שירות הדואר המודרני נוצר בממלכה הפרסית העתיקה אשר שימשה כמודל והשראה עבור USPS ושירותי משלוח אחרים כאלה.
ההיסטוריון היווני הרודוטוס כתב כי: "אין דבר בעולם הנוסע מהר יותר מהשליחים הפרסיים". השבחים שהעניק הרודוטוס לשליחים אלה: "לא שלג, אף לא גשם או חום, גם לא חשכת הלילה תימנע מהם להשלים את המשימה שהופקדה בידיהם במהירות הגבוהה ביותר" מהווים השראה למוטו הבלתי־רשמי של שליחי הדואר.
למרות שתרבויות כמו מצרים וסין היו בין הראשונות שהשתמשו בשירותי דואר, והאימפריות הניאו-אשוריות והניאו-בבליות בעירק של ימינו השתמשו בצורות משלוח דואר לפני הקמת האימפריה הפרסית במאה השישית לפנה"ס, הפרסים באיראן לקחו את הרעיון של מערכת דואר צעד קדימה.
הם השתמשו ברשת דרכים נרחבת שעבדה על ידי רוכבים מומחים שכיסו מרחקים בלתי נתפסים ברחבי האימפריה במהירות ובנחישות מעורררת השראה.
הפרסים האחימניים (בערך 550-330 לפני הספירה) הצליחו להעביר באמצעות מערכת שליחים על סוסים (המכונה פיראדאזיש בפרסית העתיקה) מסרו דברי דאר מקצה אחד של האימפריה הפרסית הגדולה לקצהן השני.
לדברי החוקרים, ניתן היה להעביר הודעה מסוסה, בירת המינהל של האימפריה במערב איראן, לסרדיס, במערב טורקיה, בין שבעה לתשעה ימים, בעקבות הכביש המלכותי, מעין כביש מהיר המחבר בין שתי ערים.
בהיסטוריה, ההיסטוריון היווני הרודוטוס – שהעריך שהמרחק של כ -2,600 ק"מ יימשך שלושה חודשים ברגל – מסמן את סוזה וסרדיס כקצוות הדרך המלכותית, אך מערכת הדואר הפרסית הייתה הרבה יותר רחבה.
"התיאור של הרודוטוס מקוטע … הדרך המלכותית מסרדיס לסוסה היא … רק דרך מלכותית אחת בקרב רבים אחרים", כותב ד"ר פייר בריאנט ב"כורש לאלכסנדר: היסטוריה של האימפריה הפרסית ".
בשיאה בתקופת שלטונו של דריווש הגדול, האימפריה הפרסית פרסה מהודו ליוון. בריאנט מציין בספרו כיצד מפרספוליס, בירת האימפריה הטקסית, הודעות נשלחו להודו וממצרים.
"כל שטחי האימפריה", כותב בריאנט, "היה מכוסה".
מעולם לא הועברו הודעות בקנה מידה כה גדול.
מערכת הדואר הפרסית העתיקה הופעלה על ידי סוסים שפעלו במערכת ממסר, מה שהופך את המסעות למהירים ויעילים. אך הפרסים לא היו מצליחים לכסות את המרחקים המרתיעים שעשו בזמן כה מועט אלמלא היו פרשים מומחים.
האיראנים העניקו השראה לשימוש בפרשים בקרב היוונים האתונאים, למשל, והגו גם את משחק הפולו.
"מבחינה היסטורית הדרך המלכותית הפרסית הייתה מבנה היבשה הגדול הראשון שנוצר לניצול יסודי של תחבורה וסוסים," כותב ד"ר לוק נורמנד טלייה ב"היסטוריה העולמית העירונית ".
לדברי ד"ר לינדזי אלן, מרצה להיסטוריה עתיקה בקינגס קולג 'בלונדון, מערכת הדואר הפרסית הייתה מרשימה גם בשימוש בשפה סטנדרטית במרחב כה עצום, כמו גם בעקביות מבחינת העברת המסרים ופורמטם.
למרות שהפרסית העתיקה הייתה שפת הילידים של הפרסים, הארמית שאינה קשורה לשונית הייתה השפה הניהולית של האימפריה ובכך שימשה בהלחנת מסרים ברחביה, באותה צורה שבה כיום משתמשים בדרך כלל בתעתיקי אנגלית על מעטפות וחבילות ברחבי העולם.
"זו הייתה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש באותיות מעוצבות באופן עקבי. למרבה הצער, יש לנו רק כמה מכתבי קלף שנותרו בחיים שנכתבו בארמית אך אפילו אלה מצביעים על כך שהיה נוהג מנהלי משותף בין מכתבים שנשלחו למצרים לבין אלה שנשלחו על ידי מושל מקומי בבקטריה. "
הדרך המלכותית הייתה אמנם דרך יעילה ואפקטיבית להעברת מסרים, אך היא שימשה רק למטרות מנהליות ולא על ידי אנשים פרטיים. הקיסרים הפרסים השתמשו בדרך המלכותית ובדרכים אחרות כאלה לצורך מתן גזירות ועבור "צבאותיהם, נושאי המחווה ועובדי הממשלה".
הוא שימש גם את המלך כדי להתעדכן בכל מה שקורה באימפריה.
בסיורופדיה, ספר שבח לכורש הגדול שעדיין נקרא כמדריך קלאסי למנהיגות אפקטיבית, קסנופון מייחס את הקמתה של מערכת הדואר הפרסית לכורש ומתאר את השימוש בו בה באיסוף מודיעין: "המלך יקשיב לכל אדם הטוען כי שמע או ראה כל דבר הזקוק לתשומת לב ", הוא כותב. "מכאן האמירה שלמלך יש 1,000 עיניים ו -1,000 אוזניים; ומכאן החשש להוציא דבר נגד האינטרס שלו מאחר ש'הוא בטוח ישמע ', או לעשות כל דבר שעלול לפגוע בו' מכיוון שהוא עשוי להיות שם כדי לראות '. "
הרודוטוס מזכיר גם את מערכת הממסר: "הרוכב הראשון מעביר את המטען שלו לשני, השני לשלישי, ומשם הוא עובר מיד ליד", הסביר; ותיאורו של השליחויות הפרסיות מעניק אמינות נוספת לזנופון, שלא תמיד היה המדויק ביותר מבחינה היסטורית: "אין שום דבר בן תמותה שעושה מסלול מהיר יותר מאשר שליחים אלה, על פי האומנות המיומנת של הפרסים ,הם לא נעצרים על ידי שלג ולא גשם ולא חום ולא חושך ועוברים את מסלולם המיועד בכל המהירות. "
זהו התיאור המפורסם ביותר של השליחים הפרסים ושל מערכת הדואר הפרסית העתיקה.
בין היתר במגילת אסתר מופיע: "הרצים יצאו דחופים בדבר המלך".
כושר ההמצאה של הפרסים האחימניים והתמדה של שליחיהם ממשיכים להשפיע ולעורר השראה הרבה מעבר לגבולות איראן העתיקה.
מקורות
BBC :An ancient Persian institution served as the model and inspiration for the United States Postal Service and other such delivery services.
מנזר האנוסים מנזר האנוסים
לא כל
וואוו. תודה
איך מציינים קרדיט למאמר שלך?