סקירת ספר חדש :
רפאל בנבנישתי. הכלכלה בשחר ההיסטוריה : מוסדות כלכליים במסופוטמיה באלף השלישי ותחילת האלף השני לפני הספירה , הוצאת מאגנס , 2016 , 229 עמודים
The economy at the dawn of history : economic institutions in Mesopotamia in the third and the beginning of the second millenium B.C.
מבוסס על עבודת הדוקטורט של המחבר.
כלכלת העולם הקדום שלפני תקופת יוון ורומא כמעט ולא נחקרה בצורה שיטתית ומקיפה על ידי חוקרים מתחום הכלכלה. יתרה מכך, חוקרים רבים היו בדעה שעולמם של תושבי מסופוטמיה ומצרים הקדומה היה פרימיטיבי ומבוסס על ייצור לקיום בלבד, הכלכלה הייתה מבוססת על יחסים חברתיים של הדדיות, ייצור משותף וחלוקה של מוצרים על ידי השליטים, ולא ניתן היה להבחין במוסדות כלכליים כמו זכויות קניין, שוק, כסף, אשראי ומסחר למטרות רווח.
הספר הכלכלה בשחר ההיסטוריה מוכיח שמוסדות כלכליים אלו מילאו תפקיד מרכזי בחיי החברה של מסופוטמיה ומצרים, ומתעכב במיוחד על מסופוטמיה באלף השלישי ותחילת האלף השני לפסה"נ.
עשרות אלפי מסמכים של סוחרים אשורים קדומים הכוללים מכתבים, חוזים, הסכמים עם שליטים ותעודות על דיונים בבתי דין של הסוחרים – מאפשרים להוכיח את קיום המוסדות ולפתוח צוהר להבנת חיי הסוחרים והתנהלותם הכלכלית. הספר גם מתאר בקצרה את החיים הכלכליים במצרים הקדומה על מרכזיותם של המוסדות הכלכליים של השוק, המחירים והכסף בה.
תוכן העניינים – הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
מידע על מחבר הספר : רפאל בנבנשתי – ויקיפדיה
ייחודיות המחקר
מחקרים קודמים בנושא תיארו את המוסדות הכלכליים והסבירו כיצד הם פעלו, אך לא ערכו דיון שיטתי בהם, והאפיון שלהם איננו שלם, שכן הם לא השתמשו בכלי מחקר מתחום הכלכלה המוסדית כדי לנתח את תופעת המסחר ולהסביר מדוע השתמשו הסוחרים במוסדות אלו ומה הייתה תרומתם להצלחת המסחר
בספרו החשוב מסתייע ד"ר רפאל בנבנשתי בפרסומים על הארכיונים הקדומים של סוחרים שהתגלו בכמה מקומות באסיה הקטנה, במסופוטמיה ובסוריה, המתעדים בפירוט רב את יחסי המסחר, את אמצעי החליפין (שימוש במתכות יקרות ככסף ואשראי), את הקשרים בין שלב הייצור ובין החליפין ואת היחסים עם השלטונות.
מקורות חשובים עליהם מסתמך המחקר הם מערכות חוקים שהתגלו באשנונה ( Eshnuna) ובבל (חוקי חמורבי) ובהם סעיפים הנוגעים למסחר הפרטי.
המצבור הגדול ביותר של לוחות המתייחסים למסחר הפרטי בימי קדם התגלה בכנש ( kanes) באנטוליה, בארכיונים של הסוחרים האשורים מאות שנים לפני הספירה . הם כתובים בכתב היתדות בשפה האכדית בדיאלקט אשורי קדום.
עיקרי דברים
בתחילת האלף הרביעי הופיעה תרבות חדשה בדרום מסופוטמיה, תרבות אורוכ. תרבות זו מיוחסת לעם השומרי. הם היו קבוצת אוכלוסיה לא שמית שהייתה במקום, או שהגיעה לדרום מוספוטמיה מאזור המפרץ הפרסי והתפתחה במקום עקב שינויי אקלים ותהליכים טכנולוגיים .
ההתיישבות העירונית הגדולה המאפיינת את התרבות הזו הייתה בצפון דרום מסופוטמיה באזור הערים הקדומות כיש (KIS ) ונייפור (NIPPUR) ובדרום בסביבות הערים אורוכ ואור. תהליכי עיור אלו החלו ארבעת אלפים שנים לפני הספירה .
היישובים בתרבות זו היו גדולים יותר מאשר בתקופה הקודמת. העיר אורוכ השתרעה על שטח של יותר מ200 הקטר והתגוררו בה אלפי תושבים. לאורך תקופה של כאלף שנה התרחשו באורוכ שינויים טכנולוגיים ושינויים בארגון החברתי .
השעורה כאמצעי התשלום העיקרי בחברה השומרית
השינויים הטכנולוגיים העיקריים של תרבות אורוכ ומאוחר יותר ערי המדינה של שומר היו בתחומי התכנון והבנייה של מערכות השקייה גדולות , מתקנים להפעלתן וארגון השדות החקלאיים.
פותחו שיטות ומכשירים לחריש וזריעה ( מחרשה-מזרעה משולבת ) , הנהגת מחזור זרעים ושימוש בשעורה בעלת שש שורות זרעים ( במקום שתי שורות) , הקמת ארגונים גדולים ומורכבים ובהם התמחות גדולה בפעילויות כלכליות של הפרט , מיסוד יחידות הנפח של השעורה (הסילה , SILA ) כאמצעי תשלום אוניברסלי עיקרי בשוק המקומי, ויחידות משקל של נחושת במסחר הבין-אזורי, הקמת ממגורות גדולות מרכזיות , הופעת הכתב וחותם הגליל כמכשיר שליטה ותקשורת בארגונים, הרחבת הביות והשימוש בחמורים כאמצעי הובלה , במיוחד למרחקים ארוכים.
השינויים הדרמטיים בפריון בחקלאות , במלאכה וההובלה יצרו את התשתית לשינויים גדולים במבנה תעסוקה והחברה בבמוסופטמיה בעת העתיקה .
החברה השומרית עברה תהליך התמחות מואץ . בחקלאות נוצרו ארגונים גדולים בעלי מבנה היררכי ובהם אלפי עובדים שכירים. אלו התמחו גם בדיג , בציד ובמרעה צאן ובקר.
התרחבות הייצור החקלאי בחברה השומרית יצרה עודפים גדולים של שעורה, ואלו אוחסנו בממגורות גדולות של הארגונים הכלכליים השומריים .
בגלל נפוצות השעורה , היותה מוצר חיוני הניתן למדידה בקלות והיותה במחסור , (הערת ד"ר רפי בנבנישתי : כלכלת-מחסור הוא מונח יסוד בכלכלה המציין שאמצעי הייצור הם בכמות מוגבלת ואילו צרכי האדם אינם רוויים) היא הפכה להיות אמצעי התשלום של התקופה בעת העתיקה .
הארגונים בערי המדינה בשומר ובממלכה שילמו לעובדים שכר יומי ודיפרינציאלי של יחידות נפח של שעורה – לפי מין , גיל , מקצוע ומעמד העובד בהיררכיה.
השכר החודשי של העובדים היה גבוה פי שניים ממנות הקיום הפיזי , ואיפשר לעובדים בעת העתיקה לצבור שעורה במכלים בבתים ולהחליף את עודף השעורה שקיבלו, בעזרת קערות מדידה סטנדרטיות, במוצרים ובשירותים אחרים.
ממגורות השעורה – "הבנקים" העתיקים
השעורה יוצרה בממלכות השומריות בארגונים בכמות גדולה מזו שנדרשה לשכר העובדים, והעודפים שהצטברו אוחסנו בממגורות גדולות ובמחסנים שניהל הארגון בחברה השומרית העתיקה .
מלבד השכר לעובדי הארגונים , שמשו העודפים לחליפין עם יצרני סחורות ועם ספקי שירותים למקדש ולארמון, להשקעות ( באמצעות תשלום שכר ורכישת חומרים) במקדשים ובארמונות, בתשתיות של של מערכות השקייה, ולמסחר בין-אזורי.
הפעילות המסחרית של השומרים מתרבות אורוכ הביאה להקמת מושבות סוחרים לאורך דרכי המסחר וביעדיו.
בני תרבות אורוכ פיתחו מאד את נתיבי המסחר מאיראן ועד חופי המזרח התיכון בזכות השקעות שהועברו מארגונים כלכליים באותה תקופה שצברו מלאים גדולים של שעורה.
לוחות החומר שהתגלו מתקופת ג'מדת נסר מגלים מערכת חשבונות של ייצור וחלוקה של שעורה ומוצרים נוספים.
הארגונים הגדולים בממלכות שומר העתיקות השתמשו ביחידות המידה של השעורה כדי לרשום את כמות הייצור ותשלומי השעורה במערכת. סמל יחידות סילה ( יחידת נפח של ליטר למדידת נפח השעורה) מופיע בין סימני הכתב הראשונים שליוו מספרי כמויות הייצור ותשלומי השעורה בלוחות העתיקים של הארגונים מאותה תקופה.
החברה המוסופטמית בתקופת הממלכות הגדולות ( האימפריה של סרגון מלך אכד , והאימפריה של שושלת אור III ) הייתה חברה מפותחת מבחינה כלכלית שקיימה מוסדות כלכליים של זכויות קניין, שווקי חליפין , אשראי עבודה של שכירים ומסחר בין-אזורי למטרות רווח. הכלכלה התבססה על שימוש מבוקר של יחידות נפח של שעורה כאמצעי תשלום ומאוחר יותר הוכנסו גם יחידות משקל מתכת כסף כאמצעי תשלום בין הסוחרים עצמם.
השעורה כרכיב מרכזי בכלכלה במסופטמיה בעת העתיקה
כלכלת מסופטמיה הייתה מבוססת על מוסדות כלכליים שפעלו לפי המתכונת של ימינו והותאמו לתרבות , לטכנולוגיה ולמבנה החברתי של התקופה העתיקה.
השעורה שימשה בסוף האלף הרביעי ובאלף השלישי לפני הספירה אמצעי תשלום אוניברסאלי(הכסף) לעסקות בשוק המקומי.
אנשים שילמו בשווקים ביחידות נפח של של שעורה לגורמי ייצור , למוצרים ולשירותים.
השעורה בעת העתיקה עונה על מרבית הגדרות הכסף , היינו שימוש נפוץ ובעל תועלת וערך למשתמש , היא הייתה בעלת מבנה אחיד (הניתן למדידה) וניתנת לחלוקה. מחירה היה יציב יחסית בגלל מעורבות השלטונות בקביעת כמותה ומחירה בתוך השוק, היא ניתנה לזיהוי בקלות על ידי כלל האוכלוסייה . המגבלות שלה היו הוצאות נשיאה גבוהות בגלל הנפח הגדול והוצאות אכסון גבוהות , אך אלו לא מנעו את השימוש בה. אמצעי תשלום זה היה נפוץ גם מפני שהשלטונות קבעו אותו כיחידת התשלום בעבור שכר לעובדים , כאמצעי למתן הלוואות , לתשלום דמי חכירת השדות ולרישום הפעילות של המקדש והארמון בתקופות שומר ובבל .
השימוש בשעורה כאמצעי תשלום (כסף) בשוק המקומי מקורו, כנראה, מתקופת אורוכ , תקופת העיור הגדולה.
בחצי השני של האלף הרביעי לפני הספירה מופיעים לראשונה באורוכ מסמכים כתובים ובהם נתונים על מערכת הנהלת החשבונות של ארגונים כלכליים . מופיעים בהם נתונים על כמויות (נפח) של שעורה ושל מוצרים אחרים שיוצרו, כמויות של תשומת עבודה וכמויות המוצרים שחולקו או שולמו לחברי הארגון ביחידות של נפחי שעורה.
כל הרישומים של הנהלת החשבונות אז משתמשים ביחידות נפח של שעורה לצורך תרגום הנתונים על מוצרים אחרים למונה אחד לצורך סיכום.
בצילום למעלה : לוחות חוק אשוריים שנתגלו באנטוליה
אמצעי תשלום במסופטמיה בעת העתיקה
במשך אלפי שנים האוכלוסיה במסופוטמיה בעת העתיקה השתמשה בקערות כאמצעי המדידה בעת ביצוע התשלום בשעורה. לכל משפחה כלי אחיד של קערה ששימש למדידת כמויות השעורה בחליפין.
השימוש בשעורה כאמצעי תשלום מופיע גם בחוקי התקופה ונמצא מתועד בחוקים בשנים 1800-2050 לפני הספירה. בחוקים מופיע שכר עבודה של 70 סילה של שעורה, 20 סילה ו6 סילה . מדובר בשכר חודשי של גבר , ילד וילד קטן.
השימוש בשעורה כאמצעי תשלום נמשך לתוך האלף השני לפני הספירה ומופיע בחוקים של אשנונה ושל חמורבי. בחוקי חמורבי יש סעיפים רבים העוסקים בהלוואות ובריבית עליהן. הסעיפים מדברים על הלוואות בשעורה ובמתכת כסף.
הסוחרים האשורים השתמשו באמצעי תשלום שונים לעסקות מסוגים שונים ובמקומות שונים.
לעסקות לצרכי היום-יום כמו מזון בכמויות קטנות, הלוואות לשימוש אישי או תשלום שכר לעובדים מקומיים שימשה השעורה כאמצעי תשלום.
השעורה והחיטה מופיעות במסמכי חוב רבים-הן של חוב אישי והן של חוב מסחרי.
המתכת כסף שמשה במקביל כאמצעי התשלום העיקרי של הסוחרים האשורים בשווקים המרוחקים. המסחר באשור עם הבבלים ועם אנשי עילם התנהל במתכת כסף, ההתחשבנות בין הסוחרים האשורים גם הייתה ביחידות מתכת כסף.
בצילום למעלה : לוחות מתקופת הממלכה הבבלית הקדומה , 1800 לפני הספירה
השפעת התפתחות הכתב על המסחר בעת העתיקה במוסופוטמיה
בחצי השני של האלף השלישי לפני הספירה חל שינוי מהיר גם בהתפתחות הכתב, לוחות הכתיבה , המעטפות והחותמים . הדבר גרם לשינוי ניכר באמצעי העברת המידע , אמצעי העברת המידע באמצעות אגרות נעשו פשוטים יעילים ובטוחים יותר . כתוצאה מכך קטנו הוצאות העסקה והסיכונים הקשורים במסחר. הכתב, לוחות הכתיבה והחותם האישי הפכו בתקופה זו ממכשירים בידי סופרי הארמון והמקדש ופקידיהם למכשירים בידי הסוחרים ואלו שעסקו בארגון האשראי בעת העתיקה.
בזכות התפתחות הכתב היה לסוחרים , איפוא, מכשירי תקשורת ושליטה שסייעו התפתחות המסחר שנע למרחקים ארוכים.
כתב היתדות התפתח , מספר הסימנים שהיו בשימוש הצטמצמו ל120. לדברי החוקרים , מספר סימני המילים שהיו בשימוש בקרב הסוחרים ואנשי העסקים בעת העתיקה היה מוגבל אף יותר ואפשר להם לשלוח בקלות אגרות למרחקים ארוכים. ידיעת כתיבה הייתה נפוצה בקרב הסוחרים האשורים ובכל משפחה של הסוחרים היו כמה יודעי קרוא וכתוב, שחלקם נקראו סופר.
נוסף על הכתב היו שכלולים במבנה לוח הטיט שעליו נכתבו המסמכים, נוספה מעטפה ללוח ועליה נכתבה תמצית תוכן המסמך, המעטפה נחתמה על ידי כותבי המסמכים ועדים , באמצעות חותם אישי.
הסוחרים אחסנו את לוחותיהם בארגזים ובכדים חתומים ומסומנים לפי נושאים בחדרי בטחון וניהלו מערכת ארכיונים מסודרת שאפשרה להם לשלוף את המסמך במהירות.
במונחים כלכליים , השינוי הטכנולוגי בתחום הכתב הקטין את הוצאות העסקה של העברת קניין מיד ליד ומאזור לאזור והפך אותה לבטוחה יותר באמצעות תיעודה בהסכם בסיוע עדים.
בצילום למעלה : לוח טיט המפרט מחלוקת מסחרית בין סוחרים אשורים מלפני 4000 שנה , המחלוקת נבעה מויכוח לגבי בטחונות במקרה של היפגעות שיירה מסחרית באזור מלחמה .
המסחר הבין-אזורי באלף השלישי והשני לפני הספירה
עדויות על המסחר הבין-אזורי במסופוטמיה מופיעות באתרים ארכיאולוגים באזורים שונים.
בחברות העתיקות של מסופוטמיה של האלף הרביעי והשלישי לפני הספירה התפתחו גם ערי מסחר גדולות בדרום מזרח סוריה-צפון מערב מסופטמיה .
הגדולות שבהן היו גבל , אבלה ומארי. בערים אלו התגלו תעודות רבות . עיקר התעודות הן מהספרייה הגדולה של ארמון המלכים באבלה ( מאמצע האלף השלישי לפני הספירה) , הן מתארות מסחר-בין-אזורי ער עם אנטוליה, שומר , מערב סוריה וארץ ישראל.
המסחר היה בעיקרו יבשתי וכלל מוצרים כמו בדיל , עורות , בדים, צמר , נחושת וכסף.
לעיר אבלה היו הסכמים מסחריים עם שליטי הערים באזור שכללו זכויות אזרחיות ומסחריות של מושבות מסחריות של סוחרי אבלה בערים לאורך נתיבי המסחר והגנה של שלטונות הערים . תעודות דומות מתקופת ממלכת אכד מכילות נתונים דומים.
מסמכי מסחר של המקדשים ושל סוחרים מתקופת ממלכת אור כוללים פרטים על אזורי המסחר של המוצרים ומחיריהם , ועל הסכמים למימון המסחר.
החוקרים מתארים את המסחר באלף השלישי כחליפין עם רווח , במחירים שנקבעו בשווקים.
השווקים פעלו לפי "כללי משחק" ( מוסדות) מוסכמים שאפשרו השקעה , אשראי ומערכת הסכמים לניהול החליפין ויצירת ארגוני מסחר, כמו שותפויות מסחריות.
השלטונות בעת העתיקה במסופוטמיה התערבו במסחר באמצעות אכיפת זכויות קניין, ביקורת על התנהגות הסוחרים בשווקים ( למשל, בנושאי מידות ומשקלות ואיכות המתכות ) , חתימה על הסכמים עם סוחרים זרים והקמת מוסדות שיפוט ואכיפה.
ממלכת אשור והמסחר האשורי הקדום
ממלכת אשור קמה באלף השלישי לפני הספירה.
אשור שכנה בצומת דרכים בין דרום מסופוטמיה וצפון מערב איראן לסוריה.
המסחר האשורי הקדום חבק מרחבים גדולים מאד. הסוחרים האשורים החליפו באשור בדיל ובדים תמורת מתכת כסף , והובילו אותם מרחק של כ1000 ק"מ בשיירות חמורים כדי להחליפם שוב במתכות כסף וזהב באנטוליה.
המסחר האשורי התנהל לפי 'כללי משחק' ( מוסדות) מוסכמים. המוסדות תרמו להקטנת העלויות של הסוחרים והגדלת רווחיהם.
המסחר האשורי הקדום ,המתועד בתעודות שנמצאו ברובן בעיר כנש (Kanes) באנטוליה , התרחש בין השנים 1600-2000 לפני הספירה, תקופה הנקראת בספרות "בבל הקדומה" . בתקופה זו הייתה פריחה של ערי מדינה במסופוטמיה , בסוריה ובאנטוליה. הפריחה החלה עם התפוררות הממלכה הגדולה של אור (אור III ) ששלטה בכל מסופוטמיה , 2000 שנים לפני הספירה.
עם תום שלטונה של אור על אשור הפך נציג אור באשור למלך וייסד שושלת הידועה בשם שושלת פוזור –אשור ( Puzur-Assur).
מעמד הסוחרים באשור
נכסים רבים הקנו לסוחרים מעמד חשוב מאד בחברה האשורית. לפי המסמכים , מעמד הסוחרים נחלק לסוחרים גדולים ולסוחרים קטנים, כנראה לפי היקף רכושם. במסמכי המסחר האשורי הקדום מודגש נושא זכויות הקניין הפרטיות של הסוחרים באשור.
זכויות קניין
באלף השלישי לפני הספירה הכירו החברה והשלטונות במסופוטמיה בזכויות קניין במוצרים ובשירותים רבים , הן בצורת בעלות והן בזכויות שימוש המעוגנות בהסכמים ובחתמים.
מסמכי המכירה של נכסים בבעלות פרטית מתקופת האלף השלישי לפני הספירה עסקו בשדות, מטעים , תעלות מים, בני אדם, בעלי חיים , בתים ועוד.
בצילום למטה : הזיגוראת הגדול של אור, 2100 לפני הספירה 
הפרטה בתקופת בבל הקדומה
בתקופת בבל הקדומה חל שינוי במבנה הכלכלה . במקום השיטה הכלכלית הקודמת שאפיינה בייצור במערכות גדולות , התנהל הייצור בנחלות גדולות וקטנות של בעלי קרקע פרטיים ומוסדיים כמו הארמון והמקדש. מערכת זכויות הקניין הייתה דומה למערכת הקודמת , אך היחס בין נכסי הארמון והמקדש לבין הנכסים שבידי אנשים פרטיים השתנה והיקף הנכסים שהחזיקו הפרטים גדל מאד.
בחוקי חמורבי (Hammurabi) מאמצע המאה השמונה העשרה לפני הספירה יש התייחסות רבה לזכויות הקניין , זכויות המקדש והמלך וזכויות של פרטים מוגדרות ומוגנות ( סעיפים 49-6) בנושאי אופי הבעלות , הגבלות על הזכויות בנושאי ההנאה מפרות הנכסים והעברתם וכן הגנה של פרטים מפני גנבה של הנכסים ( חפצים, בעלי חיים, עבדים) ומפני פריצה לבתים. החוק העתיק מטפל בנוושאים של הזכויות במקרים של מתן נכסים בהלוואה , בפיקדון וכן מעמד המשכון והערבויות ( 52-49, 119-118) . בחוק מצויינים תהליכי קביעת הזכויות של הקניין באמצעות עדים ומסמכים ( סעיפים 11-10, 7 ) .
במוסופטמיה התקיימה מערכת מוסכמת של מידות ומשקלות לקביעה של זכויות הקניין ולבקרה עליהן. השלטונות קבעו את יחידות המידה המקובלות , החזיקו יחידות מידה סטנדרטיות ופיקחו על מדידת הנכסים ועל המשקלות שבשימוש לצורך החליפין של הנכסים. נבדקו גם מכשירי המדידה – המשקל, המאזניים וכלי הנפח.
יחידת המידה הבסיסית השומרית הייתה הסילה- ליטר , ואחר כך האכדית קו (QU) . המתכת כסף שמשה לקביעת ערך הנכסים ולרישום חשבונות בארגונים גדולים ובמסחר בכמויות גדולות( במיוחד במסחר בין-אזורי) . יחידות המידה המקובלות שלה היו השקל והמנה.
השוק בתקופת המסחר האשורי הקדום
מתוך מכתבי הסוחרים האשורים ומסמכיהם מתברר כי מוסדות השוק, הביקוש וההיצע , החליפין , אמצעי התשלום , המחירים והסדרת השוק התקיימו ופעלו בהתאם למצופה במודלים כלכליים.
השוק שפעלו בו הסוחרים האשורים היה רב ממדי , מקומי , אזורי ובין-אזורי.
השלטונות המקומיים העניקו לסוחרים האשורים במקומות מסויימים בלעדיות במסחר והגנו עליהם מפני תחרות עם סוחרים אכדים.
ההגנה כללה הסגרת סוחרים אכדים שייתפסו , ואפשרות להוציאם להורג על ידי הסוחרים האשורים.
הסוחרים האשורים מציינים במסמכים שנתגלו את חשיבות עשיית הרווח בעסקים ואת הקושי הכרוך בהפסדים.
הסוחרים האשורים היו בעלי ידע רב בקביעת איכות המוצרים , בחומרי גלם והפיכתם למוצרי צריכה. מחירי המוצרים בעת העתיקה נקבעו בהתאם לאיכותם.
הסוחרים האשורים היו מודעים לטעמי השוק בבדים באזורי אנטוליה וסוריה.
מסמכי הסוחרים האשורים מגלים פעילות ערה להשגת כוח שוק באמצעות שליטה במידע והגבלת התחרות .
הסוחרים האשורים התארגנו במטרה להשפיע על המחיר או הכמות המוצעת.
האשורים היו נוכחים במרכזי המסחר באנטוליה ובערים החשובות שישבו על דרכי המסחר, השיגו מידע על מצבי שוק , והפיצו מידע על השווקים באמצעות רשת תקשורת משוכללת של אגרות שהועברו ביניהם. רשת התקשורת התבססה על נוכחות של נציגי הסוחרים בשווקים ועל חילופי אגרות ביניהם.
הם הקימו מוסדות של הסוחרים באשור ובמושבות באנטוליה.
לסוחרים האשורים היה ארגון משלהם , הכרום , שסייע לסוחרים לקבל זכויות ומעמד בשוק באנטוליה ובערים ובדרכי המסחר.
ארגון הסוחרים האשורי דאג גם לאכיפה ולקביעת כללי המשחק בשווקים. כך לדוגמא , נמצאו בתעודות פעולות לתיאום השווקים באמצעות הגבלת כמויות מוצעות של בדיל באנטוליה והגבלות במסחר בבדים מייצור מקומי באנטוליה.
הסוחרים האשורים ידעו כיצד להגביל כמויות ולתאם ביניהם את הגבלת הכמויות, ואף קבעו מחירים בהתאם. לסוחרים יחידים היו כוחות שוק לא מבוטלים והם ניצלו כוח זה כדי להגדיל את רווחיהם או לשמור על רמת מחירים המבטיחה להם רווחים נאותים.
כוחות שוק אלו נקבעו מהיקף הפעילות בשווקים מקומיים וגם מרמת הידע הגבוהה של הסוחרים האשורים לגבי מצבי שוק. לעומת הסוחרים האשורים היו הסוחרים המקומיים באנטוליה מוגבלים יותר בהיקף הידע שעמד לרשותם, הן בגלל נוכחות מוגבלת בשווקים והן מהיעדר מערכת תקשורת משוכללת של העברת אגרות.
הסוחרים האשורים ניצלו את מערכת התקשורת והמידע שבידיהם לניהול מסחר מקומי בצמר ובנחושת גם בתוך אנטוליה. הם קנו צמר תמורת נחושת במקומות מסוימים שהיצע הצמר בהם היה גדול יותר , ומכרו אותו במקומות אחרים שהמחיר בהם היה גבוה יותר במונחי נחושת.
הסוחרים האשורים השיגו מידע רב על המתרחש בשווקים בעזרת שליטתם בכתיבה ובקריאה ומערכת תקשורת משוכללת של אגרות שהייתה בידיהם.
הם שלטו בהיצע הסחורות בשוק בעזרת מעמדם המיוחד כתוצאה מהסדרים עם השלטונות המקומיים. הסוחרים הקימו ארגון שהסדיר את תנאי המסחר.
אשראי ומוסדות האשראי בממלכה האשורית
בחברה האשורית הקדומה התקיימו מוסדות אשראי משוכללים , שכללו אשראי צרכני לקיום ולרכישות נכסים לזמן ארוך ואשראי מסחרי לטווח קצר.
המוסדות הכלכליים שפעלו בממלכת אשור דומים בפעילותם למוסדות המשמשים לצורך זה כיום.
בשוק האשראי וההשקעות בעת העתיקה היו מכשירי מימון לזמן ארוך , למשל הלוואות ארוכות מועד והשקעות לזמן ארוך בשותפיות מוגבלות. מכשיר ה'שק' בעת העתיקה היה אשראי מסחרי לזמן קצר כמו הפקדת סחורות במשגור.
האשראי היה גורם מרכזי בהתפתחות המסחר באשור ואפשר לסוחרים לגייס הון ולהשקיע בפיתוח רשת הסוכנים שהפיצו את הבדיל והטקסטיל ברחבי אנטוליה וקיבלו מתכת כסף בתמורה.
היקף המסחר והפעילות האינטנסיבית של הסוחרים הביאו לשכלול פעילות האשראי ואפילו להתחלה של יצירת שוק הון , שבו סוחרים בעלי מתכת כסף הציעו כספים באחריות מוגבלת תמורת ריבית או חלק מהרווחים לסוחרים באנטוליה הקדומה המעוניינים להשתמש במתכת כסף להשגת רווח.
נוסף על האשראי המסחרי פעלה בממלכת אשור מערכת אשראי רגילה של הלוואות בריבית. האשראי ניתן , בדרך כלל על פי חוזה הלוואה מוסכם , שנתמך בעדים , בערבים ובבטחונות נוספים.
מוסד הריבית היה מפותח , ריבית הוטלה כקנס על איחורים בתשלום חוב , ושמשה מכשיר לתמחור סיכונים של לווים.
הסוחרים האשורים ניהלו מערכת חשבונות פרטית אשר שימשה למימון ולתפעול המסחר בעת העתיקה , זו התבססה על לוחות גדולים בהם נרשמו יתרות . נוסף על כך ניהלו הסוחרים מערכת של התחשבנות תקופתית עם סוחרים אחרים ועם מוסדות , ובה נרשמו יתרות הזכות והחובה ביחסים המסחריים בין הצדדים.
הסוחרים האשורים היו ארגונים משפחתיים
הסוחרים היו חלק מארגונים משפחתיים שהיו מכשירים לשיתוף פעולה ולעזרה הדדית. הסוחר , אבי המשפחה, יצר מבנה חברתי –משפחתי שהפעיל אנשים ונשים כחברים , שכירים, משרתים , שכירים או סוכנים בפריסה נרחבת באזורי אנטוליה הקדומה.
בני המשפחה ובכלל זה הנשים טיפלו בדרך כלל במסחר ובמידת הצורך בייצור הבדים באשור או במסחר באנטוליה. בחלק מהמקרים הפעילו הסוחרים בני המשפחה וחברים קרובים כסוכנים הפועלים על פי הוראת הסוחר אבי המשפחה.
הסוחרים האשור הפעילו סוכנים גם כשכירים שתפקידם לשמש מנהלי שיירות המובילים את הסחורות ליעדים מרוחקים.
מנהלי השיירות קיבלו תמריצים כלכליים ( בונוסים) מהסוחרים.
שיירות כמיזמים כלכליים משותפים
בקרב הסוחרים האשורים הייתה גם התארגנות למיזמים משותפים , כמו שותפות בשיירה שהובילה סחורות בין ערים , והתארגנות לקנייה משותפת של צמר באנטוליה.
שותפות השיירה הייתה לזמן קצר בלבד והיא הוקמה לצורך הובלת סחורות ולוחות טיט ( לוחות רישום חשבונות ואגרות ) ממקום למקום.
כל שיירה אורגנה על ידי סוחר גדול אחד. סוחרים הפקידו את המשלוחים שלהם בשיירה בידי מנהל השיירה שמינה סוחר מסויים.
השיירה התארגנה בשערי הערים והייתה בפיקוח השלטונות, הסוחרים והמשקיעים.
מנהלי השיירות הפעילו מובילי חמורים ואנשי בטחון.
מנהלי השיירה היו צריכים בסוף להגיש דוח על ההוצאות בפועל . לכל שיירה היה לוח טיט ובו נכתבו הערכים המחושבים של הסחורות של כל אחד מהסוחרים שהשתתפו בה.
מלחמות בין ערי-מדינה על רקע כלכלי
הטקסט הראשון המזכיר הלוואה בריבית הוא כתובת מלכותית של מלך לגש ( LAGAS ) אנמתנה (Ennmetena ) משנת 2400 לפני הספירה.
המלך מסביר בטקסט שמלחמה פרצה בין הממלכות –ערים לגש ואומה ( Umma) בגלל אי-תשלום הלוואה בריבית .
הלוואות נחשבו כערך כלכלי חשוב ועליון בערי-המדינה במוסופטמיה בעת העתיקה . קיימים מסמכים רבים מלגש המציינים את דרך הטיפול בפיגורים בתשלום לארמונות ולמקדשים. הפיגורים נשאו קנס ( ריבית) .
הגורמים למשבר הכלכלי בבבל הקדומה
יש הסכמה בין החוקרים לגבי השינוי הדרמטי במבנה הכלכלה והחברה שחל בתחילת האלף השני לפני הספירה. אז ירד באופן ניכר משקלה של כלכלת הארמון והמקדש ופעילות הסקטור הפרטי עלתה.
פעילויות שונות של ארגוני הארמון הבבלי והמקדש הופרטו – למשל גביית מיסים ודמי חכירה.
זכויות קניין פרטיות התרחבו . מוסדות האשראי והריבית השתנו והפכו לאלה שאנו מכירים היום.
בחפירות ארכיאולוגיות התגלו אלפי מסמכי אשראי בתקופת ממלכות מספוטומיה העתיקות.
לפי דעת חוקרים מסויימים הריבית הגבוהה במיוחד על הלוואות לחקלאים גרמה להם לקשיים רבים אשר הצריכו שמיטת חובות תקופתית , וזו אכן הוכרזה מפעם לפעם על ידי מלכים מסויימים בתקופת בבל הקדומה.
לפי דעה זו , מערכת האשראי והרבית הגבוהה היו בין הגורמים שהביאו להתמוטטות הכלכלה והחברה במסופוטמיה באמצע האלף השני לפני הספירה.
המלווים בממלכת בבל הקדומה גבו ריבית גבוהה מדי , החקלאים הלווים לא יכלו לעמוד בה , וכתוצאה מכך הפסידו את רכושם. כאמור, זו הייתה הסיבה המרכזית להתמוטטות החברה במסופטומיה בסוף המאה השבע העשרה לפני הספירה.
בצילום למטה : חותמים של סוחרים בתקופה הבבלית הקדומה , 1900 לפני הספירה
השוואה למצרים העתיקה
עפ"י חוקרים שונים , בהשוואה למצרים העתיקה המערכת הכלכלית במסופוטמיה הייתה הרבה יותר מתקדמת .
בתקופה המקבילה היה במצרים העתיקה רק סקטור ציבורי פעיל ולא סקטור פרטי.
החברה המצרית העתיקה מתוארת כחברה בעלת כלכלה ירודה ופרמיטיבית בהשוואה לאשור ולבבל.
לדעת החוקרים לא היו במצרים העתיקה שווקים , לא היו אמצעי תשלום מפותחים ולא הייתה מערכת אשראי. רק בתקופת הממלכה החדשה במצרים העתיקה החל להיווצר שוק מקומי מפותח ברחבי מצרים העתיקה. אבל במוספטמיה כבר היו שווקים מקומיים הרבה יותר מפותחים ואמצעי תשלום יותר מגוונים ויותר משוכללים.
יחד עם זאת , ההתפתחות הכלכלית המתקדמת והמואצת בבבל הקדומה הביאה גם להתמוטטות כלכלית של ממלכת בבל הקדומה בעיקר עקב קריסת החקלאות.
מקור וקרדיט :
הכלכלה בשחר ההיסטוריה
רפאל בנבנישתי. מוסדות כלכליים במסופוטמיה באלף השלישי ותחילת האלף השני לפני הספירה , הוצאת מאגנס , 2016 , 229 עמודים
ראה גם : הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה
6
