החברה שלא יזמה מלחמות

1598

מאת: גרשון אדלשטיין.

 הידיעות הראשונות על קיומן של ערים עתיקות בהודו-פקיסטאן התחילו להגיע בשנת 1920 כאשר מהנדסים בריטים שעסקו בבניית קו הרכבת קראצ'י (Karachi) – להור (Lahore) חיפשו חומר מתאים לשמש בסיס לפסי הרכבת. באחת הגבעות החשופות ליד כפר בשם האראפא   Harappa(היום בפקיסטן). גילו לבני טין פזורים בשטח. הלבנים התאימו למטרתם. כך נחפרו והוצאו מאדמת העיר מאות אלפי לבנים. תושבי האזור המשיכו במרץ בשוד לבנים ובמכירתם לשם בניית בתים. נוהג זה גרם נזק גדול לשרידי העיר העתיקה, אך חשיפתם הביאה לראשית חקירתה.

gershon 2

העיר השנייה שנתגלתה כ 500 ק"מ דרומית מזרחית ממנה שמה מוהנג'ו דרו (גבעת המוות). תכנון שתי הערים דומה, ולבני בניית הבתים בעלי גודל זהה – כאילו נבנו על ידי אותם מהנדסים.

עד כה נתגלו כאלף יישובים מתקופה זו, ביניהם ערי נמל ששימשו ליצוא וייבוא סחורות לארצות שסביב הים הערבי והמפרץ הפרסי.

כאמור תרבות האינדוס לא השאירה תעודות כתובות; כל הידוע על קיומה הם השרידים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות.

 תושבי עמק האינדוס של האלף השלישי והשני לפנה"ס הקימו ערים מתוכננות לתפארת, רחובות רחבים, בתים מרווחים, הספקת מים בקרבת המגורים, ותעלות ביוב לסילוק מי הקולחין. במרכז עריהם נמצאה ברכת מים שכנראה שמשה לטכסים דתיים. תכנון ערי האינדוס היה מאוד מתקדם בהשוואה לערים של התקופה מתרבויות אחרות. הם היו מתקדמים יותר מרוב יישובי הודו, פקיסטן ואפגניסטן של ימינו.

gershon 1

היישובים היו מחולקים לרבעים, כל רובע היה תחום בחומת לבנים. בחומה היו מספר שערים, ועליה נבנו מגדלי תצפית.

מקובל לחשוב שחומות ומגדלים סביב ערים עתיקות נועדו להגנה. האם כך גם בערי תרבות האינדוס? לאחר שקראתי מאמרים רבים על תרבות זו נתגנב ספק ללבי. ומדוע? הסיבה הראשונה היא העובדה שכל מבני העיר היו מיוסדים על רובד של לבנים גבוה מעל למפלס הרחוב. שנית, השערים נבנו ברובם לכניסה ישירה, שלא כשערים שנועדו להגנה, לאלה היו מספר פניות כדי להקשות על התוקף.

אני מניח שהחומות והרמת מפלס הבתים נועדו להגנה מפני הצפות. המגדלים שימשו לתצפית על מנת להתריע על עלית מפלס המים. כמובן קיימות מספר אפשרויות נוספות.

בשנים האחרונות עריה וכפריה של פקיסטן סבלו משיטפונות קשים. עונת המונסון הביאה לירידת גשמים עזים שגרמו להצפת ערים וכפרים, לאבדות בנפש, ולהרס רב לרכוש. כאמור הצפות התרחשו גם בימי קדם, אך נראה לי שהמהנדסים הקדומים מצאו פתרון טוב יותר מראשי הממשל של ארצות אלה בימינו.

 מקור וקרדיט : אתר "עברו של העתיד" גרשון אדלשטיין

לסקירה המלאה

החברה שלא יזמה מלחמות – פרק ראשון

החברה שלא יזמה מלחמות – פרק שני

תרבות עמק האינדוס

קישור לסקירה אודות תרבות עמק האינדוס

ראה גם:אתר הבית של גילי חסקין – ההיסטוריה של הודו בעת העתיקה

gershon 4

אנשי תרבות עמק האינדוס הגיעו לרמה גבוהה של דיוק במדידת אורך, מסה וזמן. הם היו הראשונים לפתח מערכת של משקולות ומידות אחידות. המדידות שלהם היו מדוייקות ביותר. החלוקה הקטנה ביותר, שמסומנת על מאזניים משנהב שנמצא בלות'אל, היה בערך 1.704 מילימטר, המידה הקטנה ביותר שנמצאה על מאזניים מתקופת הברונזה. המהנדסים של האראפה השתמשו במערכת העשרונית למדידה גם עבור מדידה של מסה, כפי שאפשר לראות מהמשקולות שלהם.

גודלם של הלבנים היה ביחס מדוייק של 4:2:1, וגם פה השתמשו במערכת העשרונית. משקולות התבססו על יחידות של 0.05, 0.1, 0.2, 0.5, 1, 2, 5, 10, 20, 100,200 ו-500, כשכל יחידה היא בערך 28 גרם, בדומה לאונקיה האנגלית, וחפצים קטנים יותר נמדדו ביחסים דומים ביחידות של 0.871.

המצאות יחודיות להאראפה כוללת מכשיר שבעזרתו מדדו חלקים שלמים של קו האופק ואת המזח שבו נמדדו הגאות והשפל. בנוסף, הם פיתחו שיטות חדשות בעיבוד מתכות, וייצרו נחושת, ברונזה, עופרת ופח. הכשרון ההנדסי של ההאראפים היו מרשים, במיוחד בבניית מזחים לאחר מחקר מעמיק של הגאות והשפל, הגלים והזרמים.

ב-2001, ארכיאולוגים שחקרו שני שלדי אדם ממהגרה, פקיסטאן, גילו שלאנשי תרבות עמק האינדוס, אפילו בתקופות ההאראפיות המוקדמות, הייתה הבנה וידע ברפואה ורפואת שיניים.

מקור וקרדיט : ויקיפדיה בעברית

gershon 3

1
· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *