1941 – הפסקת  ייצור גרבוני הניילון והריצה לחנויות

140

הניילון הוא פולימר סינתטי פלסטי טהור שהומצא בשנות השלושים של המאה העשרים. הסיב הומצא בעיקר כפועל יוצא מהתחרות המאסיבית על שוק הסיבים, ובעיקר כדי לתת מענה זול ויעיל כנגד יצרני המשי מהמזרח הרחוק. מי שעמד מאחורי הפרויקט וקידם את פיתוח החומר הסודי עבור חברת דופונט האמריקאית היה המדען וואלס קרותרס.

בתחילת אותו עשור, או ליתר דיוק בספטמבר 1931, נולד הסיב הפלאי שנועד לעשות מהפכה בעולם הסיבים בפרט, והטקסטיל בכלל. מאפייניו של סיב הניילון שכוללים בין היתר חוזק, גמישות ועמידות בפני לחות וחום, הפכו אותו לחומר נחשק ומוערך מיד עם צאתו לשוק.

המוצר הראשון בו שולבו סיבי הניילון באופן פרקטי הוא מברשות השיניים, שהוצגו לראשונה לציבור בשנת 1938. אך גרבוני הניילון הן ללא ספק המוצר המזוהה ביותר עם החומר. ייצורן המסחרי של סיבי הניילון עבור הגרבונים החל רק שנה מאוחר יותר, ב-1939. באותה שנה נראו בתערוכת הסחר הבינלאומי בניו יורק גרבי הניילון הראשונים שהפכו ברגע אחד לאחת ההמצאות המרגשות והמשפיעות על עולם האופנה באותה תקופה.

השינויים האופנתיים שאפשרו לנשים לחשוף את רגליהן, ומחירם הזול של הגרבונים יצרו להיט מכירתי שהביקוש לו עלה מעל למצופה. במאי 1940 הופיעו הגרבונים הראשונים בחנויות הכלבו בארה"ב ולמעלה מ-780 אלף זוגות נחטפו כבר ביום הראשון להופעתם. במחצית אותה שנה נמכרו בארה"ב בלבד כ-65 מיליון זוגות.

ניילון הוא למעשה שמם של אותם גרבונים, שהפך עם הזמן לשם גנרי של החומר הסינתטי הנפוץ ביותר. מעניין לציין שמקור שתי האותיות הראשונות במילה NYlon נלקחו מהעיר ניו יורק שבה הוצגו הגרבונים לראשונה. לפי גרסה אחרת, מקור השם ניילון בעת פיתוחו הסופי של החומר, אז פלט אחד המדענים את המשפט "Now You Lose, Old Nippons" (עכשיו הפסדתם יפנים מיושנים). ראשי התיבות של אותו משפט נבחרו כשמו החדש של החומר והביעו את ההתרסה כנגד היפנים שהתחרו על אותו פלח שוק.

ב15 בדצמבר 1941 הודיעה חברת דופנט  DuPont  על הפסקת ייצור גרבוני ניילון לנשים והפניית יכולת ייצור הניילון לצרכים צבאיים . בתגובה , מיליוני נשים בכל רחבי ארה"ב שועטות לעבר החנויות על מנת לרכוש את גרביוני הניילון האחרונים .

במהלך מלחמת העולם השנייה חלה האטה משמעותית בייצור ניילון לצרכים אופנתיים ויומיומיים. רוב הייצור תועל למטרות אספקה צבאית שכללה מצנחים, אוהלים, חבלים, צמיגים, שכמיות, כובעים וכדומה. הנשים אמנם התקשו להשיג את הגרבונים, אך כיוון שלא יכלו לוותר על המראה המפתה, מצאו תחלופה בשרטוט פסים ישרים על אחורי רגליהן, שדימו את הפריט האופנתי החסר.

הניילון חזר לשוק ובגדול רק בשנת 1945 ולקראת סופו של אותו עשור כבר נעשה בו שימוש גם בתעשיות השטיחים וריפודי המושבים במכוניות. היום הניילון עדיין נחשב לאחד החומרים הפלסטיים החשובים ביותר והוא משמש בין היתר לייצור בגדים, בדים, רשתות, חבלים, חומרי אריזה, תיקים, ציוד מחנאות ועוד.

מקורות המידע

מקור

מקור 2

 מקור 3

0
· ·

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *