האיש שהפך את סין לאימפריה כלכלית

קרא, ליקט וסיכם עמי סלנט , עורך האתר "רגעים היסטוריים" 

גרסה מס' 4 , 23 בנובמבר 2020

הוא עבד כמה שנים טובות כטכנאי במפעל טרקטורים נידח באיזור מרוחק בדרום סין  לשם הוגלה ע"י מאו דה-צדונג, אך דנג שיאו-פינג, מנהיג סין שנפטר בשנת 1997, היה מנהיג דגול שהשכיל להפוך את סין ממדינה חקלאית מפגרת לאימפריה שהיא כיום בעלת השפעה מכרעת על הכלכלה העולמית.

סין היא כיום מעצמה כלכלית משגשגת, המתגאה באינספור כבישים מהירים, ערים גדלות, תעשייה מתפתחת ושוק הולך וגדל מוצרי יוקרה. במהלך שלושת העשורים האחרונים, כלכלתה צמחה ב-9.8% בממוצע בשנה. 80% מהצעצועים בעולם ו-60% מהביגוד מיוצרים בסין.   האיש שאחראי יותר מכולם להישג זה הוא המנהיג הסיני המנוח  דנג שיאו-פינג.

 מתוך חזונו של דנג צמח המודל הסיני – אימוץ הקפיטליזם בסייגים והתאמות נקודתיות.

דנג שיאופינג נולד בעיירה קטנה במחוז סיצ'ואן בדרום מערב סין ב-22 באוגוסט 1904. בצעירותו נשלח לצרפת כסטודנט, ופגש את המנהיג המרקיססטי צ'ו אן-לאי, לימים ראש ממשלת סין בשנות המהפיכה האדומה. דנג הפך לתלמידו חסידו, ויחסיהם כנראה הצילו את חייו בתקופת מהפיכת התרבות בשנות ה-60 , כאשר מאו דה-צונג תיכנן לחסלו .  כסטודנט בצרפת הוא עבד ולמד, הוא הועסק במפעלי מתכת והרכבה צרפתיים בשנת 1918 והשתדל גם ללמוד לימודים גבוהים.

דנג הצטרף למפלגה הקומוניסטית ב-1924, שלוש שנים אחרי ייסודה. הוא למד באקדמיה צבאית במוסקבה, חזר לסין ומד בראש גדודים שלחמו בצבאו של צ'אנג קאי-שק (לימים, מייסדה של טייוואן). ב-1934 הוא שימש כקומיסר פוליטי של הארמיה הקומוניסטית הראשונה, ולמרות שהשתתף ב"מסע הארוך" של מאו, שהצעיד את עשרות אלפי לוחמיו לאורכה של סין כדי להצילם, נשאר מרוחק-משהו מעמיתיו ראשי המפלגה. לפני כן הוא הודח כמה פעמים, ונראה שהיה אופוזיציונר בנפשו.

ההשתלטות הקומוניסטית על סין ב-1949 הביאה אותו בשנות ה-50 לתפקידי סגן ראש ממשלה, וחשוב מכך, חבר הפוליטביורו המפלגתי. אך כבר אז, רעיונותיו הקפיטליסטיים-למחצה פעלו נגדו כבומרנג. רעיית מאו, ג'יאנג קין, הרחיקה אותו מכל השפעה, ובפרוץ מהפיכת התרבות ב-1966 הוא הודח מכל תפקידיו, נשלח למפעל טרקטורים בדרום סין ועבד כפועל.

כבר בסוף שנות ה – 50 סר חנו בעיני מאו משום שדנג נקט קו פחות נקשה בשאלות הכלכלה של סין . בעת " מהפכת התרבות" בשנת 1966, סולק דנג מצמרת השלטון בסין ישירות לעבודה במפעל טרקטורים , ראש ממשלת סין דאז צ'ו אן ליי זכר לו את חסד נעורין בצרפת , ומנע את הוצאתו להורג ע"י מאו דה-צטונג.

1973- חזרה מהגלות במפעל הטרקטורים למרכז הבימה 

דנג  הוחזר מהנשייה הפוליטית ב-1973, ולפתע אפשר היה להבחין בו לצידו של מאו על בימת הכבוד באיצטדיון כדורגל, שנשאר תחביבו העיקרי, לצד ברידג'. ב-1975 כבר חזר דנג לכהן כסגן ראש ממשלה, ובעיקר – כסגן מזכיר הוועדה הצבאית המרכזית, ואפילו סגן מזכ"ל המפלגה.

בשנת 1977 דנג  שיאו-פינג פתח מחדש את האוניברסיטאות בסין ( אשר היו סגורות למעלה מעשור מאז מהפיכת התרבות) .

כנופיית הארבעה בסין וסילוקו מחדש של דנג שיאו-פינג

 בשנת 1976 כנופיית הארבעה רצתה לתפוס בכוח את השלטון אחרי מותו של מאו,ואחד מצעדיהם הראשונים היה סילוקו של דנג שיאו-פינג דנג מתפקידו באפריל 1976 לאחר שהואשם בעידוד "הפגנות אנטי מהפכניות" בכיכר טיינאמן (שער השלום השמיימי)על ידי קבוצת השמאל של ג'יאנג צ'ינג. הם רצו לחסל את יריביהם הפרגמאטיים ולהחזיר את סין לעידן המהפכני הקיצוני. אבל,  בסופו של דבר , הם נכשלו ממספר סיבות:

• הצבא לא תמך בהם.

• הקבוצה הייתה מנוכרת מההמונים בגלל שיטות הטרור שהפעילה.

• הקבוצה קיימה אורח חיים "בורגניים" בזבזניים.

.חברי הכנופיה הועמדו לדין על-ידי יורשו של מאו,ראש הממשלה, הואה ג'ואו פ'נג, והואשמו בכל תחלואי סין. גזר דינם היה מוות

1978 -כעוף החול – שוב חזרה של דנג שיאו-פינג מגלות למרכז הבימה בסין

ב-1978, כשנתיים לאחר מותו של מאו, שב דנג למרכז הבמה הפוליטית. משנתו הכלכלית, על פיה לא מתקיימת סתירה בין אידיאלים סוציאליסטיים ומשק כלכלי פתוח, הפכה למדיניות הרשמית של סין.

כאשר דנג שיאו-פינג הפך למנהיג של סין בחודש דצמבר 1978, סין הייתה עדיין בתוהו ובוהו מהמהפכה התרבותית. הכנסה שנתית לנפש להייתה פחות מ 100 $  לעומת 30 אלף דולר לנפש בארה"ב .  הוא היה אז בגיל 74 , עם ניסיון פוליטי רב והכרה טובה של המערב ( דנג היה קורא כל יום  בעצמו במשך שנים את כל העיתונים החשובים בצרפת, אנגליה וארה"ב) .

סין, בעת המודרנית, החלה את תהליך השילוב עם העולם שבחוץ רק בשנות ה-80 של המאה ה-20 לאחר שהמנהיג בעידן שאחרי מותו של מאו, דנג שיאו-פינג, קידם את הרפורמה שמכונה בסין "פתיחת הדלתות". תהליך זה של שינוי התרחש ועדיין מתרחש באינטנסיביות רבה ומביא על סין שינויים מהירים שהם לא רק חיצוניים כמו צמיחה מטאורית חסרת תקדים של מגדלים, גורדי שחקים, רכבות מהירות ותעשיות ענק אלא גם שינויים בתפיסת העולם שבחוץ, בחינוך, ביחסים הבין- אישיים, בהרכב המשפחה…. כמעט בכל תחום שנבחר.

מנהיגות היא גם שבירת מחסומים פסיכולוגיים

בתבונתו הרבה דנג הבין שהוא חייב בראש וראשונה לשבור מחסומים פסיכולוגיים ברמה החברתית שהוטבעו במדינה בשנות שלטונו הממושכות של מאו.  לשם כך הוא נעזר בדבריו של מאו עצמו. הוא לא זרק את מאו לפח האשפה של ההיסטוריה.זאת לא יכול היה לעשות. במקום זאת הוא השתמש בדברי מאו כדי לומר דבר והיפוכו כדי ליצור את הפרצה האידיאלוגית שהיתה כה חיונית. "עד סוף שנת 1977  הצליח דנג לצבור מספיק תמיכה בגישה הגורסת ,כי תמצית מחשבת מאו שהאדם צריך להפיק אמת מעובדות ולזכור שהמעשה הוא אמת המידה היחידה של האמת. ..ובכך ביסס (דנג) את הגישה הקובעת כי קווי המדיניות לא צריכים לעמוד במבחן מחשבת מאו-אלא במבחן המציאות".

שלא יהיו ספקות,דנג לא היה דמוקרט, אך הוא השכיל להשתמש ברחשי ליבו של הציבור כדי להאיץ את הרפורמות אותן תכנן. "עד לסוף 1978 התמלאו קירותיה של פקין בכרזות של פועלים שקראו לעוד רפורמות .על קיר אחד…נהגו מתנגדי המשטר להדביק כרזות והוא הפך מקום מפגש עבורם ומקום שבו נמכרו עלונים  פוליטיים.עד מהרה זכה קיר זה בכינוי קיר הדמוקרטיה…בכרזות על קיר הדמוקרטיה נדונו נושאים שונים ונמתחה בהן ביקורת שהלכה והעמיקה על המצב בסין. ברובן עלתה קריאה לרפורמות נוספות. דנג השתמש בקריאה זו של הציבור להפעלת לחצים על אותם חלקים המפלגה שהתנגדו לדרכו. כך הוא  זכה לתמיכה כפולה בכל מה שעשה.מצד אחד שותפיו לדרך בקצה הפירמידה השלטונית ומצד שני הציבור הרחב.זאת היתה לא רק לגיטימציה פוליטית,אלא  גם ברכת דרך מוסרית.

בחוכמה רבה ובצעד נועז שאין כדוגמתו מבחינת הגישה השלטת בימיו של מאו, לקראת סוף שנות ה-70 דנג נהג "לשלוח מנהיגים מהמרכז ומהפרובינציות אל חוץ לגבולות סין כדי שיווכחו עד כמה ארצם נחשלת. רבים מהם חזרו מזועזעים.הוא גם שלח סטודנטים לחו"ל ,תמך בחלוקה נרחבת של טלוויזיות והשתמש במסך הביתי כדי להקרין בפני אוכלוסיית סין דימויים מהעולם הגדול.

שנג'ן- הניסוי האורבני המתקדם ביותר של סין בהיסטוריה

בשנות השמונים התחזק הקו הפרגמאטי בהנהגתו של דנג שיאו-פינג. הוא התפטר מתפקידו כסגן ראש ממשלה אך, המשיך להחזיק בתפקידים מרכזיים במפלגה. הוא מבסס את מעמדו ומעמד אנשיו כאשר בשנת 1980/1 כאשר אולץ הואה גואו פ'נג, ראש הממשלה וראש המפלגה להתפטר מתפקידיו, לאחר שהואשם בסטיות שמאליות, בקבלת דרכו של מאו טסה טונג ללא ערעור ובעידוד פולחן אישיות לעצמו.

ב־1992 דנג שיאו-פינג, מנהיג סין דאז ומי שהוביל את הרפורמות שהפכו את המדינה לנס הכלכלי המוכר היום, ביקר במחוז  גואנגדונג הדרומי ונשא נאום בשנג'ן, שהיתה אז עיירת דייגים זעירה על גבול הונג קונג. דנג הכריז עוד קודם לכן על העיירה כאזור פיתוח מיוחד, ב־1992 הוא השיק שם את הניסוי האורבני המתקדם ביותר של סין בהיסטוריה.

 ב־20 השנים שחלפו מאז, הפכה שנג'ן לעיר של מיליוני תושבים ולמרכז הבלתי מעורער של תעשיית האלקטרוניקה העולמית, תוך שהיא גוררת אחריה את המדינה כולה לתנופת פיתוח ועיור חסרת תקדים: הסיור הדרומי של דנג יצר למעשה את סין המוכרת כיום, על עוצמתה הכלכלית ועל חולשותיה.

דנג שיאו-פינג, הפך לשליטה של סין ולאיש החזק בה.  הוא עיצב תוכנית פיתוח לעשר שנים שכונתה בשם: "ארבע המודרניזציות" , שקבעה סדר חדש בחקלאות, בתעשייה, במדע וטכנולוגיה ובצבא.

בתקופה שמאו שלט בסין המחשבה הסינית התרכזה בשלילת דברים – הסדר הבורגני, הפאודלי, הקפיטליסטי, המסורתי הסיני-קונפוציאני וכו'. נוצרה שפה דוגמטית שמשתמשת במונחים וסיסמאות דוגמטיות כמו 'ההמונים הם הכוחות הדוחפים את ההיסטוריה קדימה'. השיח היה רדוד ושטחי. החל מ1978, עם עלייתו של דנג שיאו-פינג לשלטון, המצב השתנה. הוא אמנם , תמיד היה לצד מאו אך  מאז ומתמיד תמך במרכזיות, פרגמטיות, מומחיות, כלכלה.

בתקופה של דנג שיאו-פינג החלה תנועה חדשה שהונהגה על-ידי אינטלקטואלים ופעילי מפלגה שבקשו להוסיף לתוכנית המודרניזציה תחום נוסף דמוקרטיה.

התנועה החלה לבקר את הממסד המפלגתי באמצעות עיתוני קיר, בתחילה בפקינג ואחר-כך בערים אחרות ובהם דרשו:

• להפסיק לשלוח בעלי השכלה לחבלים מרוחקים לחינוך מחדש.
• הם דרשו זכות למגורים.
• זכות לעבודה חופשית לכל.

1979 – הרפורמות של דנג שיאו-פינג בסין

דנג שיאו-פינג ששימש כסגן בכיר לראש הממשלה ,אך למעשה היה המנהיג החזק ביותר בסין, החל בביצוע מדיניות סוציאליסטית/ליברלית על פי פרשנותו:

• הוא החל בשחרור של עשרות אלפים שנאסרו בתקופת מהפכת התרבות, מבתי הסוהר ומעבודות כפייה.
• הוא החזיר לקפיטליסטים וצאצאיהם מתקופת טרום המהפכה את הזכות להחזיק בחשבונות בנק לצרכים אישיים ומשפחתיים (בתנאי שלא נצלו את רכושם לפעילות כלכלית קפיטליסטית).
• בעלי קרקעות לשעבר טוהרו מאשמה בעקבות עבודת הכפיים שעסקו בה בתקופת החינוך מחדש.
• מנהלים ובעלי מקצועות חיוניים לתקופת המודרניזציה קבלו סיוע ועידוד לעסוק במקצועותיהם.
• דנג הביא וקידם מנהיגים סינייים מצליחים מהמחוזות השונים כדי לבחון את ההצלחות ושלח את אלה שהובילו את הניסויים ברחבי הארץ כדי להסביר איך הם הצליחו.

קו הפרגמאטי  של דנג שיאו – פינג בא לידי ביטוי ב:

• הדגשת המודרניזציה כאמצעי לשיקומה של סין.

• הדגשת חשיבות הביזור בתחום הניהול.

• קביעת תחשוב כלכלי בארגון הייצור.

• מתן חשיבות יתר למוצרי צריכה ולמתן שירותים.

• תגמול העובדים באופן מקורי ולא על פי קריטריונים סוציאליסטים.

• העדפה העובד המקצועי על פני העובד הבלתי מקצועי וחסר ההכשרה.

• בחקלאות פותחה שיטת האחריות בייצור, קביעת מכסות ייצור הנמסרות לרשויות והיתר להרוויח הכנסה נוספת על ידי מכירת התוצרת של החלקות הפרטיות שלהם בשוק חופשי. למכירת עודפי התוצרת בשווקים פרטיים ולצבור רווחים.  הוא אפשר לאיכרים  הסיניים

• פיתוח שווקים חדשים ומערך תמיכה בהם כמו: אכסניות, מסעדות, חנויות, בתי מלאכה של חייטים, מכוני יופי ומרכזים קטנים ליצור תעשייתי קל.  בניגוד לדגם הסובייטי, הניהול היה עקיף באמצעות מנגנוני שוק.

• בתעשייה הושם דגש על ניהול מקצועי/כלכלי תוך מתן חופש פעולה להנהלת המפעל לקבוע סדרי עדיפויות, לקבוע מתן הטבות כלכליות לעובדים על-פי שיקולי כדאיות.

• עידוד השקעות זרות ואימוץ טכנולוגיות מארצות חוץ, על-ידי מערך מיסוי המסייע לרווחי זרים.

• פתיחת דלתות סין בפני העולם הקפיטליסטי.

• הדגשת הצורך בקידום תחומי המדע והחינוך.

 דנג שיאו-פינג גם פירק וניתץ את פולחן המנהיגות שהגיעה לשיאו במהפכה התרבותית של מאו. למרבה האירוניה, הוא השתמש בכח של אישיות שלו כדי להפחית את חשיבותו של מנהיג כריזמטי. המחליף שלו, ג'יאנג זמין, נבחר לכישוריו ויכולת הטכנוקרטיים להתפשר, לא לקסם שלו.

דנג שיא-ופינג, אדריכל המודרניזציה הסינית, הצהיר שאין זו בושה ללמוד מזרים, ועודד את תופעת הלימודים של סטודנטים סינים במערב,

הסמכות של דאנג שאופינג 

אנחנו נוטים להניח שהזמן העובר מפחית את הדינמיות שלנו, מגביל את דמיוננו ומקטין את העזתנו. זו בהחלט הנחה סבירה. היסטוריונים ולא-היסטוריונים מאמינים שהתמוטטות ברית המועצות, לפני כמעט 30 שנה, הייתה קשורה, לפחות במידת מה, בזִקנתם החולנית של שלושה מארבעת מנהיגיה האחרונים. אמרו על המדינה הסובייטית שהמשטר בה הוא "גרונטוקרטיה", זאת אומרת, "שלטון הזקנים".

אבל שלושה שבועות לאחר התמוטטות בריה"מ, ישיש בן 87, חירש בשתי אוזניו, הציל את הרפורמות הכלכליות של סין ושינה את מהלך ההיסטוריה. זה היה דאנג שאופינג. הוא לא היה זקוק לתארים. הוא היה האיש החזק של המשטר הקומוניסטי מכוח הסמכות שהקרין, ולסמכות היה קשר ישיר לגילו. הזמן העובר פגע בבריאותו, אך לא החליש כלל את יכולתו השכלית (מקור : יואב קרני , עיתון גלובס )

 סין מאז הרפורמות של דנג שיאו-פינג היא לא עוד הפקיד הממשלתי הקלאסי, פקיד בחצר הקיסרית הסינית בעל הדיו, המכחול והחותמת הקיסרית אלא עובד חברה זרה מערבית או חברה סינית הנותנת שרותים למערב. בשנת 1999 נפל דבר והפרלמנט הסיני הצביע על חוק הקניין הפרטי. במרחק כ 2 ק"מ מן המאוזלאום של היו"ר מאו קבר הפרלמנט את השיטה הקומוניסטית ויצא לדרך חדשה.

סיכום

חשוב לזכור שהתנופה הכלכלית של סין החלה רק בשלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת, בהנהגתו של דנג שיאופינג, שהחליף את מאו, מנהיג המהפכה הקומוניסטית. דנג הנהיג רפורמות מרחיקות לכת, והתמורות שייצר סייעו להביא את סין למצבה הנוכחי.

השלב הראשון היה שינוי מודל החקלאות, שבמסגרתו תמרץ הממשל את הכפריים להפיק יותר תוצרת, ולמעשה להיות יעילים יותר. הצעד הגדיל את תפוקת החקלאים, והעלה את רמת חייהם של מאות מיליוני בני אדם. הכלכלה הסינית נהנתה מעלייה משמעותית של עשרות אחוזים בתוצרת החקלאית, וייצור כותנה, קני סוכר, טבק ופירות הוכפל בתוך עשור.

השלב השני בתהליך הכלכלי היה האצת התיעוש ושינוי מודל הבעלות. לפני 1978 הרוב המוחלט של העסקים במדינה היה בבעלות ממשלתית; בעלות פרטית הייתה אסורה לחלוטין. במסגרת הרפורמה נוצרו שלושה סוגי שחקנים בכל ענף: בראש כל סקטור עמדו התאגידים הממשלתיים (State-Owned Enterprises), שהיו כפופים לממשל המרכזי בבייג'ינג; לאחר מכן, חברות שמפוקחות או נשלטות על-ידי הממשל המקומי של כל אזור או מחוז; ובתחתית – חברות בבעלות פרטית, רובן משפחתיות, שהוגבלו להעסקה של עד שבעה עובדים בלבד.

על ההצלחה האדירה של הרפורמות מעידים נתוני הצמיחה הבלתי נתפסים של סין. מאז 1978 כלכלתה גדלה בקצב ממוצע מדהים של כ-10% בשנה, והיד עוד נטויה.

כאשר פרש  דנג שיאו-פינג בהדרגה מכל תפקידיו הרישמיים עד שנת 1993, הוא הותיר כלכלה הצומחת בקצב דו-סיפרתי בשנה, שהציעה לסינים רבים הזדמנויות להתעשר ללא תקדים.

מושגים כגון שוקי הון, השקעות חוץ ורכוש פרטי הפכו ממוקצים מחמת מיאוס לאידיאלים. לצידם פרחו גם התופעות השליליות יותר: אינפלציה דו-סיפרתית, שנבלמה רק באחרונה, פערי הכנסות מתרחבים ושחיתות.

ראה גם :

הדרקון הצטנן // סין מגלה סימנים של האטה – ובעולם חוששים מההשלכות

מקורות המידע

The great stabiliser

China under Deng Xiaoping’s leadership

Deng’s China

Deng Xiaoping and the Transformation of China: Ezra F. Vogel ping (Chinese leader) — Encyclopedia Britannica. Deng Xiao

The Career of Deng Xiaoping – San Jose State University

Deng Xiaoping

 חיים מזר, סין ממדינה טוטליטרית טרוריסטית למעצמה כלכלית טכנולוגית

האתגרים של סין

דנג שיאופינג – ויקיפדיה

המסע הארוך הסתיים

Reforms under Deng Xiaoping

0