חיים ומוות בפומפיי והרקולנאום

3320

pompei 1

במוזיאון הבריטי בלונדון מוצגת התערוכה: חיים ומוות בפומפיי והרקולנאום. החל מפריטים יום-יומיים ועד ליום המוות בו נראים קורבנות שמנסים לגונן על עצמם ועל ילדיהם, קפאו עם התפרצות הר הגעש הקטלנית

בימים אלה מוצגת במוזיאון הבריטי בלונדון תערוכה עוצרת נשימה שכותרתה "חיים ומוות בפומפיי והרקולנאום" (Life and death Pompeii and Herculaneum). באחד הפרסקאות המוצגים בתערוכה נראה אל היין בכחוס בדמות אשכול ענבים, ומאחוריו וגם לצדו נראה הר הגעש וזוב, או כפי שנקרא בפי הרומים – וזוביוס (Vesuvius).

pompei2

כתמונת פתיחה בסרט שסופו ידוע מראש, ציור הקיר הזה, שהיה מצוי באחד מבתי העשירים בפומפיי, מלווה את שאר המוצגים בתערוכה, הנחשבת לתצוגה הגדולה ביותר משתי הערים שיצאה אל מחוץ לאיטליה, וגם התערוכה המדוברת ביותר בבריטניה בשנים האחרונות.

מבחינתם של תושבי שתי העיירות האלה לא היה וזוביוס אלא הר בלתי מאיים שהיה חלק מנופו של מפרץ נאפולי. הם לא קישרו בין רעידות האדמה שתכפו את האזור בשנים שלפני ההתפרצות ובין הפעילות הוולקנית המבעבעת בהר, ולא חששו ממנו, עד להתפרצותו הקטלנית ב-24 באוגוסט שנת 79 לספירה.

הפריטים בתערוכה מייצגים את חיי היום-יום לרגלי ההר – בין שמדובר בכיכר לחם מפוחמת ועליה חותמו של הנחתום, בפסיפס מרהיב של דגה ופירות ים, בציור ארוטי-פורנוגרפי או בדיוקן נוגע ללב של האופה טרנטיוס נאו ואשתו.

אנו רואים כאן מציאות שקפאה בשעה שעמוד הענן הוולקני התנשא לגובה של עשרות קילומטרים מעל הר הגעש הקורס, וגל החום החל לנוע לעבר שתי הערים.

התערוכה מציגה את הרחוב והבית הרומי בעיר שוק פרובינציאלית.

זו לא רומא על עושרה, מקדשיה והפורום, אבל עושר הממצאים שהתגלו בפומפיי ובהרקולנאום מלמד על חיי הרומאים, חושף את  האמנות היוונית-הרומית בשיאה וגם מלמד משהו על השפעת פומפיי על הסגנון הניאו-קלאסי המודרני.

Terentius Neo

התערוכה מסתיימת בפרק המוות של הערים ובהעתקי גבס של היציקות שנעשו בפומפיי. בשעה שכיסה הענן הוולקני את העיר הצליחו מקצת תושבי פומפיי להימלט, אבל רובם מצאו בה את מותם. גופותיהם שנרקבו עם השנים הותירו אחריהן חלל ריק בתוך הלבה שהתקשתה.

אל החללים הללו נוצק גבס, ולאחר שהתגבש התקבל דגם שלכד את רגע מותם של הקורבנות, כשהם מנסים לגונן על עצמם ועל ילדיהם בצל הפסגה הקטומה של וזוב.

 מקור וקרדיט : תערוכה: ימי פומפיי האחרונים ( מגזין מטיילים)

בתמונה מצד ימין , עבודת פרסקו המתארת את האופה העירוני של פומפאי ואשתו. האופה היה מעשירי העיר .

Life and death in Pompeii and Herculaneum: in pictures

Golden snake amulet

Life and Death in Pompeii and Herculaneum (British Museum Exhibition)

קישור

 בהמשך הסקירה ניתן לראות תמונות מתוך התערוכה במוזיאון הבריטי

 

 רקע היסטורי

פומפיי והרקולנאום הן ערים רומיות עתיקות במחוז קאמפניה שבאיטליה. הערים נחרבו בהתפרצות הר הגעש ווזוב, ב- 24 באוגוסט 79 לספירה.
את הרקולנאום כיסו נחשולים פירוקלסטיים בשכבה של כ- 20 מטרים של אפר געשי, והיא התגלתה בשנת 1710.
פומפיי שנקברה תחת שכבה של כארבעה מטרים של אפר וחומרים געשיים. העיר התגלתה במקרה בשנת 1748 על ידי איכר  שחפר בשדהו ונתקל בשרידיה העתיקים, קרוב ל- 1,700 שנים לאחר שנקברה תחת האפר.

פומפיי נוסדה במאה השישית או השביעית לפני הספירה על ידי האוסקאנים, שבט של איכרים ורועי צאן שהתגוררו בקמפניה מאז התקופה הנאוליתית. במפרץ נאפולי חיו גם תושבים יוונים ופניקים, שהגיעו בספינות אל נמלי המפרץ והתיישבו בקמפניה. במאה החמישית לפני הספירה השתלטו על העיר הסאמניטים, והעיר שגשגה. במאה הרביעית לפני הספירה הייתה העיר מעורבת במלחמות הסאמנמיטיות, שהסתיימו בניצחון רומאי ברור. בסיום המלחמה הוכפפה העיר לשלטון רומאי, אך זכתה לאוטונומיה מנהלית ותרבותית. העיר מוזכרת לראשונה בהיסטוריה בשנת 310 לפני הספירה, כאשר צי רומאי נחת בנמלה של העיר בשפך הנהר סרנו וממנו יצא לקרב כושל נגד העיר השכנה "נוכריה" (Nuceria).

בתקופה הרומית שגשגה פומפיי, ואוכלוסייתה הגיעה בשיאה לכ-25,000 נפשות. נבנתה בה מושבה של חיילים רומאים משוחררים, שזכו לזכויות יתר.

חשיפת העיר לימדה את החוקרים על אופי החיים בעיר. המסחר בעיר שגשג, מאחר שהיא ישבה בצומת דרכים חשוב בקמפניה, ושימשה כנקודת מעבר לסחורות שהגיעו דרך הים, תוך ניצול קרבתה לדרך אפיה שהובילה לרומא. היו בה חנויות ובתי מלאכה, מרחצאות, אמפיתיאטרון, מקדשים, בתי מידות ובתי בושת.

בתמונה למטה : מיטת ילד פעוט ( ערסל עץ) שנתגלתה לאחרונה בפומפאי והובאה למוזיאון הבריטי

Carbonised wooden cradle

בפברואר, שנת 62 לספירה, פקד את העיר רעש אדמה חזק. פליניוס הזקן כתב שרעידות אדמה קלות לא היו נדירות במפרץ נאפולי. רעידה זו הייתה חזקה בהרבה, ולפי תוצאות ההרס מעריכים אותה במגניטודה 7.5. הרעידה גרמה לנזקים רבים במבני הציבור, בבתים פרטיים ובמערכת הובלת המים. רעידת האדמה גרמה גם לנטישה של חלק מהתושבים, ולעבודות שיקום ושיפוץ ממושכות. מעריכים שרעידת האדמה גרמה לשינויים במבנה הגאולוגי של הר וזוב הסמוך, ומקץ 17 שנים, ב-24 באוגוסט, שנת 79 לספירה, התפרץ ההר ושם קץ לקיומה של העיר.

ב 24 באוגוסט 79 לספירה בשעות הצהריים, החל זרם של עשן, אפר וסלעים וולקנים להתפרץ מלוע ההר בוגבה של אלפי מטרים. הסלעים והאפר הוולקני נעו עם הרוחות לכיוון מזרח ופשוט כיסו את העיר פומפיי וסביבתה, ובחום הלוהט כילו שנקלע בדרכם.  2,000 מתוך תושבי העיר נספו בהתפרצות. אחרי בזיזות רבות של אוצרות העיר, היא ננטשה למאות שנים.  ב 1594 גילה האדריכל דומיניקו פונטנה בשרידי העיר בזמן בנית תעלה באיזור. התגלית זכתה לחשיפה, אך לא נערכו חפירות באיזור עד 1748, כששארל לבית בורבון גילה ענין במקום. מ 1860 שיקמה את המקום ממשלת איטליה. עד היום מתגלים ממצאים בחפירות במקום.

Garden room fresco

 הרקולנאום

 הרקולנאום (Herculaneum) היא עיר רומית עתיקה במפרץ נאפולי, על חוף הים, כשמונה קילומטרים מדרום מזרח לעיר נאפולי, במחוז קמפניה שבאיטליה. העיר נחרבה יחד עם פומפיי.[1] בהתפרצות הר הגעש וזוב ב-24 באוגוסט שנת 79 לספירה. נחשולים פירוקלסטיים לוהטים כיסו את העיר,והיא נקברה תחת שכבות של חומר געשי בעובי המתקרב לעשרים מטרים.

העיר שכנה על גבעה צופה לחוף הים, למרגלות הר הגעש, בין שני נחלים.

בהרקולנאום התגלו רחובות, בתי מגורים, מרחצאות, ציורי קיר, וכן אוסף גדול של מגילות – פפירוסים.

Family cast

הרקולנאום, יחד עם פומפיי הגדולה ממנה שחרבה יחד איתה, הוכרזו בשנת 1997 על ידי אונסק"ו כ"אתרי מורשת עולמית".

לסקירה בוויקפדיה בעברית

Snake bracelet

pompei 12

Eumachia and Livia

 

2
· · ·

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *