היום בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, קרב פוזנן

356

היום בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה , ב24 בינואר שנת 1945, תחילתו של קרב פוזנן, פולין.

כוחות הצבא האדום כיתרו את העיר, ולאחר מכן  התנהלה לחימה עירונית אינטנסיבית. הגרמנים החזיקו מעמד בפוזנן כמעט חודש. 12,000 החיילים הגרמנים הנותרים נכנעו.

פוזנן היא עיר במערב פולין ובירת פרובינציית ויילקופולסקה.

בעבר הייתה פוזנן נקודת מחלוקת קשה בין גרמניה לפולין – מחלוקת שהייתה אחת העילות שהועלו על ידי גרמניה להצדקת פתיחת מלחמת העולם השנייה.

ערים מסוימות שהיו על נתיב ההתקדמות הסובייטית הוכרזו על ידי היטלר כ-Festungen (מעוזים), שם נצטוו כוחות המצב הגרמנים , לבנות ביצורים כבדים וגם להשתמש במבצרים קיימים ולהלחם בצבא האדום עד הסוף , ללא כניעה.

הגרמנים בנו מבנים תת-קרקעיים שלכל אחד מהם מספר קומות, כשכולם מבצבצים מעל השטח שמסביב. רק תלולית נראתה מעל פני הקרקע — שכבת האדמה שכיסתה את השאר.

בנוסף, כל אחד מהמבצרים הגרמנים היה מוקף בתעלה ברוחב של עשרה מטרים ובעומק שמונה מטרים, עם קירות מכוסים בלבנים. מעבר לתעלה היה גשר, המוביל לאחת הקומות העליונות. בין הביצורים, מאחור, היו בונקרים בני קומה אחת לבנים. אלו חופו בבטון בעובי של כמעט מטר שלם, ושימשו כמחסני תחמושת.  המפלסים העליונים של הביצורים הגרמנים  היו חזקים מספיק כדי לספק הגנה אמינה מפני אש ארטילרית כבדה ואש  מקלעים מכל הסוגים .

היטלר קיווה שערי פסטונג עם הביצורים הכבדים שלהם  יוכלו להחזיק מעמד מאחורי הקווים הסובייטיים ולהפריע לתנועת האספקה ​​וקווי התקשורת של הצבא האדום . פוזנן הוכרזה כפסטונג בינואר 1945. על העיר פוזנן  הגנו 40,000 חיילים גרמנים ממגוון גדול של יחידות כולל פולקסשטורם, כוחות קרקע של לופטוואפה, משטרה ומועמדים לקצינים בעלי מוטיבציה גבוהה מולם עמדו חיילי רובאי המשמר המנוסים של ארמיית המשמר ה-8 של גנרל V. I Chuikov – ממנצחי סטלינגרד.

המגינים הגרמנים עשו שימוש בכמה מביצורי פסטונג פוזנן ששרדו מאז שנבנו במהלך השלטון הפרוסי במאה ה-19. מצודת פורט ויניארי עמדה על גבעה מצפון למרכז העיר. מסביב להיקף העיר היו 18 מבצרים שנבנו בצורה מאסיבית, מרווחים במרווחים של כ-2 קילומטרים בטבעת ברדיוס של כ-5 קילומטרים. הגנרל הרוסי צ'ויקוב תיאר את המבצרים כאדירים.

ב-28 בינואר, בהוראת היטלר , הפיקוד העליון הגרמני שחרר את גנרל מאטרן כמפקד מערך הביצורים וההגנה של פוזנן והחליף אותו בנאצי מסור, גנרל ארנסט גונל.

גנרל גונל הנאצי הטיל משמעת דרקונית על חיל המצב הגרמני. במקרים מסוימים, חיילים גרמנים שניסו להיכנע נורו על ידו.

לחימה משולבת נכונה של הצבא האדום  

הביצורים האדירים של הגרמנים והכוחות שלהם בעיר לא יכלו, בסופו של דבר,  להתמודד עם הניסיון הצבאי של גנרל צ'ויקוב הרוסי שהיה מנוסה  ונועז מאד בשילוב כוחות חי"ר , שריוןוארטיליריה .

בסופו של דבר, ההשתלטות של הצבא האדום על פוזנן חייבה הפעלה משולבת של ארבע דיוויזיות מצבאו של צ'ויקוב ושתי דיוויזיות של הארמיה ה-69 של קולפקצ'י.

ליד הפרבר הדרום-מערבי של פוזנן תפס חיל הטנקים של המשמר ה-11  של הצבא האדום עמדות כדי לחסום כל ניסיון נסיגה גרמני.

בלחימה מרה שגרמה לניתוק המבצרים הגרמנים נכבשו חלקים של העיר פוזנן  הצליחו הסובייטים לדחוף את המגינים הגרמנים לעבר מרכז העיר והמצודה. עד תחילת פברואר 1945 נכבשה רוב העיר, ועד ה-12 בפברואר החזיקו הגרמנים רק במצודה המרשימה.

Poznan Town Hall damaged in the fighting

גנרל גונל הגרמני, המפקד הנאצי , שמונה ישירות על ידי היטלר, במקום המפקד הגרמני הקודם Generalmajor Ernst Mattern,  האמין שכוחות גרמנים אחרים יתקפו וישחררו את כוחותיו הנצורים, אך עד ה-15 בפברואר הבין שזה לא עומד לקרות. הוא הורה לחייליו שהיו מזרחית לנהר הוורטה לנסות לפרוץ החוצה, וכ-2,000 חיילים גרמנים הצליחו לחדור לקווי הצבא האדום ולעלות מערבה בלילה שלאחר מכן.

מול המצודה הגרמנית בפוזנן ניצבו הרובאים הסובייטים המנוסים של המשמר ה-29, עם דיוויזיית המשמר ה-27 בצפון, דיוויזיית הרובאים המשמר 82 בדרום-מערב, ודיוויזיית הרובאים של המשמר ה-74 בדרום-מזרח. ההתקפה הסובייטית הסופית על המצודה  הגרמנית החלה ב-18 בפברואר.

לפני חיילי הצבא האדום ניצבה תעלה עמוקה ובה סוללה תלולה בצד הרחוק. מזכרת של לוחמה מימי הביניים, הכוחות הסובייטיים השתמשו בסולמות כדי לעבור את המכשול הזה, אך מצאו את עצמם חשופים באש מחצרות המצודה. לקח להם שלושה ימים כדי לנטרל את  לוחמי המצודה הגרמנים באמצעות חבלנים  וחומרי נפץ,

לאחר שבנו גשר הסתערות, טנקים ותותחי סער של הצבא האדום חצו אל השטח הראשי של המצודה בתחילת ה-22 בפברואר, והחלו בקרה האחרון האחרון על המבצר הישן.

בשלב זה, הגנרל הגרמני הנאצי גונל נתן לחייליו רשות לנסות לברוח, אך זה היה מאוחר מדי.

גנרל גונל הנאצי , המפקד,  סירב להילכד והתאבד בשכיבה על דגל נאצי וירה לעצמו בראש.

באותו ערב, הגנרל  הגרמני מטרן המודח , שנטל עתה מחדש את הפיקוד על הכוחות הגרמנים, הסגיר את 12,000 החיילים הגרמנים הנותרים לגנרל צ'ויקוב הרוסי .

תוצאות הקרב

הגרמנים החזיקו מעמד בפוזנן במשך כמעט חודש. ללא ספק, החזקתם בעיר סיבכה את מאמצי האספקה הסובייטית, , שכנעו גם את הסטבקה ההסובייטית ( חבורת הפיקוד הצבאי העליון ) לעצור זמנית את התקדמות הצבא האדום בנהר אודר במקום לנסות לדחוף  יידית לברלין בפברואר 1945.

הקרב הותיר יותר ממחצית (90% במרכז העיר)  מפוזנן שנפגעה קשות מירי ארטילריה וקרבות חי"ר.

רקע היסטורי על פוזנן והיהודים בה

בעקבות העברת המרחב לשליטת פולין ב-1919 לאחר מלחמת העולם הראשונה, עזבו רוב יהודי העיר, בעלי התרבות הגרמנית, את האזור, והיגרו לליבה של גרמניה כולל לברלין הבירה.

בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, חיו בעיר כ-2,000 יהודים. רובם הושמדו בשואה.

באוקטובר 2015 נחשף כי מבצר קולומב אשר בפוזנן היה למעשה מחנה ההשמדה הראשון של גרמניה הנאצית שבו נעשה שימוש ראשון בתאי גז לצורך חיסול המוני בשנת 1939. במבצר בוצע רצח שיטתי של חולי נפש, לוחמי התנגדות מקומיים, אקדמאים, אנשי רוח ואינטליגנציה וכל מי שהמשטר הנאצי ראה בו איום. מעל ל-5000 מטופלים פסיכיאטריים נרצחו במחנה זה בגז.

רק שלוש שנים לאחר מכן, ב-1942, הפכה שיטת החיסול של יהודים בתאי גזים למדיניות של הרייך השלישי, והפעילות במחנה בפוזנן הופסקה. שני תאי הגזים שהיו במחנה הוסבו לתאי כליאה,

מקורות המידע

מקור 1

מקור 2

0
· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *