החיילים הבריטים שנלחמו אתנו במלחמת העצמאות

3127

mike artileery

סיפורו של מייק אמיר, קצין בריטי שערק לישראל,

סיפורו המרתק של מייק אמיר, קצין מודיעין בריטי שהוצב בירושלים בסוף תקופת המנדט, עזר לצד היהודי ואף גויס לצה"ל בדרגת סרן.

ב 15 במאי 1948 עמד גבר גבה קומה על הר הכרמל בחיפה , וראה את האונייה של הנציב הבריטי מתרחקת אל האופק. הוא לחש לעצמו: זה הרגע המאושר בחיי.

זה היה גם הרגע שבו אותו הגבר נפרד גם מזהותו הקודמת ועמד לרכוש את זהותו החדשה, ישראלי.

לסרט הוידאו

mike 1

מייק פלנגן שירת בארץ-ישראל בתקופת המנדט. ביוני 48' ערק לצה"ל וסייע להקים את הבסיס לחיל השריון. לאחר מכן התגייר, התחתן והשתקע בישראל

אריק בנדר עיתון  מעריב ,  2/2/2014

בבית העלמין בקיבוץ שער העמקים הובא בחודש פברואר 2014  למנוחות מייק פלנגן, חייל בריטי ששירת בארץ-ישראל בתקופת המנדט. פלנגן הבריח לידי ההגנה ב-1948 שני טנקים מסוג קרומוול, איתם נלחם בקרבות מלחמת העצמאות. הטנקים היוו את הבסיס להקמת חיל השריון של צה"ל.

פלנגן נפטר שלשום בקנדה בגיל 85. הוא נטמן בקיבוץ ליד רעייתו המנוחה רות ובנו דני. מייק פלנגן נולד באירלנד. הוא נלחם בשורות הצבא הבריטי נגד הגרמנים בפלישה לנורמנדי והיה בין משחררי ברגן בלזן. לארץ-ישראל הוא נשלח לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.

בלילה שבין ה-29 ל-30 ביוני 1948, פרצו פלנגן, מכונאי בחיל השריון הבריטי, וחברו הארי מקדונלד, מפקד טנק סקוטי, את שערי הבסיס הצבאי הבריטי סמוך לשדה התעופה בחיפה ועשו את כל הדרך לתל אביב שם המתינו להם אנשי ההגנה.

הטנקים הוחבאו בפרדס בגבעתיים והועברו לידי חטיבה 8 בפיקודו של יצחק שדה. בהמשך הם היוו את הבסיס להקמת גדוד 82, גדוד השריון הראשון של צה"ל. מקדונלד ופלנגן הצטרפו לגדוד ולחמו עם הקרומוולים בקרבות מלחמת העצמאות לצד אנשי מח"ל (מתנדבי חו"ל). "סבא אמר כי הוא רצה להישאר בארץ ישראל ולעזור לחלשים, ליישוב היהודי שנלחם נגד הערבים. הייתה לו סימפטיה ליהודים", סיפר אמש נכדו, ליאור הרץ.

mike flangen 1

מייק פלנגן והטנק שגנב מהצבא הבריטי, צילום : מיכאל מס

פלנגן הכיר במהלך שירותו חיילת בשם רות לוי, התגייר, התחתן איתה והשניים השתקעו בישראל. כשנפטרה עזב פלנגן את הארץ לקנדה שם הכיר את שירלי שוורץ, אלמנה שבעלה היה איש צוות בטנק שלו. פלנגן מעולם לא ביקש חנינה ממלכת בריטניה אבל הוא חזר יום אחד לבקר באירלנד בשם בדוי. עקבותיו של העריק השני מקדונלד נעלמו עם הזמן ולא ידוע מה עלה בגורלו.

טנק הקרומוול שהבריח פלנגן מוצב כיום במוזיאון השריון בלטרון. סא"ל (מיל) מיכאל מס, סמנכ"ל עמותת יד לשריון, אמר: "אנחנו חייבים לפלנגן חוב של כבוד. שני הקרומוולים סייעו לנו מאוד בקרבות תש"ח והוא עצמו לחם בשורותינו באומץ רב. היום נפרד ממנו ונצדיע לזכרו".

לכתבה בעיתון "מעריב"

סמל ג'ון פטריק קופר הגיע ארצה כחייל בצבא הבריטי, אבל אז החליט לערוק ולהישאר כאן

סמל ג'ון פטריק קופר שירת בצבא הבריטי בארץ וערק ממנו ב-1948. הוא התגייס לצה"ל, לחם בגבורה במלחמת העצמאות, ואף שקיבל חנינה מממשלת בריטניה נשאר כאן עד מותו, מבלי לפגוש שוב את בני משפחתו. חבריו, מכריו ובת זוגו הישראלית מספרים על האיש, שהיה שתיין וחסר יכולת להתמיד בעבודה, אבל גם עדין, אצילי, מסור ונדיב

ב-2 ביולי 48' חויל ג'ון פטריק קופר והוצב בחטיבה 8 שעליה פיקד יצחק שדה. פאדי צורף לפלוגה ב' בגדוד 89, שהיתה מורכבת מיוצאי גדנ"ע מהשרון ומעמק חפר וממחלקה של זרים, בהם מתנדבים מיפן, סין, אמריקה הדרומית ואפילו אינדונזי אחד, וגם סקוטים ואנגלים. למפקד הפלוגה, עקיבא סער, נאמר שפאדי היה שוטר במשטרה הבריטית שערק והתנדב לגדוד. פאדי סיפר לסער על ההתקפה על שיירת "הדסה" שבעטיה החליט לערוק ו"להתגייס לקומנדו".

פאדי נהג בזחל"ם המפקדה של הפלוגה והשתתף במבצע דני בכיבוש הכפרים קולה וטירה, ובפשיטה על לוד. מפקד הגדוד היה משה דיין. סגנו, יוחנן פלץ, כיום בן 87, מתגורר בבית נאה בשכונת גני יהודה בסביון. "אני וחיילי גדוד 89 כבשנו את המקום הזה ב-48'", אמר בגאווה.

פלץ זוכר את קופר בחיבה. "הוא היה טיפוס של זאב בודד. משום מה הוא אימץ את הנושא היהודי, לפעמים הוא היה יותר פטריוטי מישראלים. הוא היה יפה תואר והיו לו הרבה בחורות והוא למד עברית. הוא כתב אז הרבה להוריו באנגליה. הוא סיפר לי על ילדותו באירלנד. הוא לא אהב אנגלים. הוא היה אנטי אינגליש ואנטי אינגלנד. הוא ראה באנגלים כובשים. הוא היה חייל באישיותו, אהב חיי צבא, את הסדר ואת המשמעת. פאדי היה טיפוס. מצד אחד הוא כתב למשפחה ובעיקר לאמו, ומצד שני החיים הרגשיים שלו היו כאן בארץ".

לכתבה בעיתון "הארץ"

סמל ג'ון פטריק קופר הגיע ארצה כחייל בצבא הבריטי, אבל אז החליט 

mikle 2

1

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *