היום בהיסטוריה , מבצע עמורה להפצצת המבורג

219

היום בהיסטוריה , מבצע עמורה להפצצת המבורג 24 ליולי 1943

התחיל מבצע עמורה של בנות הברית להפצצת העיר המבורג . במשך 8 ימים ו7 לילות הופצצה העיר המבורג ע"י מפציצי בנות הברית ללא הרף. 45,000 גרמנים נהרג ו250,000 מבנים נהרסו , למעשה העיר נהרסה כמעט כליל .
התומך העיקרי בהפצצת המבורג היה ארתור האריס. ראש פיקוד המפציצים של חיל האוויר המלכותי בימי מלחמת העולם השנייה, שהיה האחראי על הפצצת ערי גרמניה.

בעברה נהרסה המבורג פעמיים: בפעם הראשונה בשרפה גדולה שפרצה ב-1842, ובפעם השנייה, לאחר שבינתיים שוקמה והפכה לפנינת אדריכלות יפהפייה, במלחמת העולם השנייה, בה היא נהרסה כמעט כליל מהפצצות בעלות הברית. העיר נכנעה ללא קרב לכוחות הבריטיים ב-3 במאי 1945, ולאחר המלחמה הייתה חלק משטח הכיבוש הבריטי. העיר שוקמה לאחר המלחמה, אך סבלה מבעיות כלכליות עקב הכחדתו של הצי הגרמני והן בגלל חלוקת גרמניה, שלא אפשרה מסחר בין המבורג וערי גרמניה המזרחית.

Aftermath in the Eilbek district of Hamburg

ארתור האריס והפצצת המבורג

Air Chief Marshal Sir Arthur Harris, Commander in Chief of Royal Air Force Bomber Command, seated at his desk at Bomber Command HQ

בשנת 1933 נתמנה האריס לסגן מנהל זרוע התכנון במשרד התעופה הבריטי, תפקיד שאותו מילא עד שנת 1937. שנים אלו היו שנותיו הראשונות של המשטר הנאצי בגרמניה ושנות התגברות המתיחות ביחסי בריטניה–גרמניה. האריס הכין תוכנית לתפקיד שחיל האוויר המלכותי ימלא במלחמה עתידית עם גרמניה, שהוא חזה כי תפרוץ בשנת 1939. בספטמבר 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הועלה האריס לדרגת תת-מרשל אוויר ונשלח לארצות הברית לרכישת מטוסים אמריקאיים לחיל האוויר המלכותי, תפקיד שאותו מילא בחודשי המלחמה הראשונים.

בשובו לבריטניה נתמנה האריס לסגנו של ראש פיקוד המפציצים הבריטי. בפברואר 1942 נתמנה האריס לראש פיקוד המפציצים הבריטי ופיתח הלכה למעשה את תורת "הפצצות השטח", שהיו הפצצות של תשתיות אזרחיות ואזורי יישוב המאוכלסים באוכלוסייה אזרחית. האריס דחה ניסיונות לשכנעו לעבור לשיטת הפצצה נקודתית מדויקת. האריס האמין שבאמצעות הפצצות השטח ניתן להכניע את האויב. הוא סבר כי אם המוראל של האוכלוסייה האזרחית ייפגע כתוצאה מהפצצת הערים, הם יפעילו לחץ על ממשלתם להיכנע. ההפצצות הראשונות במסגרת "הפצצות השטח" היו על הערים ליבק ורוסטוק, ולערים אלה נגרם נזק כבד. במאי 1942 נערכה פשיטת הפצצה על העיר קלן על ידי 1,000 מפציצים, ש-40 מהם הופלו. שיעור אבדות נמוך זה נלקח בחשבון מראש על ידי ממשלת בריטניה, אשר שקללה אותו כנגד הגאווה שההפצצה תעורר בלב אזרחי בריטניה, בהיווכחם כי גרמניה מופצצת כשם שהופצצה לונדון. במסגרת "הפצצות השטח" יזם האריס הפצצות לילה על אזורי אוכלוסייה, שמטרתן לדבריו הייתה לערער כליל את המוראל של האוכלוסייה האזרחית. בפקודתו הופצצו הערים רבות-האוכלוסין ברלין, המבורג, קלן, דרזדן וערים אחרות. במתקפה זאת, שהלכה וגברה בשנים 1943–1945, נהרגו כ-600,000 אזרחים בערי גרמניה ונפגעו קשות או נהרסו כשישה מיליון בתים ודירות. התוצאות של הפצצת דרזדן, שבה היו אתרים היסטוריים ותרבותיים, והריסתה הכמעט מוחלטת, תוארו בספרו של קורט וונגוט "בית מטבחיים 5". בשיטת הפצצות זו נהרגו אף קרוב ל-60,000 אנשי צוות אוויר. להאריס הוצמד בתקופה זו הכינוי "האריס המפציץ".

במרץ 1945, כאשר גרמניה הנאצית עמדה בפני תבוסתה הסופית, הורה ראש ממשלת בריטניה צ'רצ'יל להאריס להפסיק את "הפצצות השטח" באומרו: "נראה לי כי הגיע הזמן ששאלת הפצצת ערי גרמניה, רק במטרה להגביר את הטרור, צריכה להבחן מחדש, אחרת תפול לשליטתנו קרקע הרוסה לחלוטין".

לאחר סיום המלחמה הוענקה להאריס בשנת 1946 דרגת מרשל של חיל האוויר המלכותי; מיד לאחר מכן הוא פרש משירות פעיל. האריס חש פגוע מהביקורת הציבורית שהופנתה כנגד "הפצצות השטח". הוא חש תסכול מכך שזרקורי התהילה הציבורית הופנו לעבר פיקוד מטוסי הקרב של בריטניה והומעט חלקו של פיקוד המפציצים בהשגת הניצחון. את זכרונותיו פרסם בשנת 1947. בספרו הביע האריס את אמונתו כי "הפצצות השטח" על גרמניה תרמו רבות להבאת המלחמה לידי סיום, והוא אומר: "למרות כל מה שקרה בהמבורג, היו ההפצצות שיטה הומאנית באופן יחסי. מעל לכל היא הצילה חייהם של צעירי ארצנו ובנות בריתנו מנפילה במלחמה כפי שהיה במלחמת 1914–1918".

בזעמו על הביקורת שהוטחה על מדיניות "הפצצות השטח" עבר האריס להתגורר בדרום אפריקה, שם ניהל קו ספנות.

ארתור האריס נפטר בשנת 1984.

ב-1992 הוסר הלוט מעל פסלו של האריס ליד כנסיית סנט קלמנט דיינס בלונדון שהיא הכנסייה המרכזית של חיל האוויר המלכותי על ידי אליזבת, המלכה האם למרות מחאות ממשלת גרמניה ומחאות בבריטניה ממפגינים שכינו אותו "פושע מלחמה".

מקור

מקור 2 :

Levine, Alan J (1992), The Strategic Bombing of Germany, 1940–1945, p. 149, ISBN 978-0-275-94319-6

4
· · · ·

תגובות

  • מזעזע!ההפצצות הללו הם רצח עם! והעולם עוד יטיף-מטיף לנו מוסר

    נתי 5 באוגוסט 2020 3:24

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *