גירוש כ־700 היהודים בעלי נתינות רוסית מיפו (ובפרט מתל אביב הצעירה) למצרים התרחש ביום חמישי, 17 בדצמבר 1914, נר חמישי של חנוכה, ונודע מאז כ"יום חמישי השחור".
הרקע לגירוש
עם הצטרפות האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה בוטלו ה"קפיטולציות", שאפשרו לנתינים זרים (ובהם רבים מיהודי יפו ותל אביב שהיו נתיני רוסיה) לחיות בארץ בלי להתעתמן.
השלטון העות'מאני ראה בנתינים הרוסיים "נתיני מדינת אויב" וחשד בהם בריגול ובעוינות, ולכן חיפש דרכים להרחיקם מחזית המלחמה…
מהלך הגירוש ביפו ותל אביב
בהאא א-דין, מושל יפו, ניצל את עגינתה של האונייה האיטלקית "פלוריו" בנמל יפו כדי לבצע גירוש פתאומי ומהיר של בעלי נתינות רוסית. בצהרי 17 בדצמבר 1914 פשטו שוטרים וחיילים עות'מאנים על רחובות יפו ותל אביב, עברו מבית לבית, עצרו אנשים שנתינותם הרוסית הייתה ידועה, וחטפו כ־700 גברים, נשים וילדים. רבים הופרדו ממשפחותיהם, נלקחו ללא התראה וללא אפשרות לאסוף רכוש, והועלו בכוח על סירות שהובילו אותם ל לאונייה האיטלקית "פלוריו", שהפליגה בערב לאלכסנדריה שבמצרים.
המגורשים הובאו בעיקר לאלכסנדריה, שם הוקם "ועד העזרה לגולי ארץ ישראל וסוריה", שטיפל בצרכיהם של הפליטים מהיישוב. השלטון הבריטי במצרים שיכן רבים מהם במחנות פליטים ומתקנים גדולים כמו ורדיאן וגַבָּרִי, שבהם התארגנו מחדש מסגרות קהילתיות, חינוכיות ותרבותיות עד סוף המלחמה…
תגובת היישוב והתוצאות
הגירוש עורר בהלה רבה ביישוב, וכשלושים עסקנים מיפו ומירושלים חתמו על עצומה לשער העליון בקושטא בדרישה להפסיק את הגירוש ולהדיח את מושל יפו. אמנם פקודת הגירוש בוטלה לאחר מכן, ובהאא א-דין הועבר מתפקידו, אך כ־700 המגורשים שכבר הועלו על האונייה לא הוחזרו לארץ במהלך המלחמה.
האירוע האיץ תהליך רחב יותר: אלפים ביקשו להתעתמן כדי לא להיגרש, ולעומתם למעלה מעשרת אלפים יהודים נוספים עזבו את הארץ במהלך המלחמה מיוזמתם או בלחץ השלטון.
מקורות המידע
" גירוש יהודי תל אביב 1914 " , הארכיון הציוני המרכזי
גילי חסקין , הישוב היהודי במלחמת העולם הראשונה, 2020
0