אזור הכפר קולה נכלל בשטח שיועד למדינה ערבית לפי החלטת החלוקה של האו"ם מ-29 בנובמבר 1947. לאחר ההחלטה יצאו מקולה לוחמים שהשתתפו במאבק האלים מול היישוב היהודי, ובהם חסן סלאמה, בן הכפר, ששימש כמפקד בכיר של הכוחות הערביים.
ב-10 ביולי 1948, לאחר סיום ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, החל צה"ל ב"מבצע דני" – מתקפה על הערים הערביות רמלה ולוד במטרה להרחיב את השטח בשליטת ישראל שבין תל אביב לירושלים על ידי כיתור רמלה ולוד וכיבוש הכפרים שמצפון וממזרח ללוד. במסגרת המבצע נכבשו בשעות הבוקר על ידי יחידות של חטיבת אלכסנדרוני כפרי האזור רנתיה, וילהלמה, אל-יהודייה, ואילו טירה נכבשה על ידי פלוגה א' מגדוד 89 מחטיבה 8 בשעות הבוקר המוקדמות וקולה נכבשה על ידי פלוגה ב' מאותו גדוד בשעות אחרה"צ. על הכפר הגנו לוחמים מקומיים בלבד, ותושביו נמלטו ממנו בעקבות כישלונם להגן על היישוב.
ב-15 ביולי נכבש הכפר על ידי גדוד 1 של הלגיון הערבי (צבא עבר הירדן), בקרב שגרם לכוחות חטיבת אלכסנדרוני אבדות רבות. בהמשך נכבש הכפר מחדש על ידי כוח ישראלי, עבר שוב לידי הלגיון, ולבסוף נכבש סופית ב-18 ביולי על ידי חטיבת אלכסנדרוני מתוגברת בפלוגת טנקים מגדוד 82 של חטיבה 8. [2]
ישנה אי התאמה במספר הנופלים בקרבות קולה. לפי נתוני ענף היסטוריה בצה"ל נהרגו שם 32 לוחמים ואילו על מצבת הזיכרון במקום חקוקים שמותיהם של 31 נופלים.
תיאור הקרב – חטיבת אלכסנדרוני
מספר ימים לאחר כיבוש קולה במבצע דני, בערב ה – 15.7.48 , החליפה פלוגה ג' של גדוד 32, את פלוגה ב' של גדוד 33 .
בגלל האיחור בחילופים לא הועברו המשלטים כנדרש, ובשל החשיכה, לא הייתה שהות לפלוגה המחליפה להכיר את השטח כיאות. בעת העברת השליטה, נאמר למפקד המחליף שהגזרה שקטה.
הפלוגה הייתה מצוידת בנשק פלוגתי וגם ברובה אנטי טנקי מסוג "בויס", שנלקח שלל יומיים קודם לכן בקרב על מגדל צדק.
בגלל עייפות הלוחמים לאחר מבצע "בתק", והשטח הסלעי הקשה של אזור ההתחפרות, החליט מפקד הפלוגה על שיפור העמדות והתארגנות נאותה בבוקר שלמחרת. עם עלות השחר, הודיע מפקד מחלקה 9 כי הבחין במרחק של כקילומטר אחד ממזרח, בתנועת צבא, שהוא מתקשה לזהותה בגלל ערפילי הבוקר והשמש הזורחת והמכה בעיני הלוחמים. הוכרזה מיד כוננות.
לפתע החלה הפגזה על העמדות בהן החזיקה מחלקה 9, ועל הדרך המובילה מזרחה מכביש בן שמן – ראש העין. מתוך ערפלי הבוקר הגיחו שריוניות, שפתחו באש מתותחי 2 פאונדר על מוצב מחלקה 9, מטווח של כ- 500 מטר מהעמדות.
טור השריון הירדני הסתער על עמדות מחלקה 9 ועל המשלט של מחלקה 10, תוך שימוש במסך עשן. מחלקה 11, שהייתה העתודה הפלוגתית, וחשה לעזרת מחלקה 9, נאלצה לסגת בגלל האש הכבדה של המשוריינים, שהסבו לה נפגעים רבים.
מחלקה 9 הוכרעה, וכתוצאה מהלחץ הכבד נסוגה הפלוגה מהעמדות בהן החזיקה.
עם נפילתה של קולה בידי האויב, הוחזרה פלוגה ב' של גדוד 33, והועמדה תחת פיקוד גדוד 32. עליה, ועל שתי מחלקות מגדוד 32 שהועברו ממשלטי ראש העין, הוטל לתפוס עמדות ממערב למסילת הברזל, מול הכפר קולה, כדי למנוע התקדמות של האויב. למחרת, בשעות אחר הצהריים, נכבש הכפר אום מזרעה, הנמצא צפונית לקולה, על ידי פלוגה ב' מגדוד 33, בסיוע שני טנקים קלים, זחלמים וארטילריה של חטיבה 8. אל הכוח צורפה פלוגה א' מגדוד 32, ואלו התבססו במשלטים ממזרח לקולה. כוח זה נאלץ לסגת שנית תחת אש כבדה והתקפה של שריון ירדני רב, וייצב קו עמדות חדש.
ב- 18 ביולי 1948 בשעה 0100, יצא כוח משימה לכיבוש מחדש של הכפר קולה. כוח המשימה הורכב משתי פלוגות מגדוד 33 וחניכי קורס המ"כים החטיבתי, הפלוגה המסייעת של גדוד 33, פלוגת טנקים אחת מחטיבה 8 וגונדת תותחי שדה של 75 מ"מ. הקרב היה קצר, כאשר האויב הבחין בכוח הגדול מולו ונסוג במהירות.
פלוגה ג' מגדוד 33 נערכה במשלט שממזרח לקולה, פלוגת המ"כים סרקה את הכפר וטהרה אותו משרידי האויב. בבוקר שלמחרת צורפו טנקים לכוח של פלוגה ג' ותפסו עמדות בעומק שטח האויב לכיוון מזרח, כדי למנוע הפתעות בעתיד.
בקרבות אלה נפלו 29 לוחמים, מרביתם לוחמי מחלקה 9 בקרב הראשון.
מקורות המידע
קולה (יישוב) – ויקיפדיה
קרבות קולה – אתר הבית של חטיבת אלכסנדרוני
ניתוח קרבות גדודיים שנערכו לפני כמה עשורים ובתקופה … – מערכות
3
הנכדים היו מרותקים.אתר ממש מתחת לאף.חורש מדהים מלא בפריחה
ישנה מחלוקת על הנאמר מעלה הסיפור שסופר לי ישירות מלוחם שהיה וניצל סופר אחרת
אסי פייזק אתה כותב שהכרת ניצול מהקרב, אם יש לך פרטים ממנו אשמח מאוד לשמוע.. סבא שלי (יוסף גנור) גם הוא ניצול מהקרב ובמשך שנים חיפש אדם שהיה המפקד שלו שבזכותו ניצל (כינוי המפקד היה "פריצי" אם איני טועה וסבי זכר את השם הזה גם כשכבר לא יכל לזכור הרבה…)
קרב קולה הכרתי דרך מצבות הלוחמים הקבורים בבית העלמין הצבאי בנתניה שם קבור אבי ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה