המלך הפורטוגלי , הכלה הספרדית ומלכודת היהודים בפורטוגל 1496

4276

לזכרו של פרופסור ירמיהו יובל ז"ל שנפטר החודש

תמצית מתוך ספרו המונומנטלי של  פרופסור ירמיהו יובל ז"ל :

  ירמיהו יובל , האנוסים  (זהות כפולה ועליית המודרניות), הוצאת כתר, 2009

גולי ספרד קיבלו את הצעת המקלט הארעי של מלך פורטוגל ז'ואאו השני וכ80,000 גולים מספרד הורשו להגיע לפורטוגל. המלך הפורטוגלי התרשם מהיכולות של היהודים בתחומי המדע , המינהל, המיסים,  והרפואה ואפשר להם מקלט בפורטוגל.

מעבר לגבול עקבו פרנדדו ואיסבל הספרדים אחר המתרחש, ולנוכח הצעת המקלט של המלך הפורטוגלי ז'ואאו השני ליהודים לא יכלו להשתחרר מן ההרגשה שפורטוגל מתריסה נגדם , ואפילו מחבלת במעשיהם. היה ברור שמלך פורטוגל עשה מה שעשה למען הכסף בלבד, אבל זה רק הציג את פעולותו באור שלילי עוד יותר. שני הצדדים , קסטיליה-אראגון ופורטוגל , עדיין טיפחו חזון על איבריה מאוחדת שתקום בעקבות ברית נישואים בין משפחות המלוכה.

בלחצם של פרננדו ואיסבל  החל ז'ואאו השני המלך הפורטוגלי לשנות את המדיניות כלפי היהודים.  כאשר תמו שמונת החודשים הראשונים של שהיית גולי ספרד בפורטוגל פתח המלך ז'ואאו בסדרה של פעולות עונשין נגד היהודים , הוא ניסה להגלות אלפי יהודים אבל גם אסר במחנות עונשין אלפי יהודים שלא שילמו את חובם. אבל פרנדדו ואיסבל לא התרצו . בעל כורכם נאלצו מלכי ספרד לציין לעצמם שאחרי ככלות הכל הורשו רוב היהודים להישאר בפורטוגל.

 שלטונו של מנואל , המלך הפורטוגלי

כשעלה מנואל הראשון לשלטון בפורטוגל הוא הוציא לחופשי את היהודים הכלואים . היהודים זכו עתה לחופש פעולה מלא בפורטוגל.  אבל ביטול מעשי הדיכוי חסר התועלת של קודמו לא רמז שמנואל אינו מסוגל למעשי אכזריות משלו, כל עוד הם מועילים למדינה. דאגתו הראשונה של המלך החדש הייתה למצוא לו אישה – ובאמצעותה למלוך על חצי אי. כדי להפיח  חיים ברעיון אחדות איבריה הציעו פרננדו ואיסבל למנואל את בתם מריה , שהיתה אז בת  אחת-עשרה. כך ימלכו צאצאי הזיווג ביניהם על איבריה כולה. אבל המלך מנואל רצה את אחותה הגדולה ממנה , היפהפייה העצובה איסבל (כשם אמא). איסבל הצעירה היתה נשואה בעבר לנסיך הפורטוגלי דום אפונסו , בנו ויורשו של ז'ואאו השני, שבזכות מותו הפתאומי בתאונת רכיבה זכה מנואל בכיסאו – ועכשיו רצה גם את אלמנתו. המלך מנואל הפורטוגזי היה מאוהב באיסבל הצעירה מיום שבאה לפורטוגל שישה חודשים לפני כן . אבל היא עדיין התאבלה על אהובה המת ולא רצתה לשמוע על נישואים שניים . גם לנישואים פוליטיים יש לפעמים נופך רומנטי . בלחץ כבד של הוריה , המלכים הספרדים , ובהשפעת כוהני הדת הספרדים שהבטיחו לה שהשידוך יישא חן  גם בעיני האל, קיבלה איסבל הצעירה והאומללה את הדין וניאותה לבסוף להינשא למנואל מלך פורטוגל.

אבל אז נרתעו הוריה הממולחים , המלכים הספרדים, ועצרו את התהליך. שוב פעל כאן חוש העיתוי המוצלח שלהם. עכשיו שאיסבל נתנה את הסכמתה הם יכולים לפתוח במשא ומתן על התנאים, ומאחר שלדעתם היה מנואל הצד הלהוט יותר בעסקה ( או הצד שחשב שהוא להוט יותר) החליטו להפיק את מרב התועלת מיתרונם. לא ייתכן , כתבו למנואל , שבתם תהיה מלכה בארץ שורצת כופרים. יואיל נא מנואל לגרש תחילה את כל היהודים והכופרים המוסלמים מארצו, שם לא כן יפעל בניגוד למה שהנישואים האלה אמורים להגשים.

מלכי ספרד איזבל ופרננדו בטקס הנישואין שלהם

קלפיו של מנואל במשא ומתן היו חזקים משחשב, אבל הוא טעה בהערכת כוחו. המלכים הספרדים פרנדדו ואיסבל היו להוטים להשיא לו את בתם , אבל הם היו מנוסים ממנו וידעו פרק בהלכות משא ומתן. עכשיו עמד המלך הפורטוגלי לפני דילמה. רק אחיה החולני של איסבל , שאכן עתיד למות במהרה, חצץ בין כלתו המיועדת ובין הכתר המשותף של קסטיליה ואראגון. זה היה פרס מזהיר, מסמא עיניים. מצד שני, גירוש היהודים אולי  יישא חן בעיני אלוהים, אבל כפי שציינו יועציו , הדבר יישא חן בעיני אויביו המוסלמים במגרב , שישמחו לראות את פורטוגל מפסידה את המגזר החיוני הזה באוכלוסייתה , והם עצמם ימהרו לקלוט אותו בארצותיהם. בעיני מנואל הייתה דרישתם של מלכי ספרד לא הוגנת : קל לפרננדו ואיסבל לוותר על היהודים שלהם מאחר שבספרד כבר קיים מגזר של נוצרים חדשים ( חלקם הגדול יהודים אנוסים שאולצו להתנצר) שיכולים למלא את תפקידי היהודים בתחומי הכספים , המינהל וההשכלה, אבל פורטוגל עומדת להיעשות מעצמה מסחרית עולמית , ואין לה נוצרים חדשים כלל! איך יכולה פורטוגל לוותר על יהודיה? אבל במחשבה שנייה, אולי כאן טמונה התשובה : פורטוגל תייצר לה נוצרים חדשים משלה !, כלומר תכריח את היהודים להתנצר. אם הבעיה היא איך לגרש את היהודים ובכל זאת להשאיר אותם , האם לא די במעט מים קדושים שיעשו את המלאכה. המלך מנואל הפורטוגלי הגה אפוא תוכנית בשני שלבים : השלב הראשון היה צו הגירוש . הצו פורסם בדצמבר 1496. הארכה שניתנה ליהודים הייתה עשרה חודשים.

המלך מנואל הפורטוגלי

שבוע לפני כן חתמו פרננדו ואיסבל , שקיבלו הודעה מראש , על חוזה הנישואין של בתם . אבל הם עדיין לא שלחו את הנסיכה לפורטוגל . הם זכרו את מעשיו של המלך הפורטוגלי הקודם ז'ואאו והמתינו לראות מה יקרה.

היה ברור למלך הפורטוגלי מנואל כי הגירוש יגרום נזק חמור למדינה ולכן נזקק מנואל לשלב השני כדי שהוראת הגירוש שלו לא תתממש. הוא נעזר במומר יהודי , לוי בן שם-טוב , ובעצתו הורה לתפוס המוני ילדים יהודים בעיר אבורה וברחבי פורטוגל , לגזול אותם בכוח מהוריהם ולטבול אותם לנצרות. מטרת הצו הפרעוני הזה הייתה לכפות על ההורים היהודים ללכת בעקבות ילדיהם. הדרך היחידה שתעמוד לפניהם לשוב ולהתאחד עם ילדיהם תהיה בחסות הצלב.

הזעקה והזעם שפרצו  בפורטוגל בעקבות המעשה לא היו מוגבלים לבתי היהודים. משפחות נוצריות רבות בפורטוגל , שהמתקפה הלא-אנושית נגעה לליבם , עזרו להסתיר ילדים יהודים. גם במועצת המלך הפורטוגלי גברה ההתנגדות, ובראשה התייצב הבישוף של סילבש לעתיד, פרננדו קוטיניו.  צירוף מקרים מוזר העמיד זה מול זה את הנוצרי הישן קוטיניו ואת היהודי לשעבר שם-טוב.

המלך הפורטוגזי העניק ליהודים "צו הגנה" , בבחינת  הגזר שבא עם המקל. הצו הבטיח ליהודים המומרים שאיש לא יבדוק בציציותיהם במשך תקופת מעבר של 20 שנה.

באוזני היהודים המדוכאים, המיואשים, שלא נותרה להם כמעט שום בררה , היה דומה שהמלך מנואל אומר להם :  הישארו יהודים מתחת למעטה הנצרות – אבל הישארו . כך התחילה התופעה של האנוסים בפורטוגל , שהייתה רחבה יותר מאשר בספרד.

  על הציור : The Expulsion of the JewsAlfredo Roque Gameiro, 1917.

אבל עדיין היו יהודים רבים שרצו לברוח מפורטוגל.

בספטמבר 1497 חל המועד הרשמי שבו היו היהודים אמורים לצאת מפורטוגל . המלך מנואל לא התכוון להניח להם ללכת. הוא סגר את כל הנמלים חוץ מנמל ליסבון , וכשבאו 20,000 יהודים לליסבון מכל ערי הממלכה כדי לטפל בסידורי יציאתם , הורה לעצור את כולם. מי אמר שעליהם לעזוב ? מוטב שינסו את הטבילה ! היהודים הוכנסו לרבעים צפופים , מנעו מהם שינה ומזון ראוי לשמו , ושליחי המלך הפורטוגלי -ובהם מומור אחד- העתירו עליהם בקשות , איומים ופיתויים. בין היתר השתמשו בהרשאה המרומזת  של המלך להתייהד בחשאי בתור פיתיון להתנצרות. רבים נכנעו , אבל רבים אחרים הוסיפו להתעקש ותבעו שיותר להם לצאת מפורטוגל.  המלך מנואל עיכב אותם עד שהגיע המועד הסופי ואז הכריז שהפרו את הצו ולכן איבדו את חירותם ועכשיו הם עבדיו , ומעתה אסור להם לנוע ממקום למקום – אלא אל אגן הטבילה.

כך נהפך הגירוש מפורטוגל להיפוכו הגמור – כליאה המונית של היהודים . עוד שלב במדיניותו של המלך הפורטוגלי מנואל בא באפריל 1499 , אז אסר המלך על הנוצרים החדשים לצאת מן המדינה , ועל הנוצרים הישנים אסר לקנות מהם את נכסיהם ולמכור להם שטרי חליפין ( כדי שלא יוכלו להימלט) . האיסור בוטל עשר שנים לאחר מכן, אבל חזר והוטל עם בוא האינקוויזציה בשנות השלושים של המאה ה16.

מיעוט קטן של יהודים הורשו לצאת בכל זאת. ביניהם , למורת רוחו של המלך מנואל , היה האסטרונום המלכותי אברהם זכות . זכות תבע וקיבל רשות לצאת בתור גמול על שירותיו למלך בתחום הקרטוגרפיה ועל תרומתו למעלליה הימיים של פורטוגול וגילוי הארצות החדשות.

אם נקבל את עדותו של זכות ואחרים שבשנת 1492 נכנסו רוב מגורשי ספרד לפורטוגל כי אז הטרגדיה של יהודי ספרד התרחשה בעצם בפורטוגל . מספרד אמנם גורשו היהודים , אבל בפורטוגל אבד רובם הגדול.

תופעת האנוסים בפורטוגל התקיימה מאות שנים , ורק כמה אודים מוצלים חזרו בגלוי ליהדות מחוץ למדינה במאה ה17 .

 ומה קרה עם הכלה העצובה איסבל מספרד ?

זמן קצר אחר שתי הפרשות , הגירוש כביכול, וההתנצרות , נשא המלך מנואל הפורטוגלי לאישה את איסבל , הנסיכה העצובה מספרד. הטקס היה צנוע מפני שאחיה הבכור של הכלה שכב על ערש דווי. במותו הניח את אשתו בהיריון . אם תלד בן זכר יהיה הוא – ולא איסבל העצובה- יורש העצר של קסטיליה ואראגון. היא אכן ילדה בן, אבל בלידת נפל. הזוג המלכותי זומן אפוא לטולדו בספרד כדי להתמנות רשמית ליורשי העצר של שתי הממלכות. הפרס הגדול של המלך הפורטוגלי היה עתה בהישג יד, אבל אז מתה איסבל , המלכה העצובה , כשילדה את בנה. הוריה האבלים , מלכי ספרד נאחזו בתינוק , יורש העצר של קסטיליה , אראגון ופורטוגל , המלך הראשון של איבריה כולה לעתיד לבוא. יורש העצר מת בהיותו בן שנתיים , ובכל נסתם הגולל על התקוות והחששות גם יחד. עכשיו לא ימלוך איש על איבריה , לא המלך מנואל מפורטוגל ולא יורשו. היהודים  בפורטוגל הוקרבו לשווא.

מקור וקרדיט:

ירמיהו יובל , האנוסים  ( זהות כפולה ועליית המודרניות ), הוצאת כתר, 2009

  ראו גם : 

מה שקרה בפורטוגל היה טרגי יותר מן הגירוש מספרד | רגעים היסטוריים

 

 

7
· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *