ממלכת קומגנה והר נמרוט , תורכיה

3942

קומגנה (יוונית Kομμαγηνή) הייתה ממלכה הלניסטית עצמאית בדרום־מרכזה של אסיה הקטנה במשך 235 שנים, החל בשנת 163 לפנה"ס ועד שנת 72, עת סופחה לקיסרות הרומית והפכה לחלק מהפרובינקיה סוריה. הממלכה השתרעה בעמק נהר הפרת, באזור נפת אדיאמן בטורקיה של ימינו. בירתה הייתה סַמוֹסַטַה (ארמית שימשטה – "של השמש") וחורבותיה השתמרו סמוך לעיירה המודרנית סמסט (Samsat) עד שהוצפו על ידי האגם המלאכותי שנוצר כתוצאה הקמתו של סכר אטאטורק. העיר נקראה גם אנטיוכיה בקומגנה.

לממלכה  ההליניסטית לא נודעה השפעה רבה מעבר לתחומיה, והיא ידועה בשל מקדש הקבורה המגלומני ורב-ההוד שהקים אחד ממלכיה ובשל כך ששרדה ושמרה על עצמאות חלקית עד לאמצע המחצית השנייה של המאה ה-1.

הר נמרוט – הר בגובה 2,150 מטר בתורכיה

מדובר במקדש קבורה שבנה המלך אנטיוכוס הראשון, שחי במאה הראשונה לפנה"ס. אותו אנטיוכוס חיפש מקום שיראה למרחוק, עלה על אחת מפסגות האנטי-טאורוס ושם בגובה 2,150 מטר מעל פני הים בנה מקדש קבורה.

האתר מורכב משתי מערכות של פסלי אדם יישובים בגובה של עד 10 מטר, אחת מצידו המזרחי של תל מלאכותי בגובה של 49 מטר ובהיקף של 152 מטר, והאחרת מצידו המערבי. הדמויות הן של אנטיוכוס עצמו בחברת האלים, וגובה ראשי הדמויות לבדם הוא כ-2 מטר. אנטיוכוס הראשון תאוס מת בשנת 38 לפנה"ס, לא לפני שהצליח להדוף את התקפתו של מרקוס אנטוניוס. הוא נקבר במקדש שהקים על הר נמרוט.

הממלכה המשיכה לשמור על עצמאות יחסית כמדינה וסאלית של רומא עד שבשנת 72 לספירה סופחה קומגנה לקיסרות והפכה לחלק מהפרובינקיה סוריה.

שורת הפסלים המערבית כוללת אבן גדולה ובה נראים דמות אריה ומפה שמימית המתאימה למערך הכוכבים ב-7 ביולי 62 לפנה"ס, וייתכן כי זהו מועד תחילת הקמתו של האתר. חלק זה של האתר נועד לאצולה והגישה אליו הייתה באמצעות הדרך הטקסית הדרומית. האלים הישובים בצד המערבי הם אפולו, אלה מקומית, זאוס, אנטיוכוס עצמו (הדומה לדמותו של אפולו) וארסאל המלחמה. שתי שורות קטנות יותר כללו

את 15 מלכי פרס עליהם התייחס אנטיוכוס הראשון עד דריווש הראשון ואת 17 המלכים ההלניסטים עד אלכסנדר הגדול שגם אליו טען אנטיוכוס לקשר.

מבחר צילומים מרהיבים : 

8
· · ·

תגובות

  • המדובר על אנטיוכוס הראשון לבית סלווקוס (אביהם של אנטיוכוס השלישי והרביעי) ששלטו בארץ ישראל? לא מסתדר לי עם התקופות

    דינה קראוז 13 באוקטובר 2020 12:41

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *