-לאומי נגד ברית המועצות.

מקור :

בנימין פינקוס. יהודי רוסיה וברית המועצות. אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1986

sp_gרקע היסטורי : טיהור היהודים ממוסדות מדע ותרבות החל מיוני 1942

החל משנת 1942 החל סטלין בצעדים מכוננים להגברת האנטישמיות בברית המועצות . מי שביצע את המדיניות הזו היה אלכסנדר שצ'רקוב, שהיה מקורבו של סטלין ומזכיר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית ומיוני 1942 ראש המינהל הפוליטי של הצבא הסובייטי וסגן שר ההגנה. אחד הצעדים הראשונים שלו היה פיטוריו של הגנרל-מיור דוד אורטנברג , העורך הראשי של עיתון הצבא הסובייטי " קרסנייה זביזדה". פיטוריו של אורטנברג היו חלק ממסע מתוכנן  נגד נוכחותם של יהודים באמצעי התקשורת ובמוסדות אמנות ותרבות בברית המועצות של אותם שנים- המטרה הייתה לטהר אותם מיהודים ולחזק את היסוד הרוסי-לאומני. יהודים רבים סולקו ממוסדות מדע ותרבות ובמקומם מונו רוסים. ההלך רוח הלאומני היה מכוון על ידי סטלין .

מקור : יצחק ארד, בצל הדגל האדום : יהודי ברית-המועצות בלחימה נגד גרמניה הנאצית,  משרד הבטחון – ההוצאה לאור , 2008 .

sp_gמי היה פרופסור שטרום במציאות ?

שורה של חוקרים סבורים כי   ואסלי גרוסמן  התייחס לתלאותיו של המדען הסובייטי יהודי הנודע לב לנדאו.

ב 01.04.1968, נפטר,  לב דווידויץ' לנדאו.

לב דווידוביץ' לנדאו היה מבכירי הפיזיקאים התאורטיים של המאה ה-20. תחומי המחקר שלו היו רבים ומגוונים, ועל מחקריו בנוזליות-על קיבל פרס נובל לפיזיקה בשנת 1962, שלושה פרסי סטלין ואת עיטור "גיבור העמל הסוציאליסטי". היה חבר באקדמיות למדעים של ברית המועצות, דנמרק הולנד, וארצות הברית, החברה המלכותית של בריטניה וארגונים מדעיים אחרים.
לב לנדאו נולד בבאקו, כבר כילד הפגין כישרון מיוחד למתמטיקה. בגיל 14 החל ללמוד באוניברסיטת באקו, שם למד במקביל בשני חוגים: פיזיקה-מתמטיקה וכימיה. ב-1924 עבר לאוניברסיטת לנינגרד, שם קיבל את תואר הדוקטור ב-1927 והוא בן 19 בלבד. בהמשך הפך לחבר מן המניין בסגל האוניברסיטה. בין השנים 1927-1926 פרסם את עבודותיו הראשונות בפיזיקה תאורטית. משנת 1929 שהה לנדאו כשנה וחצי במרכזי המדע של דנמרק, אנגליה ושווייץ שם עבד עם המובילים בקרב הפיזיקאים התאורטיקניםשל אותה התקופה בהם נילס בוהר, אותו כינה לאחר מכן "מורהו היחיד".

בשנת 1932 מונה לעמוד בראש המחלקה התאורטית במכון הפיזיקלי-הטכני שלאוקראינה בחרקוב עד שנת 1937, אולם עקב הליכים נגד פיזיקאים בעיר בשנה זו קיבל את הצעתו של פיוטר קאפיצה לשמש כראש המחלקה התאורטית במכון לחקר בעיות בפיזיקה במוסקבה. בשנת 1938 נעצר במסגרת הטיהורים הגדולים של סטלין, לנדאו שוחרר כעבור שנה הודות להתערבותו של קאפיצה שלקח את לנדאו תחת חסותו.

משחרורו ועד מותו בשנת 1968 כיהן ברציפות כחבר מן המניין בסגל המכו במוסקבה .

לב לנדאו – ויקיפדיה

בצילום למטה : ואסילי גרוסמן ככתב צבאי בסטלינגרד , 1942

life vasily

 

3
· · · · · · · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *