מיתוס "המהפכה החקלאית" והמעבר מחברות ציידים לקטים לחברות מורכבות יותר

מיתוס "המהפכה החקלאית" והמעבר מחברות ציידים לקטים לחברות מורכבות יותר, הוא לא מדוייק

מקור וקרדיט לאיור הפתיחה (קישור)

מאמר מעורר הדים שפרסם  דוויד גרייבר יחד עם הארכיאולוג דיוויד ונגרואו במגזין המקוון Eurozine, בו הם טוענים שהסיפור שאנחנו מספרים על התפתחות האנושות הוא פשוט לא נכון ושמיתוס "המהפכה החקלאית" והמעבר מחברות ציידים לקטים לחברות מורכבות יותר, הוא לא מדוייק. גרבר ונגרואו מתבססיים על תגליות חדשות מאתרים פרה־היסטוריים המצביעים על חברות מורכבות המתוארכות להרבה לפני המהפכה החקלאית. הטענה המרכזית של המאמר היא שאין רק כיוון אחד של ההתפתחות האנושית, והתקיימו מגוון רחב של של צורות ארגון חברתי מורכב שוויוני יותר או פחות.

״…מחקרים ארכיאולוגיים מהשנים האחרונות מוכיחים שהתמונה הזאת, שמהווה הנחת יסוד לרבות מהתיאוריות החברתיות המקובלות, היא לכל הפחות פגומה. בשבוע שעבר פירסמו האנתרופולוג דיוויד גראבר (Graeber) והארכיאולוג דיוויד ונגרואו (Wengrow) מאמר ארוך במגזין המקוון Eurozine, שכותרתו "כיצד לשנות את מהלך ההיסטוריה האנושית". המחברים פותחים בהצגת ראשית ההיסטוריה האנושית כפי שתוארה בפסקאות הקודמות, ואז מציינים: "יש בעיה בסיסית בסיפור הזה: הוא לא נכון". ונגרואו וגראבר מביאים ממצאים ארכיאולוגיים רבים מהשנים האחרונות, שמראים, לטענתם, שההיסטוריה האנושית הקדומה ב–40 אלף השנים האחרונות בכלל לא נראתה כמו שאנו חושבים. "למעשה, המין האנושי לא חי במשך רוב ההיסטוריה שלו בקבוצות קטנות; החקלאות בכלל לא סימנה את המעבר הבלתי־הפיך להתפתחות חברתית; והערים הראשונות דווקא היו בחלקן שוויוניות להפליא".

ההוכחות למתווה ההיסטורי החדש לקוחות, בפרט, מאתרים פרה־היסטוריים מדהימים שמתפענחים בהדרגה בימים אלה. הכוונה למשל לאתר הטורקי גבקליטפה (Göbekli Tepe) הסמוך לגבול הסורי, שבו נחשפו עשרות עמודי גיר מונומנטליים בגובה חמישה מטרים ויותר שעליהם מפוסלות חיות עם פאלוסים מובלטים. המבנים האלה מרשימים כשלעצמם, אך מה שמדהים בהם במיוחד הוא מועד הקמתם: לפני כ–12 אלף שנה, כלומר לפני האירוע שמכונה המהפכה החקלאית. מי שהקימו את המבנים האלה היו ציידים־לקטים, שלא נהנו עדיין מפירות החקלאות.

אבל יש ממצאים נוספים — כמו אתרי קבורה מלפני לא פחות מ–25 אלף שנה, הגדושים בתכשיטים וקישוטים יקרי מציאות. אלה מעידים על כך שעוד בשיאה של תקופת הקרח כבר היו מלכים או נסיכים שריכזו בידיהם כוח עצום (ובאופן לא מוסבר, רבים מאותם אצילים פרה־היסטוריים היו גיבנים, ענקים או נמוכי קומה).

לטענת המחברים, הממצאים האלה מראים שלא היה שום רגע מוגדר בהיסטוריה של מעבר מקיום בקבוצות קטנות להופעתה של ציוויליזציה. כבר לפני עשרות אלפי שנים בני אדם חיו במגוון של צורות ארגון חברתיות — חלקן שוויוניות יותר, חלקן פחות. "המצב הטבעי" הקדום שתיארו פילוסופים כמו תומס הובס וז'אן־ז'אק רוסו למעשה לא התקיים מעולם.

בשונה מהדעה המקובלת, המעבר מקיום פרימיטיבי שוויוני לביורוקרטיה ריכוזית־היררכית הוא לא דטרמיניסטי או בלתי נמנע. "'הציוויליזציה' לא באה בתור חבילה", הם כותבים. "משחר ההיסטוריה בני אדם התנסו באופן מודע במגוון מבנים חברתיים".

אף על פי שגם הררי מתייחס לגבקליטפה ולמונומנטים פרה־היסטוריים אחרים כמו סטונהנג', וונגרואו וגראבר מעניקים לממצאים כאלה משמעות אסטרטגית הרבה יותר. כך למשל, הם מדגישים את העובדה שהערים הקדומות שהוקמו לפני יותר מ–10,000 שנה לא היו בהכרח היררכיות, אלא שבחלקן התקיימו מועצות מקומיות אוטונומיות — מעין ישיבות של אנרכיסטים. המסקנה היא שצבירה, ניצול ועושק אינם מאפיינים הכרחיים של הקיום בערים. האדם הוא יצור גמיש, שחי לפעמים במגוון צורות קיום. ולציוויליזציה אין כיוון התפתחות אחד ברור.

^{מקור וקרדיט :}בחברת האדם – אנתרופולוגיה בישראל ובעולם

למאמר המקורי באנגלית (קישור)

ייתכן שההיסטוריה האנושית שונה מאוד מאיך שדמיינו אותה

האם האדם הקדמון חי בחבורות קטנות ומבודדות של ציידים־לקטים? ממצאים מהשנים האחרונות מעלים ספק בדבר התפיסה הפופולרית הזאת

^{מקור : עופר אילני , עיתון " הארץ"}

מדוע התקבע הדימוי של האדם הקדמון כמי שחי בקבוצות מבודדות וקטנות? ונגרואו וגראבר רומזים שזוהי תפיסת עולם דתית, שמקורה בתנ"ך: "הגרסה התנ"כית של ההיסטוריה האנושית". אבל בעניין הזה, נראה שהם טועים. כי מי שמסתכל בספר בראשית, יראה שבשום מקום לא מתואר בו משהו שדומה לאותו "מצב טבעי" פרימיטיבי שתיארו הפילוסופים.

אדם וחוה אמנם חיו בגן עדן ותפרו לעצמם חגורות מעלה תאנה, אך הם בכלל לא מצטיירים כציידים־לקטים נטולי תרבות. כל זה נכון עוד יותר לגבי הדור שאחריהם: קין, למשל, כבר בנה עיר. דורות בודדים אחר כך מופיעים יבל בן למך, שכבר גידל מקנה; יובל, שניגן בכינור ועוגב; ותובל־קין, שהיה חרש נחושת וברזל. מכאן שלפי התנ"ך, כבר בשחר ההיסטוריה היו בעולם ערים, חקלאות וטכנולוגיה. למעשה אם יש רגע מסוים בתנ"ך שדומה למעין "מצב טבעי", הוא ממוקם רק אחרי המבול, שהחריב את העולם הראשון שקדם לנח. אבל גם התקופה הזאת לא היתה ארוכה: נמרוד, מצאצאיו הישירים של נח, כבר הקים את הממלכות בבל, ארך ואכד. אברהם לא היה נווד מלידה, אלא עירוני מאור כשדים שהחליט להתחיל חיים חדשים במערב.

אין סיבה להניח שמחברי המקרא החזיקו בידע כלשהו על אירועים נשכחים בהיסטוריה האנושית שחלו אלפים רבים של שנים לפני שנולדו. אך כיוון שהם לא החזיקו במיתוס המטעה של הקידמה, ייתכן שדווקא הם היו משוחררים מהדעות הקדומות שהושרשו בנו במאות השנים האחרונות.

 ^{למאמר המלא בעיתון "הארץ"}

7