גנרל שרמן , מסילות הברזל , והשינוי האסטרטגי במלחמת האזרחים האמריקאית

650

הצפון נהנה מיתרון תחבורתי בגלל רשת מסילות הברזל המתקדמת שלו . היתרון במערכת מסילות הברזל שלו , התבטא לא רק באורכן הכולל , אלא גם בכושר הייצור של מסילות , קטרים וקרונות . בצפון הוקם חיל מיוחד להפעלת מערכת המסילות , אחזקתה והרחבתה ובראש חיל זה עמד גנרל בכיר בשם הארמן האופט.

savanna-2

מהלכי הכוחות של הצפון והדרום ופריסתם היו תלויים יותר מדי במסילות הברזל ובאספקה ממסילות הברזל ולכן עד סוף מלחמת האזרחים האמריקאית גרמו אילוצי התלות האלו למעשה להקשחת מבצעי צבא הצפון .  התלות במסילות הברזל הקשיחה את יכולות התמרון האסטרטגי של כוחות הצפון במלחמת האזרחים האמריקאית. התלות במסילות הברזל גרמה לצמצום חופש הפעולה של הצבאות הלוחמים,  לא היה ביכולתם להתרחק מדי בטווח ובמשך הזמן ממסילת הברזל. הם היו נאלצים להתקדם לאורך צירים ידועים , הניתנים לחיזוי מראש (בנימין עמידרור, 1979).

צבא הצפון לא יכול היה לבצע תמרונים אסטרטגיים כי היה צמוד יותר מדי לתובלה של מסילות הברזל ולאספקה שהגיעה רק במסילות הברזל .

רק מאוחר יותר במלחמת האזרחים הבחינו מפקדי צבא הצפון בכך שיתרונות התובלה במסילות הברזל הם בעצם חסרונות אסטרטגיים מבחינת תמרון הכוחות .

הדרומיים למדו לקח זה לפני הצפוניים , בגלל אמצעי תובלתם הנחותים. הצפוניים פיגרו בהפקת לקחים, אך כשהעזו ליטול את הסיכון של הינתקות מקו התחבורה של מסילות הברזל השיגו את המבריקות שבהצלחותיהם : כיבוש ויקסברג על ידי גנרל גרנט , והמסע אל הים של גנרל שרמן  (בנימין עמידרור, 1979 ) .

shermans-march

במסע לאטלנטה בקיץ 1864 , יצא גנרל שרמן מצ'טנוגה עם שלוש ארמיות, שמנו 100,000 חיילים ו35 אלף בהמות . בהתחלה התנהלה התנועה של צבאו לאורך קו מסילת הברזל שבין שתי הערים, משום ששרמן חישב ומצא , כי אם יבקש להינתק מהמסילה תידרש לו להבטחת זרימת אספקתו השוטפת מבסיס יציאתו, תוספת של  36,800 קרונות – כל אחד מהם רתום לשש פרדות ( 230 אלף פרדות , סך הכל) , ומאויש , בשני עגלונים , 75 אלף איש נוספים סך הכל , אבל בהמשך החליט גנרל שרמן להינתק ממסילות הברזל ומן הנהרות ולבצע את המסע אל הים מאטלנטה לסוואנה.  הוא לקח על עצמו סיכון חמור . לו היה הדרום מצליח לרכז כוחות מספיקים בדרכו ולכפות עליו לחימה קשה וממושכת – כמו בחזיתות הרגילות היה מצבו הלוגיסטי של גנרל שרמן גורם להשמדתו, או לפחות כופה עליו נסיגה מהירה.

הסיכון שלקח על עצמו גנרל שרמן איפשר לצפון לנחול ניצחון משמעותי במלחמת האזרחים ולהביא להתמוטטות כוחות הדרום .

המסע הצבאי של שרמן , אשר עבר הרחק מעבר לקווי האויב ובתוך הטריטוריות האזרחיות, גרם לנזק כבד, בתעשייה, בתשתיות וברכוש אזרחי, ובכך גרם לחיסול יכולתה הפיזית והפסיכולוגית של הקונפדרציה של הדרום להשיב מלחמה (Anne J. Bailey , 2003).

לאחר כיבוש העיר סוואנה, המשיך שרמן בצעדתו צפונה לכיוון הקרוליינות על מנת לחבור אל כוחותיו של גרנט אשר ניצב מול רוברט לי תוך שהכניע את כוחותיו של ג'וזף ג'ונסון בקרוליינה הצונית ב-26 באפריל 1865.

צעדתו של  גנרל שרמן אל הים גרמה להרס כללי בג'ורג'יה בפרט ולקונפדרציה בכלל. צבאו של שרמן הרס כ-480 ק"מ של מסילת ברזל לרכבות ומספר רב של גשרים וקווי טלגרף, והחרים כ-5,000 סוסים, 4,000 פרדות משא וכ-13,000 ראשי בקר וצאן .

savanna-map-2-in-hebrew

מקורות המידע

ברוס קאטון , מלחמת האזרחים האמריקאית , הוצאת "מערכות " , משרד הביטחון –ההוצאה לאור , 1979 .

בנימין עמידרור . "מבוא" בתוך:  ברוס קאטון , מלחמת האזרחים האמריקאית , הוצאת "מערכות " , משרד הביטחון –ההוצאה לאור , 1979 .  עמודים  61-9 .

 הצעדה אל הים

Sherman's March to the Sea – Wikipedia

 Sherman's March – American Civil War 

  Anne J. Bailey , War and Ruin: William T. Sherman and the Savannah Campaign,2003 ,  Rowman & Littlefield Publishers

 

4
· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *