פרל הרבור , דצמבר 1941
בשעה 06:05 ביום שני 8 בדצמבר ( שעון טוקיו) נדלק פנס ירוק על סיפון הטיס של נושאת המטוסים אקאגי של הצי היפני . אקאגי הייתה נושאת המטוסים המשוכללת ביותר של היפנים וספינת הדגל הדגל של הצי הקיסרי היפני במתקפה על פרל הרבור.
הטייסים היפניים כרכו לראשם את ההאצ'ימאקי , סרט הראש הלבן עם סמל השמש העולה על המצח , המעיד על נכונותם למות למען הקיסר. תשואות "בנזאי" בקעו מצוותי הקרקע עם המראת כל מטוס. המטוסים חגו מעל נושאת המטוסים אקאגי ויצאו במבנה אל יעדם.
בשעה 07:49 החלו המטוסים שהמריאו מאקאגי לירות טורפדות לעבר ספינת המערכה אוקלהומה ופגעו בה קשה.
ספינת המערכה אוקלהומה , החלה מתהפכת לאטה , למעלה מ400 איש נלכדו מתחת לסיפונים ונספו .
בצילום למטה : נושאת המטוסים אקאגי בשובה מהפצצת פרל הרבור , 1941
מידוויי , 1942
ב28 למאי 1942 שיגרו היפאנים כוח אדיר לכיוון האי מידוויי , 11 ספינות מערכה , 6 נושאות מטוסים, 65 משחתות . היפנים היו סמוכים ובטוחים שהאמריקאים "אינם מודעים לתכניותינו" . בראש הכוח עמדה נושאת המטוסים אקאגי , ספינת הדגל של הצי הקיסרי היפני.
מטוסים אמריקניים מהאי מידווי ב3 ביוני 1942 היו הראשונים שהבחינו בספינות היפניות המתקרבות מדרום-מערב. למחרת שיגרו היפנים את התקיפה האווירית הראשונה שלהם נגד מידוויי. מפציצים של חיל האוויר האמריקאי ומפציצי צלילה של חיל הנחתים יצאו להגיב. הם ספגו אבדות נוראות ולא זכו בפגיעות רבות, מה שהגביר את שאננותם של היפנים. אדמירל נגומו צו'איצ'י , מפקד כוח המשימה היפני , עדיין לא ידע דבר וחצי דבר על נוכחותן של נושאות המטוסים האמריקאיות בקרבתו.
לטייסים האמריקניים הצעירים שטסו מעל מרחביו הכחולים האינסופיים למראית עין של האוקיינוס השקט , המחשבה על הקרב הממשמש ובא הייתה מרנינה ומבעיתה כאחת. רבים מהטייסים אך זה סיימו את בית הספר לטיס והיו חסרי ניסיון בהשוואה ליריביהם, אבל אותם טייסים צעירים, שזופים ונלהבים גילו אומץ לב מדהים. הפלת מטוסך לים הייתה עניין גרוע די והותר, אבל אם תאסוף אותך אניית מלחמה יפנית , פירושו של דבר הוצאה להורג , במקרים רבים בעריפה.
מטוס הקרב היפני "זירו" היה עדיף על הגורמן ויילדקט F4F קצר החרטום, אבל הויילדקט היה מסוגל לעמוד בפגיעות קשות הודות למיכלי הדלק שלו, שנאטמו מעצמם נפגעו.
למפציצי הטורפדו ולמפציצי הצלילה האמריקניים לא היה סיכוי מול "זירו" בלי ליווי מטוסי קרב, ולכן הייתה תקיפתה של אוניית מלחמה יפנית בגדר משימת התאבדות לטייס.
רק מפציץ הצלילה דאגלס דונטלס SBD היה אפקטיבי בתקיפת אוניות מערכה יפניות , במיוחד בצלילה כמעט אנכית , כפי שהתגלה עד מהרה.
מטוס ים קטלינה של הצי האמריקאי הבחין בכוח נושאות המטוסים היפני ודיווח על מקומו, ואדמירל פלצ'ר פקד על סגן אדמירל ספוראנס לשגר את מטוסיו להתקפה.
כוח המשימה של סגן אדמירל ספרואנס עבר למהירות מלאה. מטרותיו נמצאו בקצה הטווח של מפציצי הטורפדו, אבל הסיכון היה כדאי אם יעלה בידו לתפוס את נושאות המטוסים היפניות ממש לפני שישגרו את מטוסיהן . מחמת בלבול, מפציצי הטורפדו דבסטייטור הגיעו ראשונים, בלי ליווי מטוסי קרב. מטוסי "זירו", היפניים טבחו בהם, והיפנים הניחו שזכו בניצחון אבל הייתה זו שמחה בטרם עת.
"צוותי השירות הריעו לטייסים החוזרים, טפחו על כתפיהם וצעקו מילות עידוד", כתב בזיכרונותיו מפקד הכוח האווירי אל"מ פוצ'ידה מיצאו, שהיה באקאגי. המטוסים יפניים חומשו מחדש ומטוסים נוספים הועלו מההאנגר לסיפון הטיס , כהכנה למכת-נגד בנושאות המטוסים האמריקניות."
עכשיו החליט אדמירל נגומו לחכות עד שיצויידו מפציצי הטורפדו בפצצות נגד מטרות קרקע, לגיחה נוספת נגד מידוויי. כמה היסטוריונים טוענים שהחלטה זו גרמה לעיכוב קריטי והייתה מיותרת מלכתחילה. אחרים מציינים שהיה זה נוהל קבוע , שלא לשגר בטרם הוכנו כל סוגי המטוסים לפעולה משותפת.
בשעה 10:20 פקד אדימרל נגומו לשגר ברגע שנהייה מוכנים" כתב פוצ'ידה בזיכרונותיו . " על סיפון הטיס של אקאגי, כל המטוסים היו במקומותיהם וחיממו מנועים. האונייה הגדולה התחילה לפנות למול הרוחו, בתוך חמש דקות ימריאו כל מטוסיה.
ב10:24 ניתנה הפקודה להתחיל בשיגור, במגביר קול מהגשר. קצין התעופה נופף בדגל לבן והזירו הראשון צבר מהירות והחליק מעל לסיפון. בו ברגע צעק אחד הצופים , " מפציצי צלילה!" , נשאתי את מבטי וראיתי שלושה מטוסי אויב שחורים עטים על ספינתנו. אחדים מהמקלענים שלנו הצליחו לירות כמה צרורות נואשים לעברם, אבל איחרו את המועד . הצלליות השמנמנות של מפציצי צלילה דונטלס אמריקניים הלכו וגדלו , ופתאום נשרו מכנפיהם כמה עצמים שחורים" .
בצילום למטה : רק מפציץ הצלילה דאגלס דונטלס SBD היה אפקטיבי בתקיפת אוניות מערכה יפניות , במיוחד בצלילה כמעט אנכית
מפציצי הצלילה דונטלס מנושאות המטוסים אנטרפרייז ומיורקטואון של אדמירל פלצ'ר הצליחו להסתתר בתוך ענן בגובה 3000 מטר, וכך השיגו הפתעה שלמה.
סיפון הטיס של אקאגי הציג לפניהם מטרה מושלמת. המטוסים היפנים המתודלקים והחמושים לקראת המראה התפוצצו בזה אחר זה. אחת הפצצות פערה חור ענקי בסיפון הטיס, ואחרת פוצצה את המעלית המרימה מטוסים מההאנגר שמתחת. לא היה די בפגיעות אלה , או בפגיעה נוספת שהושגה בצדו השמאלי האחורי של סיפון הטיס , לטיבוע הספינה, אבל המטוסים היפנים המתפוצצים , עם מצבורי הפצצות והטורפדות שנערמו בקרבתם הפכו את אקאגי למדורה. דיוקן הקיסר שנמצא בגשר האקאגי הועבר בחיפזון למשחתת.
גם נושאת המטוסים קאגה הסמוכה נפגעה למוות גם היא, ותימרות עשן שחור נישאו באוויר . עתה פנו מפציצי הצלילה האמריקניים לנושאת מטוסים אחרת, סוריו ופגעו גם בה. תחמושת ופצצות התחילו להתפוצץ ונושאת המטוסים החלה לבעור ולשקוע .
בקרב מידווי טובעו ארבע נושאות מטוסים יפניות וסיירת אחת , שלא לדבר על 250 מטוסים שהושמדו, וכל זאת במחיר של נושאת מטוסים אמריקנית אחת. היה זה ניצחון מכריע, נקודת מפנה בולטת במלחמה באוקיינוס השקט.
מקורות המידע
אנטוני ביוור , מלחמת העולם השנייה, הוצאת ידיעות אחרונות -ספרי חמד, 2012 .
Japanese aircraft carrier Akagi – Wikipedia, the free .
