היום בהיסטוריה : מלחמת העולם הראשונה , הטנקים באים וגם האמבולנסים

323

15 לספטמבר 1916

הניסיון האחרון של מדינות ההסכמה להשיג פריצת דרך התרחש ב-15 בספטמבר בקרב פְלֶר קוּרְסֶלֶט(אנ'), כאשר את ההתקדמות הראשונית ביצעו 11 דיוויזיות בריטיות (תשע מהארמייה הרביעית ושתי דיוויזיות קנדיות מגזרת ארמיית העתודה), ותקיפה מאוחרת יותר של שני קורפוסים צרפתים.

הקרב ידוע כיום בעיקר בשל ההופעה הראשונה של הטנק. הבריטים טיפחו תקוות גדולות שנשק סודי זה ישבור את הקיפאון של מלחמת החפירות. הטנקים הראשונים לא היו בנויים למלחמת תנועה, והגיעו למהירות 3.2 קילומטר לשעה בלבד, כך שהרגלים היו יכולים להשיגם בקלות. מצד שני, הטנקים תוכננו למלחמת חפירות. התיל הדוקרני לא הפריע להם, וכך גם לא מכשולים רבים. הם היו חסינים לאש רובים ומכונות ירייה, אף על פי שהיו פגיעים במיוחד לארטילריה. עם זאת, הטנקים היו ידועים לשמצה בחוסר האמינות שלהם. מתוך 49 הטנקים שהיו זמינים ב-15 בספטמבר, רק 32 הגיעו לחזית, ורק 21 מתוכם הצליחו להשתתף בקרב עצמו. תקלות מכניות היו נפוצות, וטנקים רבים טבעו או ננטשו במכתשים הגדולים שנוצרו מפגיעת פגזים בקרקע.

British Mark I Tank, 1916.

הבריטים השיגו התקדמות לאורך החזית, בעיקר בפלר, שם הם התקדמו למרחק של כשלושה קילומטר, הישג משמעותי במונחי מלחמת העולם הראשונה. כמו כן, היה זה הקרב הראשון החשוב בחזית המערבית של הדיוויזיה הניו זילנדית, שהייתה באותו זמן חלק מהקורפוס הבריטי ה-15, שכבש חלק מקו המתג מערבית לפלר. באגף השמאלי, תפסה הדיוויזיה הקנדית השנייה בעזרתם של טנקים את הכפר קורסלט לאחר לחימה עזה. לבסוף, לאחר חודשיים של לחימה, כבשו הבריטים את כל יער היי, על אף ששוב היה מחיר הכיבוש יקר. התוכנית הייתה להשתמש בטנקים כעזר לרגלים מהדיוויזיה הבריטית ה-47, אך היער היה כולו גדמי עצים חבולים ובורות פגזים, ורק טנק אחד הצליח לעבור בו מרחק כלשהו. הכוחות הגרמנים אולצו לנטוש את היער לאחר שהבריטים כמעט הצליחו להקיף אותם.

במהלך הקרב הבריטים כבשו כארבעה קילומטר מקו ההגנה הגרמני השלישי, אך לא הצליחו להשיג ולו אחד מיעדיהם. שוב לא השכילו הכוחות הבריטים לנצל את ההזדמנות. בטנקים הייתה גלומה הבטחה רבה, אבל חוסר האמינות שלהם הגביל את היכולת לעשות בהם שימוש.

אחד הטנקים הבריטיים שנתקע בחפירות במהלך הקרב

הגזרה הכושלת ביותר במהלך הקרבות של 15 בספטמבר הייתה מזרחית לגינשי, שם ביצורים חזקים הבנויים בצורת ריבוע בלמו את ההתקדמות לעבר מורוול. הביצורים לא נכבשו עד 18 בספטמבר. התקפה נוספת תוכננה ל-25 בספטמבר. המטרות שעמדו לנגד עיני מדינות ההסכמה היו הכפרים גודקור, לבוף ומורוול. כמו בקרב רכס באזנטין ב-14 ביולי, היעדים המוגבלים, הארטילריה המרוכזת וההגנות הגרמניות החלשות הובילו להצלחה. בקרב זה, הטנקים נותרו בעתודה.

מקור

למרות הפוטנציאל הגדול הטמון בו, לא השכילו מדינות ההסכמה ( צרפת , בריטניה, ארה"ב) לנצל את הטנק. הן שלחו לקרב רק טנקים בודדים וכך איבדו את אפקט ההפתעה הטמון במתקפת טנקים מסיבית. רק לקראת סוף המלחמה הן השתמשו בטנק כראוי וניצלו את יתרונותיו. השימוש הממשי הראשון בטנק על מלוא אפשרויותיו היה בקרב קמברה, ב־20 בנובמבר 1917. הטנקים הצליחו להבקיע את החזית הגרמנית, והכוחות של בעלות הברית לקחו בשבי עשרת אלפים חיילים גרמנים, 123 תותחים, ו־281 מכונות ירייה – הצלחה כבירה באותם הימים כאשר התקדמות של קילומטר או שניים נחשבה ל"פריצת דרך". אולם הבריטים לא השכילו לנצל את ההצלחה ולהניע כוחות רגלים לשטח שנכבש, וזאת בניגוד לתוכנית המבצע הראשונית. כתוצאה מכך הצליחו הגרמנים לקדם תותחי שדה ולהשמיד את רב הטנקים הבריטיים, ועשרה ימים מאוחר יותר החזירו לידיהם בהתקפת נגד נוספת את רוב השטח. אף על פי כן, השימוש המוצלח בטנק בקמברה הגדיל את האמונה בכוחו ובאפשרויות שהוא צופן בחובו, וגם הצבא האמריקאי התחיל לפתח טנק משלו. הגרמנים שעד כה היססו החלו אף הם לפתח דגמים בעצמם.

הקרב הראשון של שריון מול שריון נערך באפריל 1918 בצרפת. בקרב גברו שלושה טנקים בריטיים על שלושה טנקים גרמנים. ביולי 1918 ניצח הגנרל האוסטרלי ממוצא יהודי, ג'ון מונש, על התקפה מתואמת של טנקים, תותחים ומטוסים שנועדה לפנות דרך להתקדמות חיל הרגלים. מונש לא ראה טעם בהסתערות ישירה של חיל הרגלים על מכונות הירייה של האויב וטען שבראש חיל הרגלים צריכים לנוע הטנקים.

בינתיים הלך וגבר השימוש בטנקים על ידי מדינות ההסכמה במהלך שנת 1918. השימוש הראשון בטנק בקנה מידה גדול היה ב-8 באוגוסט 1918 כאשר 604 טנקים של מדינות ההסכמה ליוו את חיל הרגלים המתקדם לאורך 20 מיילים בחזית המערבית.

פינוי אלפי פצועים בקרב הסום ב15 וב16 לספטמבר 1916 במלחמת העולם הראשונה : צילומים נדירים

אמבלונסים בריטיים מפנים אלפי פצועים מגזרת המלחמה
אמבלונסים בריטים מפנים אלפי פצועים מגזרת הלחימה
נושאי האלונקה הם שבויים גרמנים

פינוי פצועים בקרב הסום ב15 וב16 לספטמבר 1916 במלחמת העולם הראשונה : צילומים נדירים

הקרב על הסום: סופו של עידן התום

מאת ד"ר יגיל הנקין | 

זירת הקטל של הסום עיצבה דורות של לוחמים, שינתה עמוקות את היחס האזרחי למפקדי הצבא, והשפיעה על מלחמת העולם השנייה. לקחיה רלוונטיים גם היום: יותר יוזמה למפקדים בשטח, ולעולם אל תאמרו "לי זה לא יקרה

למאמר המלא

מקור וקרדיט : מוזיאון המלחמה האימפריאלי הבריטי , IWM Q 1223, IWM Q 1220, IWM Q 1219

2
· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *