המלחמה הפולנית סובייטית 1919-1920 והטעויות של סטלין הצעיר

529

 

מדינת פולין לא הייתה קיימת משלהי המאה ה-18 , אז חולק חבר העמים הפולני-ליטאי בידי ארבע שכנותיו האימפריאליות וחדל להתקיים.  כל שנות המאה ה-19 פעלה הפוליטיקה של פולין תחת שלטון אימפריאלי. הצהרת העצמאות של פולין בנובמבר 1918 התאפשרה בראש ובראשונה מפני ששלוש האימפריות המחלקות – האימפריה הגרמנית , האימפריה ההבסבורגית והאימפריה הרוסית – נעלמו בעקבות מלחמת העולם הראשונה ומהמפכה של הבולשוויקים . יוזף פילסודסקי , מהפכן פולני , ניצל היטב את צירוף הנסיבות היסטורי הזה, הוא ותומכיו החלו להתארגן ביחידות צבאיות כבר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה.

הדחף של לנין : מתקפה סובייטית אל תוככי פולין

לנין, מנהיגה הקומוניסטי החדש של רוסיה, החל לגלות אופטימיות לאחר ניצחונות הצבא האדום על יריביו מבית ובעלי בריתם המערביים. לנין סבר כי התהליך ההיסטורי יוביל למרידת הפרולטריון בכל המדינות, וכי המהפכה הרוסית היא שלב מעבר בין מדינת הלאום למדינת הפועלים העולמית. הדחף המרכזי למלחמה עם פולין, מצד לנין, היה הכוונה ליצור רצף טריטוריאלי בין פועלי רוסיה ואחיהם במערב, ובמיוחד בגרמניה, שהייתה נתונה אז בחבלי יצירת רפובליקת ויימאר, שלוו בהתפרצויות של קומוניזם מהפכני.

מתקפה סובייטית אל תוככי פולין תהיה ההזדמנות לחדור אל אירופה גופא, ולכפות על היבשת הנתונה בתהליך השינוי שלאחר מלחמת העולם הראשונה את המהפכה הקומוניסטית בנוסחה הבולשביקי.

לא הייתה כוונה בולשביקית לכבוש את אירופה בכוח כי אם לעורר תסיסה מהפכנית בארצות אחרות באופן עקיף, ובמילותיו של המרשל מיכאיל טוכאצ'בסקי "אל המערב – על גופתה של פולין הלבנה עוברת הדרך אל המהפכה המתמדת. צעדו אל וילנהמינסק וורשה!".

נתונים בהלך רוח זה, לא ציפו הרוסים להתנגדות כלשהי מצדם של הפולנים. תקריות הגבול הראשונות בין הפולנים והרוסים אירעו עוד בפברואר 1919,  אך חלפה שנה בטרם הבינו הצדדים כי הם נתונים במלחמה של ממש.

 פלישת הצבא האדום לאזורי הגבול של פולין

ב1919- וב1920 ניטשה מלחמה בין הפולנים לבולשוויקים על ארצות הגבול שבין פולין לרוסיה . מלחמה שתוצאותיה היו מכריעות לגורל הסדר החדש באירופה. עם נסיגת הגרמנים פלש הצבא האדום לתוך אוקראינה ובלארוס, בניגוד לדעתה של  הנהגת פולין. פילסודסקי ראה בארצות הביניים  האלה יישויות עצמאיות שתולדותיהן קשורות בתולדות פולין ועל הנהגתן לשאוף לכונן גרסה חדשה של חבר העמים הישן בבלארוס ובליטא. הוא קיווה שצבאות פולין , בתמיכת בעלי ברית באוקראינה , יסייעו להקים מדינת אוקראינה עצמאית. אבל שהשתלטו הבולשוויקים על אוקראינה ב1919 ובלמו מתקפה של פולין שם באביב 1920 ביקשו לנין וטרוצקי לחולל מהפכה בפולין ולהסתייע בכידוני הצבא האדום כדי לדחוק בפועלים למלא את תפקידם ההיסטורי . לאחר שתיפול פולין יגייסו חברים גרמנים בסיוע הצבא האדום החדש את משאביה הלא-נדלים של גרמניה להצלת המהפכה ברוסיה. ואולם באוגוסט 1920 בלם צבא פולין בוורשה את הכוחות הסובייטים בדרכם לברלין.

בצילום : עמדת מקלעים פולנית , 1919

הטעויות והתככים של סטלין הצעיר

ב-10 באוגוסט 1920 חצו יחידות פרשים רוסיות את נהר הויסלה, במטרה לכבוש את ורשה ממערב, בעת שההתקפה העיקרית תגיע ממזרח, במעין תנועת מלקחיים. ב-13 באוגוסט נהדפה התקפה רוסית ראשונה. הארמייה הפולנית הראשונה הצליחה לעצור את המתקפה, ובעת ובעונה אחת לעצור מתקפה נוספת ברדזימין.

המפקד העליון הרוסי, טוכצ'בסקי, שחש כי הכול מתבצע על פי תוכניותיו, נפל למלכודת שטמן לו פילסודסקי. ההתקדמות הרוסית וחציית הויסלה מצפון הביאה את הרוסים לשטח בו לא היו כוחות פולניים משמעותיים. מצד שני, מדרום לורשה, השאיר טוכצ'בסקי רק משמר אחורי סמלי ששימש כחוליה המקשרת בין הכוחות הרוסיים בחזית הצפון מערבית והחזית הדרום מערבית. גורם מכריע נוסף היה ניטרול הפרשים של בודיוני אשר ספגו מפלה בקרב על לבוב. טוכצ'בסקי הורה לבודיוני להתקדם צפונה לעבר ורשה ולובלין, אך בודיוני סירב פקודה, בשל יחסיו הגרועים עם טוכצ'בסקי, ואלכסנדר יגורוב, מפקד החזית הדרום מערבית. היו אלו תככיו של סטלין, הקומיסר הפוליטי הראשי של החזית הדרום מערבית, אשר השפיעו על בודיוני לסרב לפקודה. סטלין חפץ בניצחון אישי, ורצה להתרכז בכיבוש לבוב, אשר הייתה נתונה במצור, אך גילתה מעמד ונחישות.

 כעבור 21 שנים, בזמן מלחמת העולם השנייה , הפנים סטלין את הלקחים מכישלונו והשתדל ,בדרך כלל ,להשאיר לגנרלים שלו את ההחלטות הטקטיות הצבאיות.

בצילום : קצינים וחיילים רוסיים נכנעים בפני הכוחות הפולנים 1920

 מתקפת הנגד של המרשל הפולני פילוסודסקי

במתקפת נגד דחק המרשל הפולני פילוסודסקי את הצבא האדום מפולין  אל באלרוס ואוקראינה. סטלין , אז קצין פוליטי בצבא האדום באוקראינה , נמנה עם המנוצחים . בשל טעויות בשיקול דעתו נמנע תיאום צבאי ראוי בין יחידות הבולשוויקים, והצבא האדום נחשף לתמרוניו של פילודסקי.

אבל ניצחונם הצבאי של הפולנים לא הביא לידי אבדן כוחם של הבלושוויקים: היחידות הפולניות היו מותשות מכדי לעלות על מוסקווה, והחברה בפולין היתה מפולגת מכדי לתמוך בהרפתקה שכזאת. בסופו של דבר חולקו השטחים המיושבים באוקראינים ובלארוסים בין רוסיה הבולשווקית לפולין. כך קמה פולין כמדינה רבת לאומים : כשני שלישים מתושביה היו היו פולנים לפי שפתם , אבל ישבו בה גם כחמישה מיליון אוקראינים, שלושה מיליון יהודים, מיליון בלארוסים וחצי מיליון עד מיליון גרמנים.

בצילום : אלפי חיילים רוסים מובלים לשבי , 1920

התקווה של הסובייטים נגוזה

משניצח צבא פולין את הצבא האדום בוורשה באוגוסט 1920 נגוזה התקווה למהפכה סוציאליסטית באירופה . ההסכם בין פולין לרוסיה הבולשווקית שנחתם בריגה במרס 1921 ציין את סיומם האמיתי של ההסדרים שלאחר מלחמת העולם הראשונה.

באוגוסט 1939 כרתה ברית המועצות את הסכם ריבנטרופ מולוטוב עם גרמניה הנאצית, וב-17 בספטמבר 1939 הצטרפה אל הנאצים בכיבושה של מזרח פולין, והחזירה לעצמה את כל השטחים שהיו שנויים במחלוקת במלחמה הפולנית-סובייטית.

בסוף מלחמת העולם השנייה המשיכה ברית המועצות להחזיק בשטחים אלו.

כל עוד הייתה פולין נתונה בשלטון קומוניסטי, עד שנת 1989 המעיטו המחנכים וההיסטוריונים הפולנים בחשיבות המלחמה הפולנית-סובייטית.

רק לאחרונה החלו הפולנים באופן גלוי להצביע על הישגיהם במלחמה זו.

בצילום : יחידת פרשים פולנית ערב מלחמת העולם השנייה , בעקבות מלחמת פולין -רוסיה העדיפו הפולנים בטעות לחזק את יחידות הפרשים במקום טנקים וארטילריה

 לקחים צבאיים

הטקטיקה הצבאית בה נקטו הכוחות במלחמה זו השפיעה על חשיבתו הצבאית של שארל דה גול אשר הדריך את הכוחות הפולניים במספר קרבות.

הגנרלים דה גול ושיקורסקי היו בין היחידים אשר הצליחו לחזות את מלחמות התנועה הממוכנות העתידיות. שניהם נכשלו בניסיון לשכנע את מדינותיהם ללמוד לקח זה.

בתחילת מלחמת העולם השנייה יהיה גורלם לפקד על צבאותיהם הגולים של מדינותיהם.

הלקח הצבאי המוטעה שאותו למדו הפולנים מן המלחמה היה דווקא ההתרכזות ביחידות עלית של פרשים ניידים, שהפכו למיושנות בעידן הטנק והמטוס, דבר שתרם לתבוסתם במלחמת העולם השנייה.

בין החידושים הטכנולוגיים שזוהו עם המלחמה, היה אחד שעתיד להשפיע על תוצאות מלחמת העולם השנייה.

הגנרל פילסודסקי ואנשיו הצליחו "לשבור" את מערך תקשורת הרדיו של הרוסים, אשר הוצפן באמצעים פרימיטיביים. הישגיהם של הפולנים בשטח זה הביאו לידע שהצליח לשבור את מכונת האניגמה הגרמנית החל משנת 1932 .

הידע שצברו הפולנים בעניין זה נמסר לבעלי בריתם בבריטניה אשר במהלך מלחמת העולם השנייה נהנו מיתרון בתחום שבירת הצפנים במעבדותיהם בבלצ'לי פארק. לשבירת הקוד הגרמני הייתה חשיבות מכרעת בניצחון בעלות הברית במלחמה.

  מקורות המידע

טימוטי סניידר, ארצות הדמים , , כתר 2012

המלחמה הפולנית-סובייטית – ויקיפדיה

יוזף פילסודסקי

סיימון סבאג מונטיפיורי .סטאלין הצעיר . תירגם מאנגלית: מנשה ארבל. הוצאת דביר, 607 עמ

Polish–Soviet War – Wikipedia

Polish-Soviet War 1919-1921: Part II, Battle for Warsaw, Fight for the Zamość Ring, and the Peace of Riga 1921

5
· ·

תגובות

  • סוף כל סוף חזרתם!

    כל לחי

    נר 13 באוגוסט 2017 3:49

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *