קרבות מלכיה במלחמת השחרור 1948

816

קרבות מלכיה – סדרה של ארבעה קרבות, שניים מהם עתירי נפגעים ישראליים, שהתרחשו במהלך מלחמת העצמאות. במהלך הקרבות הכפר הערבי מלכיה, שעל גבול לבנון, העביר ידיים חמש פעמים בין הכוחות היהודים והערבים.

בצילום הפתיחה: כיבוש מלכיה השני. קרב קשה של חטיבת יפתח נגד הצבא הלבנוני

תושבת הכפר יחד עם החיילים.

PhotographerBenno Rothenberg  (1914–2012)

אלמַאלִכִּיָּה

הכפר שכן בהרי הגליל העליון בגובה 675 מטרים מעל פני-הים, במורד הצפוני של גבעה. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-360, ואדמות-הכפר השתרעו אז על 7,328 דונם. בסמוך לכפר, מדרום-מזרח, הייתה תחנת משטרה. מי-גשמים שנאספו בבארות-מים שימשו לצרכים ביתיים. רוב תושבי-הכפר התפרנסו מגידול דגנים, פירות וזיתים, ומגידול בעלי-חיים. בין מאי לאוקטובר 1948 התחלפה השליטה בכפר חמש פעמים.

במחצית אפריל- 1948 מסר הצבא הבריטי את המחנה שליד הכפר המת'ואלי (שיעי) מלכייה, לידי כוחות ערביים. הכפר שכן בקרבת מקום לציר האמצעי המחבר בין ארץ-ישראל ללבנון (הנוספים: ציר ראש הנקרה וציר מטולה). מתוך חשש כי הציר ישמש את פריצת הצבא הלבנוני ביום סיום המנדט (15.5.48), החליט מטכ"ל ההגנה לכבוש את הכפרים קדס ומלכייה. הכיבוש היווה חלק מן ההשתלטות על הגליל העליון במבצע "יפתח" בפיקודו של יגאל אלון.

קרב מלכיה הראשון (13 – 16 במאי 1948 )

ב- 13.5.48 הוציא מטה מבצע יפתח את 'פקודת מבצע מס' 9': "יש להשתלט על גוש רמות-נפתלי – – לתפוס את מלכיה על מנת שתשמש עמדה קדמית למקרה של פלישה לבנונית, לתפוס את משטרת נבי-יושע ולהבטיח תחבורה לרמות-נפתלי ומנרה…". ידיעות על ריכוז גדול של צבא לבנון ומתנדבים בסביבות מלכיה העלו חשש כי האויב ינסה לפלוש, במטרה לנתק את הגליל העליון.

כוונת הכוחות הפולשים בציר מלכייה, ביום סיום המנדט, הייתה להדרים ולחבור להתקפה המתוכננת, הסורית-עירקית , על חיפה. בלימת הפלישה הלבנונית ממערב והסורית ממזרח, הוטלה על חטיבת יפתח של הפלמ"ח. החטיבה התפנתה לכך רק יום לאחר שחרורה של צפת (12.5.48) . בו ביום נשלחה לחטיבה הפקודה: "1. עלייך לכבוש את נבי יושע,קדש ומלכייה….". הפקודה גם הורתה לחטיבה לפוצץ גשרים המחברים בין לבנון וסוריה לישראל ולרכז כוחות, בתום הפעולות שבפקודה, לצורך בלימת הפלישה. ב- 13.5.48 יצא הגדוד הראשון (בפיקוד דן לנר) מצפת לרמות-נפתלי . עם חשיכה הוא החל להעפיל רגלית אל אזור הקרב המיועד. עקב קשיי הדרך לא הגיע הגדוד במועד המתוכנן לנקודת ההיערכות ונאלץ להסתתר כל היום ( 14.5.48 ) באחד הוואדיות. באותו היום (יום הכרזת המדינה ) גם הגיעו הידיעות הראשונות על תנועות הצבא הלבנוני לעבר מלכייה.
הגדוד נערך להתקפה על קדס ומלכייה, עם אור ראשון של שבת – 15.5.48 , כדי לקדם את הפלישה – ולו רק בשעות אחדות בלבד. בשלבים הראשונים של הקרבות נכבשו שני הכפרים ונחסמה הפרצה היחידה מצפון. מלכייה ומחנה הצבא שלידה נפלו לאחר קרב קצר. אולם כוח ערבי שכבר חדר לישראל תקף את הכפר מדרום. הלבנונים, במספר עודף, תקפו רגלית בסיוע תותחים ושריון . רוב הנשק המסייע של הפלמ"ח יצא מכלל פעולה עקב תקלות ומחסור בתחמושת. פגזים המתפוצצים באוויר, הרבו את מספר נפגעי הכוח (בפיקוד שייקה גביש ויצחק חופי "חקה"), אשר ההתחפרות, בגבעה ליד הכפר, קשתה עליהם באדמה הסלעית. הנפגעים פונו אל רמות נפתלי. שאר הכוח הלוחם (בפיקוד רחבעם זאבי-גנדי) כוון אל גבעה (כיום גבעת-גנדי) שממנה היה ניתן לשלוט על הכביש המוליך למלכייה מצד דרום. בעת שהלוחמים התחפרו על הגבעה שלח להם מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, את הידיעה על הקמת מדינת ישראל. כוחות נוספים של הגדוד תפסו שטחים נוספים מדרום וממזרח למלכייה. כיבוש מלכייה וקדס היווה הצלחה טקטית לצבא הערבי, אך בגלל אבדותיו הרבות ועקב חבלות בגשרים שבעורפו, הוא עצר את התקדמותו בפלישה. ומנגד: הפלמ"ח שנכשל (טקטית) בהחזקת הכפרים, הצליח (איסטרטגית) לבלום את הפלישה. בליל ה-16 – 17 במאי 1948 , נכבשה מצודת נבי-יושע (לאחר שני כישלונות באפריל, עם נפגעים רבים) . פעולה זו, על-ידי הגדוד הראשון, חסמה את הכביש המוביל ממלכייה לעמק החולה ופתחה את הדרך למנרה ולרמות נפתלי.

מקור

קרב מלכיה השני

שתי פלוגות הפלמ"ח וכוח ההטעייה של החי"ש נכנסו לקרב וסבלו נפגעים, אך כעבור זמן החלו הלבנונים לנוס – ישנה סברה כי לנוכח התפוצצות המשוריינים הלבנוניים בעורפם הפסיקו את התנגדותם. כאשר הטור המשוריין הגיע, הוא סייע בכיבוש הכפרים מלכיה וקדש. בקרב הזה היו לגדוד מספר פצועים.

לקראת סוף חודש מאי 48 גיבש מטה 'יפתח' תוכנית חדשה לכיבוש מלכיה: כוח משוריינים יעבור את הגבול באזור מנרה, ינוע בשטח לבנון, ויפתיע את האויב מאחור. במקביל יופעלו שתי פלוגות מצד דרום: האחת תכבוש את המחנה הצבאי, והשניה תימצא בכוננות כדי לסייע לטור המשוריין לכבוש את הכפר, בחיפוי הפגזה במרגמות 120 מ"מ ובתותחי 65 מ"מ מאזור נבי-יושע. מחלקת חי"ש תבצע פעולת הטעייה על הכביש מנבי-יושע לקדש. את האימונים ביצע הכוח בכביש היורד מראש-פינה לכינרת.
הטור המשוריין יצא ב- 27.5. בלילה ממחנה 'פילון' למנרה, בפיקוד יצחק חופי-'חקה', מוסווה כשיירת אספקה רגילה. האויב הבחין בשיירה והפגיז אותה בתותחי-שדה שהיו ממוקמים במלכיה, אך השיירה הגיעה למנרה.
באותו לילה, בשעה 22:00, יצא הטור לדרכו ממנרה.

 מקור וקרדיט : אתר עמותת הפלמ"ח

חוליית מרגמה מן הפלוגה המסייעת נסוגה ממלכיה לכיוון רמות נפתלי בסיום קרב מלכיה הראשון

קרב מלכיה השלישי (30 באוקטובר 1948 )

ב-1.6.48 הוחלפו לוחמי הפלמ"ח על-ידי לוחמי חטיבת "עודד" באחיזת שטחי מלכייה.
שמועות על התארגנות צבאית ערבית, משני עברי אצבע הגליל לא מנעו את ההפתעה מפתיחת התקפה רבתי על משמר הירדן ומלכייה. הכוח של "עודד" (פלוגה א' של גדוד 11) הותקף (6.6.48) ע"י כוחות גדולים שכללו יחידות מצבא לבנון, סוריה וצבא ההצלה של קאוקג'י. הסורים עלו על מוקשים והסתלקו. גם צבא ההצלה לא הצליח במשימתו. אולם הצבא הלבנוני הכריע וכבש את מלכייה. חיילי חטיבת "עודד" נאלצו לסגת, עם פצועיהם, לעבר רמות נפתלי. למחרת כבש הצבא הלבנוני גם את קדס והבטיח שוב את ציר הכניסה לארץ. במבצע "חירם" (28 – 31 באוקטובר 1948) שמטרתו הייתה השמדת צבא ההצלה והשתלטות על הגליל העליון, ביצע הצבא את משימתו במהירות רבה. חלק מן המשימות כלל כיבוש כפרים ערביים בגליל המערבי-צפוני. כוחות של חטיבה שבע שנעו, לאחר כיבוש תרשיחא, ממערב למזרח, הגיעו לאזור מלכייה שהייתה ערוכה להגנה מצד מזרח – לעבר נבי-יושע. ההתקפה (30.10.48) של הגדוד-המשוריין מדרום, הפתיעה לחלוטין את הכוחות הלבנוניים והם נסוגו מן הכפר. ב-31 באוקטובר1948, הייתה שליטה מלאה של צה"ל לאורך כל הגבול המנדטורי עם לבנון : מראש-הנקרה במערב דרך מלכיה במזרח ועד מטולה בצפון .

קרב מלכיה הרביעי – מבצע חירם

במסגרת מבצע חירם, ב-30 באוקטובר 1948, כבש הגדוד התשיעי של חטיבה 7 את סאסא וב-31 באוקטובר, עם שחר, כבשה את מלכיה. כיבוש הכפר נעשה בהתקפת פתע מכיוון צומת סאסא שמדרום לכפר בעוד מגיניו הערבים נערכו להתקפה ממזרח, מכיוון מצודת כ"ח. להתקפה סייעה הפצצה מוקדמת של הכפר על ידי מפציצי B-17 מטייסת 69 שהמריאו מבסיס רמת דוד. לדברי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, אם היו תושבים שחזרו לכפר, נראה שהם ברחו בזמן מתקפה זו.

קרבנות הקרבות

בקרבות מלכיה נפלו 25 לוחמים מהגדוד הראשון של הפלמ"ח ושמונה לוחמים מגדוד 11 של חטיבת עודד. מצבה לזכר לוחמי הפלמ"ח ניצבת כיום על "גבעת-גנדי" שבקיבוץ מלכיה.

מקור וקרדיט

9
· ·

תגובות

  • כדאי היה לצרף את מפת האיזור עם תנועת הכוחות

    אמנון אוסובלנסקי 27 באפריל 2023 9:45

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *