האיש שסירב להיות הרמטכ"ל הראשון של צה"ל

5509

retner 1948

"הוטל עליך מטעם ההנהלה לשמש ממלא-מקום ראש-המטה-הכללי. עליך להתפנות מיד לתפקיד זה – בשים לב לדחיפות הדבר וחשיבותו החיונית. עליך להגיע לתל אביב ולקבל על עצמך העבודה בימים הקרובים", זו לשון המברק שנחת במשרדו בטכניון של יוחנן רטנר – פרופסור לארכיטקטורה, בשלהי חודש מרץ 1948. בגיל 57, לאחר שכיהן כבר כראש המטה הארצי הראשון של ארגון ההגנה ויועצו הצבאי של דוד בן גוריון, נפלה בחלקו של איש הצבא הרוסי לשעבר ההזדמנות להיכנס לדפי ההיסטוריה הציונית בתור הרמטכ"ל הראשון של צה"ל. הצבא שעתיד להיות מוקם עם ההכרזה על עצמאות ישראל, פחות מחודשיים לאחר שליחת אותה קריאה לסיוע שנחתמה על ידי ראש הסוכנות היהודית ואבי האומה שבדרך – בן גוריון.

הימים ימי מלחמת הכל בכל בפלסטין – תקופה שההיסטוריונים נוהגים להגדיר כסיום חלקו הראשון של המאבק בין היישוב היהודי לאוכלוסייה הערבית שהחל עם אישור האומות המאוחדות את תכנית החלוקה באותה הצבעה זכורה בכ"ט בנובמבר 1947. אמנם החברה הערבית בארץ היתה בשלבי התפוררות – האליטה נטשה את הארץ עד יעבור זעם והישוב היהודי נראה מאורגן יותר מבחינה צבאית, אולם גם חלקם של היהודים בהקזת הדם ההדדית נותר גבוה למדי. המטרה העיקרית של ההגנה באותם ימים נסובה סביב אבטחת השיירות, שהובילו אנשים, תחמושת ואספקה – לישובים שהיו נצורים באזורים שונים של הארץ.

ומעל הכל, העיב החשש מפני העזיבה המתוכננת לחודש מאי אותה שנה של כוחות המנדט הבריטי שאחריו מי ישורנו. "בשלהי מרץ ספגה ההגנה בדרכי הארץ כמה מהלומות קשות, שנראו כמבשרות מפלה במלחמה והצביעו על הכרח עליון, במהפך אסטרטגי יסודי, שיעביר את היוזמה לידי היהודים ויאפשר הסטת כוחות ממשימות הגנה על שיירות למיטוט המליציות הערבית בבסיסי הבית שלהן. בתוך פחות משבועיים איבדה ההגנה עשרות מטובי לוחמיה ואת רוב הרכב המשוריין שלה", תיאר ההיסטוריון בני מוריס את המתרחש באותה תקופה קריטית בספרו "1948".

"הזקן" פנה לפרופסור מהטכניון שישמש "ממלא-מקום" של מי שעמד בראש הצבא עד אז – יעקב דורי, לאחר שזה נפל למשכב בעוד הלחימה בשיאה. אלא שרטנר לא ממהר להשיב בחיוב לדרישה של בן גוריון, עמו היה לו ניסיון בעבודה משותפת מאז נתבקש בשנת 1939 להפוך את ההגנה לארגון ארצי, המנוהל על ידי מפקדה אחת ומטה אחד – במקום השליטה האזורית-פדרטיבית שהיתה נהוגה עד אז.

בן גוריון הופתע לשמוע על הסירוב של רטנר לקחת על עצמו את המטלה .

רטנר לא רצה את התפקיד . הוא לא היה אחד מהחבורה של ההגנה, הוא היה אאוטסיידר", מסביר פרופ' יואב גלבר. ויש ממש בטיעון של גלבר: רטנר היה למעשה בן דורו של בן גוריון – "הזקן". ממפקדי החזיתות הוא היה מבוגר כמעט בדור – יגאל אלון, מפקד החזית הדרומית היה צעיר ממנו ב-27 שנים, מקבילו בצפון, משה כרמל, היה צעיר מרטנר "רק" ב-20 שנים. יצחק רבין, מפקד חטיבת הראל היה זאטוט הצעיר ב-31 שנים מרטנר.

archion zahal  retner

שירת כקולונל בגיל 28 בצבא הצאר

הוא נולד בשנת 1891 באודסה שהיתה חלק מהאימפריה הצארית הרוסית (היום באוקראינה. ד"מ) והתייתם מאמו בלידתו. משפחת סוחר דגנים מצליח התחתנה עם משפחת קבלן בנייה מצליח לא פחות ומזוג ההורים הזה נולד בן העשירים. הילד אויגן שהפך ברבות הימים ליוחנן, גדל באודסה ונשלח בגיל 14 ללמוד בגרמניה. שם סיים את לימודי בית הספר התיכון ויצא לטיול בבלקן. לאחר מכן שב לגרמניה ושקד על לימודי הארכיטקטורה באוניברסיטה בעיר קרלסרוהה.

מלחמת העולם הראשונה שנפתחה בשנת 1914 תופסת אותו בביקור מולדת. הוא מתגייס לצבא הצאר, עובר קורס קצינים ומצטרף לחיל השריון הרוסי . ,

בשירותו בצבא הצאר רוכש רטנר הכשרה צבאית במישור הלוגיסטי (במפקדה העורפית), במישור האסטרטגי (במפקדת החזית המערבית), ובמישור הטקטי (בדיוויזיה) – הכשרה שלא נעלמה מראשי ההגנה עת מצטרף רטנר לשורותיה בתחילת שנות ה-20', כנראה בעקבות טיפ שקיבלו בארגון מרחל כגן אודות הקצין הרוסי הבכיר שמסתובב בארץ. "הוא הגיע עם ניסיון צבאי עצום יחסית למה שהיה בהגנה", מסביר ההיסטוריון פרופ' יואב גלבר, איש אוניברסיטת חיפה, "רטנר נחשב לאוטוריטה צבאית מאז שהוא הגיע לארץ, שכן הישראלים ששירתו בצבא הבריטי ובזה הטורקי לא היו קצינים. דורי, למשל, היה רב-סמל בגדודים העבריים ששירתו בצבא הבריטי".

רטנר דורש לעבור את מסלול ההכשרה של ההגנה מתחילתו למרות שכבר שירת כקולונל בגיל 28 בצבא הצאר, ומטפס במהירות בסולם הדרגות עד שמתמנה לסגן מפקד הארגון בחיפה. בשנת 1937, כשהמרד הערבי בשיאו, מתבקש רטנר על ידי הנהלת הסוכנות היהודית להקים מפקדה ארצית להגנה במציאות בה לכל מפלגה יש נאמנים בארגון, ולכל אזור בארץ מפקדה בעלת אינטרסים מקומיים שאינם בהכרח חופפים עם שכנתה. משימתו הראשונה היא הכפפת הארגון תחת קורת גג פיקודית אחת. "נעשו ניסיונות רבים לקבע תקנון מפורט מאוד ביחס להגדרת סמכויותיו של המטה הכללי ומוסדותיו השונים, וביחוד – לשלב את הסמכויות האלו עם שמירה על סמכויותיהם של המרכזים (הפוליטים) מטעם המפקדה הארצית", כתב רטנר בעדותו על התקופה השמורה בארכיון ההגנה בתל אביב.

retner 2

אלא שהחברה "הסופּר-פוליטית", כדברי פרופ' גלבר, התקשתה לקבל את הבא מן החוץ, שלא היה מזוהה פוליטית, וביקש להפוך את המחתרת לצבא – את האלתור לתורה, גם במחיר פגיעה בכוחם של כמה דמויות מפתח שסלדו מהרעיון. ניסיונו של רטנר להחיל רפורמה בפיקוד של הארגון לא עולה יפה, לפחות כל עוד הוא נשא בתפקיד, ובשנת 1939 הוא מודיע כי אינו מעוניין להחזיק במושכות, לאחר שגם ניסיון לפשרה מצדו בהשארת זכות וטו של המפקדות האזוריות על החלטות מבצעיות של המפקדה הארצית באזוריהן לא צולח.

רטנר שב לטכניון, במקביל לעיסוקיו כארכיטקט פעיל. חותם עבודתו ניכר בישובים רבים בארץ כשבתיק העבודות שלו ניתן למצוא בין השאר את תכנון בניין הסוכנות היהודית בירושלים שעליו זכה בפרס, את בית ברל, מדרשת שדה בוקר, בניין קופת חולים כללית ברחוב זמנהוף בתל אביב ואפילו את ביתו התלת-מפלסי ברחוב יפה נוף בחיפה.  ונהרג בתאונת אימונים בשנת 1954.

"הבסיס שלו היה הטכניון, ובכל פעם בן גוריון היה פונה לנשיא הטכניון להשאיל את אבא שלי", מספר רטנר הבן, שמסביר כי אביו שילם מחיר יקר בקריירה שלו כאדריכל. "ללכת ולחזור, להקים משרד ולסגור אותו, זה לא טוב לאדריכל עובד", הוא אומר. בשנת 1944 נקרא שוב רטנר אל הדגל – הפעם כדי לערוך תחקיר מעמיק אודות הפוטנציאל המלחמתי של הישוב, זאת כהכנה לעימותים שצפתה הנהגת הישוב היהודי שעוד נכונו למדינה שבדרך.

. מקור וקרדיט : דן מגן , וואלה , 2012

piat 2 small

ייצור מטולי האנטי טנקי מסוג פיאט

מתוך ראיון עם האלוף ישראל טל ז"ל ביד בשריון

" אז לא ידעתי איזו אישיות מופלאה היה האיש הזה. לפני כחמש שנים יצא ספרו חיי ואני, שם מסופר סיפור שלא ייאמן על הגורל היהודי. רטנר היה במלחמת העולם הראשונה עם הקוזקים בצבא האדום. עוד לפני כן הוא לחם בחזית ואחר–כך השתתף במהפכה. הוא גם השתתף בהגנה העצמית של יהודי אודסה. האיש היה בן למשפחה אריסטוקרטית יהודית ברוסיה, אבל את התרבות הוא ספג בגרמניה, שבה התחנך. אבל אז לא ידעתי עליו את כל זה. שאלה: הוא היה פרופסור בטכניון. תשובה: כן. ידעתי גם שהוא איש 'הגנה' ומפקד בכיר. התברר שנפל לידי 'ההגנה' 'פיאט' בלי פצצות, והם לא מבינים איך הפיאט עובד ולא ידעו איך נראית הפצצה. זה היה אמנם כלי מוזר עם קפיץ ענק ועם מין חוטר כזה. לבקשתו הסברתי לו את ה'פיאט' לפרטי–פרטים. הוא נתן לי נייר ועיפרון וציירתי לו כל חלק ב'פיאט', כולל החלק הכי קטן. וכך הסברתי לו את אופן הפעולה. עבדנו חצי יום והוא ישב וכתב את הדברים ושרטט שרטוטים יפים במשיכת קולמוס מדויקת, ובסופו של המפגש היה לו תיאור מלא איך הפיאט פועל ואיך בנויה הפצצה. במלחמת העצמאות היו לצה"ל 'פיאטים' בכל המקומות, ורטנר, כנראה, הוא שדאג לייצור ה'פיאטים' האלה. "

מקור וקרדיט : יד לשריון

 קידום והטמעת תכנית אבנר

תהליך בניין הכוח הצבאי והתאמתו ליעדיו המשתנים עד ערב מלחמת העצמאות שאב את השראתו מתכנית אבנר .

התרומה החשובה ביותר של יוחנן רטנר לקידום בטחון היישוב היהודי בא"י הייתה  קידום  והטמעת תכנית אבנר לפני הקמת המדינה .

 תוכנית אבנר, הייתה התוכנית האסטרטגית הראשונה להגנת גבולות מדינה יהודית אפשרית ברמה הארצית

קודם לפרסום המלצות " ועדת פיל"  בשנת 1937 הוגשה לארגון ה"הגנה" ולמוסדות הלאומים תכנית שהוכנה על ידי מפקדי הערים חיפה ותל אביב , אך זכתה שתיקרא על שם מפקד תל אביב  אלימלך אבנר ( זליקוביץ ),   "תוכנית אבנר ".

התכנית הוכנה בהמשך לסיכום השלב הראשון של המאורעות ולימוד לקחיהם . המחברים יצאו מנקודת ההנחה , כי המאורעות הבהירו שאמצעי הגנה , ארגון והכנת האיש … המקובלים עד עכשיו אינם הולמים יותר את המציאות . ואין ספק שארגוננו בצורתו הנוכחית בדרכי עבודתו , מנטליות שלו , בפרובלימות שהציג לפניו , לא יהיה מסוגל למלא את תפקידו וייעודו ההיסטורי , שהוטלו עליו על ידי הגורל , אם לא ישווה לפניו את המטרה הברורה והיא הגנת המדינה העברית בתור שכזו על כל כיבושיה . " התכנית קראה להקמת צבא בן 43,000 חיילים שאמור היה להתפרס לאורך מ"ק 300 של קווי הגנה סטטיים בארץ ישראל . התכנית נדחתה על הסף  בידי פיקוד הארגון משום היותה תלושה מן המציאות הארץ ישראלית של אותם הימים ., למרות דחייתה " היא שימשה אחר כך בסיס לתוכנית להקמת הכוח הצבאי וההיערכות הצבאית עד מלחמת העצמאות.

hhagna 1

מבחינת ההיקף וסדרי הגודל היתה זו תכנית נועזת ובעלת חזון.

אבנר הניח שיוחלט על חלוקה מדינית בדרך זו או אחרת , כפי ששיערו בהנהגה הציונית ( חלוקה למדינות עצמאיות או לקנטונים אוטונומיים , ( אך לא ידע מה התכנית המתגבשת בוועדת פיל , ולכן לא הביא בחשבון את המשך הנוכחות הבריטית בארץ ואת ההצעה לכונן מובלעת מנדטורית בירושלים עם פרוזדור לחוף . הוא הניח שלא זו בלבד שהיהודים יגנו על מרחב שלטונם , אלא יתפשטו בהדרגה מזרחה , וישתלטו על הארץ עד הירדן . המרחב שמדרום לבאר שבע לא נכלל בתכניתו . אבנר לא התיימר להגיש תכנית מעובדת לפרטיה , אלא 'סכימה להגנה בהיקף ארצי ומדיני.

לגבי  ניתוחו של אבנר יש להעיר שהוא ציפה להמשך העלייה הגדולה , בממדי העלייה החמישית , שתאפשר להגדיל את כוחו המגויס של היישוב . כן העריך שהשאלות הגיאוגרפיות הכרוכות בעצמאות תקבענה פחות מיכולתו של היישוב , בעזרת התנועה מהתפוצות , להעמיד כוח אדם לוחם ולציידו . כשנדונה התכנית במרכז 'ההגנה' התרכזו בעיקר בחלקיה האקטואליים , שהוגדרו בקו 'א המושתת על ההתיישבות הקיימת . מתנגדי התכנית במרכז טענו שהיא ' סכימטית' מדי . הם ביקרו את היקף הכוחות הנדרשים , ומה עוד שרובם ירותקו להגנה סטטית בקו החזית וביישובים הערביים , ואילו הכוחות הניידים יהיו קטנים ומפוצלים .

למרות שהתכנית נדחתה רשמית  ע"י  ההגנה המשיכו כמה אישים ב"ההגנה" בתיאום עם בן גוריון לקדם את בשקט את תכנית אבנר, אחד מאלו היה יוחנן רטנר ( וגם יוסף אבידר רוכל) .

יוחנן רטנר הפך להיות יועצו הצבאי של בן גוריון בתמיכתו הוא פעל נמרצות להטמעת החשיבה של תכנית אבנר ביישוב וב"הגנה".

בהמשך החלה הנהלת הסוכנות בראשות בן גוריון למלא תפקיד משמעותי יותר בפיקוח על ארגון ה"הגנה" עם מינוי יוחנן רטנר בתור הרמ"א הראשון (ראש המפקדה הארצית הראשון של ארגון ההגנה) .

סדרה של שינויים במאפייני האיום הביטחוני , והאתגרים המדיניים שראשיתם בתקופת המאורעות ועד להקמת המדינה , חייבו שורה ארוכה של התמודדויות בתחומים המדיני אזרחי והצבאי ביטחוני גם יחד . על כך ניצח בפועל יוחנן רטנר .

גם אחרי סיום תפקידו כראש המפקדה של "ההגנה"  פעל יוחנן רטנר ( מאחורי הקלעים ובהשראתו של בן גוריון)  לקידום תכנית אבנר ויישומה המערכתי ביישוב . כיועצו הצבאי של בן גוריון הוא הדריך אותו בכל היבטים הצבאיים להיערכות הנדרשת.

כאשר פרצה מלחמת העצמאות , הייתה כבר ההיערכות הצבאית תוצר של החשיבה האסטרטגית בתכנית אבנר  ויוחנן רטנר זכה להערכה  על פועלו בהיערכות הצבאית והאסטרטגית ומונה  לתפקיד ראש אגף התכנון בצה"ל והיה אחד מששת האלופים הראשונים.

אחר כך שירת האלוף יוחנן רטנר  גם כנספח צבאי במוסקבה בשנים 19481951.

אחר מלחמת העצמאות , יוחנן רטנר לימד בפקולטה לאדריכלות בטכניון ואף היה דקאן הפקולטה ומנהל משנה בפועל של הטכניון.

מקור וקרדיט : עמיר בר אור , " ארגון ה"הגנה" לקראת המעבר משלטון המנדט לעצמאות מדינת ישראל  1948–1937 " .  בתוך : מיכאל מ' לסקר ורונן יצחק ( עורכים) .  אתגרים ביטחוניים ומדיניים במבחן המציאות : ישראל בין העולם הערבי והזירה הבין-לאומית, הוצאת אוניברסיטת בר אילן , 2012 .

ראה גם :

יוחנן רטנר, ‏מחשבות לבעיית התכנון הצבאימערכות 428-427 (קובץ 70 שנה למערכות), אוקטובר 2009

יוחנן רטנר, ‏עיקרי הביצור של נקודות ישוביותמערכות גיליון אשמורות, נובמבר 1939

יוחנן רטנר, ‏לאופיים של הביצורים המודרנייםמערכות גיליונות 2-3, יולי 1940

 

 

4
· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *