הנבחר שבמבחר: צילומים היסטוריים, לקט מס' 14

4103

מזה כשלוש שנים אנו מנהלים אוסף בינלאומי של צילומים היסטוריים  הידוע כעת בשם   Looking back in  time.

באוסף הבנוי על טכנולוגיה של פינטרסט נצברו עד כה 29 אלף צילומים היסטריים מעניינים . כל שבוע נוספים עשרות ולעתים גם מאות צילומים היסטוריים חדשים . לכן ,החלטנו להפיץ כל שבוע לקט נבחר של כמה צילומים היסטוריים שנקלטו באוסף המצטבר .

הנה לפניכם  לקט מס' 14: 

האתר שחשף מהפכה תודעתית של האנושות, רגע לפני הולדת הציוויליזציה

Göbekli Tepe, Turkey

בדרום מזרח טורקיה נחשפים שרידי המקדש הקדום בעולם, שמשנה את האופן שבו ארכיאולוגים מבינים את אחת ההתפתחויות המרכזיות ביותר בתולדות האנושות – המהפכה החקלאית

 אורפה עיר הנביאים. כך מכונה בפי המקומיים העיר הזאת, השוכנת בדרום מזרח טורקיה, בין נהרות הפרת וחידקל. המסורת מספרת שאורפה היא הגלגול המודרני של אור כשדים: כאן, על פי אגדת המקום, נולד אברהם, כאן שלט באכזריות נמרוד המקראי, כאן התייסר איוב בשל ההתערבות הנוראית בין האל לשטן. יש המרחיקים לטעון שאפילו משה התיישב באזור הזה לשבע שנים. ומכל האגדות שאופפות את העיר ואת סביבתה, הגרנדיוזית ביותר מספרת על כך שאדם וחווה נפלטו אל המרחב המיתולוגי הזה היישר מגן עדן.

ייתכן שהמיתולוגיה אינה רחוקה כל כך מהאמת: במרחק חצי שעת נסיעה מאורפה נמצא אתר ארכיאולוגי שמסמן התפתחות מכוננת בתולדות המין האנושי. האתר הזה, טוענים ארכיאולוגים, משנה את האופן שבו עלינו להבין את אחת מנקודות התפנית הדרמטיות ביותר בסיפור ההתהוות של האנושות, רגע לפני הולדת הציוויליזציה.

האתר זוהה לראשונה ב-1963, כאשר קבוצה של ארכיאולוגים אמריקאים וטורקים באה אל רכס הרים המשקיף אל המישורים הצחיחים המקיפים את אורפה. הרכס הזה, הידוע כגובקלי טפה (Göbekli Tepe), היה מוכר אז לתושבי הסביבה בעיקר בזכות עץ המשאלות הבודד המתבלט למרחקים מפסגתו הקירחת. בעת סקירת השטח, הארכיאולוגים נתקלו בכמה אבני גיר יוצאות דופן שבצבצו מהקרקע. היו אלה אבנים גדולות, מלבניות, מעוצבות, ללא ספק מעשה ידי אדם. אך הממצאים לא הרשימו במיוחד את החוקרים: הם הניחו שמדובר בקברים ביזאנטיים, חיברו את דו"חותיהם ועזבו את המקום.

תקופה ארוכה לא גילו חוקרים עניין רב באתר. רק ב-1994, ארכיאולוג גרמני בשם קלאוס שמידט, שחיפש אחר אתר חפירות חדש, קרא את הדו"חות שחוברו על המקום והחליט לנסוע לשטח כדי לבחון את הממצאים בעצמו. בתוך זמן קצר הוא הבין שהארכיאולוגים שסקרו את גובקלי טפה שלושה עשורים קודם לכן החמיצו לחלוטין את ממדי התגלית שלמרגלותיהם: מה שניצב שם על הרכס, בינות לנופים העתיקים של ראשית הציוויליזיציה האנושית, היה הרבה יותר עתיק והרבה יותר משמעותי מבית קברות עלום מימי הביניים.

26Gobekli_1200_922

Gobekli.tepe_

Göbekli Tepe

Gobekli-Tepe-sculpture

Sanliurfadaki_Gobekli_Tepe_kazi_calismalarinda_yeni_iddialar_ortaya_atilmay_63971_b1399

Göbekli Tepe i 2

בחפירות ששמידט מנהל מאז במקום, הוא חשף לא פחות משישים פסלי אבן גיר גדולי ממדים. בשכבות העתיקות ביותר של האתר, המונוליתים הללו מתנשאים לגובה של ארבעה עד חמישה מטרים וחצי – פי שלושה מגובה אדם. לכל אחד מהפסלים צורת T, וכל אחד מהם שוקל כמה טונות. המונוליתים מסודרים בשמונה מבנים מעוגלים גדולים ברחבי האתר, ובמרכז כל אחד מהמבנים הללו ניצבים זה מול זה שני עמודים הגבוהים באופן ניכר מאלה המקיפים אותם. המונוליתים מעוטרים בתחריטים מורכבים ורבי רושם המייצגים נחשים, עכבישים, שוורים, חזירי בר, שועלים, עקרבים, חמורי בר, צבאים, עגורים, ברווזים, נשרים וצבועים. לצד פסלי אבן שעליהם תחריטים, ניצבים גם מונוליתים עם פיסולים שלמים, תלת-ממדיים, של חיות שונות. כל זה נעשה באמצעות כלי אבן בלבד.

המונוליתים הובאו כנראה לאתר ממחצבה במרחק כמה מאות מטרים; המבנים המעוגלים שבהם הוצבו הפסלים האלה חצובים אל תוך ההר, והם כוללים קיר וספסל אבן שמקיפים אותם. עד היום נחשפו לאור רק אחוזים בודדים מהאתר. סריקות שערכו החוקרים בשיטות גיאומגנטיות מעלות כי יש עוד 12 מבנים מעוגלים מתחת לפני הקרקע, ובהם לפחות עוד 200 פסלי T.

ארכיאולוגים שמתארים את גובקלי טפה אינם בוחלים בסופרלטיבים. "האתר הזה מדהים", אומרת פרופסור אנה בלפר-כהן מהאוניברסיטה העברית, ארכיאולוגית העוסקת בתקופת המהפכה החקלאית, שביקרה פעמיים באתר ומעורה במחקר עליו. "אתה לא מבין בכלל את העוצמה של המקום. אני נדהמת מהעוצמה, מהיופי, מהביצוע. מי שעשו את זה היו אמנים מדהימים". גם פרופסור טרבור ווטקינס, ארכיאולוג מאוניברסיטת אדינבורו שעוסק במהפכה החקלאית ועוקב מקרוב אחר החפירות במקום, אומר כי "האתר הזה הוא חסר תקדים לחלוטין. מעולם לא ראינו דבר כזה".

 מקור וקרדיט : עיתון " הארץ"

מבחר צילומים

השבויים הרוסיים בפולין במלחמת פולין -רוסיה 1920  

As a result of the fighting in Poland, three quarters of a million Russian soldiers were captured and sent to prisoner-of-war camps.As a result of the fighting in Poland, three quarters of a million Russian soldiers were captured and sent to prisoner-of-war camps. 2

מאות אלפי שבויים רוסים מובלים למחנות אסירים בידי כוחות פולניים במלחמת פולין-רוסיה  1920 

רקע היסטורי 

ב-10 באוגוסט 1920, יחידות פרשים רוסיות חצו את נהר הויסלה, במטרה לכבוש את ורשה מן המערב, בעת שההתקפה העיקרית תגיע מן המזרח, במעין תנועת מלקחיים. ב-13 באוגוסט נהדפה התקפה רוסית ראשונה. הארמיה הפולנית הראשונה הצליחה לעצור את המתקפה, ובעת ובעונה אחת לעצור מתקפה נוספת ברדזימין.

מסתבר כי המפקד העליון הרוסי, טוכצ'בסקי, שחש כי הכול מתבצע על פי תכניותיו, נפל למעשה למלכודת שטמן לו פילסודסקי. ההתקדמות הרוסית וחציית הויסלה מצפון הביאה את הרוסים לשטח שבו לא היו כוחות פולניים משמעותיים. מצד שני, מדרום לורשה, השאיר טוכצ'בסקי רק משמר אחורי סמלי, שלמעשה שימש כחוליה המקשרת בין הכוחות הרוסיים בחזית הצפון מערבית והחזית הדרום מערבית. גורם מכריע נוסף היה ניטרול הפרשים של בודיוני אשר ספגו מפלה בקרב על לבוב. טוכצ'בסקי הורה לבודיוני להתקדם צפונה לעבר ורשה ולובלין, אך בודיוני סירב פקודה, בשל יחסיו הגרועים עם טוכצ'בסקי, ואלכסנדר יגורוב, מפקד החזית הדרום מערבית. בנוסף לכך היו אלו תככיו של סטלין, הקומיסר הפוליטי הראשי של החזית הדרום מערבית, אשר השפיעו על בודיוני לסרב לפקודה. סטלין חפץ בניצחון אישי, ורצה להתרכז בכיבוש לבוב, אשר הייתה נתונה במצור, אך גילתה מעמד ונחישות.

הארמיה החמישית הפולנית, בפיקודו של ולדיסלב שיקורסקי ביצעה התקפת נגד ב-14 באוגוסט. הארמיה ניצבה מול כוחות גדולים ממנה הן בכוח אדם והן בחימוש, אך שיקורסקי הצליח להדוף את הסובייטים ולהפוך את התקדמותם לנסיגה. עתה החלו הצבאות הפולנים להתקדם במהירות של 30 קילומטרים ביום, ועד מהרה התנפצו תקוות הרוסים לסגירת המלקחיים על הכוחות הפולניים בצפון. ב-16 באוגוסט הצטרפו "כוחות המילואים" של פילסודסקי למתקפה, והתקיפו בפער שבין החזיתות הרוסיות, תוך ניצול חולשת הכוחות שהקצה טוכצ'בסקי לאזור זה. הפולנים המשיכו במתקפה צפונה כאשר שני ארמיות דולקות בעקבות האויב המופתע. הם הגיעו לעורפם של כוחות טוכצ'בסקי וב-18 באוגוסט הצליחו לכתר חלקים ניכרים מהם. רק בשלב זה הצליחו במפקדתו של טוכצ'בסקי במינסק, במרחק של 300 קילומטרים מורשה, לעמוד על ממדי התבוסה והורו לשארית הכוחות לסגת על מנת להתארגן בעורף. טוכצ'בסקי קיווה ליישר את הקו הקדמי, לעצור את המתקפה הפולנית, ולקבל לידיו שוב את היוזמה הצבאית, אך פקודותיו כלל לא הגיעו אל הכוחות שבחזית.

הכוחות הסובייטים במרכז החזית הפכו לעירבוביה בלתי מאורגנת. טוכצ'בסקי הורה על נסיגה כללית לכיוון נהר הבוג המערבי, אך איבד את הקשר עם רוב הכוחות שפעלו ליד ורשה. הצבאות נסוגו באופן בלתי מאורגן, תוך כדי פאניקה ואובדן שליטה. התבוסה הבולשביקית הייתה כה מפתיעה עד שאנשי פילסודסקי התייחסו אל הקרב מעתה ואילך כ"נס על הויסלה".

ראוי לציין כי בסמוך לתחילת הקרב, הורחקו אלפי חיילים יהודים מיחידותיהם ונשלחו למחנה הסגר בסמוך לעיירה יבלונה, וזאת עקב תעמולה אנטישמית אשר טענה כי היהודים מסייעים לקומוניסטים.

הארמיה של בודיוני זנחה את המצור על לבוב לקראת סוף אוגוסט, ונעה על מנת לסייע לצבאות הנסוגים בצפון. בקרב הפרשים הגדול האחרון בהיסטוריה הצבאית הובסו אנשי בודיוני ב"קרב קומרוב", ותפקידם במלחמה הסתיים.

נסיונותיו של טוכצ'בסקי לייצב קו הגנה על נהר הניימן נכשלו, ופרשיו של פילסודסקי חצו את הנהר.

באמצע אוקטובר היו אנשיו של פילסודסקי בערך בקוים מהם גורשו בשנה שלפני כן. הצבא האדום המותש שיווע להפסקת אש. פילסודסקי, אשר היה נתון ללחץ כבד ממדינות המערב, ואשר ממילא השיג את רוב יעדיו הצבאיים, הסכים להפסקת אש ב-12 באוקטובר, אשר נכנסה לתוקף ב-18 באוקטובר.

המלחמה הפולנית-סובייטית – ויקיפדיה

 תותח המסילה של הנאצים , מלחמת העולם השנייה

תותח המסילה של הנאצים היה כה כבד שיכול היה לנוע רק על מסילת ברזל , היו לנאצים 3 תותחים ניידים כאלו על מסילות ברזל במלחמת העולם השנייה , עיקר הנזק הם הסבו בפולין במיוחד בדיכוי המרד הפולני בוורשה . הם הרסו את מרבית העיר וורשה. מטוסי בעלות הברית השמידו את כולם בשנת 1944 .

תותח העל שוורר גוסטב הגרמני החזיק בשיאי גודל וטווח, אך יחס העלות/תועלת הדל יחסית שלו הוכיח שהעידן הגיע אל קיצו ביחס לטכנולוגיות המודרניות. תותחי-רכבת שולבו במאמצי הבריטים והגרמנים לייצר יכולת ארטילרית לירי מעבר לתעלת למאנש, בנוסף לתותחי חוף ארוכי טווח.

עיקר השימוש והפיתוחים היו פרי ההנדסה של חברת קרופ הגרמנית, ששימשה כזרוע החימוש הגרמנית בשתי מלחמות העולם. רבים מהתותחים שהותקנו על גבי רכבות תוכננו במקורם כתותחים ימיים שהובלו בספינות וחלקם, כמו שוורר גוסטב, היו תותחי על בעלי קליבר ענק וקנה ארוך, אשר בשל משקלם הרב לא יכלו לנוע אלא על גבי מסילות ברזל שנבנו במיוחד. כל רכבת הורכבה מקטר, קרון התותח עצמו וקרונות לתחמושת, לציוד תחזוקה ולצוות ההפעלה.

הטכנולוגיה של תותחי הרכבת הצליחה להביא ארטילריה כבדה לשדה הקרב. אולם, הייתה זו טכנולוגייה בעייתית ממספר סיבות. התותח היה כלי פגיע, במיוחד לתקיפה מן האוויר (במלחמת העולם השנייה), לפיכך ליווה כוח נ"מ כל תותח הן בשלב ההובלה והן בשלב ההפעלה. התותח היה כלי מורכב שכלל מערכות מכניות-הנדסיות רבות שדרשו צוותים גדולים ומיומנים להפעלה ולתחזוקה שלהן. כל קלקול באחת מהמערכות המכניות השביתה את הכלי. התותח היה תלוי באופן מוחלט בקיומה של מסילת ברזל, לעתים היה צורך להניח במיוחד פסים ועמדות ירי, פעולה יקרה וממושכת. כמו כן היוו פסי הרכבת כשל קריטי בהיותם פגיעים לחבלה מבלי שניתן להגן עליהם לכל ארכם. סיבות אלו דחפו לתכנון וייצור כלי ארטילרי משוריין המסוגל לנוע בכוחות עצמו – תותח מתנייע.

בצילום : היטלר סוקר את התותח בשנת 1943

Hitler and generals inspecting the largest caliber rifled weapon ever used in combat, the Schwerer Gustav, 1941

add railway gun ww21938 Railway gun TM-3-12 1

 

תותח רכבת – ויקיפדיה

מלחמת העולם השנייה :  חיילים גרמניים מעלים באש בסרביה , 1941

German soldiers after setting fire to a Serbian village, 1941.

מאות כפרים הועלו באש על ידי הנאצים בסרביה בשנים 1941-42 במטרה להילחם בפרטיזנים של טיטו

Josef_Schultz

רקע היסטורי 

סרביה נכבשה בידי החיילים הגרמנים, אך הטריטוריות הצפוניות סופחו בידי הונגריה, והטריטוריות המזרחיות והדרומיות לבולגריה. קוסובו ומטוהיג'ה סופחו ברובן על ידי אלבניה שהייתה תחת חסותה של איטליה הפשיסטית. מונטנגרו גם היא איבדה טריטוריות לאלבניה ואז נכבשה על ידי חיילים איטלקיים. סלובניה חולקה בין גרמניה לאיטליה, שגם כבשה איים בים האדריאטי.

המדינה העצמאית הקרואטית ייסדה מחנות ריכוז והחלה ברצח עם שבמהלכו נרצחו מעל 750,000 סרבים, יהודים וצוענים. רצח העם הזה היווה את הרקע ההיסטורי והפוליטי למלחמת האזרחים שפרצה חמישים שנה לאחר מכן בקרואטיה ובוסניה והרצגובינה, ושהביאה לפירוק יוגוסלביה ב־19911992.

היחס האכזרי של כוחות הכיבוש הגרמני ומדיניות הרצח של המשטר הקרואטי הביא להתנגדות סרבית חזקה. הסרבים התנגדו לממשלה הקרואטית שהייתה אחראית לרצח העם, ולפירוק הנאצי של יוגוסלביה. רבים הצטרפו לכוחות הפרטיזנים (צבא השחרור הלאומי שהונהג בידי יוסיפ ברוז טיטו) במלחמת השחרור וכך עזרו לניצחון הברית. בסוף 1944, הפרטיזנים הצליחו לשחרר את סרביה בעזרת הצבא האדום ובמאי 1945 שוחררו שאר השטחים היוגוסלביים, כשהפרטיזנים נפגשים עם כוחות הברית מהונגריה, אוסטריה ואיטליה. סרביה ויוגוסלביה סבלו אבדות כבדות במלחמה: 1,700,000 (10.8% מהאוכלוסייה) אנשים נהרגו והנזק הכלכלי הלאומי הוערך ב־9.1 מיליארד דולר במחירי אותה תקופה.

טיטו עמד אז בראש הפרטיזנים הסרבים, שנלחמו בנאצים, ולאחר מכן היה מנהיגה של יוגוסלביה במשך תקופה ארוכה. אבל זהו רק חלק מן ההיסטוריה ורק חלק מהאמת. מתוך 12 אלף יהודי בלגרד, 11 אלף יהודים נעצרו ונרצחו במחנה הריכוז סמלין (semlin) ליד בלגרד עד שנת 1942. המשטרה הסרבית היא שעצרה את יהודי בלגרד ומחנה הריכוז אמנם היה תחת פיקוד האס־אס הגרמני, אבל השומרים היו סרבים. אלף היהודים שניצלו היו אלו שהצליחו למצוא מקלט בכפרים סרביים קטנים בהרים.

מלחמת העולם השנייה : הלחימה של האמריקאים לשחרור מנילה (הפיליפינים) מידי היפאנים

Filipino women are rescued from the Santa Clara Monastery in Manila by U.S. soldiers. The women had taken shelter in the monastery during heavy fighting of the Battle of Manila.

החיילים האמריקאים הצליחו במהלך הקרבות לשחרר את הנשים הפילפיניות שהסתתרו במנזר Santa Clara Monastery. הקרב מול היפאנים נמשך חודש ימים ( מרץ 1945 )  ובמהלכו נהרגו מעל 100,000 מתושבי מנילה ולוזון

בקרב על לוזון לקחו חלק 10 דיוויזיות אמריקאיות ועוד חמישה רגימנטים עצמאיים, במה שהפך אותו למערכה הגדולה ביותר בזירת אסיה. מספר החיילים האמריקאים שהשתתפו בקרב זה גדול ממספר החיילים האמריקאים שהשתתפו במערכה בצפון אפריקה, בזירה האיטלקית ובדרום צרפת.

Battle of Manila (1945) – Wikipedia, the free encyclopedia

manila

"היפנים החליטו להרוס את מנילה. הם רצו להותיר אחריהם עיר מתה, זו הייתה משימתם",

ראה גם : 

jewish refugees manila

ynet להיוולד שוב: ניצולי השואה שברחו לפיליפינים

 משפחות צרפתיות מסייעות לחיילים הקנדיים בהכנת אורחת צהריים בצרפת , מלחמת העולם השנייה ,אוגוסט 1944

French civilians help British soldiers peel potatoes near the town of Saint-Pol-sur-Ternoise, Pas-de-Calais, France. 3 September 1944

רקע היסטורי

candian forces taken france 1944

הפלישה לנורמנדי 1944 – תובנות היסטוריות | רגעים היסטוריים

מכוניות של פעם : קדליק 1948

בן גוריון קיבל מכונית מדגם זה בשנת 1948

ראה גם :  איך קנינו מכונית ב-1948? – אוטו

מכוניות קדילאק הדגימו פריצות דרך בתחום ברכב, התנעה חשמלית, מנועה בערה פנימית שעובד על בנזין תיבת הילוכים אוטומטית מתקדמת ועוד..

בשנת 1948 הוצג דגם הרכב הראשון בעידן שאחרי המלחמה ועד סוף שנות החמישים המכוניות עוצבו בסגנון מוחצן עם סנפירים אחוריים גדולים. השפעת עיצוב זה נמשכה גם בדגמים שיוצרו בשנות ה90.

Cadillac 1948

1948-1949-cadillac-series-sixty-two-convertible-sedanet-1

מכוניות של פעם : דה-סוטו 1948

Vintage Classic 1948 Desoto photo

מרבית המוניות בישראל בין השנים 1952-1964 היו מדגם דה-סוטו , נרכשו כיד שנייה מארה"ב , מאד אמינות

רקע היסטורי

המונית של הימים ההם, לפני שהמרצדס הפכה להיות המכונית המועדפת על בעלי המוניות.

זו הייתה מכונית גדולה  שבארצות הברית, ארץ מוצאה הייתה "פרייבט", וכאן היא הפכה להיות מונית, בעלת עיצוב מעוגל להבדיל מאחותה הצ'אקר הקופסתית.

למוניות העירוניות היה פס צבעוני בגובה החלונות, כאשר לכל עיר היה צבע שלה. למוניות הבין עירוניות היה פס שחור לבן .

הדה-סוטו הייתה בעלת מושבים רחבים והייתה גומעת את המרחקים בין תל אביב וחיפה או ירושלים,

מקור וקרדיט : נוסטלגיה אונליין – אתר הנוסטלגיה הישראלית

ראה גם : מוניות בישראל – ויקיפדיה

מכוניות של פעם : ג'יפ ווגון ווליס , 1952-1965

ווגון ווליס

החל משנת 1955 יוצרו בארץ מבחר גדול של דגמי וויליס: ג'יפ קלאסי מדגם CJ-3B המצויד במנוע חזק יחסית לתקופה בעל 75 כוחות סוס, וויליס מסחרי וטנדר, וויליס בעל הנעה אחורית, וגולת הכותרת דגם CJ-5 אזרחי, חדיש ומעודכן, המבוסס על הג'יפ שהוצג במלחמתה של ארה"ב בקוריאה. בנובמבר 1962 איבד הוויליס את יתרונו היחסי עם קבלת ההיתר הממשלתי ליבוא חופשי של טנדרים לישראל.

סקירת רקע של בני אביעד 

 

1961 Willys Jeep Station Wagon. 21961 Willys Jeep Station Wagon.

4
· · · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *