ממחתרת להתקוממות כללית : הפרטיזנים האיטלקיים ולוחמי המחתרת באיטליה במלחמת העולם השנייה

6247

בצילופ הפתיחה : פרטיזן איטלקי , פירנצה , אוגוסט 1944

ראו גם : צילומים נוספים בסוף הסקירה

כבר בשנות ה30  החלו לפעול פרטיזנים באיטליה נגד משטרו של מוסליני, אך אלו היו קבוצות קטנות שהסתתרו בהרים ופעלו נגד תחנות משטרה פאשיסטיות . היקף הפרטיזנים ופעולתם התרחב ב1942 כתוצאה מהעברת כלי נשק שהצניחו להם האמריקאים והבריטיים , אך השינוי המשמעותי התחולל ב1943.

עם נפילת שלטונו של מוסוליני ומינוי הגנרל בדוליו (Badoglio) לראש הממשלה במקומו ב-25 יולי 43 התחדדו היחסים בין השלטון החדש לבין השלטונות הגרמניים, אשר החלו עתה להזרים גם כוחות נוספים לאיטליה, כדי להגביר את אחיזתם בה. בספט' אותה שנה אף הביאו לחלוקתה בפועל לשני חלקים, כאשר בחלק הצפוני, בו הם שלטו, הוקמה רפובליקה סוציאליסטית (RSI) בהנהגתו של מוסוליני, בעוד שבשאר חלקיה שלטה ממשלת בדוליו, שנתמכה עתה ע"י כוחות בעלות הברית. חלק מהמחוזות שבצפון המדינה אף הוכפפו ישירות תחת שליטת הכוחות הגרמניים, שהחלו להתנהג אל האוכלוסיה המקומית כאל עם כבוש. במסגרת זאת אף העבירו לגרמניה כ-100 אלף איש כעובדי כפיה ואף השתלטו על התעשיה האיטלקית, כך שתשרת את מאמץ המלחמה הגרמני. הדבר עורר זעם רב והתנגדות מצד האוכלוסיה האיטלקית, שלא הסכימה למדיניות זו, כביכול של הרפובליקה החדשה. אלה הביאו עד מהרה לתגובות נגד בדמות שביתות המוניות ואף בתחילת התארגנויות מחתרתיות בחבלים שבצפון המדינה לפעולה כנגד הגרמנים.

הגרעין של מחתרות אלה נבנה סביב קבוצות של חיילים, ששירתו בצבא הרפובליקה של מוסוליני, שערקו וסרבו לקבל יותר את מרות השלטון והגרמנים עליהם. זאת בין היתר על רקע התנגדותם לפעולות הדיכוי הקשות בהן החלו הגרמנים לנקוט כנגד גורמים שונים באוכלוסיה ובכלל זה כנגד היהודים שהתגוררו בצפון. התופעה התפשטה במהירות בערי הצפון בהובלת המפלגות הפוליטיות השונות ובעיקר המפלגה הקומוניסטית, שהחלו ליזום פעולות חבלה ואף התנקשויות בחייהם של תומכי המשטר הפשיסטי החדש. בהרי הצפון התארגנו קבוצות גדולות של פרטיזנים – "גריבלדי" של המפלגה הקומוניסטית, "צדק וחופש" של מפלגת הפעולה (Action), "מתיאוטי" (Matteotti) של הסוציאליסטים וקבוצות נוספות של המלוכנים, הקתולים ואחרים.
בעלות הברית הגישו להן סיוע באמל"ח ובציוד, שהוצנח באיזורי פעולתן ואף שיגרו אליהן נציגים להידוק שת"פ ביניהן. המחתרת האיטלקית, אליה הצטרפו גם צעירים יהודים רבים, שחיו בצפון המדינה וברחו מאימת הגרמנים, הלכה וגדלה בהיקפה והגיעה בסתיו 1944 ליותר מ-100 אלף איש ובתוכן נשים רבות. אנשיה ידעו לנצל את השטח הביתי שלהם היטב ופעולותיה הפכו למטרד רציני עבור הגרמנים. כוחות המחתרת היו אלה ששחררו את ערי הצפון מן הכיבוש הגרמני ורבים מלוחמיהן הפכו אחר המלחמה לדמויות מובילות בפוליטיקה באיטליה. יצויין כי חיילים איטלקיים, ששהו עם יחידותיהם באלבניה ובצפון יוון הצטרפו אף הם, לאחר כניעת איטליה ב-1943, לתנועות המחתרת המקומיות ונלחמו במסגרתן נגד הגרמנים.

כאשר התקדמות הצבאות הסדירים  של בעלות הברית נעצרה בחורף 1944/1945, המשיכה להתנהל לוחמת גרילה עזה מאחורי הקווים הגרמניים בצפון איטליה, כאשר פרטיזנים איטלקים לחמו הן כנגד הכובש הגרמני, והן כנגד משתפי הפעולה הפשיסטים שלה, שהקימו את הרפובליקה של סאלו. שתי ממשלות איטלקיות, שפעלו משני צדי המתרס, התיימרו להיות הממשלה האיטלקית הלגיטימית, והלחימה קיבלה צורה של מלחמת אזרחים. במסגרת זו התרחש באזור בולוניה בסתיו 1944 טבח מרזבוטו, אחד מפשעי המלחמה הגדולים ביותר שקרו בחזית האיטלקית.

ב-25 באפריל 1945 החלה מתקפת האביב של בעלות הברית בצפון איטליה, שלוותה במתקפה כוללת של הפרטיזנים באזורי העורף הגרמניים. "הקו הגותי" נפרץ תוך זמן קצר, וב-29 באפריל חתם פון ויטינגהוף (שהחליף את קסלרינג בפיקוד על הכוחות באיטליה) על ההסכם לכניעת כל הכוחות הגרמנים באיטליה, לפיו יסתיימו מעשי האיבה ב-2 במאי.

היקף הכוחות של הפרטיזנים האיטלקים : בשנת 1942 היה כוחם של הפרטיזנים באיטליה מצומצם והם מנו כ15,000 לוחמים . במאי 1944 כבר הגיע כוחם של הפרטיזנים האיטלקים ל80,000 לוחמים ולוחמות. הם התארגנו בחטיבות לוחמות וקיבלו הוראות באמצעות קציני קשר בריטיים .

באוגוסט 1944 הגיע היקף הלוחמים האיטלקים ל100,000 איש ובתוכם נשים רבות.

היחידה הלוחמת הגדולה ביותר היתה חטיבת גרבילאדי השמינית אשר מנתה 8,050 איש והם פעלו בעיקר באזור Romagna.

חטיבה נוספת של פרטיזנים איטלקיים פעלה נגד הגרמנים באזור עמק הפו  ושתי חטיבות פעלו בחופים האדריאטים.

היקף האבידות : שיעור האבידות של הפרטיזנים האיטלקים היה גבוה יחסית ובכל מלחמת העולם השנייה נהרגו כ50,000 פרטיזנים איטלקים.

 

בצילום למטה : פרטיזנים יהודים מהבריגדה האיטלקית "פיימונטה" (Piemonte) ומהעיר פירנצה (Firenze)

פרטיזנים יהודים באיטליה

ההערכה המקובלת כי באיטליה היו כאלף פרטיזנים יהודים, מהם לפחות 106 נפלו בקרב, מהם 61 נשים. היהודים התגייסו לפרטיזנים מכל הקשת הפוליטית, למעט התנועה הנוצרית דמוקרטית.
היהודים היוו 7% מהכוח הלוחם, אחוז גבוה יחסית למספרם באוכלוסיה, רבים מהם אף היו לבכירים בתנועות ההתנגדות. הפרטיזן האיטלקי הראשון שנפל בקרב היה היהודי סרג'יו דיאנה, כמו גם הפרטיזן הצעיר ביותר שנפל – היהודי פרנקו צ'זנה.

מקור 1

מקור 2 : Italian resistance movement – Wikipedia

ציר זמן

25  ביולי 1943
מוסוליני נאסר ע"י המתקוממים; סוף המשטר הפשיסטי באיטליה

8  בספטמבר 1943
מרשל באדוליו מודיע על פרישת איטליה מה"ציר" ויציאתה מהמלחמה; ראשית מלחמת השחרור של העם האיטלקי

1  באוקטובר 1943
המתקוממים מגרשים את הגרמנים מהעיר נאפולי

28  בדצמבר 1943
שבעת האחים צ'ארבי, גיבורי מלחמת-השחרור האיטלקית, מארגני ומפקדי גדוד פרטיזאני באזור ראדז'יו-אמיליה, הוצאו להורג

2  בפברואר 1944
שביתה כללית בכל איטליה נגד הכיבוש הגרמני

21  בספטמבר 1944
שביתה כללית במילאנו

30-28  בינואר 1945
ועידת המפלגות האנטיפשיסטיות בבארי; הוקם הוועד לשחרור לאומי

18  באפריל 1945
בכל איטליה הצפונית פורצת שביתה המתפתחת למרד כללי

המנון הפרטיזנים האיטלקי ממלחמת העולם השנייה בלה צ'או

בבוקר שמש כשהתעוררתי
יפה שלי, בלה צ'או, בלה צ'או צ'או צ'או
בבוקר שמש אותו מצאתי
על אדמתי כובש וצר
הו פרטיזנים, איתכם קחוני
יפה שלי, בלה צ'או בלה צ'או צ'או צ'או
איתכם קחוני, אל תעזבוני
המוות בעורפי נשף
ואם אמותה מות פרטיזנים
יפה שלי, בלה צ'או, בלה צ'או צ'או צ'או
זיכרי- בקשתי שתקברני
שתקברני על ההר
זיכרי ביקשתי שתקברני
יפה שלי, בלה צ'או בלה צ'או צ'או צ'או
על הר גבוה קבור קיבריני
בצל עליו של פרח בר
עוברי האורח להר יגיעו
יפה שלי, בלה צ'או, בלה צ'או צ'או צ'או
יפה הפרח- הם לך יגידו
את תעני להם פשוט:
אכן זה פרח של פרטיזנים
הו בלה צ'או בלה צ'או בלה צ'או צ'או צ'או
של פרטיזן שמת למען
שמת למען החירות."
מילים עבריות -רבקה משולח

Goran Bregovic – Bella Ciao

עדויות

עדותו של הפרטיזן היהודי באיטליה  אלברט אלטרץ על הצטרפות לפרטיזנים באיטליה

"עברנו למקום שקוראים לו Rovereto .שם היתה התארגנות פרטיזנית. ההתארגנות הזאת היתה מאות פרטיזנים, והיו קבוצות, קבוצות, שפשוט נלחמו נגד הגרמנים. אני הייתי בקבוצהכזו, שהעבודה שלנו היתה לתפוס גרמנים ולתפוס גם קצינים ונשק וכל מה שהיה אפשר.

היינו עושים פטרול והיינו מוצאים חיילים גרמנים וגם קצינים. את החיילים לא היינו הורגים, כי חייל זה חייל, אבל את הקצינים, בלי הרבה עניינים, ללא משפט וכלום, ישר לקיר וכדור. ככה יצא לי פעם לתפוס קצין גרמני עם דרגה מאד גבוהה. מיד הרגנו אותו. מצאנו אצלו את כל המסמכים שלו, וזה באמת נתן ליחידה שלו נקודות לטובה, כי את המסמכים שלחנו הלאה כדי שיראו, מה צריך לעשות ושזה יהיה רשום.

הייתי יכול לספר בלי סוף על כל מיני פעולות שעשינו. פעם היה קצין אחד גבוה מאד בגסטאפו. הוא לא בקש רחמנות, אבל הוא הוציא מהארנק שלו כסף, ושם היתה תמונה שלו ושל הילדים. בודאי הוא חשב שעל ידי כך אולי אני ארחם עליו – יש לו ילדים ויש לו אישה, אבל לא. אותי זה רק הרגיז, כי אני חשבתי על הילדים של אחי ושל המשפחה שלי, שהרגו אותם ושלקחו אותם. כל כך כאב לי הלב, שאפילו לא יכולתי לצייר אותם, וזה רק הגביר את השנאה שלי. הוא גם הלך ישר לקיר.

ש. אולי תגיד לנו מה בעצם זה יחידה פרטיזנית איטלקית, כמה אתם בקבוצה, מי היה המפקד ואיך זה הלך?

ת. אני בגלל הפעולות שלי, שכל כך הייתי טוב בלתפוס את הגרמנים, עשו אותי מפקד של היחידה. בבריגדה כזו היו כ- 200 איש. אצלנו היו גם כמה יהודים מיוגוסלביה. היה אחד

מבניא לוקה שאני לא זוכר עכשיו את שמו, היה גם צדיק דנון שהיום הוא רב. אני זוכר אותו מסרייבו, כי הוא גמר שם את הסמינר התיאולוגי לרבנים והיה פרטיזן ואחרי המלחמה היה שוב רב. עוד יהודי שאח"כ חי כאן בארץ בחיפה שקראו לו שטיינר. את היהודי הזה מבניאלוקה אני ממש לא זוכר. זאת הקבוצה שהיתה פה בסביבות רוברטו. היו בעצם שני אחים שטיינפלד. אחד כפי שאמרתי הוא בחיפה ואחיו יותר גדול, הוא נהרג שם. לא רבים נהרגו,הוא כמעט היחיד מהקבוצה שלנו שנהרג כל כך בטפשות. היתה לו שם חברה והוא הלך אליה וכשחזר בלילה תפסו אותו הגרמנים והרגו אותו. כל הסיפור על האחים שטיינר. שם תפסנו די הרבה גרמנים ועשינו הרבה מאד פעולות.

ש. אני עדיין לא כל כך הבנתי איך אתם הייתם נלחמים, מי היו הפרטיזנים האלה ומי גייסאותם לשורות הפרטיזנים.

ת. זאת באמת שאלה טובה מאד. זה לא היה כל כך פשוט. ההתחלה היתה די ספונטנית ואנחנו התארגנו בקבוצות, אבל היינו בכל זאת קשורים להנהגה והגיוס היה מאד שונה.

למשל דוגמא אחת. יום אחד נכנסתי לאיזה כפר. הייתי זקוק לאוכל ולסיגריות. נכנסתי אצל איכר אחד, שאמרו לי שאצלו אפשר להשיג את כל הדברים האלה. הוא נתן לי טבק, נתן לי סיגריות, נתתי לו קבלה על מה שקבלתי, ועם הקבלה הזו הוא אח"כ יכול היה לקבל כסף.

אח"כ שאלתי אותו גם: תגיד לי: מי מתנהג הכי גרוע כאן בכפר בזמן הגרמנים? הוא אמר לי שראש הכפר, והוא אמר לי גם איפה ראש הכפר גר. הלכתי לשם, דפקתי בדלת, פתחה לי אשתו, שאלתי איפה בעלה, והיא אמרה שהוא בפנים. נכנסתי לחדר והוא ישב שם, ראש הכפר, וכל כך רועד מפחד, שכל המיטה רועדת. ישבתי על כסא ואמרתי לו: למה אתה רועד? למה אתה מפחד? אנחנו לא הורגים אנשים סתם ככה. שמעתי עליך ועל ההתנהגות שלך,

אבל אנחנו את האנשים שהתנהגו לא יפה בזמן המלחמה רוצים להפוך לאנשים טובים יותר, לכן יש לך עכשיו הזדמנות טובה מאד לעשות משהו בשביל הכפר. אם אתה מוכן ללכת אתנו, אני אתן לך מחילה. הוא כמעט נישק לי את הידיים מרוב שמחה ואח"כ נתתי לו להיות אחראי על כל האיזור, על כל הכפר. הוא ממש היה אח"כ אחד משלנו."

מקור וקרדיט : יד ושם , [PDF]מעדותו של אלברט אלטרץ על הצטרפות לפרטיזנים באיטליה

מקור: ארכיון יד ושם 11027/ 3.O

מרכז המידע אודות השואה, יד ושם ביה"ס המרכזי להוראת השואה

צילומים היסטוריים

פרטיזנים איטלקים  1938 

מילאנו , אוגוסט 1944

  בצילום למעלה : מרכז מודנה – דוגמא לאתר הנצחה שנוצר באופן ספונטני ומוסד לאחר מכן ע"י השלטונות.

מיד עם תום המלחמה משפחות של פרטיזנים איטלקים שלא שבו לעיר, תלו על קיר המצודה שבמרכז העיר את תמונותיהם בתקווה לקבל ולו שביב מידע. לימים, היה המקום לאתר הנצחה רשמי לכ- 2,000 פרטיזנים איטלקים. זוהי ככר העיר המשמשת מאז להפגנות חברתיות  ופוליטיות.

  בצילום למטה: 

אחת מלוחמות הפלוגה שהיתה אחראית לתפיסתו של מוסליני והוצאתו להורג

Female member of the Italian Partisans, or Italian Resistance in 1944. This was the same militia that was responsible for executing Mussolini.

בצילום למטה : 

Italian partisans of Brigata Garibaldi

בצילום למטה : לוחמות מחתרת איטלקיות , מילאנו , תחילת 1945 , האלגנטיות האיטלקית נשמרה למרות המלחמה

בצילום למטה : לוחמי מחתרת איטלקים עוצרים משתף פעולה עם הגרמנים , מילאנו 1944

בצילום למטה : 

Italian Partisans in the Piedmont region. Several Australians joined this group

בצילום למטה : פרטיזנים איטלקים , חטיבת גרביאלדי ה-8 , 1944

בצילום למטה :  לוחמת פרטיזנית איטלקית בחטיבת גרביאלדי השמינית

בצילום למטה :

  Female Italian partisans in Castelluccio, Italy, keep weapons ready as they wait for their

(turn to patrol with the U.S. 5th Army on Feb. 11, 1944. (AP

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

8
· · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *