פרד שטיין : צילום מבעד לזמן

4462

מאת ami

9 שנים לפני

צילום הפתיחה : רובע איטליה הקטנה , ניו יורק , 1943

תערוכת הצילומים ההיסטוריים הבינלאומית באינטרנט "רגעים היסטוריים" מוקדשת היום לצילומים ש ל אמן הצילום פרד שטיין .הוא לא צילם מלחמות ולא קרבות אלא חיי יום באירופה ובארה"ב וגם אישים היסטוריים בין השנים 1933-1960.

לפני שנציג מבחר מצילומיו , רצינו לספר קצת על פרד שטיין האיש והמצלמה .

"מתנת החתונה שהעניקו לעצמם לילו ופרד שטיין לא נותרה חסרת שימוש: היתה זו מצלמת לייקה 35 מ"מ, שבני הזוג היהודים נשאו עמם כשיצאו מגרמניה בסתיו 1933 – לכאורה לירח דבש אבל למעשה כדי להימלט מארצם, חודשים אחדים לאחר עליית היטלר לשלטון. הם מצאו מפלט בפריז, שם נאלץ פרד שטיין, שהיה משפטן, למצוא משלח יד אחר. הוא הפך את התחביב למקצוע והיה לצלם בולט במשך עשרות שנים.

משוטט ברחוב עם לייקה

שטיין נולד ב-1909 בדרזדן, אביו היה רב ואמו היתה מורה. בצעירותו היה חבר בתנועת נוער סוציאליסטית ובתנועת נוער יהודית, ומאז 1927 למד משפטים באוניברסיטאות בהיידלברג, ברלין ולייפציג. הוא היה חבר במפלגת העובדים הסוציאליסטית של גרמניה (SAPD), פלג מרקסיסטי שפרש מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית (SPD).

ב-1932 הכיר את ליזלוטה (לילו) זלצבורג והם התחתנו בקיץ 1933. בשל ההגבלות האנטישמיות שהונהגו לאחר עליית הנאצים לשלטון ולנוכח פעילותו הפוליטית השמאלית, נאלץ שטיין לעזוב את עבודתו כפקיד ממשלתי ועבודת הדוקטור שלו נדחתה. לאחר שנמלט עם אשתו לפריז הבין כי לא יוכל להתפרנס שם כעורך דין ומצא את האור בחדר החושך. ב-1934 פתח סטודיו לצילום והחל לתעד את עיר הבירה הצרפתית בעדשת הלייקה שלו. בחלוף שנה כבר החל להציג בתערוכות צילום לצדם של צלמים חשובים דוגמת בראסאי, מאן ריי, דורה מאר ואנדרה קרטס.

"צילומיו של שטיין מתעדים את החיים בעיר גדולה מבלי לגזול את כבודם של מושאי הצילום ומבלי להציג את דלותם בצורה מציצנית”, נכתב במאמר על התערוכה בעיתון הגרמני "דר שפיגל". ציהה סבורה כי בצילומי הרחוב של שטיין באים לידי ביטוי ההומור הידידותי שלו, היחס האמפתי שהפגין כלפי מצולמיו וכן "השילוב בין התעניינותו במראות יום־יומיים ובין החוש שלו לתפיסת הרגע המדויק, שהופך את המראה לייחודי".

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאלץ שטיין לחדול מעבודתו: ב-1939 הוא נעצר ונכלא במחנות הסגר לנתינים זרים בצרפת. הוא ברח במסע רגלי ממושך בדרום צרפת, הגיע למרסיי והצטרף לרעייתו ולבתם הפעוטה. במאי 1941 הם נמלטו לארצות הברית והתיישבו בניו יורק, שם נולד לבני הזוג בן.

שטיין חזר למלאכת הצילום ואשתו לימדה גרמנית וסייעה לו בטיפול בתמונות. כמו בפריז, גם בניו יורק הוא למד להכיר את נופי המטרופולין ואת תושביה מבעד לעין המצלמה; בתערוכה נכללים בין היתר צילומים של השדרה החמישית בעיר, של ילדים משתובבים בהארלם ובברוקלין, של חבורת נשים בשכונת איטליה הקטנה וגם של אשה וגבר בעלי נטייה סטרייטית המתגפפים על חופי קוני איילנד. בצד הלייקה הישנה שלו השתמש שטיין גם במצלמת רוליפלקס מפורמט בינוני. הוא הועסק בסוכנויות צילום ועבודותיו פורסמו בין היתר בעיתונים "ניו יורק טיימס" ו"טיים".

אנשי המאה ה-20

בתחילת שנות ה-50 קיבל שטיין אזרחות אמריקאית, ובאותה תקופה החליט לוותר על צילומי הרחוב ולהתמקד בצילומי דיוקן, תחום שבו רכש מיומנות עוד קודם לכן. לאורך השנים הוא צילם יותר מ-1,200 דיוקנאות של אישים מרכזיים בפוליטיקה, בחברה ובתרבות, לרבות מדינאים (כמו ג'ון קנדי, קונרד אדנאואר, ניקיטה חרושצ'וב ודוד בן־גוריון), אדריכלים (ולטר גרופיוס ופרנק לויד רייט), אמנים (אוטו דיקס, סלבדור דאלי, וילם דה קונינג, ז'ואן מירו, מארק שאגאל וג'ורג'יה אוקיף), מלחינים (ארנולד שנברג), פילוסופים (מקס הורקהיימר, קרל יאספרס ומרטין בובר) – וגם רשימה ארוכה ומכובדת של סופרים (תומאס מאן, קלאוס מאן, הרמן הסה, ארתור קסטלר, אלפרד דבלין, אריך קסטנר, אנה זגרס,גינטר גראס והיינריך בל)"

מקור וקרדיט : אבנר שפירא, עיתון "הארץ"

קישור לכתבה

לאתר האינטרנט המוקדש לפרד שטיין , Fred Stein

Fred Stein – Wikipedia, the free encyclopedia