צ'זארה בורג'ה (Cesare Borgia) היה מודל ההשראה לדמות הנסיך בספר "הנסיך" של ניקולו מקיאוולי .
הוא נולד בשנת 1475 כבן בלתי חוקי לאפיפיור אלכסנדר השישי ולפילגשו ונוצה דיי קטני.
הוא היה אמיץ , חסר רחמים , עריץ וחיפש כל הזמן לצבור יותר כוח.
משפחתו הגיעה לאיטליה מספרד ב-1443, בעקבות הכיבוש הספרדי. בעקבות לחץ מצד אביו מונה בגיל שבע למשרה ציבורית שבצידה תגמול כספי. באיטליה של אותה תקופה, שחיתות שכזו הייתה עניין של יום יום.
עד גיל 12 חי ברומא והתחנך על ידי מורים פרטיים שסיפק אביו. מאוחר יותר למד משפטים ותאולוגיה באוניברסיטה.
בגיל 18 מונה לקרדינל על ידי אביו ושירת ככזה בין השנים 1493-1498. אביו אף נתן לו מדינה קטנה באיטליה, שאותה ניסה להרחיב על ידי הקמת צבא משלו. הוא התחתן ונולדה לו ילדה מנישואיו. בנוסף נולדו לו שני ילדים, בן ובת, מפילגשיו. בנו מחוץ לנישואים המשיך בדרכו של אביו ונודע כרוצח.
כאשר היה בגיל 20 , מינה אותו אביו לפקד על צבא האפיפיור בשנת 1496 . בתיאום עם הצרפתים הוא ביקש להשתלט על הערים המרכזיות של איטליה כחלק מתכנית להביאם לשליטה ישירה על ידי האפיפיור .
צ'זארה נחשב לעריץ חסר מוסר שלא בחל באמצעים על מנת לסייע ולהאדיר את עוצמת משפחתו ועוצמתו הוא.
נטען כי ניקולו מקיאוולי ששימש כשגריר לחצר צ'זארה מטעם עירו, פירנצה, התרשם משיטותיו. בספר "הנסיך" מאת ניקולו מקיאוולי מוזכר צ'זארה כמודל לדמות הנסיך.
צ'זארה סייע לתככי אביו ואף הוסיף משלו. נטען כי רצח את בעלה של אחותו, לוקרציה בורג'ה.
צ'זארה ומשרתיו רצחו את הבעל, דוכס בישליה, בחניקה. כנגד צ'זארה הועלו טענות כי שכב עם אחותו ומהרומן נולד בנה ג'ובאני בורג'ה. צ'זארה נהג לשעשע את תושבי רומא במחזות פומביים דוגמת הוצאה להורג של פושעים על ידו. אדם שפרסם ביקורת על מעשיו הוטבע בנהר.
בעקבות מחלת אבעבועות קשה צולקו פניו. צ'זארה החל ללבוש על פניו מסיכות, דבר שהוסיף לתדמיתו השלילית.
לאחר מותו של אביו ב-1503 ירד כוחו של צ'זארה, הוא איבד את ממלכתו וברח לנאפולי, לאחר שנתפס שם הועבר לספרד ומשם ברח אל ממלכת נווארה, שם מת כשניהל קרב בשירות גיסו מלך נווארה. תוקפיו אפילו לא ידעו מי הוא בכלל .
Cesare Borgia leaving the Vatican (1877) by Giuseppe Lorenzo Gatteri
מקורות המידע
Death of Cesare Borgia | History Today
Cesare Borgia – Wikipedia, the free encyclopedia
תורת המידות על פי משפחת בורג'ה | רשימות מן התיבה הלבנה
3