מאת: ד"ר משה נאור
נקודות עיקריות מתוך המאמר של ד"ר משה נאור ( חלק מעבודת דוקטורט)
מלחמת העצמאות שייכת במובנים רבים לעידן המלחמה הטוטלית, כפי שכונתה לא אחת.
המושג מלחמה טוטלית הופיע לראשונה בצרפת במהלך מלחמת העולם הראשונה.
רעיון זה התגבש במקביל להתפתחות הצבאית, הטכנולוגית, החברתית והתרבותית באירופה במהלך המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים .
לאחר מלחמת העולם הראשונה , ובפרט עקב הקושי בהשגת הכרעה צבאית במלחמה התחזקה התפישה שבמלחמה המודרנית תובס אומה אשר לא תשכיל לגייס את כל יכולתה האנושית והחומרית.
העורף הוצג כמי שאמור לתמוך בכוח אדם ובאספקה של נשק וציוד לצבא הנלחם בחזית . הדבר הקנה לארגון העורף ולהתגייסותו תפקיד מרכזי וחשוב בניהול המלחמה. לכן התפתחה בטעות ההנחה כי הפצצות אוויריות ומלחמה כלכלית שיופנו נגד העורף האזרחי כחזית נוספת במלחמה יובילו בסופו של דבר להתפוררות החברה להחלפת המשטר ולסיום המאבק הצבאי.
מלחמת העולם השנייה המחישה את הטוטליות במלחמה המודרנית הכרוכה בהתגייסות חברתית, כלכלית ותרבותית, ומחוללת הרס וחורבן בממדים חסרי תקדים. עם סיומה השתגר השימוש במושג המלחמה הטוטלית. . ככלל, מושג זה מציין מלחמה שבה מתנהל גיוס מלא של כוח האדם, הכלכלה והמשאבים החומריים והרוחניים של האומה לטובת המאמץ המלחמתי, ואת ההיחשפות האוכלוסייה האזרחית לאובדן ולהרס, כלומר , שילוב של המושגים של "כל הארץ חזית "וכל העם צבא ".
בן גוריון שהיה בתקופת מלחמת השנייה בלונדון וחזה בעמידותו של העורף האנגלי במהלך הבליץ הגרמני, נחשף אז למשמעותיה של המלחמה המודרנית ולמאפייניה הטוטליים.
ההתנסות וחוויית המלחמה באנגליה תרמו לעיצוב תפישתו בדבר החשיבות שבהתגייסות האומה עם משאביה ולהבנתו את אופן ניהול המלחמה.
כשנתיים אחרי מלחמת העצמאות הסביר בן גוריון:
" המלחמה היא טוטלית לא רק מבחינה פאסיבית, מבחינת הסובלים , אלא מבחינה אקטיבית, מבחינת הכוח המכריע במלחמה.
מכריע לא כוחו של הצבא אלא עוצמתו הכוללת של העם במלואו, עוצמתו המשקית , הכספית, המקצועית והטכנית, מדעית והארגונית, ומעל הכול חוסנו המוסרי והנפשי כפי שראינו במלחמת העולם השנייה ובמלחמתנו אנו"
מודעות זו באה לידי ביטוי ברטוריקה מגייסת של בן גוריון באופן שהכין , עודד וארגן את התגייסות היישוב למלחמה כוללת עם הצבאות הסדירים של מדינות ערב.
במקביל לגיוס כוח האדם לצבא הלוחם ( שיעור גיוס של 80% !!) התנהלה גם התגייסות כלכלית לטובת המאמץ המלחמתי.
ב25 בנובמבר 1947 בישיבה מורחבת של מליאת הוועד הלאומי, בהשתתפות הרבנים הראשיים, צירי אסיפת הנבחרים, נציגי הרשויות המקומיות ונציגי האיגודים הכלכליים והמקצועיים פתחה מגבית ההתגייסות במסע ציבורי לאיסוף חצי מיליון לא"י למימון המלחמה הצפויה.
שלב נוסף בארגון ההתגייסות הכלכלית חל בעת כינוס הוועד הפועל הציוני בראשית אפריל 1948, שבמהלכו הוכרז על משטר כלכלי לימי המלחמה.
ארגון ההתגייסות הכלכלית היה חלק מהיערכתו של היישוב למלחמה טוטלית.
במהלך כל מלחמת העצמאות הלך והתעצם השתתפותה של האוכלוסייה במאמץ המלחמתי.
ההנחה כי התגייסות הכלכלה והחברה חיוניים להצלחת המאמץ המלחמתי יצרה זיקה עמוקה בין העורף לבין החזית . היא שיקפה את משמעותה של מלחמת העצמאות כמלחמה מודרנית וטוטלית ואת חשיבות התפישה כי זו מלחמתו של העם.
עם זאת, הגורם המרכזי , שתרם יותר מכול לטשטוש ההבחנה בין העורף לחזית ואשר המחיש את השתתפות החברה במלחמה, היה הפגיעה הנרחבת האזרחית והמתמשכת באוכלוסייה האזרחית כתוצאה מהקרבות.
במלחמת העצמאות נפלו 5,682 אנשים , שהיוו כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ-ישראל. 1,162 מהנופלים היו אזרחים, שהם כעשרים אחוז מהאוכלוסייה היהודית האזרחית ב1948.
חלקם הרב של האזרחים בצירוף תופעת הפליטות היהודית , ממחישים את היחשפות החברה היהודית ב1948 להרס במלחמה, ולאובדן העצום, ואת קיומו של מאבק לאומי הדורש הקרבה והשתתפות במאמץ המלחמתי, וכן את מאפייניה הטוטליים של המלחמה .
מקור :
משה נאור, " חזית העורף וההתגייסות במלחמת העצמאות " , כתב העת ,ישראל , כרך 4 , 2003 .
ישראל: כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל- היסטוריה, תרבות, חברה (אוניברסיטת אביב) ממשיך את הציונות: מאסף לתולדות התנועה הציונית והישוב היהודי בארץ ישראל (2001-1970)
ראו גם :
חוסנה של החברה האזרחית היהודית במלחמת העצמאות 1948
הבליץ הגרמני על לונדון : חדר השינה הגדול בעולם
הבליץ ( The Blitz, קיצור של המונח הגרמני "בליצקריג" – "Blitzkrieg") הוא הכינוי שניתן להפצצות הכבדות של לונדון בפרט ושל ערי בריטניה בכלל על ידי הלופטוואפה, חיל האוויר של גרמניה הנאצית, כחלק מהקרב על בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה בשנים 1940–1941.
ההפצצות החלו ב-7 בספטמבר 1940, ונמשכו עד מאי 1941. בריטניה הייתה נתונה לפגיעתם של הנאצים עד מרץ 1945.
הבליץ גרם למותם של 43,000 אזרחים, ולחורבנם של למעלה ממיליון בתים, אולם מטרתו האסטרטגית לא הושגה: בריטניה לא נכנעה ולא הוכנה הקרקע לפלישה קרקעית.
3