המקדשים של האצטקים במקסיקו- מבט מקרוב

292

ליקט וערך : עמי סלנט , עורך האתר

לאחרונה נתגלו במקסיקו עוד ועוד שרידים של מקדשים עתיקים מתקופת האצטקים ולכן מצאנו לנכון להציג שוב את הרקע ההיסטורי לפעילות המקדשים של האצטקים והמלכים האצטקים .

רוב המקדשים עדיין לא נחפרו ,כמות גדולה נמצאת מתחת לאדמה.

האצטקים היו התרבות האחרונה, המפותחת והמרשימה, שפרחה במקסיקו ועמה התנגשו הספרדים. האצטקים הם נושא דוממיננטי במקסיקו, לא רק בגלל תרבותם העשירה ולא רק בגלל חורבנם הטרגי, אלא משום שכאשר עיצבה מקסיקו מחדש את זהותה, בראשית המאה ה-20, היא מיצבה את עצמה כממשיכת האצטקים. הדבר בא לידי ביטוי בציורי הקיר של דייגו ריברה.

אצטקים הוא כינוי לאנשי הברית המשולשת אשר שלטה במאה ה-15 וראשית המאה ה-16 בעמק מקסיקו.

האצטקים היו עם שהגיע זה מקרוב. הם הגיעו לעמק מקסיקו רק בשנת 1299,

ב1428, לאחר שנים רבות של שעבוד, הצליחו האצטקים להשתחרר מעול זרים –וב-1521 נפלה ממלכתם, שלא התקיימה אף מאה שנה. עובדות אלו מעוררות שאלות : איך הפכו תוך זמן קצר כל כך משבט בלתי ידוע ומשועבד לממלכה כל יכולה השולטת על עמים רבים כל כך?' ואיך לא עמד להם כוחם הצבאי העדיף לנצח אויב ( הספרדים) שחייליו היו כה מעטים? לאצטקים היו עשרות אלפי חיילים טובים, שידעו את "אומנות הלחימה" והספרדים מנו פחות מ-400 חיילים.

פסל שנמצא לאחרונה מהתקופה האצטקית בסביבות 1450

המקדשים של האצטקים היו ממוקמים בראש פירמדות . הכוהנים האצטקים גרו שם במקדשים ולעתים גם הקריבו קורבנות אדם. לכוהנים האצטקים היתה עוצמה רבה, אבל המלכים שלטו ללא עוררין בממלכה וגם על הצבא החזק . הכוהנים הקריבו  בני אדם , אבל זה לא היה משלהם, הם יצאו לחפש קורבנות בשדות זרים..  

המלך האצטקי

בראש הממלכה עמד מלך שנחשב לאל. באותה שנה מלך מוקטסומה השני. לפי תאורי הספרדים בישלו טבחי המלך למעלה מ-300 תבשילים שונים עבור המלך וב-1,000 תבשילים עבוד שומרי ראשו ועבור חיל המשמר המלכותי, במגשי ענק הביאו לו פירות מכל הארץ. המלך, שהיה סגפן מטבעו, אכל מעט מן המזון שהוצע לו ורובו נשרף. בקרבת הארמון פעלו : גן חיות ובית נשרים ; בתי מלאכה בהם הכינו את הקישוטים לארמון ולמקדשים מכסף, מזהב, מאבנים יקרות ומנוצות ; מרכזי כתב בהם הנציחו בכתב את תנועת הסחורות בארמון, המסים ששולמו, הנתינים והממלכות החייבים במס וכמובן את תולדות המקומות, האלים ואת הטקסים והחגיגות. בימי החג ובעתות שנחה על המלך רוח רעה, הנעימו את זמנו מאות רקדנים וזמרים, אותם רקדנים וזמרים שרו ורקדו גם במקדשים ובשווקים, לפני או אחרי משחק הכדור שהוקדש לאל המוות.
המלך, שקבע בהתייעצות עם יועציו את סדרי הממלכה, היה גם הכוהן הגדול של שני האלים המרכזיים. בתפקיד זה פתח את הטקסים הדתיים בתאריכים החשובים, טקסים שבהם הוקרבו אנשים רבים לאלים, לרשותו עמדו כוהנים וחיילים שהיו נאמנים לו ולמסורת השבטית. עוצמת הממלכה היתה כה גדולה עד שמאות העמים שבכבשו, כולל עמים ששמרו על עצמאות מוגבלת והעלו מסים בסחורות ובעבדים, לא העזו למרוד. כולם האמינו שהאצטקים הם עם בלתי מנוצח, שהאל השבטי שלהם מכוון את דרכם ושומר עליהם מכל צרה והוא העליון מכל האלים (( פרופסור נחום מגד, 2009 ).

בארמון המלך שכנו שתי נשותיו שהיו מלכות ופילגשיו הרבות. סביב הארמון שירתו למעלה מאלף משרתים ושומרים. לפי תיאורי הספרדים בישלו טבחי המלך למעלה מ-300 תבשילים שונים עבור המלך וב-1,000 תבשילים עבוד שומרי ראשו ועבור חיל המשמר המלכותי, במגשי ענק הביאו לו פירות מכל הארץ.

המלך, שהיה סגפן מטבעו, אכל מעט מן המזון שהוצע לו ורובו נשרף. בקרבת הארמון פעלו: גן חיות ובית נשרים; בתי מלאכה בהם הכינו את הקישוטים לארמון ולמקדשים מכסף, מזהב, מאבנים יקרות ומנוצות. לאצטקים לא היה כתב, אבל הם רשמו בתמונות את תנועת הסחורות בארמון, המסים ששולמו, הנתינים והממלכות החייבים במס וכמובן את תולדות המקומות, האלים ואת הטקסים והחגיגות. בימי החג ובעתות שנחה על המלך רוח רעה, הנעימו את זמנו מאות רקדנים וזמרים, אותם רקדנים וזמרים שרו ורקדו גם במקדשים ובשווקים, לפני או אחרי הטלאשטלי (Tlachtli)- משחק הכדור הפולחני, שהוקדש לאל המוות]. קיר הגלגלות לימד מה תהיה מנת חלקו של המפסיד. כמו כל, שיחקו אצילים במשחקי גורל, שנועדו לפענח את רצון האל ( פרופסור נחום מגד, 2009 ).

המלך האצטקי, שקבע בהתייעצות עם יועציו את סדרי הממלכה, היה גם הכוהן הגדול של שני האלים המרכזיים. בתפקיד זה פתח את הטקסים הדתיים בתאריכים החשובים, טקסים שבהם הוקרבו אנשים רבים לאלים. היה לאצטקים פנתיאון מגוון. רבים מן האלים היו צמאי דם ותבעו קורבנות אדם. יחד עם זאת, יש לנהוג בזהירות בתיאורים של הפולחן העקוב מדם, כיוון שכל התיאורים המפורטים נכתבו בידי הכובשים הספרדיים ולא בידי הילידים עצמם. כך למשל, מספרים המקורות הספרדיים שכוהני הדת האצטקים היו עוקרים את לב הקורבן ואוכלים אותו באקט של קניבליזם פולחני. אולם יש כיום לא מעט חוקרים הטוענים כי מקור הסיפור בדיבת הספרדים, שחפצו לעשות דמוניזציה של אויביהם ולהצדיק בכך את הכיבוש.

לאור מעמדם של האצטקים בקרב עמי היבשת, מעוררת נפילת הממלכה במהלך הכיבוש הספרדי  שאלות רבות.

תבליט קיר מתקופת האצטקים , המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה , מקסיקו-סיטי

לאצטקים היה גם צבא חזק, גדול ומאורגן. לרשות המלך חיילים, שהיו נאמנים לו ולמסורת השבטית. עוצמת הממלכה היתה כה גדולה, עד שמאות העמים שבכבשו, כולל עמים ששמרו על עצמאות מוגבלת והעלו מסים בסחורות ובעבדים, לא העזו למרוד. כולם האמינו שהאצטקים הם עם בלתי מנוצח, שהאל השבטי שלהם מכוון את דרכם ושומר עליהם מכל צרה והוא העליון מכל האלים. מעת לעת פשט הצבא האצטקי על אחת הממלכות הסרבניות, על שלא העבירה את המס הנדרש, או שסירבה לשלוח חיילים למלחמת הפרחים, כש"האלים היו רעבים".

טנוצ'טיטלאן – בירת ממלכת האצטקים

טנוצ'טיטלאן הייתה בירת ממלכת האצטקים אשר נוסדה בשנת 1325 באי קטן בלב אגם טשקוקו שבמקסיקו. כאשר כבשו הספרדים את העיר חיו בה כ-300 אלף תושבים. כיום ניצבת על חורבותיה בירת מקסיקו, מקסיקו סיטי.

האי המרכזי של העיר היה מוקף בכמה איים מלאכותיים שהיו מחוברים לעיר בגשרים.

העיר, רובה ככולה, קבורה מתחת לבנייני העיר מקסיקו סיטי המודרנית. חורבותיו של "המקדש הראשי" (טמפלו מאיור) ניתנות כיום לצפייה לקהל הרחב, בכיכר העיר של מקסיקו סיטי. הכיכר המרכזית, המכונה "סוקאלו" (בספרדית: Zocalo), בנויה על רחבת השוק של טנוצ'טיטלן. היא נחשפה בשנת 1978 כאשר נחפרה מנהרת הרכבת התחתית במקום.

הדמייה של העיר טנוצ'טיטלאן בתקופת האצטקים
הדמייה של העיר טנוצ'טיטלאן בתקופת האצטקים

טנוצ'טיטלאן השתרעה על פני 8 עד 13.5 קמ"ר בצדו המערבי של אגם טשקוקו. כאשר כבשו הספרדים את אזור מקסיקו סיטי, היו במקום שתי ערי מדינה: טנוצ'טיטלאן וטלאטלולוקו.

עפ" החוקר פרופסור נחום מגד,  הבירה  העתיקה של האצטקים טנוצ'טיטלאן (Tenochtitlan)  היתה  פרוסה כעיגול או אליפסה, ששלוש דרכים הובילו אל מרכזה. דרכים אלו בותרו על ידי תעלות, שעליהן הוצבו גשרים ניידים. מחוץ לבניינים הלבנים שעוטרו בציורים, פרחו גינות נוי מטופחות. בכול מקום נשתלו גינות פרחים וכל משבצת פנויה באגם, התמלאה בגנים צפים. מעל בתי המגורים הזדקרו המקדשים של השבטים השונים, שכולם עמדו על גבי פירמידות. הדרכים שהובילו למקדשים הגדולים שימשו כנקודת מפגש של התושבים. דרכם עברו סוחרים, לוחמים ועבדים. כמו כן, עברו ברחובות אלו שיירות של מקריבים וקורבנות אנושיים. מהמקדשים נשמעה הלמות תופים ותרועות שבקעו מקונכיות בישרו אל אירוע זה או אחר ( פרופסור נחום מגד, 2009 ).

בצילומים למטה :  Templo Mayor  המקדש האצטקי במקסיקו סיטי

טיאוטיהואקאן (Teotihuacan) עיר האלים

טיאוטיהואקאן (Teotihuacan), עיר האלים של האצטקים שאכלסה בשיאה כ־300 אלף איש, הוכרזה ב־1987 כאתר מורשת עולמית של אונסקו. פירמידת השמש שבטיאוטיהואקאן היא הפירמידה השלישית בגודלה בעולם. מידות בסיסה: 220X230 מטר, גובהה כ־66 מטר. שטחה במקור: 765 אלף מטר רבוע. 248 מדרגות מוליכות אל ראשה. היא נבנתה בסביבות 100 לפני הספירה משלושה מיליון טונות אבנים, לבנים וחצץ, בלי להסתייע בכלי מתכת, בבהמות משא ובעגלות למיניהן, והיתה צבועה באדום בהיר. ב־1905־1910 נעשו בפירמידה עבודות שימור. ארכיטקט השימור ליאופלדו באטרס הוסיף למבנה המקורי מפלס חמישי, ורבות מאבני החזית המקוריות הוסרו. ב־1971 התגלתה מנהרה שמובילה מהצד המערבי של הפירמידה אל מערה בדיוק מתחת למרכז הפירמידה, ובה נמצאו פריטי פולחן. משערים שפולחן השמש בוצע במקום עוד לפני שהוקמה הפירמידה.

טיאוטיהואקאן (Teotihuacan), עיר האלים של האצטקים
טיאוטיהואקאן (Teotihuacan), עיר האלים של האצטקים
בצילום חגיגות בסוף הקיץ ,המקסיקנים מתחפשים בתילבושות אטצקיות וחוגגים במתחם הפירמידות השמש והירח ב Teotihuacán
טיאוטיהואקאן (Teotihuacan), עיר האלים של האצטקים
הדמייה של  כהן במקדש אצטקי
טיאוטיהואקאן (Teotihuacan), עיר האלים של האצטקים

לוח השמש האצטקי

במיתולוגיה האצטקית, טונאטיאו (Ōllin Tōnatiuh) " היה אל שמש. … האצטקים היו מוקסמים מהשמש וצפו בה בזהירות, והיה להם לוח שנת שמשי דומה לזה של המאיה.

אבן השמש, הידועה גם בתור לוח השנה האצטקי, אשר נוצרה בסביבות שנת 1479 לספירה, היא כנראה המונולית האצטקי המרשים ביותר שנשמר מהתקופה פרה-קולומביאנית.

לוח האבן הענק בקוטר של 3.60 מטר עם משקל של 24 טון, הוא תוצאה של מאות שנים של מעקב והתבוננות אסטרונומית בשמי הלילה. התבליטים ההירוגליפיים המכסים את פני האבן מייצגים את תמצית מודל תפיסת הזמן, המרחב, הפילוסופיה, והקוסמולוגיה האצטקית המורכבת. מוטיבים פיסוליים המעטרים אותה מהווים שילוב מבריק בין אומנות וגאומטריה.

לוח האבן המוקדש לשמש, המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה , מקסיקו 1950

זמן קצר לאחר שהגיעו לאמריקה, הכובשים הספרדים שברו את הפסל המונוליתי לשני חלקים וקברו אותו בזוקאלו, הכיכר המרכזית של מקסיקו סיטי. השברים של אבן השמש התגלו מחדש במקרה ב 17 ל דצמבר 1790 במהלך סידרה של תיקונים שהתבצעו על הקתדרלה של מקסיקו סיטי.

האבן, המצויה כיום במוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה, סותתה בשנת 1479 והוקדשה לאל העיקרי של האצטקים: אל השמש. האבן סיפקה גם היכרות עם לוח השנה שהתקיים במקסיקו לפני הכיבוש הספרדי.

לוח השנה האצטקי היה לוח שנה אזרחי שעל פיו ביססו המקסיקנים האצטקים את הטקסים והפולחנים הקשורים למחזורים החקלאיים. לוח השנה מבוסס על 18 חודשים, שכל אחד מהם אורך עשרים יום. כל חודש מנה ארבעה שבועות של חמישה ימים כל אחד. לוח השנה מנה 365 ימים, ואת חמשת הימים שאינם במניין החודשים והשבועות הקדישו האצטקים לאי מעש: היו אלה מעין ימים ריקים, שבהם חדלו כל הפעילויות היומיומיות הרגילות.

אבן השמש , צילום מקרוב

עם היסטוריה ארוכה של מעל 200 שנים, מרגע שנחשפה אבן השמש בשנת 1790, ארכאולוגים, חוקרים, והיסטוריונים רבים ממשיכים לעבוד על פענוח המורכבות של האנדרטה הייחודית הזו ( אדם פרץ , קבוצת היסטוריה נסתרת בפייסבוק, 2018 )

לוח האבן המוקדש לשמש במוזיאון לאנתרופולוגיה , מקסיקו -סיטי

לוח האבן המוקדש לשמש במוזיאון לאנתרופולוגיה , מקסיקו -סיטי

העושר, הסדר והשפע של הממלכה האצטקית

ממלכת האצטקים שלטה על 371 שבטים וממלכות באזורים הנמצאים כיום בארצות-הברית, במקסיקו וגואטמלה. לימים, עמדו הספרדים משתאים נוכח העושר, הסדר והשפע של הממלכה. לעומת מקסיקו, נראו ערי ספרד ואירופה כולה כעיירות קטנות. לא חסרו ימי חג בבירה האצטקית ובערים הגדולות האחרות. במרכזי העיר פעלו במשך כל השבוע שווקים צבעוניים, בהם מכרו מטוב הארץ: מעשי אומנות מכסף, מזהב, מאבנים יקרות ומנוצות; פירות שהגיעו מאזורים שונים, בשר, דגים, ירקות ועשבי מרפא, עבדים ושפחות…

הדמייה של עיר אצטקית , המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה , מקסיקו סיטי

ברנאל דיאס דל קאסטיו Bernal Díaz del Castillo),  ) היסטוריון ספרדי שהתלווה לצבאות קורטס, תיאר אותם כך: "בינינו היו חיילים שהכירו מקומות שונים בעולם, כולל קונסטנטינופול, ערי איטליה ורומא. הם אמרו שכיכר כה גדולה, המולה כזאת, שפע כזה של מצרכים וכמות אנשים כזו לא ראו בשום מקום אחר". (ד"ר גילי חסקין , 2015 ).

הפסלים במקדש האצטקי טיאוטיהואקאן

הכחדת ממצאי התרבות האצטקים ע"י הספרדים

הכובשים הספרדים לא חסכו כל מאמץ כדי לחסל את האמונות והפולחן המקומי ולכפות את הפולחן הקתולי על תושביה הילידים של אמריקה. בניסיונם ליצור עולם חדש, ניסו הספרדים למחוק את העולם הישן. אחת הדוגמאות המובהקות לכך נמצאת במקסיקו סיטי(Mexico City), בירת האימפריה האצטקית(Aztec) לשעבר. הכיכר המרכזית של בירת מקסיקו -Zocalo – בנויה על גבי הכיכר של הבירה האצטקית, הקתדרלה בנויה על חורבות המקדש האצטקי המרכזי (Templo Mayor), ומאותן האבנים! ( אופיר יעקבסון, 2012 )

פסל אצטקי שנתגלה במקסיקו בשנת 1941 , המשקל 50 טון
הדמייה של המקדש האצטקי טנוצ'טיטלאן במקסיקו
פסל אצטקי , המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה , מקסיקו

מקורות

פרופסור מגד , נחום , מחנית השמש לחניתות שבורות, הוצאת דביר 1996

ד"ר גילי חסקין ." סופה של ממלכת האצטקים" ,האתר של גילי חסקין באינטרנט , 25 לאוקטובר 2015
Mexico’s Cultural Treasures
אופיר יעקבסון , " מיתוס השמשות ואבן השמש, מגזין אימגן , מאי 2012

אדם פרץ , "אבן השמש האצטקית ומיתוס חמש השמשות" , קבוצת היסטוריה נסתרת בפייסבוק , 2018

1
· · · · ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *